לוגו
לאחד העם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

ס. פטרבורג, רח' סוּבוֹרוֹבסקי, 3 3/3/1905

אשר איסאייביץ', מאוד נכבד,

אני פונה אל אדוני בפקודתה של קבוצה בינמפלגתית בשם: “אגודה להגנת זכויותיו של העם היהודי”, שנוסדה כאן לפני זמן קצר. מטרתה הראשונה של קבוצה זו היא לא לפסוח על המומנט הארצישראלי ולהשיג שיווי־זכויות, ולשם כך ליצור תנועה יהודית ציבורית עם מסיבות, החלטות, מברקים וכו', כדי שהציבור הרוסי והשלטונות יווכחו, שעם שום דבר פחות מזה לא נשלים. חוץ מזה בדעתנו להתחיל בכל מקום מסע של תעמולה בעיתונים, ולשם כך אנו מייסדים אגודה של עיתונאים יהודיים. ואולם אלו הן המטרות הראשונות, והמטרה האחרונה היא זו, שאנו חושבים את הרגע הנוכחי לנוח בשביל יצירת נבט של אירגון ציבורי, שישתתפו בו כל המפלגות וכל הנייטראליים – בקצרה, ה“קהל”. לשם כך כינסנו כאן אסיפות אחדות של קבוצות מקצועיות, כשאנו משתדלים לכנס אם לא את כל האישים, הרי את כל הזרמים, והצענו לכל קבוצה כזו לבחור חמישה אנשים. כולם ביחד יהוו “דוּמאַ” יהודית, שתבחר ב“מנהלה”. לטווח ארוך מצטיירת לפנינו רשת של קהילות מאורגנות כאלו בכל רוסיה, ואפילו מחוץ לרוסיה, עם ועידה ומרכז כלליים. אל הוועידה השניה, המוצעת על־ידי קבוצה של “נוֹטאבּלים” פטרבורגיים, אין אנו מצטרפים, מפני שהיא בנויה לא על יסוד של בחירות.

אנו כבר ערכנו שלוש אסיפות של בחירות, וחוץ מזה אספנו חתימות של “חברת מפיצי השכלה”, כדי להכריח את הוועד לכנס אסיפה כללית. באסיפה העברנו החלטה, שבוודאי כבר ידועה לאדוני מן העיתונים. – אנו מבקשים מאדוני להתחיל מיד באירגונה של קהילתו. כיצד ואת מי לכנס וכיצד לערוך בחירות? – לאדוני במקום נהיר, כמובן, יותר; רק מן ההכרח הוא להציג את כל הקבוצות האופייניות ואת כל הזרמים. במפגיע אנו מבקשים ממנו לא להשתהות – צר יהיה להחמיץ את הרגע. מן ההכרח להתחיל מיד הן בבחירות והן, אם אפשר, במסיבות עם החלטות וכדומה. אני מבקש מאוד מאדוני להודיע לי על האמצעים שנקט אותם. על אותו ענין כתבתי לסאקר, דיזנגוף ולאנדסמאן.

בכבוד גמור

ז. ז’בוטינסקי


 

לונדון 13/3/1916    🔗

אשר איסאייביץ' היקר,

על הוצאה זו איני יודע כלום. אותה הוצאה, שבדעתי שלי ושל זלצמן1 היה להוציא קודם התחלת המלחמה, צריכה היתה לכלול את המבחר המלא, לפי הוראותיו של אדוני, והמתרגם הראשי צריך היה להיות אני. בגלל המלחמה ההצעה נפלה. כשהייתי בפטרבורג (יולי־אוגוסט 1915), לא דיבר עמי דבר על כך. ההוצאה “ווֹסטוֹק”, כמו גם “ראזסוויט”, היא קניינו של הצ.ק.2 הרוסי; זלצמן הוא שם רק מנהל המשרד. על כל פנים, אני, שמכיר את הרגליו, לא אאמין, שהוא ייזום תרגום בלא פניה אל המחבר. ואולם מצד שני אני חושב, שהתרגום יהיה טוב, ואם הם מבטיחים “אוסף מלא”, הרי באמת יהיה פחות או יותר מלא.

ברכת־שלום לבבית לגב' גינזבורג.

שלו

ז. ז’בוטינסקי



  1. שלמה זלצמן – היה המו"ל של ספרות ציונית ברוסיה ושל כתבי ז'בוטינסקי ברוסית ואחר כך בעברית.  ↩

  2. הוועד המרכזי.  ↩