לוגו
אלף לילה ולילה: סִפּוּר עַבְּדַ אללָּה בֶּן אַבִּי־קִלָאבָּה וְעִנְיַן אִרַם עִיר הָעַמּוּדִים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

סֻפַּר שֶׁעַבְּדַ אללָּה בֶּן אַבִּי קִלָאבָּה יָצָא לְחַפֵּשׂ גְּמַלּוֹת שֶׁבָּרְחוּ מִמֶּנּוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עוֹבֵר בְּמִדְבְּרוֹתֵיהֶן שֶׁל אַרְצוֹת תֵּימָן וְאֶרֶץ שְׁבָא, נִזְדַמֵּן לְעִיר עֲצוּמָה מֻקֶּפֶת מִבְצָר עָצוּם. וּמִסָּבִיב לְאוֹתוֹ מִבְצָר טִירוֹת נִשָּׂאוֹת עַד לַמָּרוֹם. כְּשֶׁהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה דוֹמֶה שֶׁתּוֹשָׁבִים בְּתוֹכוֹ, שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתָם עַל דְּבַר גְּמַלּוֹתָיו, וְשָׂם פָּנָיו אֵלָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדַ אללָּה בֶּן אַבִּי קִלָאבָּה סִפֵּר: יָרַדְתִּי מֵעַל גְּמַלָּתִי וְשַׂמְתִּי כְּבָלִים בְּרַגְלֶיהָ וְאִמַּצְתִּי אֶת לִבִּי וְקָרַבְתִּי אֶל הַמִּבְצָר וּמָצָאתִי לוֹ שְׁנֵי שְׁעָרִים עֲצוּמִים, שֶׁלֹּא נִרְאוּ בָעוֹלָם כְּמוֹתָם לְעָצְמָה וּלְרוֹם. וְהֵם מְשֻׁבָּצִים בְּמִינֵי אַבְנֵי־יְקָר וְאַבְנֵי חֵן לְבָנוֹת, אֲדֻמּוֹת וִירֻקּוֹת. כְּשֶׁרָאִיתִי זֹאת תָּמַהְתִּי תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְנִפְלָא הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינַי. נִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ הַמִּבְצָר, מָלֵא יִרְאָה, מִשְׁתָּאֶה בְקִרְבִּי. רָאִיתִי אוֹתוֹ מִבְצָר אָרֹךְ וְרָחָב כְּעִיר אַלְמַדִינָה בִמְמַדֶּיהָ, וּבוֹ טִירוֹת נִשָּׂאוֹת, וּבְכָל טִירָה וְטִירָה חֲדָרִים, וְכֻלָּם בְּנוּיִים זָהָב וָכֶסֶף וּמְשֻׁבָּצִים אַבְנֵי־חֵן וְאַבְנֵי יְקָר, בִּנְיָנִים בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, וּזְמָרַגְדִּין וּפְנִינִים. וְצַלְעוֹת דַּלְתוֹת אוֹתָן טִירוֹת כְּצַלְעוֹת שַׁעֲרֵי הַמִּבְצָר לְיֹפִי. וּכְבָר רֻצְּפָה קַרְקָעָן פְּנִינִים גְּדוֹלוֹת, כַּדּוּרֵי מֹר וְעִנְבָּר וְכַרְכֹּם. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְתוֹךְ הָעִיר פְּנִימָה וְלֹא רָאִיתִי בָהּ בְרִיָּה מִבְּנֵי־אָדָם, כִּמְעָט מַתִּי מֵאֵימָה וָפַחַד. הִסְתַּכַּלְתִּי מִמְּרוֹמֵי הַחֲדָרִים וְהַטִּירוֹת, וְרָאִיתִי1 נְהָרוֹת שׁוֹטְפִים מִתַּחַת לָהּ, וּרְחוֹבוֹתֶיהָ בָהֶם עֵצִים נוֹשְׂאֵי פְרִי וַעֲצֵי תָמָר גְּבוֹהִים. וּבִנְיְנֵיהֶם לִבְנוֹת זָהָב וְלִבְנוֹת כֶּסֶף, חֲלִיפוֹת. אָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֵין סָפֵק שֶׁזֶּהוּ גַן־הָעֵדֶן הַמֻּבְטָח לָעוֹלָם הַבָּא’ טָעַנְתִּי עָלַי מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, צְרוֹרוֹת, וּמִן הַמֹּר, עֲפָרוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹלְתִּי שֵׂאת, וְחָזַרְתִּי לְעִירִי וְהוֹדַעְתִּי אֶת הַדָּבָר לִבְנֵי־אָדָם.

הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה אֶל מֻעָאוִיָּה בֶּן סֻפְיָאן, וְהוּא כַּלִיף בְּחִגָ’אז בָּעֵת הַהִיא. כָּתַב אֶל נְצִיבוֹ בְּצַנְעָא אֲשֶׁר בְּתֵימָן, שֶׁיָּבִיא לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ וְיִשְׁאַל אוֹתוֹ בִּדְבַר אֲמִתּוּת הַדָּבָר. הֵבִיא אוֹתִי נְצִיבוֹ לְפָנָיו וְחָקַר אוֹתִי בִּדְבַר מַה שֶּׁהָיָה עִמִּי וְנִזְדַּמֵּן לִי, וְסִפַּרְתִּי לוֹ מַה שֶּׁרָאִיתִי. שָׁלַח אוֹתִי אֶל מֻעָאוִיָּה, וְסִפַּרְתִּי גַם לוֹ מַה שֶּׁרָאִיתִי. לֹא חָפַץ מֻעָאוִיָּה לְהַאֲמִין לַדָּבָר. הֶרְאֵיתִי לוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַּפְּנִינִים וְכַדּוּרֵי הָעִנְבָּר וְהַמֹּר וְהַכַּרְכֹּם שֶׁהָיָה בָהֶם עוֹד מַשֶּׁהוּ מֵרֵיחַ הַבֹּשֶׂם. וְאוּלָם הַפְּנִינִים כְּבָר הִצְהִיבוּ וְנִשְׁתַנְּתָה מַרְאִיתָן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדַ אללָּה בֶּן אַבִּי קִלָאבָּה אָמַר: “וְאוּלָם הַפְּנִינִים כְּבָר הִצְהִיבוּ וְנִשְׁתַּנְּתָה מַרְאִיתָן”.

