לוגו
סִפּוּר הַמִּכְתָּב הַמְזֻיָּף
פרק:
מיקום ביצירה:
0%

סִפְּרוּ שֶׁהָיְתָה בֵּין יַחְיָא בֶּן כָאלִד וּבֵין עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי אֵיבָה בַּמִּסְתָּרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מַרְאִים אוֹתָהּ גָּלוּי. וְסִבַּת הָאֵיבָה בֵּין שְׁנֵיהֶם הָיְתָה זוֹ, שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד הָיָה אוֹהֵב אֶת עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ אַהֲבָה רַבָּה, עַד שֶׁהָיוּ יַחְיָא בֶן כָאלִד וָּבָניו אוֹמְרִים שֶׁעַבְּדַ־אללָּהּ עוֹשֶׂה כְשָׁפִים לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. וְעָבַר זְמַן אָרֹךְ כְּשֶׁהַשִּׂנְאָה בְּלִבּוֹת שְׁנֵיהֶם. אֵרַע שֶׁאַלרְרַשִׁיד מִנָּה אֶת עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי לְשַׁלִּיט עַל אַרְמִינְיָה וְהִסִּיעוֹ אֵלֶיהָ. כְּשֶׁנָּכוֹן כִּסְאוֹ בְתוֹכָהּ פָּנָה אֵלָיו אָדָם מֵעִרָאק, שֶׁהָיוּ בוֹ תַרְבּוּת מְעֻלָּה וּפִקְחוּת וַחֲרִיפוּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה דָּחוּק וְקָצְרָה יָדוֹ וְכָלָה הוֹנוֹ וְנִתְנַוֵּן מַצָּבוֹ. זִיֵּף מִכְתָּב בְּשֵׁם יַחְיָא בֶּן כָאלִד אֶל עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ וְנָסַע אֵלָיו לְאַרְמִינְיָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל פִּתְחוֹ מָסַר אֶת הַמִּכְתָּב לְיַד אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי סִפּוֹ. נָטַל שׁוֹמֵר־הַסַּף אֶת הַמִּכְתָּב וּמְסָרוֹ לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי. פְּתָחוֹ וְקָרָא אוֹתוֹ וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ וְהִכִּיר שֶׁמְזֻיָּף הוּא. צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הָאִישׁ. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו בֵּרַךְ אוֹתוֹ וְשִׁבְּחוֹ, אוֹתוֹ וְאֶת אַנְשֵי מוֹעֲצָתוֹ. אָמַר לוֹ עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ: “מַה הוּא שֶׁהֱנִיעֲךָ לָשֵׂאת עָמָל בִּנְסִיעָה רְחוֹקָה לָבוֹא אֵלַי בְּמִכְתָּב מְזֻיָּף? וְאוּלָם תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁאֵין אָנוּ מַנִּיחִים לְמַאֲמַצְּךָ שֶׁיַּעֲלֶה בַתהֹּוּ”. אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים קִיּוּמוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵנוֹ הַמִּשְׁנֶה. אִם קָשֶׁה עָלֶיךָ בּוֹאִי, אַל תְּבַקֵּשׁ לְךָ אֲמַתְלָאוֹת, שֶׁכֵּן אֶרֶץ אֱלֹהִים רְחָבָה הִיא, וְהַזָּן וּמְפַרְנֵס חַי וְקַיָּם, וְהַמִּכְתָּב שֶׁמָּסַרְנוּ לְיָדְךָ מֵאֶת יַחִיַא בֶּן כָאלִד נָכוֹן הוּא, בִּלְתִּי מְזֻיָּף”. אָמָר לוֹ עַבְּדַ־אללָּה: “הֲרֵי אֲנִי כוֹתֵב מִכְתָּב לְסוֹכְנִי בְּבַגְדָאד וּמְצַוֶּה