צֹעֲקִים הֵם וְנִלְחָמִים, חִדְלֵי אֱמוּנָה הֵם וְנוֹאָשִׁים, וְקֵץ אֵין הֵם יוֹדְעִים לְרִיבוֹתֵיהֶם.

יָבֹאוּ־נָא אֶל־בֵּינוֹתָם יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ כְּשַׁלְהֶבֶת אוֹרָה, בְּנִי, אֲשֶׁר לֹא תִּתְלַקֵּחַ וַאֲשֶׁר טְהוֹרָה הִיא וְהִפְלֵאתָ אוֹתָם עַד־לִדְמָמָה.

אַכְזָרִים הֵם בְּתַאֲוָתָם וּבְקִנְאָתָם, הָיוּ דִּבְרֵיהֶם כְּמוֹ שַׂכִּינִים נִסְתָּרִים, צְמֵאִים לְדָם.

לֵךְ וְהִתְיַצֵּב לְבֵינוֹת לִבּוֹתֵיהֶם הַנְּלוֹזִים, בְּנִי, וְאֶת־עֵינֶיךָ הָרַחֲמָנִיּוֹת הָעֵף בָּהֶם וְהָיוּ כִשְׁלוֹם הָעֶרֶב הַמָּלֵא סְלִיחוֹת אַחֲרֵי מְרִיבֵי הַיּוֹם.

תַּן לָהֶם וְהִבִּיטוּ אֶת־פָּנָיֶךָ, בְּנִי, וְהֵבִינוּ אֶת־תַּכְלִית כָּל־עִנְיָן; תֵּן לָהֶם וַאֲהֵבוּךָ אַחַר־כֵּן אִישׁ אֶת־אָחִיו.

בֹּא, בְּנִי, וְשִׂים מָעוֹן לְךָ בְּחֵיק־זֶה אֲשֶׁר גְּבוּלוֹת אֵין־לוֹ. עִם־עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ פָּתַח אֶת לִבְּךָ וְרוֹמְמֵהוּ כְמוֹ פֶּרַח פֹּרֵחַ וְעִם־רִדְתּוֹ נְטֵה רֹאשְׁךָ וְכַלֵּה בִדְמָמָה אֶת־מְלֶאכֶת הַקֹּדֶּשׁ יוֹמָם.