לוּ רַק חָפֵץ הַיֶּלֶד, כִּי־עַתָּה הִתְעוֹפֵף בָּרֶגַע הַזֶּה הַשָּׁמָיְמָה.
אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־אֵין עִם־נַפְשׁוֹ לְעָזְבֵנוּ.
אֹהֵב הוּא לְהַרְגִּיעַ רֹאשׁוֹ בְחֵיק אִמּוֹ וְעַד־עוֹלָם לֹא יִמְצָא אוֹן בְּלִבּוֹ לְהָסֵב אַתְּ־עֵינָיו מִנֶּגְדָּהּ.
יוֹדֵעַ יֶלֶד כָּל־דִּבְרֵי חָכְמָה לְמִינֵיהֶם, אַף־כִּי רַק מְעַטִּים הָאֲנָשִׁים עַל־פְּנֵי הָאֲדָמָה הַיּוֹדְעִים אֶת־פִּשְׁרָם.
אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־אֵין עִם־נַפְשׁוֹ לְעוֹלָם לְדַבֵּר.
כִּי אַחַת הִיא אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשׁוֹ –: אֲשֶׁר יִלְמַד אֶת־דִּבְרֵי אִמּוֹ מֵעַל שִׂפְתֵי אִמּוֹ. לָכֵן מַבִּיט הוּא אֶל־נִכְחוֹ תָמִיד בְּלִבּוֹ הַתָּם.
הָיוּ לַיֶּלֶד אוֹצְרוֹת זָהָב עִם־פְּנִינִים לָרֹב, וּבְכָל־זֶה בָּא אֶל־פְּנֵי הָאֲדָמָה הַזֹּאת כְּמוֹ רָשׁ.
אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־בָא כָּכָה וְהוּא מִתְחַפֵּשׂ.
הָאֶבְיוֹן הַקָּטָן הַזֶּה, הֶעָרוּם וְהַנֶּחְמָד, מִתְנַכֵּר אֵלֵינוּ לֵאמֹר: רֵק בְּאֵין־עוֹזֵר הוּא כֻלּוֹ, לְבַעֲבוּר יוּכַל לִקְבּוֹץ עַל־יָד אֶת־עֹשֶׁר כָּל־אַהֲבַת אִמּוֹ.
הָיָה הַיֶּלֶד חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ מִכָּל־אִסוּר בָּאָרֶץ אֲשֶׁר־שָׁם הַיָּרֵחַ הַקָּטָן הָעֹלֶה.
אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־מָאַס בְּחֻפְשָׁתוֹ.
יוֹדֵעַ הוּא, כִּי־יֵשׁ מָקוֹם לְחֶדְוָה בְּאֵין־קֵץ בְּפִנָּה קְטַנָּה בְלֵב אִמּוֹ וְכִי מָתוֹק מֵחֻפְשָׁה שִׁבְעָתַיִם לִהְיוֹת שָׁבוּי וְנִלְחָץ אֶל־בֵּינוֹת לִזְרוֹעוֹתֶיהָ הַנֶּחְמָדוֹת.
לֹא יָדַע הַיֶּלֶד מֵעוֹלָם לָתֵת בִּבְכִי קוֹלוֹ. הָיָה מִשְׁכָּנוֹ בְאֶרֶץ הַשַּׁלְוָה הַשְׁלֵמָה.
אָכֵן לֹא לְחִנָּם הוּא כִּי־אִוָּה לוֹ אֶת־שֶׁפֶךְ הַדְּמָעוֹת.
הֵן בַּשְּׂחוֹק אֲשֶׁר עַל־פָּנָיו הַנֶּחְמָדִים יִמְשֹׁךְ אֶת – לֵב אִמּוֹ הַנִּכְסָף אֵלָיו, אֲבָל קוֹלוֹת בִּכְיוֹ הַמְּעַטִּים עַל־דְּבַר מְצוּקוֹתָיו הַנִּקְלוֹת אֹרְגוֹת אֶת־הַחֶבֶל הַכָּפוּל אֲשֶׁר לְחֶמְלָה וְאַהֲבָה יָחַד.