אוֹתוֹ שֶׁיִּשְׁאַל עַל דְּבַר מַצַּב מִכְתָּב זֶה שֶׁהֲבֵאתוֹ אֵלַי. וְאִם אֱמֶת נָכוֹן הוּא, בִּלְתִּי מְזֻיָּף, הֲרֵינִי מְמַנֶּה אוֹתְךָ לֶאֱמִירוּת אַחַת אַרְצוֹתַי וְנוֹתֵן לְךָ מָאתַים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן מִלְּבַד הַסּוּסִים וְהַגְּמַלִּים וּבִגְדֵי הַפְּאֶר. וְאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אוֹסִיף עוֹד עַל הַמַּתָּת. וְאוּלָם אִם מְזֻיָּף הַמִּכְתָּב, אֲצַוֶּה לְהַלְקוֹתְךָ מֵאָה בְמַקֵּל וּלְגַלֵּחַ אֶת זְקָנְךָ”. צִוָּה עַבְּדַ־אללָּהּ לְעָצְרוֹ בְחֶדֶר וּלְהָבִיא לוֹ לְתוֹכוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא זָקוּק לוֹ עַד שֶׁיִּתְבָּרֵר עִנְיָנוֹ עַל נָכוֹן. כָּתַב מִכְתָּב אֶל סוֹכְנוֹ בְּבַגְדָאד וּבוֹ לֵאמֹר: “הִנֵּה הִגִּיעַ אֵלַי אָדָם וְאִתּוֹ מִכְתָּב, שֶׁלְּפִי דְבָרָיו הוּא מֵאֵת יַחְיָא בֶּן כָאלִד, וַאֲנִי בְּלִבִּי אִי־אֵמוּן לַמִּכְתָּב הַזֶּה. עָלֶיךָ אֵפוֹא לֹא לְהִתְרַשֵּׁל בְּעִנְיָן זֶה, אֶלָּא תֵּלֵךְ בְּעַצְמְךָ וְתַחְקֹר עִנְיַן מִכְתָּב זֶה וְתִזְדָּרֵז לְהָשִׁיב לִי תְשׁוּבָה, כְּדֵי שֶׁנֵּדַע לְהַבְחִין בֵּין אֲמִתּוּתוֹ לִכְזָבוֹ”. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמִּכְתָּב לַסּוֹכֵן בְּבַגְדָאד, רָכַב.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁסוֹכְנוֹ שֶׁל עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי בְּשָׁעָה שֶׁקִּבֵּל אֶת הַמִּכְתָּב, רָכַב מִיָּד וְהָלַךְ לַחֲצֵרוֹ שֶׁל יַחְיָא בֶן כָאלִד, וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב עִם מֵרֵעָיו וּפַמַּלְיָתוֹ. נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וּמַַָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב. קְרָאוֹ יַחְיָא בֶּן כָאלִד וְאָמַר לַסּוֹכֵן: “חֲזֹר אֵלַי לְמָחָר, עַד שֶׁאֶכְתֹּב לְךָ הַתְּשׁוּבָה”. פָּנָה אֶל מֵרֵעָיו אַחֲרֵי שֶׁהִסְתַּלֵּק הַסּוֹכֵן וְאָמַר: “מֶה עָנְשׁוֹ שֶׁל זֶה שֶׁחָטָא וְזִיֵּף מִכְתָּב מֵאִתִּי וְהוֹלִיכוֹ אֶל אוֹיְבִי?”. אָמַר כָּל אֶחָד מִמֵּרֵעָיו דְבָרוֹ. וְהָיָה כָל אֶחָד מֵהֶם מַצִּיעַ סוּג מִן הָעֳנָשִׁים. אָמַר לָהֶם יַחְיָא: “כְּבָר שְׁגִיתֶם בְּמַה שֶּׁאֲמַרְתֶּם, וּבְמַה שֶּׁיְּעַצְתֶּם, אֵין בּוֹ רַק מִן הַמַּעֲשֶׂה הַשָּׁפָל וְהַבָּזוּי. וַהֲרֵי כֻלְּכֶם יוֹדְעִים קִרְבַת מַעֲלָתוֹ שֶׁל עַבְּדַ־אללָּה לִפְנֵי נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים וּמַכִּירִים מַה שֶּׁבֵּינִי וּבֵינוֹ מִן הַכַּעַס וְהַשִּׂנְאָה. וְעַכְשָׁו סִבֵּב אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה עַל־יְדֵי אִישׁ זֶה וְשָׁת אֶמְצָעִי לְהַשְׁלִים בֵּינֵינוּ וְסִגֵּל אוֹתוֹ לְכָךְ וְיָעַד אוֹתוֹ לְכַבּוֹת