סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִיש אֶחָד עוֹבֵד־אֱלֹהִים וְלוֹ בְּנֵי־בַיִת שֶׁהָיוּ טוֹוִים מִטְוֵה־כֻתְנָה. וְהָיָה מוֹכֵר בְּכָל יוֹם אֶת הַמִּטְוֶה וְקוֹנֶה כֻתְּנָה, וּמַה שֶּׁיָּצָא מִן הָרֶוח הָיָה קוֹנֶה בוֹ מָזוֹן לִבְנֵי־בֵיתוֹ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם. יָצָא אוֹתוֹ יוֹם וּמָכַר אֶת הַמִּטְוֶה. מְצָאוֹ אָח לוֹ, וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנָיו עַל מַחְסוֹרוֹ. מָסַר לוֹ מְחִיר הַמִּטְוֶה וְחָזַר לִבְנֵי־בֵיתוֹ בְּלִי כֻתְּנָה וּבְלִי מָזוֹן. אָמְרוּ לוֹ: “הֵיכָן הַכֻּתְּנָה וְהַמָָּזוֹן?” אָמַר לָהֶם: “פְּגָשַׁנִי פְלוֹנִי וְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנַי עַל מַחְסוֹרוֹ, וּמָסַרְתִּי לוֹ מְחִיר הַמִּטְוֶה”. אָמְרוּ לוֹ: “וְכֵיצַד עָשִׂיתָ זֹאת בְּשָׁעָה שֶׁאֵין לָנוּ מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּמְכֹּר?”. וְהָיָה אֶצְלָם פַּךְ שֶׁל עֵץ שָׁבוּר וְכַד. הוֹלִיךְ אוֹתָם לַשּׁוּק, וְלֹא קָנָה אוֹתָם אָדָם מִמֶּנּוּ. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ בַּשּׁוּק פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם וְעִמּוֹ דָג.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַיִּשְׂרְאֵלִי נָטַל אֶת הַפַּךְ שֶׁל הָעֵץ וְאֶת הַכַּד וְהוֹלִיךְ אוֹתָם לַשּׁוּק וְלֹא קָנָה אוֹתָם אָדָם מִמֶּנּוּ. וּבְעוֹד הוּא מְהַלֵּךְ פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם וְעִמּוֹ דָג מַסְרִיחַ וְנָפוּחַ שֶׁלֹּא קָנָה אוֹתוֹ אָדָם מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ בַּעַל־הַדָּג: “כְּלוּם מוֹכֵר אַתָּה לִי אֶת סְחוֹרָתְךָ שֶׁאֵין לָהּ קוֹנִים בִּסְחוֹרָתִי שֶׁאֵין לָהּ קוֹנִים?” אָמַר: “הֵן”. מָסַר לוֹ אֶת הַפַּךְ וְאֶת הַכַּד וְנָטַל מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּג וְהֵבִיא אוֹתוֹ לִבְנֵי בֵיתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: “מַה נַּעֲשֶׂה בְּדָג זֶה?” אָמַר לָהֶם: “נִצְלֶה אוֹתוֹ וְנֹאכְלֵהוּ עַד שֶׁיִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְפַרְנֵס אוֹתָנוּ”. לָקְחוּ אוֹתוֹ וּבָקְעוּ בִּטְנוֹ וּמָצְאוּ בוֹ גַּרְגִּיר שֶׁל פְּנִינָה. סִפְּרוּ הַדָּבָר לַזָּקֵן. אָמַר לָהֶם: “הִתְבּוֹנְנוּ, אִם נְקוּבָה הִיא, הֲרֵי הִיא לְאַחַד הָאֲנָשִׁים, וְאִם לֹא נְקוּבָה הִיא הֲרֵי הִיא מַתַּת שֶׁחוֹנֵן אֶתְכֶם אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הִסְתַּכְּלוּ וּמָצְאוּ שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר, הִשְׁכִּים וּבָא אֵלָיו אַחַד אֶחָיו מִן הַמֻּמְחִים בַּדָּבָר, וְאָמַר לוֹ: “פְּלוֹנִי, מִנַּיִן פְּנִינָה זוֹ?”. אָמַר לוֹ: “מַתַּת הִיא שֶׁחוֹנֵן אוֹתָנוּ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה” אָמַר לוֹ: "הֲרֵי הִיא שָׁוָה אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אוֹתָם. וְאוּלָם לֵךְ אֶל פְּלוֹנִי שֶׁהוּא רַב לְהוֹן מִמֶּנִּי וּמֻמְחֶה יוֹתֵר ". הוֹלִיךְ אוֹתוֹ אֵלָיו. אָמַר לוֹ: “שָׁוָה הִיא שִׁבְעִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים, לֹא יוֹתֵר מִזֶּה”. מָסַר לוֹ שִׁבְעִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים. הִזְמִין שְׁנֵי סַבָּלִים וְנָשְׂאוּ לוֹ הַמָּמוֹן עַד שֶׁהִגִּיעַ לְדֶלֶת דִּירָתוֹ. בָּא קַבְּצָן אֶחָד וְאָמַר לוֹ: “תֶּן לִי מִמַּה שֶּׁנָתַן לְךָ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. אָמַר לַקַּבְּצָן: “הֲרֵי הָיִינוּ אֶתְמוֹל כְּמוֹתְךָ, טֹל מַחֲצִית מָמוֹן זֶה”. כְּשֶׁחִלֵּק אֶת הַמָּמוֹן לִשְׁנֵי חֲלָקִים שָׁוִים, וְנָטַל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ, אָמַר לוֹ הַקַּבְּצָן: “טֹל הוֹנְךָ וְקַח אוֹתוֹ לְךָ וְיִשְׁלַח לְךָ אֱלֹהִים בְּרָכָה בוֹ. אֲנִי אֵינִי אֶלָּא שְׁלִיחַ אֱלֹהֶיךָ שֶׁשְּׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לְנַסּוֹת אוֹתְךָ”. אָמַר: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים, וּמוֹדֶה אֲנִי לוֹ עַל חַסְדּוֹ”. לֹא פָסְקוּ מֵהֶם חַיֵּי רְוָחָה וְנֹעַם עַד אֵין קֵץ, עַד יוֹם מוֹתָם.

וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר: