הָיֹה הָיְתָה לְסַבָּא עֵז,
שֶׁנֶּחְלְבָה עֶשְׂרִים שָׁנָה.
פַּעַם הֵעֵזָּה לְהִכָּנֵס
לִשְׂדֵה-הַכְּרוּב שֶׁל דּוֹד טוֹרֵז.
הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,
זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.
רָאָה אוֹתָהּ הַדּוֹד טוֹרֵז,
לְחֻצְפָּתָהּ הוּא הִתְרַגֵּז.
קָשַׁר אוֹתָהּ, כָּלָא אוֹתָהּ
וּלְמִשְׁפָּט תָּבַע אוֹתָהּ.
הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,
זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.
הָיְתָה זוֹ עֵז מְפֻלְפָּלָה
וְהִיא הוֹפִיעָה לַמִּשְׁפָּט.
הִפְשִׁילָה אֶת זְנָבָהּ כַּדָּת
וְהִתְיַשְּׁבָה עַל סַפְסָלָהּ.
הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,
זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.
הִפְשִׁילָה אֶת זְנָבָהּ כַּדָּת
וְהִתְיַשְּׁבָה עַל סַפְסָלָהּ.
הִפְלִיטָה נֹאד וְגַם קָלְעָה
בְּאַף נְשִׂיא בֵּית-הַמִּשְׁפָּט.
הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,
זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.
מְלֹא סַל שֶׁל צִמּוּקִים שְׁחוֹרִים
שָׁפְכָה עַל רֹאשׁ הָאֲחֵרִים.
קַרְנָהּ תָּקְעָה — וְזֶה הַשִּׂיא —
בְּיַשְׁבָנוֹ שֶׁל הַנָּשִׂיא.
הָיְתָה זוֹ עֵז זְקֵנָה,
זְקֵנָה אַךְ נְבוֹנָה.
הן בידך היתה התרנגולת
כְּשֶׁתַּם עֲמַל-יוֹמִי עִם רֶדֶת עֶרֶב,
כְּשֶׁתַּם עֲמַל-יוֹמִי,
טִיַּלְתִּי וָאֶרְאֶה עַלְמָה בַּדֶּרֶךְ,
עַלְמָה לְטַעְמִי.
אָחַזְתִּי בְּיָדָהּ צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג.
הַיַּעַר לֹא רָחוֹק.
בֵּין הָעֵצִים עָמְדָה כְּמוֹ אַיֶּלֶת
וְשָׁם בָּכְתָה בָּכֹה.
"מַה לָּךְ עַלְמָה קְטַנָּה יְפַת-עֵינַיִם,
מַדּוּעַ אַתְּ בּוֹכָה?"
" — בּוֹכָה עַל שֶׁאֲנִי רַכָּה עֲדַיִן,
רַכָּה וּנְבוֹכָה".
אָחַזְתִּי בְּיָדָהּ צְחוֹרָה כַּשֶּׁלֶג.
הַבַּיִת לֹא רָחוֹק.
יָצָאנוּ מִן הַיַּעַר, הָאַיֶּלֶת
הִתְרוֹנְנָה בִּצְחוֹק.
"אִמְרִי, מַה לָּךְ עַלְמָה קְטַנָּה פְּתַלְתֹּלֶת,
עַל מָה, עַל מָה הַצְּחוֹק?"
"— אֲנִי, בָּחוּר, צוֹחֶקֶת עַל הַגֹּלֶם,
שֶׁלֹּא יָדַע לִנְשֹׁק."
"נָשׁוּב לַיַּעַר, בַּת שָׂטָן נֶחְמֹדֶת,
אַמְטִיר שָׁם נְשִׁיקוֹת!"
" — הֵן בְּיָדֵךְ הָיְתָה הַתַּרְנְגֹלֶת,
יָכֹלְתְּ אָז לִמְרֹט"