אוֹהֵב אָנֹכִי, אוּלַי כָּךְ עֲדַיִן

שׁוּם יְלוּד-אִשָּׁה לֹא אָהַב אָהֹב:

אוֹהֵב אָנֹכִי בְּאַהֲבַת-קֹדֶשׁ,

אַךְ אֲהוּבָתִי אֵינֶנָּה בַּת-חֲלוֹף.

אֲהוּבָתִי אֵלָה, בַּת-הַשָּׁמָיִם

שֶׁשָּׂמוּהָ בְּחֵרֶם נָע-וָנָד.

שְׁמָהּ חֵרוּת – אַךְ אֲנִי לֹא אֶרְאֶנָּה

לְדַאֲבוֹנִי רַק בַּחֲלוֹם בִּלְבָד.

וְאוּלָם בַּחֲלוֹם תְּדִירוֹת אֶרְאֶנָּה,

כִּמְעַט לַיְלָה-לָיְלָה בָּאָה עָדַי,

כָּךְ גַם בַּלַּיְלָה שֶׁעָבַר נִפְגַּשְׁנוּ

שְׁנֵינוּ יַחַד בֵּין פִּרְחֵי שָׂדַי.

כָּרַעְתִּי בֶּרֶךְ וָאֲגַל בְּאָזְנֶיהָ

אַהֲבָתִי הַיּוֹקֶדֶת לִנְצָחִים –

וְאַחַר אֱלֵי אֶרֶץ הִתְכּוֹפַפְתִּי

לִקְטֹף וּלְהוֹשִׁיט לָהּ צְרוֹר-פְּרָחִים.

וּפִתְאֹם אֲחוֹרֵי גַבִּי הוֹפִיעַ

תַּלְיָן וְהִתִּיז רֹאשִׁי מֵעָלָי –

הוּא נָפַל יָשָׁר לְכַפִּי וְכָכָה

בִּמְקוֹם פְּרָחִים הוֹשַׁטְתִּיו לָהּ שָׁי.