הָיְתָה עִיר, לַבְּטַיְט שְׁמָהּ, וְהָיְתָה בְּעָרֵי מַלְכוּת רוֹמִי, וְהָיָה בָהּ אַרְמוֹן נָעוּל תָּמִיד. וְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מֵת וּמָשַׁל תַּחְתָּיו מֶלֶךְ אַחֵר מִן הָרוֹמִים, הָיָה מַטִּיל עָלָיו מַנְעוּל חָזָק, עַד שֶׁנֶּאֶסְפוּ עַל הַשַּׁעַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מַנְעוּלִים, מַנְעוּל מִכָּל מֶלֶךְ. אַחַר־כָּךְ מָשַׁל אַחֲרֵיהֶם אִישׁ שֶׁלֹּא מִמִּשְׁפַּחַת הַמְּלוּכָה. בִּקֵּשׁ לִפְתֹּחַ אוֹתָם הַמַּנְעוּלִים, לִרְאוֹת מַה בְּאוֹתוֹ אַרְמוֹן. מְנָעוּהוּ מִכָּךְ רַבֵּי הַמֶּמְשָׁלָה וְגִנּוּ הַדָּבָר לְפָנָיו וְעִכְּבוּ בְיָדוֹ, סֵרַב וְאָמַר: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת”. פִּזְּרוּ וְנָתְנוּ לוֹ כָּל מַה שֶּׁבִּידֵיהֶם מִן הַהוֹן הַיָּקָר וְהָאוֹצָרוֹת, עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִפְתַּח, וְלֹא חָזַר בּוֹ מִלְּפָתְחוֹ.
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁרַבֵּי אוֹתָהּ מֶמְשָׁלָה, פִּזְּרוּ וְנָתְנוּ לְאוֹתוֹ מֶלֶךְ כָּל מַה שֶּׁבִּידֵיהֶם מִן הַהוֹן הַיָּקָר וְהָאוֹצָרוֹת עַל מְנָת שֶׁלֹּא יִפְתַּח וְלֹא חָזַר בּוֹ מִלְּפָתְחוֹ. הוֹרִיד אֶת הַמַּנְעוּלִים וּפָתַח הַשַּׁעַר וּמָצָא בְתוֹכוֹ צוּרוֹת עַרְבִים עַל סוּסֵיהֶם וּגְמַלֵּיהֶם, וַעֲלֵיהֶם מִצְנָפוֹת מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת וְיוֹרְדוֹת, וְהֵם חֲגוּרֵי־חֶרֶב, וּרְמָחִים אֲרֻכִּים בִּידֵיהֶם, וּמָצָא סֵפֶר בְּתוֹכוֹ. נָטַל אֶת הַסֵּפֶר וּקְרָאוֹ וּמָצָא כָתוּב בּוֹ: “כְּשֶׁיִּפָּתַח שַׁעַר זֶה, יִכְבּשוּ עַמִּים מִן הָעַרְבִים אֶת הַמָּחוֹז הַזֶּה, וְהֵם כִּדְמוּת הַצּוּרוֹת הָאֵלּוּ. יֵשׁ אֵפוֹא לְהִשָּׁמֵר וּלְהִזָּהֵר מִלִּפְתֹּחַ”. וְהָיְתָה אוֹתָהּ עִיר בְּאַנְדַלוּסְיָה וְכָבַשׁ אוֹתָהּ טָארִק בֶּן זִיאָד בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, בִּזְמַן כַלְיפוּתוֹ שֶׁל אַלְחַלִיד בֶּן עַבְּד אַלְמַלִךְּ מִבְּנֵי אֻמַיָּה, וְהֵמִית אֶת הַמֶּלֶךְ הַהוּא בַּמְגֻנָּה שֶׁבַּמִּיתוֹת, וּבָזַז אֶת אַרְצוֹ וְלָקַח בַּשֶּׁבִי כָּל מִי שֶׁהָיָה בָהּ מִן הַנָּשִׁים וְהַנְּעָרִים, וְשָׁלַל רְכוּשָׁהּ, וּמָצָא בָהּ אוֹצָרוֹת עֲצוּמִים, וּבְתוֹכָם יוֹתֵר מִמֵּאָה וְשִׁבְעִים כְּתָרִים מִן