בָּעֲרָבִים עַל בֵּי־מַרְזֵחַ

אֲוִיר אָטוּם, פְּרָאִי וָחָם,

וּמְסוֹס אָבִיב בּוֹ מְנַצֵּחַ

עַל שִׁכּוֹרִים וּמִרְזָחָם.

מֵעַל אֲבַק סִמְטָה נִדַּחַת

וְשֶׁמֶם קַיְטְנוֹת פַּרְוָר –

בִּכְיָה שֶׁל יֶלֶד מִתְיַפַּחַת,

מַזְהִיב עָגִיל שֶׁל נַחְתּוֹמָר.

וּמֵאַחַר שַׁחְסוֹם כָּל עֶרֶב

זַחֵי־מִגְבַּעַת מְהַלְּכִים

בֵּין תְּעָלוֹת, אִישׁ־אִישׁ עִם גְּבֶרֶת,

חוֹרְצֵי־לָצוֹן מְמֻלָּחִים.

חֵרוּק מָשׁוֹט עַל פְּנֵי הַמַּיִם,

צִוְחַת־נָשִׁים נִשֵּׂאת בְּקוֹל,

וּסְתָם עֻקְּמוּ בְּרוּם־שָׁמַיִם

פְּנֵי סַהַר שֶׁהִסְכִּין לַכֹּל.

וִידִיד בּוֹדֵד בָּא עֶרֶב־עֶרֶב

וּבְתוֹךְ כּוֹסִי נִשְׁקָף דּוּמָם

וּמִשִּׁקּוּי פְּלָאוֹת וָצֶרֶב

נִכְנָע כָּמוֹנִי וְנִדְהָם.

וְשָׁם מוּל דֶּלְפְּקִים נִצֶּבֶת

בְּנִים־לֹא־נִים כַּת מֶלְצָרִים,

וְשִׁכּוֹרִים (עֵינֵי אַרְנֶבֶת)

“in vino veritas!” קוֹרְאִים.

וְכָל עַרְבִית בְּעֵת מוּעֶדֶת

(אוֹ רַק חֲלוֹם הוּא אֵין־הָבִין?)

בְּאֵד חַלּוֹן שָׁם מִתְנוֹדֶדֶת

גִּזְרַת עַלְמָה בְּשִׁירָאִין.

בֵּין שִׁכּוֹרִים לְאַט עוֹבֶרֶת,

בְּלִי בֶּן־לְוָי, תָּמִיד אַחַת,

אֵדִים וּבֹשֶׂם מְקֻטֶּרֶת,

לְיַד חַלּוֹן תֵּשֵׁב בָּדָד.

וְאַגָּדַת קְדוּמִים שׁוֹפַעַת

מִגְּמִישִׁיּוּת מִשְׁיָהּ, וְהוֹד

נוֹצַת־הָאֵבֶל לְמִגְבַּעַת,

וְדֹק יָדָהּ בְּטַבָּעוֹת.

נִרְעָשׁ מִקֵּרוּבָהּ הַפֶּלִי,

אַבִּיט אֶל אֹפֶל צְעִיפָהּ,

וְחוֹף שֶׁנִּתְכַּשֵׁף נִרְאֶה לִי

וּמֶרְחַקְיָה שֶׁנִּתְכַּשְּׁפָה.

סוֹדוֹת סְתוּמִים לִי אֲפַעְנֵחַ,

לִי שֶׁמֶשׁ זוּלָתִי נִתְּנָה,

וְכָל מַעֲקַשַּׁי פִּלֵּחַ

בַּנֶּפֶשׁ יֵין־הַלַּעֲנָה.

נוֹצוֹת־יָעֵן, שַׁחוֹת אַפַּיִם,

בְּתוֹךְ מוֹחִי מִתְנוֹעֲעוֹת;

וּתְהוֹמִיּוֹת מִכְּחוֹל – עֵינַיִם

בְּחוֹף רָחוֹק מְלַבְלְבוֹת.

מַטְמוֹן יָקָר נַפְשִׁי מַסְתֶּרֶת

וְתִנְצְרֶנּוּ לְבַדָּהּ.

צָדַקְתְּ, מִפְלֶצֶת מִשְׁתַּכֶּרֶת:

אֱמֶת בַּיַּיִן תִּוָּדַע – –