עֲשָׂבִים דֹּם רוֹעֲדִים

וּשְׁדֵמוֹת הוֹפְכוֹת צָהֹב.

כִּבְסוֹפָם שֶׁל מוֹעֲדִים

יֵט הַשֶּׁמֶשׁ לַעֲרֹב.

אִילָנוֹת מִתְנוֹדְדִים

וְגַנִּים נֶעֱצָבִים.

אַף נוּגוֹת מִסְתּוֹדְדִים,

הֶעָלִים הַמְסֻתָּוִים.

וְקִרְעֵי עָבִים קַלּוֹת

נִשָּׂאִים בִּשְׁמֵי־מָרוֹם.

צִפֳּרִים כִּמְבֹהָלוֹת

מוּכָנוֹת לָנוּעַ דֹּם.

וְקָרִים מִמֶּרְחַקִּים

מְנַשְּׁבִים רוּחוֹת שֶׁל סְתָו.

אַךְ בַּחוּץ מִשְׂתַּחֲקִים

לְתֻמָּם עוֹד כָּל הַטָּף.

א. רֵיזִין