הִתְפַּלֵּא עַל כָּך מֻעָאוִיָּה בֶּן אַבִּי סֻפְיָאן, כְּשֶׁרָאָה עִם אַבִּי קִלָאבָּה אֶת הַפְּנִינִים וְאֶת הָמֹּר וְהָעִנְבָּר. שָׁלַח אֶל כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר2 וְהֵבִיא אוֹתוֹ לְפָנָיו וְאָמַר לוֹ: “כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר, קְרָאתִיךָ בְּעִנְיָן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לָדַעַת אוֹתוֹ לַאֲמִתּוֹ, וּמְקַוֶּה אָנֹכִי, שֶׁאִתְּךָ אֲמִתּוּת הַיְדִיעָה עַל אוֹדוֹתָיו”. אָמַר לוֹ: “וּמַה הוּא, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ מֻעָאוִיָּה: כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה עַל דְּבַר עִיר בְּנוּיָה זָהָב וָכֶסֶף, עַמּוּדֶיהָ זְמָרַגְדִּין וְאַבְנֵי חֵן, וּצְרוֹרוֹתֶיהָ פְּנִינִים וְכַדּוּרֵי מֹר וְעִנְבָּר וְכַרְכֹּם?" אָמַר לוֹ: “הֵן, נְשִׂיא הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי הִיא אִרַם בַּעֲלַת־הָעֲמוּדִים, אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאָה כְמוֹתָהּ בֶּעָרִים3. וּכְבָר בְּנָאָהּ שַׁדָּאד בֶּן עָאד הַקָּדוּם”. אָמַר מֻעָאוִיָּה: “סַפֵּר לָנוּ מַשֶּׁהוּ מִמְאֹרְעוֹתֶיהָ”. אָמַר כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר: "עָאד הַקָּדוּם הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָנִים, שַׁדִיד וְשַׁדָּאד. כְּשֶׁמֵּת אֲבִיהֶם מָלְכוּ עַל הַמְּדִינָה אַחֲרָיו שַׁדִיד וְאָחִיו שַׁדָּאד. וְלֹא הָיָה מֶלֶךְ מִמַּלְכֵי כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלֹּא סָר לְמִשְׁמַעְתָּם. מֵת שַׁדִיד בֶּן אָעד וּמָלַךְ אַחֲרָיו עַל הָאָרֶץ אָחִיו שַׁדָּאד, יְחִידִי. וְהָיָה לָהוּט אַחֲרֵי קְרִיאָה בִסְפָרִים קְדוּמִים. כְּשֶׁמָּצָא בָהֶם פַּעַם בִּדְבַר הָעוֹלָם הַבָּא וְגַן הָעֵדֶן וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ מִן הָאַרְמוֹנוֹת וְהַחֲדָרִים וְהַפֵּרוֹת וּמִמַּה שֶּׁבְּגַן־עֵדֶן זוּלָת זֶה, עוֹרְרָה אוֹתוֹ נַפְשׁוֹ לִבְנוֹת כְּמוֹתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּתַבְנִית זוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לִפְנֵי כֵן. וְהָיוּ תַּחַת יָדוֹ מֵאָה אֶלֶף מְלָכִים, וְתַחַת יַד כָּל מֶלֶךְ מֵאָה אֶלֶף שַׁלִּיטִים, וְתַחַת יַד כָּל שַׁלִּיט מֵאָה אֶלֶף אַנְשֵׁי־צָבָא. הֵבִיא אֶת כֻּלָּם לְפָנָיו וְאָמַר לָהֶם: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִתּוֹךְ הַסְּפָרִים הַקַּדְמוֹנִים וְהַמָּסוֹרוֹת בִּדְבַר גַּן־הָעֵדֶן הַנִּמְצָא בָּעוֹלָם הַבָּא, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּדֻגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. צְאוּ אֵפוֹא חִישׁ־מַהֵר אֶל הַמְשֻׁבָּחוֹת בְּעַרְבוֹת הָאָרֶץ וְהַמְרֻוָּחוֹת בָּהֶן, וּבְנוּ לִי בָּהֶן עִיר מִן הַזָּהָב וּמִן הַכֶּסֶף, וְשִׂימוּ אֶת צְרוֹרוֹת אֲבָנֶיהָ פִּטְדָה וּבָרֶקֶת וּפְנִינִים, וְשִׁיתוּ תַחַת קַשְׁתוֹת אוֹתָהּ עִיר עַמּוּדֵי פִּטְדָה וּמַלְּאוּ אוֹתָהּ טִירוֹת, וְשִׁיתוּ מֵעַל לַטִּירוֹת חֲדָרִים, וּטְעוּ מִתַּחַת לַטִּירוֹת, בְּסִמְטוֹתֶיהָ וּשְׁוָקֶיהָ, עֵצִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים, נוֹשְׂאִים פְּרִי בָשֵׁל, וְהַזְרִימוּ מִתַּחַת לָהּ נְהָרוֹת בִּתְעָלוֹת שֶׁל זָהָב וְכָסֶף”. אָמְרוּ כֻלָּם פֶּה אֶחָד: “כֵּיצַד זֶה נוּכַל לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁתֵּאַרְתָּ לְפָנֵינוּ? וְאֵיךְ יִהְיֶה בִדְבַר הַפִּטְדָה וְהַבָּרֶקֶת וְהַפְּנִינִים שֶׁהִזְכַּרְתָּ”. אָמַר לָהֶם: “כְּלוּם אִי אַתֶּם יוֹדְעִים, שֶׁכָּל מַלְכֵי הָעוֹלָם סָרִים לְמִשְׁמַעְתִּי וְתַחַת יָדִי הֵם, וְשֶׁכָּל מִי שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יַמְרֶה מִצְוָתִי?”. אָמְרוּ לוֹ: ‘כֵּן, יָדַעְנוּ זֹאת’. אָמַר לָהֶם: ‘אִם כֵּן, צְאוּ אֵפוֹא חִישׁ אֶל מִכְרוֹת הַפִּטְדָה וְהַבָּרֶקֶת וְהַפְּנִינִים וְהַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, וְהֵפִיקוּ אוֹתָן וְהוֹצִיאוּ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶן וְלֹא תַחְשְׂכוּ כָל עָמָל. וְעִם זֶה קְחוּ לִי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיָדָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם מִמִּינִים אֵלֶּה וְלֹא תַחְשְׂכוּ עָמָל וְלֹא תַרְפּוּ, וְהִשָּׁמְרוּ לְבַל תַּמְרוּ פְקֻדָּתִי’. אַחַר כָּךְ כָּתַב מִכְתָּב לְכָל מֶלֶךְ וּמֶלֶךְ שֶׁנִּמְצָא בְּגָלִיל מִגְּלִילוֹת הָאָרֶץ, וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לֶאֱסֹף מַה שֶּׁבִּרְשׁוּת בְּנֵי־אָדָם מִמִּינִים אֵלֶּה, וְשֶׁיֵּלְכוּ אֶל מִכְרוֹתֶיהָ וְיָפִיקוּ מַה שֶּׁבְּתוֹכָן מִן הָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וַאֲפִלּוּ מִתּוֹךְ תַּחְתִּיּוֹת הַיַּמִּים. אָסְפוּ כָל אֵלֶּה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה. וְעָלָה מִסְפַּר הַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ שׁוֹלְטִים בָּאָרֶץ שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מֶלֶךְ. אַחַר־כָּךְ הוֹצִיא אֶת הַמְהַנְדְּסִים וְאֶת חַכְמֵי הֶחָרָשִׁים וְאֶת הַפּוֹעֲלִים וְאֶת הָאוּמָנִים מִכָּל הֶעָרִים וּגְלִילוֹת הָאָרֶץ. פָּשְׁטוּ בַמִּדְבָּרוֹת וּבָעֲרָבוֹת וּבְכָל הָעֲבָרִים וְהַגְּלִילוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לָעֲרָבָה שֶׁבָּהּ מֶרְחָב עָצוּם, מְקוֹם בְּרִיאוּת נָקִי מִגְּבָעוֹת וְהָרִים, וּבוֹ מַעְיָנוֹת מוֹשְׁכִים וּנְהָרוֹת זוֹרְמִים וְאָמְרוּ: ‘זֶה תֹּאַר הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּנוּ עָלֶיהָ הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיהָ’. הִתְעַסְּקוּ בְבִנְיָנָהּ כְּפִי שֶׁצִּוָּה אוֹתָם הַמֶּלֶךְ שַׁדָּאד מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ. הִזְרִימוּ בָהּ תְּעָלוֹת מִן הַנְּהָרוֹת, וְהִנִּיחוּ אֶת הַיְסוֹדוֹת לְפִי הַמִּדָּה שֶׁנִּזְכְּרָה וְשָׁלְחוּ אֵלֶיהָ מַלְכֵי הַגְּלִילוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאַבְנֵי־יְקָר וּפְנִינִים גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת אַבְנֵי חֵן אֲדֻמּוֹת וּפָז עַל גְּמַלִּים, בְּדֶרֶךְ מִדְבָּרוֹת וּשְׁמָמוֹת. וְשָׁלְחוּ סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת טְעוּנוֹת בָּהֶן בְּדֶרֶךְ הַיַּמִּים. וְהִגִּיעַ אֶל הָעוֹסְקִים בַּמְּלָאכָה מֵאוֹתָם הַמִּינִים מַה שֶּׁלֹּא יְתֹאַר וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב וְלֹא יֵעָרֵךְ. וְעָסְקוּ בַעֲבוֹדָה זוֹ שְׁלָשׁ־מֵאוֹת שָׁנָה. כְּשֶׁכִּלּוּ אוֹתָהּ בָּאוּ אֶל הַמֶּלֶךְ וְהוֹדִיעוּ לוֹ עַל גְּמִירָתָהּ. אָמַר לָהֶם: “צְאוּ חִישׁ וְשִׁיתוּ עָלֶיהָ מִבְצָר בָּצוּר רָם וְנִשָּׂא, וְשִׁיתוּ מִסָּבִיב לַמִּבְצָר אֶלֶף טִירוֹת וּמִתַּחַת לְכָל טִירָה אֶלֶף עַמּוּדִים, וְשֶׁיִּהְיֶה בְכָל טִירָה מֵהֶן מִשְׁנֶה”. הָלְכוּ מִיָּד וְעָסְקוּ בָזֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה. אַחֲרֵי זֶה עָמְדוּ לִפְנֵי שַׁדָּאד וְהוֹדִיעוּ לוֹ, שֶחֶפְצוֹ הֻשַּׂג. צִוָּה אֶת מִשְׁנָיו, וְהֵם אֶלֶף בְּמִסְפָּר, וְכֵן צִוָּה אֶת אַנְשֵׁי פַמַּלְיָתוֹ וְאֶת אֵלֶּה מִן הַצָּבָא שֶׁבָּטַח בָּהֶם וְאֶת זוּלָתָם, שֶׁיִּתְכּוֹנְנוּ לְמַסָּע וְיִהְיוּ נְכוֹנִים לַעֲבֹר אֶל אִרַם בַּעֲלַת הָעַמּוּדִים בְּפַמַּלְיָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזֶּה שַׁדָּאד בֶּן עָאד. וְצִוָּה אֶת אֵלּוּ אֲשֶׁר חָפֵץ בָּהֶן מִנָּשָׁיו וּסְרִיסֵי הַרְמוֹנוֹ, נַעֲרוֹתָיו וּמְשָׁרְתוֹתָיו שֶׁיִּגְּשׁוּ לְהִצְטַיֵּד. וְעָסְקוּ בַּהֲכָנוֹת עֶשְׂרִים שָׁנָה. אַחַר כָּךְ נָסַע הַמֶּלֶךְ שַׁדָּאד בֶּן עָאד עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֶּלֶךְ שַׁדָּאד בֶּן עָאד נָסַע אַחַר כָּךְ, הוּא וּמִי שֶעִמּוֹ מִן הַצָּבָא, שָׂמֵחַ בָּזֶה שֶׁהִשִּׂיג חֶפְצוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁאֲרָה בֵּינוֹ וּבֵין אִרַם בַּעֲלַת־הָעַמּוּדִים רַק מַסַּע יוֹם אֶחָד. שָׁלַח אֱלֹהִים עָלָיו וְעַל אֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ מִן הַכּוֹפְרִים הַמְכַחֲשִׁים בֵּאלֹהִים רַעַשׁ, מִשְּׁמֵי עֻזּוֹ, וְהִשְׁמִיד אוֹתָם כֻּלָּם. בְּקוֹל רַעַשׁ אַדִּיר. וְלֹא הִגִּיעוּ לֹא שַׁדָּאד וְלֹא אֶחָד מֵהֶם אֵלֶיהָ, וְלֹא הִשְׁקִיף עָלֶיהָ, וּמָחָה אֱלֹהִים עִקְּבוֹת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֵלֶיהָ. וְאוּלָם הִיא נִשְׁאֲרָה כְּמוֹת שֶׁהִיא עַל מְקוֹמָהּ וְתִשָּׁאֵר עַד יוֹם־הַדִּין בְּאַחֲרִית הַיָּמִים".

הִשְׁתָּאָה מֻעָאוִיָּה לְסִפּוּרוֹ שֶׁל כַּעַבּ אַלְאַחְבָּאר שֶׁסִּפֵּר לוֹ זֹאת וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם הִגִּיעַ אָדָם, בָּשָׂר וָדָם, אֶל אוֹתָהּ עִיר?” אָמַר לוֹ: “הֵן, אִישׁ מֵחַבְרֵי מֻחֲמָּד – יִתְפַּלֵּל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם – וְתָאֳרוֹ בְּלִי שׁוּם סָפֵק וּפִקְפּוּק כְּתֹאַר הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב כָּאן”.

וְאָמַר אַלשַׁעְבִּי: סִפְּרוּ מִשְּׁמָם שֶׁל חַכְמֵי חִמְיָר שֶׁל תֵּימָן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמְדוּ שַׁדָּאד וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ בָּרַעַשׁ, מָלַךְ אַחֲרָיו בְּנוֹ שַׁדָּאד הַקָּטָן. וּמִנָּה אוֹתוֹ אָבִיו שַׁדָּאד הַגָּדוֹל עַל מַלְכוּת אֶרֶץ חֲצַר־מָוֶת וּשְׁבָא, אַחֲרֵי שֶׁנָּסַע הוּא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ לִמְדִינַת אִרַם בַּעֲלַת־הָעַמּוּדִים. וּכְשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הַשְּׁמוּעָה בִּדְבַר מוֹת אָבִיו בַּדֶּרֶךְ לִפְנֵי הַגִּיעוֹ לִמְדִינַת אִרַם, צִוָּה לָשֵׂאת אֶת אָבִיו מֵאוֹתָהּ עֲרָבָה אֶל חֲצַר־מָוֶת, וְצִוָּה לִכְרוֹת לוֹ קֶבֶר בְּתוֹךְ מְעָרָה. וְאַחֲרֵי שֶׁחָפְרוּ אוֹתוֹ קֶבֶר, שָׂמוּ אוֹתוֹ בְתוֹכוֹ עַל עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב, וְהִטִּיל עָלָיו שִׁבְעִים מַעֲטֶה אֲרוּגִים זָהָב, מְשֻׁבָּצִים בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת יִקְרוֹת־הָעֵרֶךְ. וְשָׂם לִמְרַאֲשׁוֹתָיו לוּחַ שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

מוּסָר קַח אֲשֶׁר שׁוֹלָל הָלַךְ,

וְנִתְעָה בַּאֲשֶׁר זְמַן חַיָּיו אָרַךְ.

הִנֵּה אֲנִי שַׁדָּאד בֶּן עָאד,

אֲדוֹן מִבְצָר רָב קַיָּם לָעַד,

אִישׁ בַּעַל־הָעֹז הָאַדִּיר

וְהַכֹּחַ הַכַּבִּיר –

כָּל תּוֹשָׁבֵי אָרֶץ לִי נִשְׁמָעוּ.

מֵרָגְזִי וְאִיּוּמִי פָּחֲדוּ זָעוּ.

בְּמִזְרַח הָעוֹלָם וּבַמַּעֲרָב

שָׁלַטְתִּי שִׁלְטוֹן רָב.

וַיִּקְרָאֵנוּ לְאֹרַח־ישֶׁר נָבִיא,

אֲשֶׁר דְּבַר־נְכוֹחָה הֵבִיא.

וַנַּמְרֶה אֶת פִּיו וַנִּקְרָא כְּלַפָּיו,

“הַאֵין מִפְלָט נִמָּלֵט אֵלָיו?”

וְהִנֵּה רַעַשׁ פְּגָעָנוּ,

מִקְּצֵה הָאֹפֶק הָרָחוֹק בָּאנוּ,

וַיַּפִּילֵנוּ בְתוֹךְ הַשְּׁמָמָה,

כִּנְפֹל בַּקָּצִיר קָמָה,

וַהֲרֵינִי מְצַפֶּה וּמַמְתִּין

תַּחַת שִׁכְבוֹת הֶעָבָר לְיוֹם הַדִּין.

אָמַר אַלתְתַעְלַבִּי: וְקָרָה מִקְרֶה, שֶׁשְּׁנֵי בְנֵי־אָדָם נִכְנְסוּ לְאוֹתָהּ מְעָרָה וּמָצְאוּ בְקָצֶיהָ לְמַעְלָה מַדְרֵגוֹת וְיָרְדוּ בָהֶן. מָצְאוּ קֶבֶר אָרְכּוֹ כְמִדַּת מֵאָה בָאַמָּה וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעִים בָּאַמָּה, וְקוֹמָתוֹ מֵאָה בָאַמָּה, וּבְאֶמְצַע אוֹתוֹ קֶבֶר עֶרֶשׂ שֶׁל זָהָב, וְעָלָיו אָדָם בַּעַל גּוּף עָצוּם, וְשֶׁתָּפַס מְלֹא אֹרֶךְ הָעֶרֶשׂ וְרָחְבּוֹ, וְעָלָיו תַּכְשִׁיטִים וּבְגָדִים אֲרוּגִים זָהָב וָכֶסֶף, וּלְִמֵרַאֲשׁוֹתָיו לוּחַ שֶׁל זָהָב שֶׁכְּתָב בּוֹ. וְלָקְחוּ אוֹתוֹ לוּחַ וְטָעֲנוּ לָהֶם מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם מַה שֶּׁיָּכְלוּ לְשֵׂאתוֹ מִמּוֹטוֹת הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְזוּלַת זֶה. וּמִמַּה שֶּׁיְּסֻפָּר הוּא:


  1. וְרָאֵיתִי במקור המודפס – הערת פב"י.  ↩

  2. הוא מומר יהודי שהתאסלם, ומפיו מוסרים גם מסורות דמיוניות במסורת האסלאם.  ↩

  3. ראה קראן סורה פט פסוקים ו־ז.  ↩