סִפְּרוּ שֶׁאַבּוּ נֻוָאס פָּרַשׁ לְעַצְמוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְהֵכִין מְסִבָּה מְפֹאָרָה וְאָסַף בָּהּ מִמִּינֵי הַמַּטְעַמִּים וּשְׁאָר הַמִּינִים מִכָּל מַה שֶּׁהַשָּׂפוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת מִתְאַוּוֹת לָהֶם. אַחַר־כָּךְ יָצָא מִתְהַלֵּךְ לְחַפֵּשׂ לוֹ אָהוּב רָאוּי לִמְסִבָּה זוֹ וְאָמַר: “אֱלֹהַי וַאֲדוֹנִי וְשַׁלִּיטִי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמְּךָ שֶׁתַּקְרֶה לְפָנַי מִי שֶׁמַּתְאִים לִמְסִבָּה זוֹ וְיִצְלַח לְרֵעֶה לִי בְיוֹם זֶה”. וַעֲדַיִן לֹא גָמַר דְּבָרָיו, וּכְבָר רָאָה שְׁלשָׁה בַּחוּרִים בְּלִי חֲתִימַת זָקָן, יָפִים, דּוֹמִים כְּאִילוּ הֵם עַלְמֵי גַן־עֵדֶן לְיֹפִי, אֶלָּא שֶׁצִּבְעֵיהֶם שׁוֹנִים; וְאוּלָם בִּסְגֻלּוֹתֵיהֶם הַמַּקְסִימִים הֵם דּוֹמִים, וּבְקִפְלֵי גְלִימוֹתֵיהֶם יַחְשְׁקוּ, וְיַעַרְגוּ לָהֶם כְּפִי דִבְרֵי זֶה שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם:

פָּגַשְׁתִּי בִשְׁנַיִם לְלֹא חֲתִימַת זָקָן וָאֹמַר אֲלֵיהֶם:

“אָהַבְתִּי אֶת שְׁנֵיכֶם”. וַיֹּאמְרוּ הָעֲלָמִים שְׁנֵיהֶם:

“כְּלוּם הוֹן לְךָ?” "וָאֹמַר: “וְגַם רַחֲבוּת־לֵב”.

וַיֹּאמְרוּ הָעֲלָמִים: “אִם כָּךְ, הָעִנְיָן מִתְקָרֵב”.

וְהָיָה אַבּוּ נֻוָאס נוֹהֵג בְּכָךְ, וּבְעַלְמֵי חֵן יִתְעַלֵּס וְיִשְׂמַח, כְּפִי שֶׁאָמַר הַמְּשׁוֹרֵר:

וְיֵשׁ זָקֵן יָשִׂישׂ וְלוֹ כִסּוּפִים,

יַחֲמֹד תַּעֲנוּגוֹת וְאָהַב הַיָּפִים.

עַל אֲדָמָה טְהוֹרָה בְמוֹצוּל מְגוּרוֹ,

וְאוּלָם הוּא רַק בְּחַלֵבּ הִרְהוּרוֹ¹

הָלַךְ אֶל עֲלָמִים אֵלֶּה וּבֵרְכָם לְשָׁלוֹם, וְעָנוּ לְעֻמָּתוֹ בִּבְרָכָה נֶאֱמָנָה וּבְכָבוֹד. אַחַר כָּךְ בִּקְּשׁוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם לְאַחַד הָעֲבָרִים. עִכְּבָם אַבּוּ נֻוָאס ונָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תָּאוּצוּ אֶל בִּלְתִּי,

הִנֵה צֵידָה טוֹבָה אִתִּי.

וְעִמִּי יַיִן צָלוּל זַךְ,

נְזִיר הַמִּנְזָר דָּרַךְ.

וְעִמִּי בְשַׂר כֶּבֶשׂ רַךְ וָטוֹב,

וְכָל הַמִּינִים מִן הָעוֹף.

אִכְלוּ וּשְׁתוּ יַיִן יָשָׁן, חֶמֶר

כָּל דְאָגָה יַעֲבִיר וְיָמֵר.

וְהִתְעַלְּסוּ אִישׁ בְּרֵעֵהוּ הִתְעַלֵּס,

וּתְנוּ גַם אוֹתִי בְּתוֹכְכֶם הִכָּנֵס.

וּכְשֶׁעָקַב אֶת הַנְּעָרִים בְּבָתֵּי־הַשִׁיר שֶׁלּוֹ נָטוּ לְמַּלֵּא חֶפְצוֹ וְנַעֲנוּ לוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁכְּשֶׁעָקַב אֶת הַנְּעָרִים נָטוּ לְמַּלֵּא חֶפְצוֹ וְעָנוּ וְאָמְרוּ:: “שָׁמַעְנוּ וּכְמִצְוָתְךָ נַעֲשֶׂה”, הָלְכוּ עִמּוֹ אֶל מְעוֹנוֹ, וּמָצְאוּ כָל מַה שֶּׁתֵּאֲרוֹ בְשִׁירוֹ, מוּכָן לַמּוֹשָׁב. יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהִתְעַנְּגוּ וּמָלְאוּ גִיל, וְנִשְׁפְּטוּ לִפְנֵי אַבּוּ־נֻוָאס, מִי מֵהֶם טוֹב יוֹתֵר לְיֹפִי וּלְחֵן, לְקוֹמָה תְמִירָה וּלְחִטּוּב הָאֲבָרִים. רָמַז עַל אֶחָד מֵהֶם. נָשַׁק לוֹ שְׁתֵּי נְשִׁיקוֹת וְאָמַר:

נְקֻדַּת חֵן לוֹ עַל לֶחְיוֹ, נַפְשִׁי אֶתֵּן כָּפְרָהּ.

וְאֵיךְ אֶרְכֹּשׁ בְּהוֹן זוֹ נְקֻדַּת הַחֵן?

יִתְבָּרֵךְ אֲשֶׁר פִּגָּה לֶחְיוֹ מִכָּל שַׂעֲרָה,

וְכָל יֹפִי בִּנְקֻדַּת חֵן זוֹ הִשְׁכִּין הַשְׁכֵּן.

אַחַר־כָּךְ רָמַז עַל הַשֵּׁנִי. נְשָׁקוֹ עַל שִׂפְתוֹתָיו וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְחָשׁוּב לוֹ נְקֻדַּת חֵן בְּלֶחְיוֹ

כְּמוּשָׁק עַל כֹּפֶר זֹרָה זָרֹה.

מָה הִשְׁתָּאֲתָה עֵינִי עֵת אוֹתָהּ חָזָתָה.

“הַעְתֵּר לַנָּבִיא” נְקֻדַּת הַחֵן עָנָתָה.

אַחַר כָּךְ רָמַז עַל הַשְּׁלִישִׁי. נָשַׁק לוֹ עֶשֶׂר נְשִׁיקוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתִּיךְ בְּכוֹס כֶּסֶף עַפְרוֹת הַזָּהָב,

עֶלֶם בַּיַּיִן צְבוּעוֹת שְׁתֵּי יָדָיו.

נָקַף עִם הַמַּשְׁקֶה בְּכוֹס יֵינָיו,

וּבִשְׁתַּיִם אֲחֵרוֹת נָקְפוּ שְׁתֵּי עֵינָיו.

צְבִי מִבְּנֵי תֻרְכִּים, יָפֶה הַנַּעַר.

מָתְנָיו בֵּין שְׁנֵי הָרִים כְּחֻנַיְן² עֵמֶק צָר.

וְאִם גַּם נַפְשִׁי בָּעֲקוּמָה דְבוּקָה

הִנֵּה רוּחִי חוֹשְׁקָה, בֵּין הַשְּׁנַיִם חֲלוּקָה:

בְּאַדְמַת דִיָאר־בַּכְּר בְּכִסּוּפִים אֶחֱשַׁק,

וְנַפְשִׁי בְאַדְמַת שְׁנֵי הַמִּסְגָּדִים תִּדְבַּק³.

וּכְבָר שָׁתוּ כָל אֶחָד מֵהַנְּעָרִים שְׁנֵי גְבִיעִים יָיִן. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר לְאַבּוּ־נֻוָאס, נָטַל אֶת הַגָּבִיעַ וְנָשָׂא קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אַל תֵּשְׁתְּ יַיִן בִּלְתִּי מִידֵי יְפֵה־פֶה.

תְּדַבֵּר אֵלָיו עֲדִינוֹת וַעֲדִינוֹת יַעֲנֶה.

כִּי הַיַּיִן לֹא יִתְעַנֵּג שׁוֹתֵהוּ,

עַד אִם יְהִי צַח הַלֶּחִי מַשְׁקֵהוּ.

שָׁתָה גְבִיעוֹ וְנָקַף הַכּוֹס בְּתוֹר. וּכְשֶׁהִגִּיעַ שׁוּב תּוֹרוֹ שֶׁל אַבּוּ נֻוָאס, נָצְחָה עָלָיו עֲלִיזוּת חַיָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שִׁית רֵעֶיךָ גְּבִיעִים תַּתְמִיד בָּהֶם,

מִן הַיַּיִן, וּבָאוּ גְבִיעִים אַחֲרֵיהֶם

מִכַּף מַזְהִיר בְּיָפְיוֹ, שִׂפְתוֹתָיו אָדָמוּ,

אַחֲרֵי הַתְּנוּמָה לְמוּשָׁק אוֹ תַפּוּחַ דָּמוּ.

