רקע
זאב ז'בוטינסקי
לאחד העם

ס. פטרבורג, רח' סוּבוֹרוֹבסקי, 3 3/3/1905

אשר איסאייביץ', מאוד נכבד,

אני פונה אל אדוני בפקודתה של קבוצה בינמפלגתית בשם: “אגודה להגנת זכויותיו של העם היהודי”, שנוסדה כאן לפני זמן קצר. מטרתה הראשונה של קבוצה זו היא לא לפסוח על המומנט הארצישראלי ולהשיג שיווי־זכויות, ולשם כך ליצור תנועה יהודית ציבורית עם מסיבות, החלטות, מברקים וכו', כדי שהציבור הרוסי והשלטונות יווכחו, שעם שום דבר פחות מזה לא נשלים. חוץ מזה בדעתנו להתחיל בכל מקום מסע של תעמולה בעיתונים, ולשם כך אנו מייסדים אגודה של עיתונאים יהודיים. ואולם אלו הן המטרות הראשונות, והמטרה האחרונה היא זו, שאנו חושבים את הרגע הנוכחי לנוח בשביל יצירת נבט של אירגון ציבורי, שישתתפו בו כל המפלגות וכל הנייטראליים – בקצרה, ה“קהל”. לשם כך כינסנו כאן אסיפות אחדות של קבוצות מקצועיות, כשאנו משתדלים לכנס אם לא את כל האישים, הרי את כל הזרמים, והצענו לכל קבוצה כזו לבחור חמישה אנשים. כולם ביחד יהוו “דוּמאַ” יהודית, שתבחר ב“מנהלה”. לטווח ארוך מצטיירת לפנינו רשת של קהילות מאורגנות כאלו בכל רוסיה, ואפילו מחוץ לרוסיה, עם ועידה ומרכז כלליים. אל הוועידה השניה, המוצעת על־ידי קבוצה של “נוֹטאבּלים” פטרבורגיים, אין אנו מצטרפים, מפני שהיא בנויה לא על יסוד של בחירות.

אנו כבר ערכנו שלוש אסיפות של בחירות, וחוץ מזה אספנו חתימות של “חברת מפיצי השכלה”, כדי להכריח את הוועד לכנס אסיפה כללית. באסיפה העברנו החלטה, שבוודאי כבר ידועה לאדוני מן העיתונים. – אנו מבקשים מאדוני להתחיל מיד באירגונה של קהילתו. כיצד ואת מי לכנס וכיצד לערוך בחירות? – לאדוני במקום נהיר, כמובן, יותר; רק מן ההכרח הוא להציג את כל הקבוצות האופייניות ואת כל הזרמים. במפגיע אנו מבקשים ממנו לא להשתהות – צר יהיה להחמיץ את הרגע. מן ההכרח להתחיל מיד הן בבחירות והן, אם אפשר, במסיבות עם החלטות וכדומה. אני מבקש מאוד מאדוני להודיע לי על האמצעים שנקט אותם. על אותו ענין כתבתי לסאקר, דיזנגוף ולאנדסמאן.

בכבוד גמור

ז. ז’בוטינסקי


 

לונדון 13/3/1916    🔗

אשר איסאייביץ' היקר,

על הוצאה זו איני יודע כלום. אותה הוצאה, שבדעתי שלי ושל זלצמן1 היה להוציא קודם התחלת המלחמה, צריכה היתה לכלול את המבחר המלא, לפי הוראותיו של אדוני, והמתרגם הראשי צריך היה להיות אני. בגלל המלחמה ההצעה נפלה. כשהייתי בפטרבורג (יולי־אוגוסט 1915), לא דיבר עמי דבר על כך. ההוצאה “ווֹסטוֹק”, כמו גם “ראזסוויט”, היא קניינו של הצ.ק.2 הרוסי; זלצמן הוא שם רק מנהל המשרד. על כל פנים, אני, שמכיר את הרגליו, לא אאמין, שהוא ייזום תרגום בלא פניה אל המחבר. ואולם מצד שני אני חושב, שהתרגום יהיה טוב, ואם הם מבטיחים “אוסף מלא”, הרי באמת יהיה פחות או יותר מלא.

ברכת־שלום לבבית לגב' גינזבורג.

שלו

ז. ז’בוטינסקי



  1. שלמה זלצמן – היה המו"ל של ספרות ציונית ברוסיה ושל כתבי ז'בוטינסקי ברוסית ואחר כך בעברית.  ↩

  2. הוועד המרכזי.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47914 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!