שִׁירִים לְרַעְיָה / ישראל אפרת

 

א. עוֹלָם רָחוֹק    🔗

עִם שַׁחַר יֵשׁ אֶלְפֹּת בַּעֲנִיווּת

גֵּאָה גֵּוךְ הַדַּק –

עוֹלָם רָחוֹק רָחוֹק וּבְתוֹךְ זְרוֹעִי.

וּמִתְחַוֵּר לִי קְצָת מִסּוֹד חַיַּי

(הֲרֵי אַתְּ לִי מֵמַד

הָעֹמֶק הַבּוֹעֵר בְּתוֹךְ רְאִי):

תָּמִיד זֶה מְשָׁכָנִי וּכְמִכְוַת

זָרוֹת חַשְׁתִּי עוֹלָם,

תָּמִיד גִּשְּׁשָׁה כָּפִּי אֶל עֵבֶר גֶּחָלִים.

תּוֹדָה שֶׁלֹּא הִשְׁלַמְתְּ בֵּין נִגּוּדַי: אֲנִי-אֲנִי

וְהַנֵּכָר

וְחוּש אֶחָד הַדֶּלֶק לַשֵּׁנִי.

 

ב. צָדַקְתְּ אֲפֵלָה    🔗

רְאִי, אַתְּ עוֹרֶפֶת כָּל מִלָּה מְהַרְהֶרֶת מִפִּי

כִּבְלַהַט הַחֶרֶב שֶׁל כְּרוּב

עַד פָּנַיִךְ אֲטוּמוֹת בְּלִי פֶה בְּלִי עֵינַיִם:

מִי אַתְּ?

אָז תִּגְּשִׁי וְכַפּוֹת רַגְלַיִךְ הַיְחֵפוֹת

טוֹבְלוֹת בִּשְׁלוּלִית דַּם מִלַּי

וּזְרוֹעוֹתַיִךְ פְּתוּחוֹת, מוּשָׁטוֹת –

יָדַעְתִּי, צָדַקְתְּ, אֲפֵלָה, עַזַּת הַתְּנַאי,

אַךְ אָנָה אוֹלִיךְ אֶת שֶׁמֶן אוֹרִי

פְּתִילָתִי הַיּוֹנֶקֶת

מַתִּיָזה טִפּוֹת שֶׁמֶן צוֹרְבוֹת עַל צְחוֹר כְּנָפַיִךְ?

וּרְאִי, אֵיךְ הוּמְרוּ תַּפְקִידֵינוּ, נַפְשִׁי, כָּרָאוּי

עֵת הַגֶּבֶר לֹא אֵל –

 

ג. שֶׁמֶשׁ אַחַת וְיָרֵחַ    🔗

עוֹד גָּנוּז לָנוּ רֶגַע עֵת שׁוּב נִפָּגֵשׁ,

שׁוּב בּוֹ בַּמָּקוֹם וּבְדִיּוּק בּוֹ בַּזְמַן

וְהָיִית כְּמוֹ אָז, גַּם אֲנִי כֻּלִּי אָז,

עֵת לְכָל שְׁנוֹת חַיֵּינוּ דּוֹמַמְתְּ

שֶׁמֶשׁ אַחַת וְיָרֵחַ

וְצַר לֹא יִהְיֶה עַל יָמִים אֲרֻכִּים שֶׁל מֶרְחָק:

כָּל חֲלוֹם מְסֻגָּר בְּלִי אֶתְמוֹל בְּלִי מָחָר

כְּבֵיָצה לְבָנָה מֵהַלַּיְלָה,

נִכָּנֵס אֶל הַחֲלוֹם

וַאֲפֵלָה לֹא תִּהְיֶה אֲפֵלָה וּמֵצַר

יִרְחַב כָּעוֹלָם,

הוֹ אַתְּ הַמְּלֵאוּת שֶׁתָּמִיד יְרֵאתִיה ָ –

לָמָה כָּכָה אָיַבְתִּי נַפְשִׁי?

וְשׁוּב אֶעֱמֹד לְפָנַיִךְ: הֲשׁוֹוֶה אָנֹכִי?

כָּל חַיַּי יְבַקְּשֹוּ אִשּׁוּרֵך ְ כִּמְבַקְּשִׁים

הַרְאוֹתו ֹ מִמַּעַל –

 

ד. מַקְרוֹפֶמִינָה    🔗

כָּל דְּמֻיּוֹת הָעוֹלָם, יִתָּכֵן,

כָּל אַרוּע ַ חוֹלֵף, כָּל תּוֹפָע,

אֵינָם אֶלָּא רִפּוּד לַקֵּן

בּוֹ נִדְגַּר הֶחָזוֹן שֶׁל חַוָּה.

וְחַמּוּק שֶׁל עָב צַח, מַחֲבוֹא

שֶׁל אֲגַם, אֵיזֶה צֵל, אֵיזֶה רֶטֶט –

שִׂרְטוּטֵי תְּעִיָּה טֶרֶם בּוֹא

הַהַשְׁרָאָה הַשְּׁלֵמָה הַצּוֹבֶתֶת.

כָּךְ אוֹרוֹת בִּמְנוֹרַת הַמִּקְדָּש

מִתְמַשְּׁכִים לַתִּיכוֹן כְּמוֹ קֶשֶׁת

וְחוֹזְרִים בְּרוּקֵי סוֹד, נוֹשְׂאֵי לֶמֶד חָדָשׁ –

כָּךְ הָרוּחַ תָּמִיד מִתְחַדֶּשֶׁת.