אוקטובר 1918 🔗
אדוני,
כמייסד הרגימנט היהודי לשירות בארץ־ישראל אני מהין לבקש תשומת־לבו לענין חשוב.
ההשתתפות של יחידה יהודית באופנסיבה האחרונה לא הוזכרה בהודעות הרשמיות. אני מצטער לומר, כי גריעה זאת הסבּה לנו נזק ניכר. בארץ־ישראל, במצרים ובכל מקום בחוץ־לארץ היה ידוע יפה, כי לפּחות שניים מן הבאטאליונים היהודיים כבר מצויים בשדה. השתיקה הרשמית עליהם – לעומת ההזכרה המפורטת של כוחות איריים, ואֶלשיים או צרפתיים – אינה יכולה שלא ליצור רושם מכאיב. ידידינו חוששים שמא שתיקה זאת משמעותה כשלון ואפילו בזיון. אויבינו, ביחוד מקרב הערבים, ששים ושמחים בגלוי ומפיצים פירושים משפילים מאוד. למרבה הצער אין מקום לספק, שהוא גם הרושם השורר באירופה ובאמריקה. אדוני יודע מה מאמצים נעשו, בייחוד בארה"ב, לשם גיוס מתנדבים לבאטאליונים אלה, ואכן עובדה היא שה־350 מאמריקנים אלה נטלו חלק בפעולות בבקעת הירדן. השתיקה הרשמית תגרום בהכרח לתמהון בשורות אלה, שפעלו למען תנועה זאת; שתיקה זו עתידה להיות עצים ודלק לאנטישמיים, שייאחזו בשמחה בהזדמנות לומר, כי היהודים נכשלו אפילו כשניתנה להם הזדמנות להילחם למען ארץ־ישראל.
אדוני בעצמו יודע, כי לא צודק רושם זה. אדוני יודע, כי ניתנה לנו גיזרה אחראית של הקו וכי עשינו את חובתנו. אם נסוגו הטורקים לפני שנצטווינו להתקיף, הרי זו תוצאה מנצחונכם, אבל ודאי שלא מאשמתנו. היו לנו נפגעים והצטיינויות. לא היתה לנו הזדמנות לבצע משהו מזהיר, אבל כמו כן לא עשינו משהו שיכול להתפרש כחולשה או ככשלון. ברם, השתיקה בהודעות הרשמיות כן תתפרש על־ידי ידיד ואויב כהוכחה לחולשתנו ולכשלוננו.
אדוני, אין זאת שאלה של שני באטאליונים – זוהי שאלה הנוגעת באחת האומות ששיתפו פעולה בנאמנות באופנסיבה שלו. הממשלה הבריטית הכירה ביהודים כבאומה. הממשלה יצרה באטאליונים יהודיים ושלחה אותם לארץ־ישראל. הדבר נעשה במטרה המפורשת להוציא שוב לעד מכלל אפשרות הטלתו של הדופי, כי ארץ־ישראל שוחררה על־ידי זרים ללא השתתפות יהודית. ואנו השתתפנו בפועל. מדוע אין עובדה זאת מוכּרת רשמית? כלום הוגן להימנע מלהזכיר דווקה אותנו מבין כל האומות שיוצגו באופנסיבה?
אדוני, אני בטוח, כי אין שום כוונה לפגוע בנו או להשפיל. לפיכך מפציר אני בו, באורח הוגן ונדיב, לתקן את הנזק שנעשה, ללא דחיה, על־ידי פרסום הודעה רשמית בארץ־ישראל ומחוצה לה, שתכיר בהשתתפות יחידה יהודית בפעולות האחרונות.
בכל הכבוד
ז. ז’בוֹטינסקי