לַטַּחֲנָה הוֹלֶכֶת מַרְגּוֹטוֹן,
הוֹלֶכֶת רְכוּבָה עֲלֵי אָתוֹן,
רוֹכֶבֶת לָהּ וּפֶלֶךְ הִיא תּוֹמֶכֶת,
חוּטֵי פִּשְׁתָּן טוֹוָה וּמְחַיֶּכֶת.
לַטַּחֲנָה הוֹלֶכֶת מַרְגּוֹטוֹן
עַל גַּב מַרְטִינָה הָאָתוֹן.
הִשְׁגִּיחַ הַטּוֹחֵן בְּמַרְגּוֹטוֹן
קְרֵבָה לַטַּחֲנָה עֲלֵי אָתוֹן.
מִיָּד גָּעָה בִּצְחוֹק אַדִּיר כָּרַעַם:
"קִשְׁרִי הֵיטֵב אֶת אֲתוֹנֵךְ בַּשַׁעַר,
אֶת אֲתוֹנֵךְ מַרְטִינָה, מַרְגּוֹטוֹן,
עַד אִם אֲכַלֶּה כָּל תְּבוּאָתֵךְ לִטְחֹן!"
עוֹד הָרֵיחַיִם טוֹחֲנוֹת טָחוֹן
וְהַטּוֹחֵן לוֹטֵף לְמַרְגּוֹטוֹן
הֵגִיחַ הַזְּאֵב מִתּוֹךְ הַיַּעַר
וְהָאָתוֹן טֹרְפָה לְיַד הַשַּׁעַר.
כָּךְ נֶאֶכְלָה מַרְטִינָה עֲדֵי תֹּם
וּבְלִי אָתוֹן עָמְדָה שָׁם מַרְגּוֹטוֹן.
“טוֹחֵן!” — קוֹלָהּ הֵרִימָה מַרְגּוֹטוֹן —
"זְאֵב נָבָל זָלַל אֶת הָאָתוֹן.
כְּדֵי לָצֵאת עִם קֶמַח זֶה לַדֶּרֶךְ
אֲנִי צְרִיכָה לִבְהֵמָה אַחֶרֶת.
מַרְטִינָה הֱבִיאַתְנִי עַד הֲלוֹם,
הַבַּיְתָה אֵיךְ אָשׁוּבָה בְּלִי אָתוֹן?!"
לִי זְהוּבִים תִּשְׁעָה בְּאַרְנָקִי.
הוֹתִירִי לִי שִׁבְעָה וּשְׁנַיִם קְחִי!
קְנִי לָךְ בַּשּׁוּק, בִּתִּי, אָתוֹן אַחֶרֶת,
רִכְבִי לָךְ לְשָׁלוֹם, צְאִי לַדֶּרֶךְ!
מַרְטִינָה חֲדָשָׁה לָךְ מַרְגּוֹטוֹן,
חִזְרִי הַבַּיְתָה וְחִדְלִי לִרְטֹן."
הִשְׁגִּיחַ בַּעְלָהּ שֶׁל מַרְגּוֹטוֹן,
בְּשׁוּב אֵשֶׁת חֵיקוֹ עֲלֵי אָתוֹן.
עָלְתָה בּוֹ חֲמָתוֹ, קָרָא בְּזַעַם:
"זוֹ לֹא אָתוֹן שֶׁלִּי, חֲזִיז וָרַעַם!
זוֹ לֹא אוֹתָהּ מַרְטִינָה, מַרְגּוֹטוֹן,
אֲשֶׁר הָלְכָה לַטַּחֲנָה לִטְחֹן!
כְּשֶׁיָּצָאת לַטַּחֲנָה לִטְחֹן
זָנָב שָׁחֹר הָיָה לָהּ לָאָתוֹן.
אָתוֹן שֶׁלִּי רַגְלַיִם לְבָנוֹת לָהּ,
אָתוֹן שֶׁלִּי אָזְנַיִם מֻרְכָּנוֹת לָהּ,
כָּזֹאת הָיְתָה מַרְטִינָה, מַרְגּוֹטוֹן,
כָּזֹאת הָלְכָה לַטַּחֲנָה לִטְחֹן".
וַתַּעַן לוֹ בְּשֶׁקֶט מַרְגּוֹטוֹן:
"כְּלוּם לֹא יָדַעְתָּ, תַּיִשׁ בֶּן אָתוֹן,
שֶׁאֶת עוֹרָהּ תַּחֲלִיף אָתוֹן כָּל פַּעַם,
וְכָךְ אֵרַע גַּם לָהּ, חֲזִיז וָרַעַם:
כְּשְׁהָלְכָה לַטַּחֲנָה לִטְחֹן
עוֹרָהּ שִׁנְּתָה כְּדֶרֶךְ כָּל אָתוֹן".