הַפְּנִינִים וְהַיַּקֶנֶת, וּמָצָא בְתוֹכָהּ אֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמָצָא בָהּ אוּלָם שֶׁהָיוּ הַפָּרָשִׁים יְכוֹלִים לְהָטִיל בּוֹ רִמְחֵיהֶם. וּמָצָא בְתוֹכוֹ כְּלֵי זָהָב וּכְלֵי כֶסֶף מַה שֶּׁאֵין לְתָאֵר. וּמָצָא בְתוֹכָהּ אֶת הַשֻּׂלְחָן שֶׁהָיָה לִנְבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְהָיָה, לְפִי מַה שֶּמְּסַפְּרִים, מִזְּמַרַגְדִּין יָרֹק. וְשֻׁלְחָן זֶה נִשְׁמָר עַד הַיּוֹם בְּעִיר רוֹמִית, וְכֵלָיו זָהָב וְקַעֲרוֹתָיו תַּרְשִׁישׁ וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּמָצָא בָהּ אֶת מִזְמוֹרֵי הַתְּהִלִּים כְּתוּבִים בִּכְתָב יָד יְוָנִי עַל עָלִים שֶׁל זָהָב מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת, וּמָצָא בָהּ סֵפֶר שֶׁמְּסֻפָּר בּוֹ עַל דְּבַר תּוֹעֲלִיּוֹת הָאֲבָנִים וְהַצְּמָחִים וְהַמַּתָּכוֹת וְהַקְּמִיעוֹת וּמַדַּע הָאַלְכִימִיָּה בְזָהָב וָכֶסֶף. וּמָצָא סֵפֶר אַחֵר הַמְדַבֵּר בְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה תַכְשִׁיטֵי־הַיַּקֶּנֶת וְהָאֲבָנִים וְהַרְכָּבַת הַסַּמִּים וְהַתִּרְיָקוֹת וְצוּרַת דְּמוּת הָאָרֶץ וְהַיַּמִּים וְהָאֲרָצוֹת וְהֶעָרִים וְהַכְּפָרִים. וּמָצָא בָהּ אוּלָם גָּדוֹל מָלֵא מִתַּמְצִית־הַסַּמִּים שֶׁמִּשְׁקַל אֲדַרְכְּמוֹן מִמֶּנָּה יַהֲפֹךְ אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים שֶׁל כֶּסֶף לְזָהָב טָהוֹר. וּמָצָא בָהּ מַרְאָה גְדוֹלָה מְעֻגָּלָה, נִפְלָאָה, עֲשׂוּיָה מִתַּעֲרֹבֶת חֳמָרִים, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה לִנְבִיא אֱלֹהִים שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. כְּשֶׁהָיָה הַמִּסְתַּכֵּל מִסְתַּכֵּל בָּהּ, הָיָה רוֹאֶה אֶת שֶׁבַע אַקְלִימֵי הָאָרֶץ עַיִן בְּעַיִן. וּמָצָא בָהּ אוּלָם שֶׁבּוֹ מֵאֶבֶן הָהַרְמָתִי מַה שֶּׁאֵין לְתָאֵר וְהֵבִיא אֶת כָּל זֶה אֶל אַלְוַלִיד בֶּן עַבְּד אַלְמַלִךְּ. נָפוֹצוּ הָעַרְבִים בְּכָל עָרֶיהָ, וְהִיא מִן הַחֲשׁוּבוֹת שֶׁבָּאֲרָצוֹת. וְזֶה הוּא סוֹף סִפּוּר הָעִיר לַבְּטַיְט.
וּמִמַּה שֶּׁמְסַפְּרִים הוּא סִפּוּרוֹ שֶׁל הִשָּׁאם בֶּן עַבְּד אַלְמָלִךְּ בֶּן מַרְוָאן.
-
או “לַבְּטִיט”, כנראה הכונה לסֶבְתָּח היא קוֹיְתָה במרוקו. מבצר זה היה שייך לבּיזנטיה בזמן כבוש הערבים בספרד. ↩