אַל תֵּשְׁתְּ בִּלְתִּי מִידֵי יְפֵה עַיִן,

נְשִׁיקַת לֶחְיוֹ תַאֲוָה מִיַּיִן.

כְּשֶׁנָּצַח עַל אַבּוּ נֻוָאס הַשִּׁכָּרוֹן, עַד שֶׁלֹּא הִבְחִין בֵּין יַד לְרֹאשׁ בָּחוֹן, הִתְרַפֵּק עַל הַנְּעָרִים מִתּוֹךְ הִתְעַלְּסוּת וּשְׂחוֹק, שָׁת שׁוֹק עַל שׁוֹק וְלֹא יָדַע בּשֶׁת וְעָוֹן, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

לֹא יַשְׁלִים הַתַּעֲנוּגוֹת בִּלְתִּי אִם צָעִיר,

בֵּין רֵעִים לְלֹא חֲתִימַת זָקָן יִשְׁתֶּה, יָהִיר.

זֶה לוֹ יָשִׁיר, וְזֶה עֵת יְחַיֶּנוּ

בַכּוֹס, בִּבְרָכָה בָּרֵךְ יְבָרְכֶנּוּ.

וְאִם לִנְשִׁיקָה יִתְאַוֶּה תַאֲוָה,

שְׂפָתוֹ לוֹ יוֹשִׁיט, יַהַב יְהָבָהּ.

יִרְאוּ טוֹב, מַה בָּם הֵיטַבְתִּי לִבִּי,

מַה נָּעִים הָיָה, אָכֵן פִּלְאִי.

נִשְׁתֶּה אִם מָסוּךְ וְאִם צָלוּל מִשְׁתֵּנוּ,

וַאֲשֶׁר יֵרָדֵם הוּא יִהְיֶה שְׁלָלֵנוּ.

