בָּרֵךְ אֶת־הַלֵּב הָרַךְ הַזֶּה, אֶת־הַנְּשָׁמָה הַלְּבָנָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר הוֹרִידָה אֶת־הַנְּשִׁיקָה מִן־הַשָּׁמַים לִהְיוֹת לְנַחֲלָה לְאַדְמָתֵנוּ.
אֹהֵב הוּא אֶת־אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אֹהֵב הוּא אֶת־חָזוּת פְּנֵי אִמּוֹ.
וְאֶת־הֶעָפָר לֹא לָמַד לְשַׁקֵּץ וְלִשְׁאֹף אֶל־הַזָּהָב.
אַמְּצֵהוּ אֶל־לִבְּךָ וּבָרֵךְ־נָא אוֹתוֹ.
הִנֵּה בָּא אֶל־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר מְאַת אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת לָהּ.
לֹא יָדַעְתִּי אֵיךְ בָּחַר בְּךָ מִכָּל־הֶהָמוֹן הָרַב, כִּי עַד־דַּלְתְּךָ בָּא וַיִּתְפֹּשׂ בְיָדְךָ לִשְׁאֹל לְדַרְכּוֹ.
וְהוּא הוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ הָלוֹךְ וְשַׂחֵק, הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְלֹא יָדַע לְבִלְתִּי הַאֲמִין.
גְּמוֹל לוֹ כֶּאֱמוּנָתוֹ, נְחֵהוּ בָּמִישׁוֹר וּבָרְכֵהוּ.
שִׂים יָדְךָ עַל־רֹאשׁוֹ וְהִתְפַּלֵּל כִּי־גַּם בִּגְאוֹת הַגַּלִּים אֲשֶׁר מִתַּחַת לְבַלְּעֵהוּ תֵּצֵא רוּחַ מִמַעַל וּמִלְאָה אֶת־מִפְרָשָׂיו וְנָשְׂאוּ אוֹתוֹ אֶל־חוֹף שָׁלוֹם.
רַק אַל־נָא תִשְׁכָּחֵהוּ בְחָפְזְךָ, תֶּן־לוֹ וְהִתְרַפֵּק עַל־לִבְּךָ וּבֵרַכְתּוֹ.