אֵשׁ הָאֵיבָה בְּלִבּוֹתֵינוּ, כְּשֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְרַבָּה מִזֶּה זְמַן שֶׁל עֶשְׂרִים שָׁנָה, וּלְתַקֵּן עַל יְדֵי כָךְ עִנְיָנֵינוּ, וְעָלַי לְסַיֵּעַ לָאִישׁ הַזֶּה לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשׁוֹ וּלְתַקֵּן מַצָּבוֹ. וַהֲרֵינִי כוֹתֵב מִכְתָּב לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִך הַכֻזָאעִי, וּבוֹ שֶׁיּוֹסִיף עוֹד עַל כִּבּוּדוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְאַדְּרוֹ וּלְהַדְּרוֹ”. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ מֵרֵעָיו כָּךְ בֵּרְכוּ אוֹתוֹ בְטוֹבוֹת וְהִתְפַּלְּאוּ עַל אֲצִילוּתוֹ וּתְכוּנַת רוּחוֹ הַנְּדִיבָה. בִּקֵּשׁ נְיָר וְקֶסֶת וְכָתַב לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ מִכְתָּב בִכְתָב יָדוֹ, וּבוֹ לֵאמֹר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. הִגִּיעַ מִכְתָּבְךָ, יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים קִיּוּמְךָ, וּקְרָאתִיו וְשָׂמַחְתְּי לָדַעַת כִּי שָׁלוֹם לְךָ, וְשַׂשְׂתִּי עַל מַצָּבְךָ הַמְתֻקָּן וְעַל אָשְׁרְךָ בַכֹּל. וּבַאֲשֶׁר לְמַחֲשַׁבְתְּךָ שֶׁאוֹתוֹ הָאִישׁ הָאָצִיל זִיֵף בִּשְׁמִי מִכְתָּב, וְאֵינוֹ מֵבִיא מֵאִתִּי דְבָרִים, הֲרֵי אֵין הַדָּבָר כָּךְ. שֶׁכֵּן הַמִּכְתָּב, אֲנִי הוּא שֶׁכְּתַבְתִּיו וְאֵינוֹ מְזֻיָּף. וּמְצַפֶּה אֲנִי מֵאֲצִילוּתְךָ וִיפִי תְּכוּנָתְךָ, שֶׁתְּמַלֵּא לְאוֹתוֹ אִישׁ אָצִיל אֶת שְׁאֵלָתוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ וְתִתֵּן דַּעְתְּךָ עַל הַכָּבוֹד שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ, וְתַגִּיעֵהוּ לְמַטְּרָתוֹ, וּתְטַבַּע אוֹתוֹ בִתְהוֹם טוֹבוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הַיְקָרִים. וְכָל מַה שֶּׁתַּעֲשֶׂה לִזְכוּתוֹ, הֲרֵי אֲנִי הוּא הַמְכֻוָּן בְּכָךְ, וַאֲנִי הוּא הַמּוֹדֶה לְךָ עַל כָּךְ”. כָּתַב אֶת הַכְּתֹבֶת עַל הַמִּכְתָּב וְחָתַם אוֹתוֹ וּמְסָרוֹ לַסּוֹכֵן, וְשָׁלַח אוֹתוֹ הַסּוֹכֵן לְעַבְּדַ־אללָּהּ. כְּשֶׁקָּרָא אוֹתוֹ שָׂמָח בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ. הֵבִיא לְפָנָיו אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לוֹ: “מַה מִּשְּׁנֵי הַדְבָרִים הַנְּעִימִים שֶׁיָּעַצְתִּי לְךָ חָבִיב עָלֶיךָ יוֹתֵר שֶׁאָבִיא אוֹתוֹ לְךָ?”. אָמַר הָאִישׁ: “הַמַּתָּת חָבִיב עָלַי יוֹתֵר מִכֹּל”. צִוָּה לָתֵת לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹנִים וְעֶשֶׂר סוּסוֹת עַרְבִיּוֹת, חָמֵשׁ מֵהֶן בְּמִכְסוֹת שֶׁל מֶשִׁי וְחָמֵשׁ בְּאֻכְּפֵי הַתַּהֲלוּכָה הָעֲדוּיִים, וְעֶשְׂרִים תֵּבוֹת מִן הַבְּגָדִים וַעֲשָׂרָה מַמְלוּכִּים רוֹכְבִים עַל סוּסִים, וּמַה שֶּׁמַּתְאִים לָזֶה מִן הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת יִקְרוֹת הַמְּחִיר. הֵיטִיב עִמּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ לְבַגְדָאד בְּהָדָר רַב. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבַגְדָאד, שָׂם פָּנָיו לַחֲצַר יַחְיָא בֶּן כָאלִד לִפְנֵי הַגִּיעוֹ אֶל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אֵלָיו. נְכְנַס שׁוֹמֵר־הַסַּף אֶל יַחְיָא וְאָמַר לוֹ: “אֲדוֹנִי, עַל שַׁעֲרֵנוּ אָדָם, מַרְאֵהוּ כָּבוֹד וְצוּרָתוֹ יָפָה וּפִרְקוֹ נָאֶה וְעִמּוֹ נְעָרִים רַבִּים, וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס אֵלֶיךָ”. נָתַן לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. כְּשֶׁנִכְנַס, נָשַׁק אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “מִי אַתָּה?” אָמַר לוֹ הָאִישׁ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אֲנִי הוּא שֶׁהָיִיתִי מֵת מֵעֹשֶׁק הַזְּמַן שֶׁקִּפְּחַנִי, וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתִי, וּמִקֶּבֶר הַפְּגָעִים הֶעֱלִיתַנִי וַהֲקַמְתַּנִי, וּלְגַן־עֵדֶן הַמְבֻקָּשׁ שְׁלַחְתַּנִי. אֲנִי הוּא זֶה שֶׁזִּיַּפְתִּי מִכְתָּב מִשִּׁמְךָ וּמְסַרְתִּיו לְעַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ הַכֻזָאעִי”. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “מַה הוּא שֶׁעָשָׂה עִמְּךָ וְאֵיזֶה דָבָר נָתַן לְךָ?” אָמַר לוֹ: “נָתַן לִי מִיָּדְךָ וּמִטּוּב צְפוּנְךָ וּכְלִיל חַסְדְּךָ וְשֶׁפַע נְדִיבוּתְךָ וּמְרוֹם אֲצִילוּתְךָ וּמֶרְחַב זְכוּתְךָ, עַד שֶׁהֶעֱשִׁיר אוֹתִי, וְהֶעֱנִיק לִי וְנָתַן לִי מַתָּנוֹת, וַהֲרֵי הֵבֵאתִי אֶת כָּל מַה שֶּׁהֶעֱנִיק לִי וְנָתַן לִי וְהֵם עַל שַׁעַר בֵּיתְךָ, וְהַפְּקֻדָּה לְךָ וְהַמִּשְׁפָּט בְּיָדֶיךָ”. אָמַר לוֹ יַחְיָא: “מַה שֶּׁעָשִׂיתָ עִמִּי יָפֶה הוּא מִמַּה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ, וְחַיָּב אֲנִי לְךָ עַל חַסְדְּךָ וּנְדִיבוּתְךָ הָעֲצוּמָה עִמִּי, בִּהְיוֹת שֶׁהֲמִירוֹתָ אֶת הָאֵיבָה שֶׁהָיְתָה בֵינִי וּבֵין אוֹתוֹ הָאִישׁ הַנִּכְבָּד וְהַנַּעֲלֶה בִּידִידוֹת וְחִבָּה. וַהֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִן הַהוֹן כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לְךָ עַבְּדַ־אללָּהּ בֶּן מָאלִךְּ”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לָתֵת לוֹ מִן הַמָּמוֹן וְהַסּוּסִים וְהַסַּפּוֹת כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לוֹ עַבְּדַ־אללָּהּ. וְחָזַר לְאוֹתוֹ הָאִישׁ רְכוּשׁוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה עַל־יְדֵי נְדִיבוּת רוּחָם שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֲצִילִים הָאֵלֶּה.