רקע
זאב ז'בוטינסקי
לגנרל א. ה. ה. אלנבי

 

אוקטובר 1918    🔗

אדוני,

כמייסד הרגימנט היהודי לשירות בארץ־ישראל אני מהין לבקש תשומת־לבו לענין חשוב.

ההשתתפות של יחידה יהודית באופנסיבה האחרונה לא הוזכרה בהודעות הרשמיות. אני מצטער לומר, כי גריעה זאת הסבּה לנו נזק ניכר. בארץ־ישראל, במצרים ובכל מקום בחוץ־לארץ היה ידוע יפה, כי לפּחות שניים מן הבאטאליונים היהודיים כבר מצויים בשדה. השתיקה הרשמית עליהם – לעומת ההזכרה המפורטת של כוחות איריים, ואֶלשיים או צרפתיים – אינה יכולה שלא ליצור רושם מכאיב. ידידינו חוששים שמא שתיקה זאת משמעותה כשלון ואפילו בזיון. אויבינו, ביחוד מקרב הערבים, ששים ושמחים בגלוי ומפיצים פירושים משפילים מאוד. למרבה הצער אין מקום לספק, שהוא גם הרושם השורר באירופה ובאמריקה. אדוני יודע מה מאמצים נעשו, בייחוד בארה"ב, לשם גיוס מתנדבים לבאטאליונים אלה, ואכן עובדה היא שה־350 מאמריקנים אלה נטלו חלק בפעולות בבקעת הירדן. השתיקה הרשמית תגרום בהכרח לתמהון בשורות אלה, שפעלו למען תנועה זאת; שתיקה זו עתידה להיות עצים ודלק לאנטישמיים, שייאחזו בשמחה בהזדמנות לומר, כי היהודים נכשלו אפילו כשניתנה להם הזדמנות להילחם למען ארץ־ישראל.

אדוני בעצמו יודע, כי לא צודק רושם זה. אדוני יודע, כי ניתנה לנו גיזרה אחראית של הקו וכי עשינו את חובתנו. אם נסוגו הטורקים לפני שנצטווינו להתקיף, הרי זו תוצאה מנצחונכם, אבל ודאי שלא מאשמתנו. היו לנו נפגעים והצטיינויות. לא היתה לנו הזדמנות לבצע משהו מזהיר, אבל כמו כן לא עשינו משהו שיכול להתפרש כחולשה או ככשלון. ברם, השתיקה בהודעות הרשמיות כן תתפרש על־ידי ידיד ואויב כהוכחה לחולשתנו ולכשלוננו.

אדוני, אין זאת שאלה של שני באטאליונים – זוהי שאלה הנוגעת באחת האומות ששיתפו פעולה בנאמנות באופנסיבה שלו. הממשלה הבריטית הכירה ביהודים כבאומה. הממשלה יצרה באטאליונים יהודיים ושלחה אותם לארץ־ישראל. הדבר נעשה במטרה המפורשת להוציא שוב לעד מכלל אפשרות הטלתו של הדופי, כי ארץ־ישראל שוחררה על־ידי זרים ללא השתתפות יהודית. ואנו השתתפנו בפועל. מדוע אין עובדה זאת מוכּרת רשמית? כלום הוגן להימנע מלהזכיר דווקה אותנו מבין כל האומות שיוצגו באופנסיבה?

אדוני, אני בטוח, כי אין שום כוונה לפגוע בנו או להשפיל. לפיכך מפציר אני בו, באורח הוגן ונדיב, לתקן את הנזק שנעשה, ללא דחיה, על־ידי פרסום הודעה רשמית בארץ־ישראל ומחוצה לה, שתכיר בהשתתפות יחידה יהודית בפעולות האחרונות.

בכל הכבוד

ז. ז’בוֹטינסקי


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52357 יצירות מאת 3063 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21922 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!