וַעֲדַיִין הֵם בְּכָךְ כְּשְׁדָפַק דּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת. נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס. כְּשֶׁנִּכְנַס מָצְאוּ שֶׁהוּא נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים הָארוּן אַלרְרַשִׁיד. קָמוּ כֻלָּם לִקְרָאתוֹ, קָמוּ כֻלָּם לִכְבוֹדוֹ וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ לְפָנָיו, וּפָג שִׁכְרוֹנוֹ שֶׁל אַבּוּ נֻוָאס מִפְּנֵי הַדְרַת כְּבוֹד הַכַלִיף. אָמַר לוֹ נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים: “הוֹי אַבּוּ נֻוָאס”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי לִפְקֻדָּתְךָ, נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים, יְאַשֵּׁר אֱלֹהִים חֵילְךָ”. אָמַר לוֹ: “מַה הוּא מַצָּב זֶה?” אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים, אֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁאֵין הַמַּצָּב זָקוּק לִשְׁאֵלוֹת”. אָמַר לוֹ הַכַלִף: “הוֹי אַבּוּ נֻוָאס, כְּבָר שָׁאַלְתִּי מֵאֵת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה לְהַנְחוֹת אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, וּמִנִּיתִי אוֹתְךָ לְקָאצִ’י עַל הַסַּרְסוֹרִים לִזְנוּת”. אָמַר לוֹ אַבּוּ נֻוָאס: “כְּלוּם מְבַקֵּשׁ אַתָּה לְמַנּוֹת אוֹתִי לְכָךְ, נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים?” אָמַר לוֹ: “הֵן”, אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים, יֵשׁ לְךָ תְבִיעָה לְהַגִּישָׁה אֵלַי?” נִתְמַלֵּא נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים כַּעַס רַב עָלָיו, וּפָנָה וְהָלַךְ וַעֲזָבָם כְּשֶׁהוּא מָלֵא זַעַם. כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ, עָבַר הַלַּיְלָה עַל נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים בְּכַעַס גָּדוֹל עַל אַבּוּ נֻוָאס, וּבִלָּה אַבּוּ־נֻוָאס אֶת הַשָּׂמֵחַ בַּלֵילוֹת בְּמַה שֶּׁהָיָה שָׁרוּי בּוֹ בַהֲנָאָה וּבְתַעֲנוּג. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר כּוֹכָבוֹ וְהִזְהִיר, סִיֵּם אַבּוּ־נֻוָאס אֶת הַמְסִבָּה וְהָלְכוּ לָהֶם הַנְּעָרִים. לָבַשׁ אֶת מַדֵּי־הַפָּמַלְיָה וְיָצָא מִבֵּיתוֹ, שָׂם פָּנָיו אֶל נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים. וְהָיָה מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מוֹשַׁב־הַמֶּמְשָׁלָה מִתְפַּזֵּר, הָיָה נִכְנָס לְאוּלָם יְשִׁיבָתוֹ וּמֵבִיא אֵלָיו אֶת הַמְּשׁוֹרְרִים וְאֶת הָרֵעִים וְאֳמָנֵי כְלֵי־הַנְּגִינָה, וְהָיָה יוֹשֵׁב כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּמָקוֹם לְפִי מַעֲלָתוֹ וְלֹא יַעֲבְרֶנּוּ. וְאֵרַע שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם יָרַד מִמְקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּמְשָׁלָה אֶל הָאוּלָם וְהֵבִיא לְפָנָיו רֵעָיו וְהוֹשִׁיבָם לְפִי מַעֲלָתָם. כְּשֶׁבָּא אַבּוּ־נֻוָאס וּבִקֵּשׁ לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹ, קָרָא נְשִׂיא הַמַאֲמִינִים לְמַסְרוּר נוֹשֵׂא־חַרְבּוֹ, וְצִוָּהוּ לִקְרֹעַ מֵעַל אַבּוּ־נֻוָאס אֶת בְּגָדָיו, וְלַחֲבֹשׁ לְגַבּוֹ מִרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר, וְלָשִׂים עַל רֹאשׁוֹ אַפְסָר וּבַאֲחוֹרָיו זַנְבַת־רְצוּעָה וּלְהוֹבִיל אוֹתוֹ בְכָל חַדְרֵי הַנְּעָרוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וּשְׁלשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁנְּשִׂיא־הַמַאֲמִינִים צִוָּה אֶת מַסְרוּר נוֹשֵׂא־הַחֶרֶב לִקְרֹעַ אֶת בִּגְדֵי אַבּוּ־נֻוָאס מֵעָלָיו וְלַחֲבֹשׁ לוֹ לְגַבּוֹ מִרְדַּעַת שֶׁל חֲמוֹר וְלָשִׂים עַל רֹאשׁוֹ אַפְסָר וּבַאֲחוֹרָיו זַנְבָה שֶׁל רְצוּעָה וּלְהוֹבִיל אוֹתוֹ בְכָל חַדְרֵי הַנְּעָרוֹת וּמְעוֹנוֹת הַנָּשִׁים וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיִּתְקַלְּסוּ בוֹ, וְאַחַר־כָּךְ לְהַתִּיז אֶת רֹאשׁוֹ וְלַהֲבִיאוֹ אֵלָיו. אָמַר מַסְרוּר: “שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא”, וְנִגַּשׁ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁצִּוָּהוּ עָלָיו הַכַּלִיף, וְהוֹבִיל אוֹתוֹ בְחַדְרֵי הַנְּעָרוֹת, שֶּׁהָיָה מִסְפָּרָן כְּמִסְפַּר יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְהָיָה אַבּוּ־נֻוָאס לִשְׂחוֹק, וְכָל מִי שֶׁרָאָהוּ נָתַן לוֹ מָעוֹת, וְלֹא חָזַר אֶלָּא כְּשֶׁכִּיסָיו מְלֵאִים מָמוֹן. וּבְעוֹד הוּא בְמַצָּב זֶה, קָרַב גַ’עְפָר הַבַּרְמַכִּי וּבָא. נִכְנַס אֶל הַכַּלִיף, וְהָיָה נֶעְדָּר בְּעִנְיָן חָשׁוּב לִנְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים. רָאָה אֶת אַבּוּ־נֻוָאס בְּמַצָּב זֶה וְהִכִּירוֹ. אָמַר לוֹ: “הוֹי אַבּוּ־נֻוָאס”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי נָכוֹן לִפְקֻדָּתְךָ, אֲדוֹנֵנוּ”. אָמַר לוֹ: “מַה חֵטְא חָטָאתָ שֶׁהִגִּיעַ לְךָ עֹנֶשׁ זֶה?” אָמַר לוֹ אַבּוּ נֻוָאס: “לֹא פָעַלְתִּי כָל עָוֹן אֶלָא זֶה שֶׁהִגַּשְׁתִּי מַתָּנָה לַאֲדוֹנֵנוּ הַכַלִיף אֶת מִבְחַר שִׁירַי, וְהֵשִׁיב לִי בְמַתָּנָה אֶת מִבְחַר מַלְבּוּשָׁיו”. כְּשֶׁשָּׁמַע נְשִׂיא־הַמַאֲמִינִים זֹאת, צָחַק צְחוֹק, שֶׁגָּבַר עַל הַלֵּב הַמָּלֵא זַעַם, וְסָלַח לוֹ וְצִוָּה לָתֵת לוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אֲדַרְכְּמוֹנִים.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר: