שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיָה בִּזְמַן כַּלִּיפוּתוֹ שֶׁל הָרוּן אַלרְרַשִׁיד, אִישׁ אֶחָד, אַחְמָד אַלדַּנָף שְׁמוֹ, וְשֵׁנִי שֶׁשְּׁמוֹ חַסַן שֻׁמָאן. וְהָיוּ שְׁנֵיהֶם בַּעֲלֵי מִרְמָה וּמְזִמָּה, וְעָשׂוּ מַעֲשִׂים נִפְלָאִים. וְגָרַם זֶה לְכָךְ שֶׁנָּתַן הַכַּלִּיף לְאַחְמָד אַלדַּנָף בֶּגֶד פְּאֵר וְשָֹת אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד הַיְמָנִיִּים, וְנָתַן לְחַסַן שֻׁמָאן בֶּגֶד פְּאֵר וְשָׁת אוֹתוֹ לִמְפַקֵּד הַשְּׂמָאלִיִּים. וְקָצַב לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מַשְׂכֹּרֶת לְכָל חֹדֶשׁ אֶלֶף דִּינָר. וְהָיוּ לְכָל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם אַרְבָּעִים אִישׁ תַּחַת יָדוֹ וְהָיְתָה עַל אַחְמָד אַלדַּנָף מֻטֶּלֶת הָאַחֲרָיוּת עַל מִחוּץ־לָעִיר.

יָרְדוּ אַחְמָד אַלדַּנָף וְעִמּוֹ חַסַן שֻׁמָאן וְאֵלֶּה שֶׁתַּחַת יָדָם, רוֹכְבִים וְהָאֱמִיר כָאִלד שַׂר־הַפֶּלֶךְ בְּחֶבְרָתָם וְהַכָּרוֹז מַכְרִיז: “עַל־פִּי פְקֻדַּת הַכַּלִּיף אֵין מְפַקֵּד בְּבַגְדָאד מִיָּמִין אֶלָּא הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף וְאֵין מְפַקֵּד בְּבַגְדָאד מִשְּׂמֹאל אֶלָּא חַסַן שֻׁמָאן, וּפְקֻדּוֹתֵיהֶם תִּהְיֶינָה נִשְׁמָעוֹת וְחוֹבָה לְכַבְּדָם”. וְהָיְתָה בָעִיר זְקֵנָה אַלדַּלִילָה¹ הַנּוֹכֶלֶת שְׁמָהּ, וְלָהּ בַּת וּשְׁמָהּ זַיְנָבּ הָרַמָּאִית. שָׁמְעוּ אֶת הַכְּרוּז הַזֶּה, וְאָמְרָה זַיְנָבּ לְאִמָּהּ דְּלִילָה: “רְאִי, אִמִּי, אַחְמַד אַלדַּנָף זֶה בָּא מִמִּצְרַיִם מְגֹרָשׁ מִשָּׁם וְהֶעֱרִים בְּתַעֲלוּלָיו בְּבַגְדָאד עַד שֶׁהִתְקָרֵב אֶל הַכַּלִּיף וְנַעֲשָׂה מְפַקֵּד הַיָּמִין, וְנַעַר קֵרֵחַ זֶה חַסַן שֻׁמָאן נַעֲשָׂה מְפַקֵּד הַשְּׂמֹאל, וְשֻׁלְחָנָם עָרוּךְ לִפְנֵיהֶם בַּצָּהֳרַיִם וּבָעֶרֶב, וּמַשְׂכֹּרֶת לָהֶם, לְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶלֶף דִּינָר בְּכָל חֹדֶשׁ, וְאָנוּ יוֹשְׁבוֹת בְּטֵלוֹת בְּבַיִת זֶה לֹא עֶמְדָּה לָנוּ וְלֹא כָבוֹד, וְאֵין לָנוּ מִי שֶׁיִּשְׁאַל עָלֵינוּ”.

וְהָיָה בַעְלָהּ שֶׁל דְּלִילָה מְפַקֵּד בַּגְדָאד לִפְנֵי כֵן, וְהָיָה לוֹ בְכָל חֹדֶשׁ אֵצֶל הַכַּלִּיף אֶלֶף דִּינָר וּמֵת וְעָזַב אַחֲרָיו שְׁתֵּי בָנוֹת, בַּת נְשׂוּאָה וְעִמָּהּ יֶלֶד, אַחְמָד אַללַּקִיט שְׁמוֹ, וּבַת רַוָּקָה זַיְנָבּ הָרַמָּאִית שְׁמָהּ. וְהָיְתָה דְלִילָה בַּעֲלַת־תַּחְבּוּלוֹת וּמִרְמָה וְתַעֲלוּלִים. וְהָיְתָה מַעֲרִימָה עַל הַפֶּתֶן עַד שֶׁהָיְתָה מוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִמְּאוּרָתוֹ. וַאֲפִלּוּ הַשָּׂטָן הָיָה יָכֹל לִלְמֹד מִמֶּנָּה מִרְמָה. וְהָיָה אָבִיהָ² שׁוֹמֵר־מִכְתְּבֵי הַכַּלִּיף, וְהָיְתָה לוֹ מִשְׂרָה בִּשְׂכַר אֶלֶף דִּינָר לְחֹדֶשׁ. הָיָה מְגַדֵּל יוֹנֵי־דֹאַר, שֶׁהָיוּ מוֹבִילוֹת מִכְתָּבִים וְאִגְּרוֹת. וְהָיָה כָל עוֹף מֵאוֹתָם עוֹפוֹת אֵצֶל הַכַּלִּיף לְעֵת צָרְכּוֹ יָקָר יוֹתֵר מֵאֶחָד מִבָּנָיו. אָמְרָה זַיְנָבּ לְאִמָּהּ: "קוּמִי זִמְמִי תַחְבּוּלָה וְתַעֲלוּל, אֶפְשָׁר יֵצֵא לָנוּ שֵׁם בָּזֶה בְּבַגְדָאד, וְתִהְיֶה לָנוּ מַשְׂכֹּרֶת אָבִינוּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁזַּיְנָבּ הָרַמָּאִית אָמְרָה לְאִמָּהּ: “קוּמִי זִמְמִי תַחְבּוּלָה וְתַעֲלוּל, אֶפְשָׁר יֵצֵא לָנוּ שֵׁם בָּזֶה בְּבַגְדָאד, וְתִהְיֶה לָנוּ מַשְׂכֹּרֶת אָבִינוּ”. אָמְרָה לָהּ: “חַיַּיִךְ בִּתִּי, שֶׁאֲנִי מַעֲרִימָה בְתַעֲלוּל חָזָק יוֹתֵר מִתַּעֲלוּלֵי אַחְמָד אַלדַּנָף וְחַסַן שֻׁמָאן”. קָמָה וְשָׁתָה עַל פָּנֶיהָ מַסְוֶה הַמְכַסֶּה אֶת הַחֵצִי הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַפָּנִים עַד לָעֵינַיִם וְלָבְשָׁה מַלְבּוּשׁ שֶׁל הַדֶּרְוִישִׁים הָעֲנִיִּים וְלָבְשָׁה מִכְנָסַיִם יוֹרְדִים עַד לַעֲקֵבֶיהָ וּמְעִיל צֶמֶר, וְחָגְרָה מָתְנֶיהָ בַּחֲגוֹרָה רְחָבָה וְנָטְלָה קַנְקָן וּמִלְּאָה אוֹתוֹ מַיִם וְשָׂמָה בְפִיו שְׁלֹשָה דִּינָרִים וְכִסְּתָה אֶת פִּי הַקַּנְקָן בְּסִיבֵי דֶקֶל, וְתָלְתָה עָלֶיהָ מַחֲרֹזֶת שֶׁל תְּפִלָּה, כְּמַשָּׂא עֵצִים מִשְׁקָלוֹ, וְנָטְלָה בְּיָדָהּ דֶּגֶל שֶׁל מַטְלִית אֲדֻמָּה וּצְהֻבָּה וְיָצְאָה קוֹרֵאת: “אַללָּה, אַללָּה” וּלְשׁוֹנָהּ מַבִּיעָה שֶׁבַח־הָאֱלֹהִים וְלִבָּהּ רוֹקֵד בִּשְׂדֵה מַעֲרֶכֶת הַמְגֻנֶּה. וְהָיְתָה מְצִיצָה לְתַעֲלוּל שֶׁתַּעֲרִים בּוֹ בָעִיר. הָלְכָה מִסִּמְטָה לְסִמְטָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לְסִמְטָה מְכֻבֶּדֶת וּמֻרְבָּצָה בְמַיִם וּמְרֻצֶּפֶת בְּשַׁיִשׁ, וְרָאֲתָה שַׁעַר מְקֻמָּר, מִפְתָּנוֹ בַּהַט וְאָדָם מַעֲרָבִי שׁוֹעֵר עוֹמֵד בַּשַּׁעַר. וְהָיְתָה אוֹתָהּ חָצֵר לְרֹאשׁ שׁוֹמְרֵי חֲצַר הַכַּלִיף. וְהָיָה בַעַל הֶחָצֵר בַּעַל שָׂדוֹת וְקַרְקָעוֹת וְהַכְנָסוֹת רְחָבוֹת, וּשְׁמוֹ הָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ אלטַּרִיק³. וְלֹא כִנּוּהוּ בְכָךְ אֶלָּא עַל שֵׁם זֶה, שֶׁהָיְתָה מַכָּתוֹ קוֹדֶמֶת לְדִבּוּרוֹ. וְנָשָׂא לוֹ אִשָּׁה נַעֲרָה יָפָה שֶׁהָיָה אוֹהֲבָה, וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתוֹ בַלַּיְלָה שֶׁבָּא אֵלֶיהָ רִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא יִשָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ, וְשֶׁלֹּא יָלוּן מִחוּץ לְבֵיתוֹ. בְּעָלָהּ וְעָמַד בְּכָךְ עַד שֶׁעָלָה בְיוֹם מִן הַיָּמִים אֶל מְקוֹם־מוֹשַׁב־הַמֶּמְשָׁלָה וְרָאָה כָל אֶמִיר עִמּוֹ בֵן וּשְׁנֵי בָנִים. וְהָיָה זֶה אַחֲרֵי שֶׁנִּכְנַס לְבֵית־הַמֶּרְחָץ וְרָאָה אֶת פָּנָיו בַּמַּרְאָה, וְרָאָה לֹבֶן שְׂעַר זְקָנוֹ שֶׁכְּבָר כִּסָּה אֶת שְׁחוֹרוֹ. אָמַר בְּלִבּוֹ: “כְּלוּם לֹא יְחוֹנֵן אוֹתְךָ זֶה שֶׁלָּקַח מִמְּךָ אֶת אָבִיךָ, בֵּן?” נִכְנַס אֶל אִשְׁתּוֹ כְּשֶׁהוּא מָלֵא זַעַם. אָמְרָה לוֹ: “עֶרֶב טוֹב”. אָמַר לָהּ: “לְכִי מִלְּפָנַי. מִיּוֹם שֶׁרְאִיתִיךְ לֹא רָאִיתִי טוֹבָה”. אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לָהּ: "בַּלַיְלָה שֶׁכִּנַּסְתִּי אוֹתָךְ הִשְׁבַּעְתְּ אוֹתִי שֶׁלֹּא אֶשָּׂא עָלַיִךְ. וְהִנֵּה הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת הָאֶמִירִים, כָּל אֶחָד עִמּוֹ בֵן וּמִקְצָתָם לָהֶם שְׁנֵי בָנִים.

וְנִזְכַּרְתִּי בַמָּוֶת בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא חוֹנַנְתִּי לֹא בֵן וְלֹא בַת. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בֵן זָכָר אֵין לוֹ זֵכֶר, וְזוֹהִי סִבַּת זַעֲמִי, שֶׁעֲקָרָה אַתְּ וְלֹא תֵלְדִי". אָמְרָה לוֹ: “שֵׁם אֱלֹהִים עָלֶיךָ, אֲנִי כָתַשְׁתִּי מְלֹא מְדוּכוֹת צֶמֶר וְעִקָּרִים, וְאֵין בִּי חֵטְא אָנִי. הַמְּנִיעָה מִמְּךָ הִיא מִשּׁוּם שָׁאַתָּה פִרְדָּה חֲרוּמַת־אַף”. אָמַר לָהּ: "כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר מִן הַנְּסִיעָה אֲנִי נוֹשֵׂא עָלַיִךְ אִשָּׁה. אָמְרָה לוֹ: “בְּיַד אֱלֹהִים גּוֹרָלִי”. יָצָא מֵאֶצְלָהּ, וְהִתְחָרְטוּ שְׁנֵיהֶם עַל שֶׁפָּגְעוּ זֶה בָזֶה. וּבְשָׁעָה שֶׁהִשְׁקִיפָה אִשְׁתּוֹ מִן הַחַלּוֹן, כְּשֶׁהִיא דוֹמָה לְכַלָּה מֵאוֹצַר הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁעָלֶיהָ, וְהִנֵּה דְלִילָה עוֹמֶדֶת. הִתְבּוֹנְנָה בָהּ וְרָאֲתָה תַּכְשִׁיטִים עָלֶיהָ וּבְגָדֶיהָ יִקְרֵי־הַמְּחִיר, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “דְּלִילָה, אֵין תַּעֲלוּל רַב מִזֶּה שֶׁאַתְּ נוֹטֶלֶת אִשָּׁה זוֹ מִבֵּית בַּעְלָהּ, וְתִפְשְׁטֶנָּה עֲרוּמָה מִתַּכְשִׁיטֶיהָ וּבְגָדֶיהָ, וְתִטְּלִי לָךְ כָּל זֶה”.

עָמְדָה מַזְכִּירָה שֵׁם שָׁמַיִם תַּחַת חַלּוֹן הָאַרְמוֹן, וְאוֹמֶרֶת: “אַללָּהּ, אַללָּהּ”. רָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת הַזְּקֵנָה הַזֹּאת, לְבוּשָׁה בְגָדִים לְבָנִים, דּוֹמָה לְכִפָּה שֶׁל אוֹר, וּמַרְאָה כְּמַרְאֵה הַדֶּרְוִישִׁים וְקוֹרֵאת: “בּוֹאוּ אֵלַי קְדוֹשֵׁי אַללָּה”. נִשְׁקְפוּ נְשֵׁי הָרֹבַע מִן הַחַלּוֹנוֹת וְאָמְרוּ: “מַשֶּׁהוּ מֵעֶזְרַת אֱלֹהִים הוּא זֶה. זְקֵנָה הִיא שֶׁעוֹלֶה מִפָּנֶיהָ אוֹר”. בָּכְתָה כָתוּן אֵשֶׁת הָאֶמִיר חַסַן וְאָמְרָה לְנַעֲרָתָהּ: "רְדִי וְנַשְּׁקִי אֶת יַד הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־עַלִי הַשּׁוֹעֵר וְאִמְרִי לוֹ: ‘הַכְנֵס זְקֵנָה חֲסִידָה זוֹ, שֶׁנְּקַבֵּל בְּרָכָה מִפִּיהָ’. יָרְדָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “גְּבִרְתִּי אוֹמֶרֶת לְךָ: הַנַּח לִזְקֵנָה חֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּכָּנֵס אֵלַי שֶׁנְּקַבֵּל בְּרָכָה מִפִּיהָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַנַּעֲרָה יָרְדָה אֶל הַשּׁוֹעֵר וְאָמְרָה לוֹ: "גְּבִרְתִּי אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘הַנַּח לִזְקֵנָה חֲסִידָה זוֹ שֶׁתִּכָּנֵס אֵלַי שֶׁנְּקַבֵּל בְּרָכָה מִפִּיהָ, אֶפְשָׁר שֶׁבִּרְכָתָהּ תְּהֵא לָנוּ לְטוֹבָה’ ". נִגַּשׁ הַשּׁוֹעֵר וּבִקֵּשׁ לְנַשֵּׁק אֶת יַד הַזְּקֵנָה. עָנְתָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ: “רְחַק מֵעָלַי שֶׁלֹּא תְבַטֵּל אֶת רְחִיצָתִי כַּדָּת לִתְפִלָּה⁴. וַהֲרֵי אַתָּה מוֹשְׁכִים אוֹתְךָ אַחֲרֵיהֶם הִקְּדוֹשִׁים וְעֵינָם לְטוֹבָה אֵלֶיךָ. יְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִשֵּׁרוּת זֶה, אַבּוּ־עַלִי”. וְהָיָה לַשּׁוֹעֵר חוֹב שֶׁל שְׂכַר שְׁלֹשִים חֹדֶשׁ עַל הָאֶמִיר, וְהָיָה בְדֹחַק וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ כֵּיצַד יַשִּׂיג אֶת שְׂכָרוֹ מִיַּד אוֹתוֹ אֶמִיר. אָמַר לָהּ: “אִמִּי, הַשְׁקִינִי מִקַּנְקַנֵּךְ שֶׁתָּחוּל עָלַי בִּרְכָתֵךְ”. נָטְלָה אֶת הַקַּנְקַן מֵעַל כְּתֵפָהּ, הֵנִיפָה אוֹתוֹ בָאֲוִיר, וְהֵנִיעָה אֶת יָדָהּ עַד שֶׁעָף סִיב־הַדֶּקֶל מֵעַל פִּי הַקַּנְקַן וְיָרְדוּ שְׁלֹשֶׁת הַדִּינָרִים וְנָפְלוּ לָאָרֶץ. רָאָה אוֹתָם הַשּׁוֹעֵר וְאָסַף אוֹתָם לוֹ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “פִּלְאֵי־אֱלֹהִים. זְקֵנָה זוֹ מִן הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר עֹז בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת כְּחֵפֶץ־לִבָּם. וַהֲרֵי בָּחֲנָה צְפוּנַי וְיָדְעָה שֶׁזָּקוּק אֲנִי לְמָעוֹת, וּפָעֲלָה בְכֹחָהּ לְהַמְצִיא שְׁלֹשָה דִינָרִים אֵלֶּה מִן הָאֲוִיר”. נְטָלָם בְּיָדוֹ וְאָמַר לָהּ: “טְלִי, דוֹדָתִי, שְׁלֹשֶת דִּינָרִים אֵלֶּה שֶׁנָּפְלוּ לָאָרֶץ, מִקַּנְקַנֵּךְ”. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “הֲסִירֵם מֵעַל פָּנַי, שֶׁאֲנִי מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם עֵסֶק עִם הָעוֹלָם הַזֶּה כְּלָל וּכְלָל. קַח אוֹתָם, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לְרַוְחָתְךָ תְּמוּרַת מַה שֶּׁחָיָּב לְךָ הָאֶמִיר”. אָמַר: “עֶזְרָה מֵאֵת אֱלֹהִים הִיא. וְזֶהוּ מִשַּׁעַר הִתְגַּלּוּת הָאֱלֹהִים”. וְהִנֵּה בָאָה הַנַּעֲרָה וְנָשְׁקָה אֶת יָדָהּ וְהֶעֶלְתָה אוֹתָהּ אֶל גְּבִרְתָּהּ. כְּשֶׁנִּכְנְסָה רָאֲתָה אֶת גְּבִרְתָּהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה דוֹמָה כְּאִלּוּ הִיא אוֹצָר שֶׁהוּסְרוּ מֵעָלָיו הַקְּסָמִים וּבָטְלוּ. בֵּרְכָה אוֹתָהּ הַגְּבִירָה לְבוֹאָהּ וְנָשְׁקָה אֶת יָדָהּ. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, לֹא בָאתִי אֵלַיִךְ, אֲנִי, אֶלָּא בַעֲצַת שָׁמַיִם”. הִגִּישָׁה לָהּ אֹכֶל.

אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, אֵינִי אוֹכֶלֶת אֶלָּא מִגַּן־עֵדֶן, וַאֲנִי עוֹמֶדֶת תָּמִיד בְּצוֹמִי וְאֵינִי שׁוֹבֶרֶת צוֹמִי אֶלָּא בַחֲמִשָּׁה יָמִים בַּשָּׁנָה. וְאוּלָם רוֹאָה אֲנִי אוֹתָךְ, בִּתִּי, עֲגוּמָה, וּרְצוֹנִי שֶׁתַּגִּידִי לִי סִבַּת עַגְמַת־נַפְשֵׁךְ”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, בְּלֵיל נִשּׂוּאַי הִשְׁבַּעְתִּי אֶת בַּעְלִי שֶׁלֹּא יִשָּׂא עָלַי אִשָּׁה אַחֶרֶת. עַכְשָׁו רָאָה בְנֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְכָךְ שֶׁיִהְיוּ אַף לוֹ יְלָדִים. אָמַר לִי: ' עֲקָרָה אַתְּ‘. אָמַרְתִּי לוֹ: ' אַךְ אַתָּה פֶרֶד שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד הִנְּךָ’. יָצָא מֵעַל פָּנַי כּוֹעֵס וְאָמַר: “כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֵר מִנְּסִיעָתִי, הֲרֵינִי נוֹשֵׂא עָלַיִךְ אַחֶרֶת”. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי, אִמִּי, שֶׁיְגָרְשֵׁנִי וְיִשָּׂא לוֹ אֲחֶרֶת, שֶׁכֵּן מְקַרְקְעִין לוֹ וְשָׂדוֹת וְהַכְנָסוֹת רְחָבוֹת. וּכְשֶׁיִּוָּלְדוּ לוֹ יְלָדִים מֵאִשָּׁה זוּלָתִי, הֵם נוֹטְלִים מִמֶּנִּי אֶת הַהוֹן וְאֶת הַקַּרְקָעוֹת”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בִּתִּי, כְּלוּם טַחוּ עֵינַיִךְ מֵרְאוֹת אֶת הַשֵּׁיךְ שֶׁלִּי אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ?![⁴⁰] הֲרֵי כָל מִי שֶׁהוּא בַעַל־חוֹב וּמְבַקְּרוֹ, מְשַׁלֵּם אֱלֹהִים חוֹבוֹ, וּכְשֶׁעֲקָרָה מְבַקֶּרֶת אוֹתוֹ, תַּהַר”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מִיּוֹם שֶׁנִּשֵּׂאתִי לֹא יָצָאתִי מִבֵּיתִי לֹא לְתַנְחוּמֵי־אֲבֵלִים וְלֹא לְבִרְכוֹת־שְׂמָחוֹת”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “בִּתִּי, אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָךְ עִמִּי וּמוֹבִילֵךְ לְבַקֵּר אֶת אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ. וְהַשְׁלִיכִי יְהָבֵךְ עָלָיו וְנִדְרִי לוֹ נֵדֶר, כְּדֵי שֶׁאַחֲרֵי שֶׁיַּחֲזֹר בַּעְלֵךְ מִנְּסִיעָתוֹ וְיָבוֹא אֵלַיִךְ, תַּהֲרִי לוֹ עִם בַּת וְאִם בֵּן. וְכָל מַה שֶׁאַתְּ יוֹלֶדֶת אִם נְקֵבָה וְאִם זָכָר יִהְיֶה דֶרְוִישׁ לְאַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ”. קָמָה הָאִשָּׁה וְשָׂמָה עָלֶיהָ אֶת כָּל עֲדָיֶיהָ וְלָבְשָׁה אֶת הַמְפֹאָר מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַבְּגָדִים, וְאָמְרָה לַנַּעֲרָה: “שִׂימִי עֵינֵךְ עַל הַבַּיִת”.

אָמְרָה לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה, גְּבִרְתִּי”. יָרְדָה, בָּא לִקְרָאתָהּ הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־עַלִי הַשּׁוֹעֵר וְאָמַר לָהּ: “לְאָן גְּבִרְתִּי?” אָמְרָה לוֹ: “הוֹלֶכֶת אֲנִי לְבַקֵּר אֶת הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ”. אָמַר הַשּׁוֹעֵר: “מְקַבֵּל אֲנִי עַל עַצְמִי צוֹם שָׁנָה תְּמִימָה. אָכֵן זְקֵנָה זוֹ מִקְּדוֹשֵׁי־אֱלֹהִים הִיא, וּמְלֵאָה הִיא קְדֻשָּׁה, וְהִיא גְבִרְתִּי מֵאֵלֶה שֶׁכֹּחוֹת נִסְתָּרִים בָּהּ לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצָהּ, שֶׁכֵּן נָתְנָה לִי שְׁלֹשָה דִינְרֵי זָהָב אָדֹם. וְגִלְּתָה אֶת צְפוּנַי מִבְּלִי שֶׁאֶשְׁאַל אוֹתָהּ וְיָדְעָה שֶׁנִּצְרָךְ אָנִי”. יָצְאוּ הַזְּקֵנָה וְהָאִשָּׁה אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ־אַלטַּרִיק עִמָּהּ – וְהַזְּקֵנָה דְלִילָה בַּעֲלַת־הַתְּכָכִים אוֹמֶרֶת לָאִשָּׁה: “אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁתְּבַקְּרִי אֶת הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ, תַּשִּׂיגִי נַחַת־רוּחַ וְתַהֲרִי בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְיֹאהַב אוֹתָךְ בַּעְלֵךְ הָאֶמִיר חַסַן בְּבִרְכַּת שֵׁיךְ זֶה, וְלֹא יַשְׁמִיעֵךְ שׁוּב שׁוּם דִּבּוּר שֶׁיַּעְכֹּר אֶת רוּחֵךְ, אַחֲרֵי זֶה”. אָמְרָה לָהּ: “מְבַקֶּרֶת אֲנִי אוֹתוֹ, אִמִּי”. אָמְרָה הַזְּקֵנָה בְּלִבָּהּ: “הֵיכָן זֶה אֶפְשְׁטֶנָּה וְאֶקַּח אֶת בְּגָדֶיהָ, בְּעוֹד אֲנָשִׁים הוֹלְכִים וְשָׁבִים?” וְאָמְרָה לָהּ “כְּשֶׁאַתְּ הוֹלֶכֶת, לְכִי אַחֲרַי בְּמֶרְחָק שֶׁתּוּכְלִי לִרְאוֹת אוֹתִי מֵרָחוֹק, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי, אִמֵּךְ עֲמוּסָה מַשָּׂאוֹת רַבִּים. וְכָל מִי שֶׁעָלָיו מַשָּׂא מַטִּילָה עָלַי. וְכָל מִי שֶׁבְּיָדוֹ מַתָּת שֶׁנָּדַר, הוּא נוֹתְנָה לִי וּמְנַשֵּׁק אֶת יָדִי”. הָלְכָה הָאִשָּׁה מֵאַחֲרֶיהָ, רָחוֹק מִמֶּנָּה, וְהַזְּקֵנָה לְפָנֶיהָ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשׁוּק הַסּוֹחֲרִים, וְעַכְסֵי הָאִשָּׁה תָּרֹנָּה וְקִשּׁוּרֵי מִקְלַעַת צַמּוֹתֶיהָ תְצִלֶּינָה. עָבְרוּ עַל פְּנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל בֶּן־סוֹחֵר־סַיִּד חַסַן שְׁמוֹ, וְהָיָה יָפֶה עַד מְאֹד, וְעוֹד טֶרֶם צָמַח לוֹ סִימָן זָקָן. רָאָה אֶת הָאִשָּׁה בָאָה, וְהִתְחִיל מֵעִיף בָּהּ מַבָּט מִזָּוִית עֵינוֹ. כְּשֶָׁרָאֲתָה זֹאת הַזְּקֵנָה רָמְזָה לָאִשָּׁה וְאָמְרָה לָהּ: “שְׁבִי לְיַד חֲנוּת זוֹ, עַד שֶׁאֲנִי בָאָה אֵלַיִךְ”. מִלְּאָה מִצְוָתָהּ וְיָשְׁבָה לִפְנֵי חֲנוּתוֹ שֶׁל בֶּן־הַסּוֹחֵר. הִסְתַּכֵּל בָּהּ בֶּן־הַסּוֹחֵר בְּמֶבָּט שֶׁגָּרַם לוֹ אֶלֶף אֲנָחוֹת. בָּאָה אֵלָיו הַזְּקֵנָה, נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם אַתָּה שִׁמְךָ סַיִּד חַסַן בֶּן הַסּוֹחֵר מֻחְסִן?” אָמַר לָהּ: “הֵן. מִי הִגִּיד לָךְ אֶת שְׁמִי?” אָמְרָה לוֹ: "הֶרְאוּ לִי אֲנָשִׁים טוֹבִים עָלֶיךָ. וְדַע שֶׁאִשָּׁה זוֹ בִּתִּי הִיא. וְהָיָה אָבִיהָ סוֹחֵר וּמֵת וְעָזַב אַחֲרָיו הוֹן רַב. וְהִיא כָעֵת בּוֹגֶרֶת, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: “בַּקֵּשׁ אִישׁ לְהַשִּׂיאוֹ אֶת בִּתְּךָ וְאַל תְּבַקֵּשׁ אִשָּׁה לְהַשִּׂיאָה לְבִנְךָ. וּמִיָּמֶיהָ לֹא יָצְאָה מִן הַבַּיִת אֶלָּא הַיּוֹם. וּכְבָר רָמְזוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם וְקָרָא לִי קוֹל מִסְתּוֹרִין, שֶׁאַשִּׂיאֶנָּה לְךָ. וְאִם עָנִי אַתָּה הֲרֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ קֶרֶן שֶׁל מָמוֹן, וְאֶפְתַּח לְךָ שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת בִּמְקוֹם אַחַת”. אָמַר בֶּן־הַסּוֹחֵר בְּלִבּוֹ: "בִּקַּשְׁתִּי מֵאלֹהִים כַּלָּה, וַהֲרֵי נָתַן לִי בְחַסְדּוֹ שְׁלֹשָה דְּבָרִים: “כַּלָּה וּמָמוֹן וַאֲרִיגִים”, וְאָמַר לָהּ: "אִמִּי, יָפֶה הוּא מַה שֶּׁאַתְּ מְיָעֶצֶת אוֹתִי, שֶׁכֵּן אִמִּי אָמְרָה לִי זֶה כְּבָר: ‘רְצוֹנִי לְהַשִּׂיאֲךָ’ וְלֹא הִסְכַּמְתִּי, אֶלָּא אָמַרְתִּי: ‘אֵינִי נוֹשֵׂא אִשָּׁה אֶלָּא לְפִי רְאוֹת עֵינַי’. אָמְרָה לוֹ: “קוּם עַל רַגְלֶיךָ וּבֹא אַחֲרַי וַאֲנִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עֲרֻמָּה”. קָם עִמָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁנִּזָּקֵק לְמַשֶּׁהוּ וְנִקְנֶה אוֹתוֹ בָהֶם”.

הִרְגִּישָׁה שַהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְאֶחָד, אָמְרָה: “שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה אָמְרָה לְחַסַן בֶּן הַסּוֹחֵר מֻחְסִן: “קוּם עַל רַגְלֶיךָ וּבֹא אַחֲרַי וַאֲנִי מַרְאֶה אוֹתָהּ לְךָ עֲרֻמָּה”, וְקָם עִמָּהּ וְלָקַח עִמּוֹ אֶלֶף דִּינָר, וְאָמַר בְּלִבּוֹ: “אֶפְשָׁר שֶׁנִּזָּקֵק לְמַשֶּׁהוּ וְנִקְנֶה אוֹתוֹ בָהֶם”, אוֹ נְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר הַקָּבוּעַ בְּסִדּוּר קֶשֶׁר־הַנִּשּׂוּאִין”. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “הֱוֵה מְהַלֵּךְ אַחֲרֵינוּ בְמֶרְחָק שֶׁתּוּכַל לִרְאוֹת אוֹתָנוּ בְעֵינֶיךָ”, וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “כֵּיצַד תּוֹלִיכִי בֶּן־סוֹחֵר זֶה, שֶׁתִּשְׁדְּדִי אוֹתוֹ וְאֶת הָאִשָּׁה, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר סָגַר אֶת חֲנוּתוֹ?” הָלְכָה וְהָאִשָּׁה הוֹלֶכֶת בְּעִקְּבוֹתֶיהָ וּבֶן־הַסּוֹחֵר בְּעִקְּבוֹת הָאִשָּׁה, עַד שֶׁהִגִּיעָה לְבֵית־מַצְבֵּעָה שֶׁהָיָה בָהּ אֳמָן חָאג' מֻחַמָּד שְׁמוֹ וְהָיָה כְמוֹ סַכִּין שֶׁל סוֹחֵר הַקּוֹלְקָס⁵, חוֹתֵךְ זָכָר וּנְקֵבָה וְאוֹהֵב מַאֲכַל הַתְּאֵנִים וְהָרִמּוֹנִים⁶. שָׁמַע קוֹל הָעֲכָסִים בִּצְלִילָם וְהֵרִים עֵינָיו וְרָאָה אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הָעֶלֶם. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְאָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הַחָאג' מֻחַמָּד הַצַּבָּע?” אָמַר לָהּ: “הֵן, מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמְרָה לוֹ: אֲנִי, הֶרְאוּנִי עָלֶיךָ אֲנָשִׁים טוֹבִים. הִתְבּוֹנֵן לְאִשָּׁה יָפָה זוֹ, בִּתִּי וּלְבָחוּר נָאֶה זֶה בְּלִי חֲתִימַת זָקָן, בְּנִי. טִפַּחְתִּים וְרִבִּיתִים וְהוֹצֵאתִי עֲלֵיהֶם מָמוֹן הַרְבֵּה. וְדַע שֶׁיֵּשׁ לִי בַיִת גָּדוֹל נוֹטֶה לִפּוֹל, תְּמַכְתִּיו בַּאֲלַכְסוֹנוֹ קוֹרוֹת עֵץ וְאָמַר לִי הַמְהַנְדֵס: “גּוּרִי בְזוּלָתוֹ עַד שֶׁתִּבְנִי אוֹתוֹ, שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁיִּפֹּל עָלַיִךְ, וְאַחַר־כָּךְ חִזְרִי אֵלָיו וְגוּרִי בוֹ. יָצָאתִי מְבַקֶּשֶׁת מָקוֹם, וְהֶרְאוּ לִי אֲנָשִׁים טוֹבִים עָלֶיךָ. רְצוֹנִי אֵפוֹא לָגוּר אֶצְלְךָ אֲנִי וּבִתִּי וּבְנִי”. אָמַר הַצַּבָּע בְּלִבּוֹ: “כְּבָר בָּאָה אֵלֶיךָ חֶמְאָה עַל רָקִיק”, וְאָמַר לָהּ: “אֱמֶת הִיא שֶׁיֵּשׁ לִי בַּיִת וְאוּלָם וּגְזוֹזְטְרָה וְעֲלִיָּה. וְאוּלָם אֵינִי יָכֹל לְוַתֵּר עַל מָקוֹם מֵהֶם בִּגְלַל הָאוֹרְחִים וְהָאִכָּרִים בַּעֲלֵי הַכֹּחַל, הַנִּיל”. אָמְרָה לוֹ: “בְּנִי, לְכָל הַיּוֹתֵר חֹדֶשׁ אוֹ חָדְשַׁיִם עַד שֶׁנִבְנֶה אֶת הַבַּיִת, וַאֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים נָכְרִים בְּכָאן, יְהִי אֵפוֹא מְקוֹם הָאוֹרְחִים מְשֻתָּף בֵּינֵינוּ וּבֵינְךָ. בְּחַיֶּיךָ, בְּנִי, שֶׁאִם אַתָּה מְבַקֵּשׁ שֶׁאוֹרְחֶיךָ יִהְיוּ אוֹרְחֵינוּ, הֲרֵי בָרוּךְ בּוֹאָם. נֹאכַל אִתָּם וְנִישַׁן אִתָּם”. נָתַן לָהּ אֶת הַמַּפְתְּחוֹת, אֶחָד גָּדוֹל וְשֵׁנִי קָטָן וּמַפְתֵּחַ מְעֻקָם וְאָמַר לָהּ: “הַמַּפְתֵּחַ הַגָּדוֹל הוּא לַבַּיִת, וְהֶעָקֹם לָאוּלָם וְהַקָּטָן לַעֲלִיָּה”. נָטְלָה אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת, וְהָלְכָה הָאִשָּׁה אַחֲרֶיהָ, וּמֵאֲחוֹרֶיהָ בֶּן־הַסּוֹחֵר, עַד שֶׁבָּאָה לְסִמְטָה, וּמָצְאָה אֶת הַדֶּלֶת וּפָתְחָה אוֹתָהּ וְנִכְנְסָה, וְנִכְנְסָה הָאִשָּׁה. אָמְרָה לָהּ: “זֶהוּ בֵיתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ – רָמְזָה אֶל הָאוּלָם – וְאוּלָם אַתְּ עֲלִי אֶל הָעֲלִיָּה וְהַתִּירִי גְלִימָתֵךְ עַד שֶׁאֲנִי בָאָה אֵלַיִךְ”.

נִכְנְסָה הָאִשָּׁה אֶל הָעֲלִיָּה וְיָשְׁבָה. בָּא בֶן־הַסּוֹחֵר. קִדְּמָה הַזְּקֵנָה אֶת פָּנָיו וְאָמְרָה לוֹ: “שֵׁב בָּאוּלָם עַד שֶׁאֲנִי מֵבִיא אֵלֶיךָ אֶת בִּתִּי שֶׁתִּרְאֶינָה”. נִכְנַס וְיָשַׁב בָּאוּלָם. נִכְנְסָה הַזְּקֵנָה אֶל הָאִשָּׁה. אָמְרָה לָהּ הָאִשָּׁה: “רְצוֹנִי לְבַקֵּר אֶת אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ לִפְנֵי שֶׁיָּבוֹאוּ בְנֵי־אָדָם”. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, חוֹשְׁשִים אָנוּ לָךְ”. אָמְרָה לָהּ: “מִפְּנֵי מַה?” אָמְרָה לָהּ: “יֵשׁ שָׁם בֶּן שֶׁלִּי, קָדוֹשׁ־שׁוֹטֶה שֶׁאֵינוֹ מַבְחִין בֵּין קַיִץ לְחֹרֶף, תָּמִיד עָרֹם וְהוּא סְגָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ. וּכְשֶׁתִּכָּנֵס נַעֲרָה כְמוֹתֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַשֵּיךְ יִטֹּל אֶת טַבְּעוֹתֶיהָ וְיִצְרֹם אָזְנֶיהָ וְיִקְרַע אֶת בִּגְדֵי־הַמֶּשִׁי שֶׁלָּהּ. הָסִירִי אֵפוֹא אֶת תַּכְשִׁיטַיִךְ וְאֶת בְּגָדַיִךְ שֶׁאֶשְׁמְרֵם לָךְ עַד שֶׁאַתְּ מְבַקֶּרֶת”. הֵסִירָה הָאִשָּׁה מֵעָלֶיהָ אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְאֶת הַבְּגָדִים וּמָסְרָה אוֹתָם לַזְּקֵנָה. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “הֲרֵינִי מַנִּיחָה אוֹתָם לָךְ בַּחֲסוּתוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ, שֶׁתָּחוּל עָלַיִךָ הַבְּרָכָה”. נָטְלָה אוֹתָה הַזְּקֵנָה וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ כְשֶׁהִיא בַּכֻּתֹּנֶת וּבַמִּכְנָסַיִם וְהֶחְבִּיאָה אוֹתָהּ בְּמָקוֹם בַּמַּדְרֵגוֹת. אַחַר־כָּךְ נִכְנְסָה אֶל בֶּן־הַסּוֹחֵר וּמָצְאָה אוֹתוֹ מְצַפֶּה לָאִשָּׁה. אָמַר לָהּ: “הֵיכָן בִּתֵּךְ שֶׁאֶרְאֶנָּה.”

סָפְקָה עַל חָזָהּ. אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “בַּל יִחְיֶה הַשָּׁכֵן הָרַע. וּבַל יִהְיוּ שְׁכֵנִים מְקַנְּאִים, שֶׁכֵּן רָאוּךָ נִכְנָס עִמִּי, וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי עַל אוֹדוֹתֶיךָ, וְאָמַרְתִּי: ‘אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לְבִתִּי חָתָן זֶה’. קִנְּאוּ בִי בִּגְלָלְךָ וְאָמְרוּ לְבִתִּי: ‘נִלְאֲתָה אִמֵּךְ לְפַרְנְסֵךְ, עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהִיא מַשִּׂיאָתֵךְ לְאֶחָד מְצֹרָע’. נִשְׁבַּעְתִּי לָהּ שֶׁלֹא אֶתֵּן לָהּ לִרְאוֹתְךָ אֶלָּא כְשֶׁאַתָּה עָרֹם”. אָמַר: “בֵּאלֹהִים אָשִׂים מַחְסִי מִפְּנֵי הַמְקַנְּאִים”. גִּלָּה אֶת זְרוֹעוֹתָיו וְרָאֲתָה אוֹתָם כַּכֶּסֶף וְאָמְרָה לוֹ: “אַל תַּחֲשׁשׁ לִכְלוּם, נוֹתֵן אֲנִי לָהּ לִרְאוֹתְךָ עָרֹם, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה תִרְאֶה אוֹתָהּ עֲרֻמָּה”. אָמַר לָהּ: “תָּבוֹא שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי”. וּפָשַׁט אֶת פַּרְוַת הַצּוֹבֶּל שֶׁעָלָיו וְאֶת הַחֲגוֹרָה וְאֶת הַסַּכִּין וְכָל הַבְּגָדִים, עַד שֶׁהָיָה בַּכֻּתֹּנֶת וּבַמִּכְנָסַיִם, וְהִנִּיחַ אֶת אֶלֶף הַדִּינָר בְּתוֹךְ הַבְּגָדִים. אָמְרָה לוֹ: “תֵּן אֶת בְּגָדֶיךָ, שֶׁאֶשְׁמְרֵם לְךָ”. נָטְלָה אוֹתָם וְשָׂמָה אוֹתָם עַל חֶפְצֵי הָאִשָּׁה, וְנָטְלָה אֶת כָּל זֶה וְיָצְאָה מִן הַדֶּלֶת וְנָעֲלָה אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם וְהָלְכָה לָהּ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה, אַחֲרֵי שֶׁנָּטְלָה אֶת כָּל בִּגְדֵי בֶּן־הַסּוֹחֵר וְחֶפְצֵי הָאִשָּׁה, יָצְאָה מִן הַדֶּלֶת וְנָעֲלָה אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם וְהָלְכָה לָהּ. הִפְקִידָה מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ אֵצֶל אָדָם מוֹכֵר בְּשָׂמִים וְהָלְכָה אֶל הַצַּבָּע, וּמָצְאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לָהּ. אָמַר לָהּ: “מִי יִתֵּן וּמָצָא הַבַּיִת חֵן בְּעֵינֵיכֶם”. אָמְרָה לוֹ: “בְּרָכָה שְׁרוּיָה עָלָיו, וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לְהָבִיא אֶת הַסַּבָּלִים שֶׁיִּשְּׂאוּ אֶת חֲפָצֵינוּ וּמַצָּעֵינוּ. וִילָדַי כְּבָר הִבִּיעוּ לִי אֶת תְּשׁוּקָתָם לִסְעֻדַּת לֶחֶם וּבָשָׂר. קַח אֵפוֹא דִינָר זֶה וַעֲרֹךְ לָהֶם סְעֻדָּה שֶׁל בָּשָׂר וְתֵלֵךְ וְתִסְעַד אִתָּם”. אָמַר לָהּ הַצַּבָּע: “וּמִי יִשְׁמֹר אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה, וַהֲרֵי חֶפְצֵי בְנֵי אָדָם בְּתוֹכָה?” אָמְרָה לוֹ: “מְשָׁרֶתְךָ”. אָמַר לָהּ: “וְכָךְ יִהְיֶה”. נָטַל קְעָרָה וּמִכְסֶה עִמָּהּ וְהָלַךְ לַעֲסֹק בִּסְעֻדַּת־הַצָּהֳרַיִם. זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיַן הַצַּבָּע, וְעוֹד דְּבָרִים עָלָיו שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַלָּן.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה נָטְלָה מִיַּד מוֹכֵר־הַבְּשָׂמִים אֶת חֶפְצֵי הָאִשָּׁה וּבֶן־הַסּוֹחֵר וְנִכְנְסָה לְבֵית־הַמַּצְבֵּעָה וְאָמְרָה לְנַעֲרוֹ שֶׁל הַצַּבָּע: “לֵךְ אַחֲרֵי אֲדוֹנֶיךָ, וַאֲנִי אֵינִי עוֹזֶבֶת אֶת הַמָּקוֹם עַד שֶׁאַתֶּם בָּאִים”. אָמַר לָהּ: “שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה”. אַחֲרֵי זֶה נָטְלָה כָל מַה שֶּׁהָיָה שָׁם, וְהִנֵּה חַמָּר שׁוֹתֶה חֲשִׁישׁ, שֶׁזֶּה לוֹ שָׁבוּעַ כְּשֶׁהוּא בָטֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ, בָּא לִקְרָאתָהּ. אָמְרָה לוֹ הַזְּקֵנָה: “בּוֹא, חַמָּר”. בָּא אֵלֶיהָ, אָמְרָה לוֹ: “כְּלוּם, מַכִּיר אַתָּה אֶת בְּנִי הַצַּבָּע?” אָמַר לָהּ: “מַכִּיר אוֹתוֹ אֲנִי”. אָמְרָה לוֹ: “מִסְכֵּן זֶה כְּבָר פָּשַׁט אֶת הָרֶגֶל וְעָלָיו חוֹבוֹת, וּבְכָל פַּעַם שֶׁחוֹבְשִׁים אוֹתוֹ בְּבֵית־הָאֲסוּרִים אֲנִי מְשַׁחְרֶרֶת אוֹתוֹ. חֲפֵצִים אָנוּ לְהוֹכִיחַ בָּרוּר אֶת דַּלּוּתוֹ וְאָזְלַת יָדוֹ לְשַׁלֵּם, וַאֲנִי הוֹלֶכֶת לְהַחֲזִיר אֶת הַחֲפָצִים לְבַעֲלֵיהֶם, וּבַקָּשָׁתִי הִיא שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת הַחֲמוֹר, כְּדֵי שֶׁאֶטְעַן עָלָיו אֶת חֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם, וְטֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכָרוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת טֹל אֶת הַמְּגֵרָה וּפָרַק כָּל מַה שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָבִיּוֹת וְאַחֲרֵי־זֶה שְׁבֹר אֶת הֶחָבִיּוֹת וְאֶת הַכַּדִּים, עַד כְּדֵי זֶה שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא פַּקָּח מִצַּד הַשּׁוֹפֵט לֹא יִמְצָא כְלוּם בְּבֵית הַמַּצְבֵּעָה”. אָמַר לָהּ: “אֲסִיר תּוֹדָה אֲנִי לָאֻמָּן בִּגְלַל חֶסֶד שֶׁעָשָׂה עִמִּי, וַאֲנִי עוֹשֶׂה זֹאת לְשֵׁם שָׁמַיִם”. נָטְלָה אֶת הַחֲפָצִים וְטָעֲנָה אוֹתָם עַל הַחֲמוֹר, וְהָיָה לָהּ לְמַחֲסֶה הַחוֹסֶה עַל כֹּל, וְשָׂמָה פָנֶיהָ לְבֵיתָהּ. נִכְנְסָה אֶל בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אָמְרָה לָהּ: “לִבִּי אִתֵּךְ, אִמִּי, מַה הוּא מִן הַתַּעֲלוּלִים שֶׁעָשִׂית?” אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי עוֹלַלְתִּי אַרְבָּעָה תַעֲלוּלִים לְאַרְבָּעָה בְנֵי־אָדָם, לְבֶן־סוֹחֵר וּלְאֵשֶׁת רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי־הַשַּׁעַר, לְצַבָּע וּלְחַמָּר, וְהֵבֵאתִי לָךְ אֶת כָּל חֶפְצֵיהֶם עַל גַבֵּי חֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי לֹא תוּכְלִי לְהִתְהַלֵּךְ יוֹתֵר בָּעִיר מִפְּנֵי רֹאשׁ שׁוֹמְרֵי־הַשַּׁעַר שֶׁנָּטַלְתְּ חֶפְצֵי אִשְׁתּוֹ וּבֶן־הַסּוֹחֵר שֶׁפָּשַׁטְתְּ אוֹתוֹ עָרוֹם וְהַצַּבָּע שֶׁלָקַחְתְּ אֶת חֶפְצֵי בְנֵי־הָאָדָם מִבֵּית־הַצְּבִיעָה שֶׁלּוֹ, וּמִפְּנֵי הַחַמָּר בַּעַל הַחֲמוֹר”. אָמְרָה לוֹ: “הוֹי, בִּתִּי, אֲנִי אֵינִי עוֹשָׂה אֶלָּא חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל הַחַמָּר, שֶׁהוּא מַכִּירֵינִי”.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לָאֻמָּן, הַצַּבָּע, הִנֵּה הֵכִין אֶת הַלֶּחֶם עִם הַבָּשָׂר וְטָעַן אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ מְשָׁרְתוֹ, וְחָזַר אֶל בֵּית־הַצְּבִיעָה, וְרָאָה אֶת הַחַמָּר מְשַׁבֵּר אֶת הֶחָבִיּוֹת, וְלֹא הִשְׁאִיר בָּהֶם לֹא אָרִיג וְלֹא שׁוּם חֵפֶץ, וְרָאָה אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה חָרֵב. אָמַר לוֹ: “הָסֵר יָדְךָ, חַמָּר”. הֵסִיר יָדוֹ וְאָמַר לוֹ: “הַתְּהִלָה לֵאלֹהִים שֶׁיָּצָאתָ בְּשָׁלוֹם, אֻמָּן. לִבִּי עָלֶיךָ”. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה? וּמַה הוּא שֶׁבָּא עָלַי?” אָמַר לוֹ: “שֶׁכְּבָר נַעֲשֵׂיתָ פּוֹשֵׁט־רֶגֶל וְכָתְבוּ תְעוּדָה עַל דַּלּוּתְךָ וְקֹצֶר־יָדְךָ לְשַׁלֵּם”. אָמַר לוֹ: “מִי אָמַר זֹאת?” אָמַר לוֹ: “אִמְּךָ הִיא שֶׁאָמְרָה לִי, וְצִוְּתָה עָלַי לִשְׁבֹּר אֶת הֶחָבִיּוֹת וּלְרוֹקֵן אֶת הַכַּדִּים מִפַּחַד מִפְּנֵי הַפַּקָּח כְּשֶׁיָּבוֹא, שֶׁלֹּא יִמְצָא בְבֵית־הַצְּבִיעָה מַשֶּׁהוּ”. אָמַר לוֹ: “יַעְכֹּר אֱלֹהִים” – לֹא עָלֵינוּ – “הֲרֵי אִמִּי מֵתָה מִזְּמָן”. וְהִתְחִיל מַכֶּה בְיָדוֹ עַל חָזֵהוּ וְאוֹמֵר: “אוֹי לַאֲבֵדַת רְכוּשִׁי וּרְכוּשׁ בְּנֵי־אָדָם”. בָּכָה הַחַמָּר וְאָמַר: “וַי לְאָבְדַן חֲמוֹרִי”. אָמַר לוֹ לַצַּבָּע: “הָבֵא חֲמוֹרִי מֵאִמְּךָ, צַבָּע”. תָּפַס לוֹ הַצַּבָּע לַחַמָּר בִּגְרוֹנוֹ וְהִתְחִיל מַכֵּהוּ וְאוֹמֵר לוֹ: “הָבֵא לְפָנַי אֶת הַזְּקֵנָה”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אֵלַי אֶת הַחֲמוֹר”. וְנִתְקַהֲלוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרִיּוֹת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַצַּבָּע תָּפַס לוֹ הַצַּבָּע לַחַמָּר בִּגְרוֹנוֹ וְתָפַס הַחַמָּר בַּצַּבָּע וְשֶׁחֵרְפוּ וְגִדְּפוּ זֶה אֶת זֶה, עַד שֶׁנִתְקַהֲלוּ עֲלֵיהֶם הַבְּרִיּוֹת. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “מַה הוּא הַדָּבָר, אֻמָּן מֻחַמָּד?” אָמַר לוֹ הַחַמָּר: “אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת הָעִנְיָן”. וְסִפֵּר לָהֶם מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ, וְאָמַר: “חוֹשֵׁב הָיִיתִי שֶׁהָאֻמָּן יַכִּיר לִי טוֹבָה. וְאוּלָם כְּשֶׁרָאַנִי הִכָּה עַל חָזֵהוּ וְאָמַר לִי: “אִמִּי מֵתָה”. וַהֲרֵי אַף אָנִי דוֹרֵשׁ אֶת חֲמוֹרִי מֵאִתּוֹ, שֶׁכֵּן הוּא הִתְעַלֵּל בִּי כְּדֵי לְאַבֵּד אֶת חֲמוֹרִי מִיָּדִי”. אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: “אֻמָּן מֻחַמָּד, הֲרֵי זְקֵנָה זוֹ אַתָּה מַכִּיר אוֹתָהּ. שֶׁכֵּן נָתַתָּ בָהּ אֵמוּן עַל בֵּית־הַצְּבִיעָה וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ”. אָמַר לָהֶם: “אֵינִי מַכִּירָהּ. וְאוּלָם הִיא בָאָה לָגוּר אֶצְלִי הַיּוֹם, הִיא וּבְנָהּ וּבִתָּהּ”. אָמַר אֶחָד: “עַל דִּבְרָתִי, אַחְרָאִי הוּא הַצַּבָּע לַחָמָּר”. אָמְרוּ לוֹ: “וְעַל יְסוֹד מַה?” אָמַר לָהֶם: "מִשּׁוּם שֶׁהַחַמָּר לֹא בָטַח וְלֹא נָתַן לָהּ לַזְּקֵנָה אֶת חֲמוֹרוֹ אֶלָּא כְשֶׁרָאָה אֶת הַצַּבָּע מַאֲמִין לָהּ עַל בֵּית־הַצְּבִיעָה וּמַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ'. אָמַר אֶחָד: “מֵאַחֲרֵי שֶׁאִתְּךָ הִיא גָרָה הֲרֵי הַחוֹבָה עָלֶיךָ לְהָבִיא לוֹ אֶת חֲמוֹרוֹ”. הָלְכוּ שָׂמִים פְּנֵיהֶם אֶל הַבַּיִת. וּבְעִנְיָנָם עוֹד יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַלָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְבֶן־הַסּוֹחֵר, הִנֵּה צִפָּה לְבוֹא הַזְּקֵנָה וְלֹא בָאָה עִם בִּתָּהּ. וּבַאֲשֶׁר לָאִשָּׁה, הִנֵּה צִפְּתָה לַזְּקֵנָה שֶׁתָּבִיא לָהּ רְשׁוּת מֵאֵת הַמְשֻׁגָּע הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא סְגָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ וְלֹא חָזְרָה אֵלֶיהָ. קָמָה לְבַקְּשָׁהּ. וְהִנֵּה בֶן־הַסּוֹחֵר אוֹמֵר לָהּ בְּשָׁעָה שֶׁנִכְנְסָה: “בּוֹאִי הֵנָּה, הֵיכָן אִמֵּךְ שֶׁהֵבִיאָה אוֹתִי לָשֵׂאת אוֹתָךְ לִי לְאִשָּׁה?” אָמְרָה לוֹ: “אִמִּי מֵתָה. וּכְלוּם אַתָּה בְנָהּ הַמְשֻׁגָּע־הַקָּדוֹשׁ וּסְגָנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ?” אָמַר לָהּ: “זֹאת אֵינָהּ אִמִּי, זְקֵנָה בַּעֲלַת־מִרְמָה הִיא, שֶׁהֶעֱרִימָה עָלַי עַד שֶׁנָּטְלָה אֶת בְּגָדַי וְאֶלֶף דִּינָר”. אָמְרָה לוֹ: “וְאַף אֲנִי בְכָךְ. הֶעֱרִימָה עָלַי וְהֵבִיאָה אוֹתִי שֶׁאֲבַקֵּר אֶת אַבּוּ־אלְחַמַלָאתּ וְהִצִּיגַתְנִי עֲרֻמָּה”. הִתְחִיל בֶּן־הַסּוֹחֵר אוֹמֵר לָאִשָּׁה: “אֲנִי אֵינִי תוֹבֵעַ אֶת בְּגָדַי וְאֶת אֶלֶף הַדִּינָר אֶלָּא מֵאִתָּךְ”. וְהַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “אֵינִי תוֹבַעַת אֶת בְּגָדַי וְתַכְשִׁיטַי אֶלָּא מֵאִתְּךָ, הָבֵא אֵלַי אֶת אִמְּךָ”. וְהִנֵּה הַצַּבָּע נִכְנַס אֲלֵיהֶם, וְרָאָה אֶת בֶּן הַסּוֹחֵר עָרֹם וְאֶת הָאִשָּׁה עֲרֻמָּה. אָמַר לָהֶם: “אִמְרוּ לִי, הֵיכָן אִמְּכֶם?” סִפְּרָה לוֹ הָאִשָּׁה כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ, וְסִפֵּר בֶּן־הַסּוֹחֵר כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. אָמַר הַצַּבָּע: “חֲבָל עַל אָבְדַן הוֹנִי וְהוֹן בְּנֵי־הָאָדָם”. וְאָמַר הַחַמָּר: “חֲבָל עַל אָבְדַן חֲמוֹרִי תֵּן לִי, צַבָּע, חֲמוֹרִי”. אָמַר לוֹ הַצַּבָּע: “זֹאת אִשָּׁה רַמָּאִית. צְאוּ שֶׁאֶנְעַל אֶת הַדֶּלֶת”. אָמַר לוֹ בֶּן־הַסּוֹחֵר: “חֶרְפָּה תְהֵא זֹאת לְךָ שֶׁנִּכְנַסְנוּ לְבֵיתְךָ לְבוּשִׁים וְנֵצֵא מִתּוֹכוֹ עֲרֻמִּים”. נָתַן לוֹ כְסוּת וְנָתַן לָאִשָּׁה לְבוּשׁ, וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ. וּבְעִנְיָנָהּ יֵשׁ עוֹד דְּבָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ לְהַלָּן, אַחֲרֵי בוֹא בַעְלָה מִן הַנְּסִיעָה.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַצַּבָּע, הִנֵּה נָעַל אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה וְאָמַר לְבֶן־הַסּוֹחֵר: “בּוֹא עִמָּנוּ וְנֵלֵךְ וּנְחַפֵּשׂ אֶת הַזְּקֵנָה וְנִמְסֹר אוֹתָהּ לַמּוֹשֵׁל”. הָלַךְ עִמּוֹ וְנִתְחַבֵּר לָהֶם הַחַמָּר. נִכְנְסוּ לְבֵית־הַמּוֹשֵׁל וְהִתְאוֹנְנוּ לְפָנָיו. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי־אָדָם, מָה עִנְיַנְכֶם?” סִפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע. אָמַר לָהֶם: "הֲרֵי כַמָּה נָשִׁים זְקֵנוֹת בָּעִיר. לְכוּ חַפְּשׂוּ אוֹתָהּ וְתִפְשׂוּהָ וַאֲנִי מַכְרִיחָה לְהוֹדוֹת לִפְנֵיכֶם ". סוֹבְבוּ מְחַפְּשִׂים אַחֲרֶיהָ, וְעֹוד יָבוֹאוּ דְבָרִים בְּעִנְיָנָם לְהַלָּן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה דְלִילָה בַּעֲלַת הַמְזִמּוֹת, הִנֵּה אָמְרָה לְבִתָּהּ זַיְנָבּ: “רְצוֹנִי לְעוֹלֵל תַּעֲלוּל”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מְפַחֶדֶת אֲנִי עָלַיִךְ”. אָמְרָה לָהּ: “אֲנִי, דּוֹמָה אֲנִי כִפְסֹלֶת הַפּוֹל, מֻגַנָּה, עוֹמֶדֶת בִפְנֵי מָיִם וָאֵשׁ”. קָמָה וְלָבְשָׁה בִגְדֵי מְשָׁרֶתֶת מִמְּשָׁרְתֵי הַנִּכְבָּדִים וְיָצְאָה לִמְצֹא תַעֲלוּל שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ. עָבְרָה עַל־פְּנֵי סִמְטָה מֻצָּעָה שֶׁבָּהּ אֲרִיגִים וּתְלוּיִים בָּהּ מְנוֹרוֹת, וְשָׁמְעָה בְתוֹכָהּ זְמִירוֹת וְקוֹל תֻּפִּים שֶׁמַּכִּים בָּהֶם וְרָאֲתָה שִׁפְחָה שֶׁעַל כְּתֵפָהּ יֶלֶד בְּמִכְנָסַיִם רְקוּמִים בְּכֶסֶף, וְעָלָיו בְּגָדִים נָאִים, וְעַל רֹאשׁוֹ תַּרְבּוּשׁ עָדוּי פְּנִינִים וּלְצַוָּארוֹ רְבִיד זָהָב מְשֻׁבָּץ אֲבָנִים טוֹבוֹת, וְעָלָיו אַדֶּרֶת שֶׁל קְטִיפָה. וְהָיָה בַיִת זֶה לְרֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים בְּבַגְדָאד, וְהַיֶּלֶד בְּנוֹ. וְהָיְתָה לוֹ גַם בַּת בְּתוּלָה, אֲרוּסָה שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים בְּאוֹתוֹ יוֹם חֲגִיגַת תְּנָאֵי־נִשּׂוּאֶיהָ. וְהָיְתָה אֵצֶל אִמָּהּ חֲבוּרָה שֶׁל נָשִׁים וּמְזַמְּרוֹת. וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיְתָה עוֹלָה אִמּוֹ אוֹ יוֹרֶדֶת, הָיָה הַיֶּלֶד נִדְבָּק בָּהּ. קָרְאָה לַשִּׁפְחָה וְאָמְרָה לָהּ: "טְלִי אֶת אֲדוֹנֵךְ וְשַׁעְשְׁעִי אוֹתוֹ עַד שֶׁתִּגָּמֵר הַמְּסִבָּה. כְּשֶׁנִּכְנְסָה דְלִילָה רָאֲתָה אֶת הַיֶּלֶד עַל כִּתְפֵי הַנַּעֲרָה, וְאָמְרָה לָהּ: “מָה הַיּוֹם אֵצֶל גְּבִרְתֵּךְ מִן הַשִּׂמְחָה?” אָמְרָה לָהּ: “עוֹרֶכֶת הִיא תְּנָאֵי־נִשּׂוּאֵי בִתָּהּ, וְאֶצְלָהּ מְזַמְּרוֹת”. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “הוֹי דְּלִילָה אֵין תַּעֲלוּל אֶלָּא בִלְקִיחַת יֶלֶד זֶה מִשִּׁפְחָה זוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַזְּקֵנָה אָמְרָה בְלִבָּהּ: “הוֹי דְּלִילָה, אֵין תַּעֲלוּל אֶלָּא בִלְקִיחַת יֶלֶד זֶה מִשִּׁפְחָה זוֹ”. אַחֲרֵי־זֶה אָמְרָה: “הוֹי שַׁעֲרוּרִיָּה מְמִיטָה אָסוֹן”. וְהוֹצִיאָה מִכִּיסָהּ פִּסַּת נְחֹשֶת קָלָל עָגֹל כְּדִינָר. וְהָיְתָה הַשִּׁפְחָה פְתַיָּה. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה לַשִּׁפְחָה: "טְלֵי דִּינָר זֶה⁷ וְהַכְנִיסִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְאִמְרִי לָהּ: “אֻם־אַלְכַ’יְר שְׂמֵחָה בְשִׂמְחָתֵךְ, וְזוֹכֶרֶת לָךְ חַסְדֵּךְ עָלֶיהָ, וּבְיוֹם קַבָּלַת־הָאוֹרְחִים בַּחֲתֻנָּה תָּבוֹא הִיא וּבְנוֹתֶיהָ, וְתַעֲנֵקְנָה לַמְסָרְקוֹת אֶת הַכַּלָּה וּמְקַשְּׁטוֹת אוֹתָהּ, תְּשׁוּרוֹת”. אָמְרָה לָהּ הַשִּׁפְחָה: “אִמִּי, אֲדוֹנִי זֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִמּוֹ הוּא נִתְלֶה בָהּ”. אָמְרָה לָהּ: “הָבִי אוֹתוֹ לִי עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתָבוֹאִי”. נָטְלָה הָאִשָּׁה אֶת פִּסַּת נְחֹשֶת הַקָּלָל וְנִכְנְסָה. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַזְּקֵנָה, הִנֵּה נָטְלָה אֶת הַיֶּלֶד וְהָלְכָה לְסִמְטָה וְהֵסִירָה מֵעָלָיו אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְאֶת הַבְּגָדִים שֶׁעָלָיו וְאָמְרָה בְלִבָּהּ: “דְּלִילָה אֵין חֲרִיפוּת בָּזֶה שֶׁהֶעֱרַמְתְּ עַל הַשִּׁפְחָה וּלְקַחְתּוֹ מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אִם כֵּן אַתְּ מַעֲרִימָה וְנוֹתֶנֶת אוֹתוֹ בְמַשְׁכּוֹן בְּעַד מַשֶּׁהוּ הַשָּׁוֶה אֶלֶף דִּינָר”. הָלְכָה לְשׁוּק סוֹחֲרֵי הָאֲבָנִים־הַטּוֹבוֹת, וְרָאֲתָה יְהוּדִי צוֹרֵף־זָהָב וּלְפָנָיו סַל תֵּכְשִׁיטִים. אָמְרָה בְלִבָּהּ: “אֵין עַרְמוּמִיּוּת אֶלָּא זוֹ שֶׁאַתְּ מַעֲרִימָה עַל יְהוּדִי זֶה וְנוֹטֶלֶת מִמֶּנּוּ תַכְשִׁיטִים בְּאֶלֶף דִּינָר וְעוֹזֶבֶת אֶת הַיֶּלֶד מַשְׁכּוֹן אֶצְלוֹ בַּעֲדָם”. נָתַן הַיְּהוּדִי עֵינוֹ וְרָאָה אֶת הַיֶּלֶד עִם הַזְּקֵנָה, וְהִכִּירוֹ שֶׁהוּא בְּנוֹ שֶׁל רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים. וְהָיָה הַיְּהוּדִי בַעַל הוֹן רַב, וְהָיָה מְקַנֵּא בִשְׁכֵנוֹ, כְּשֶׁהָיָה הַלָּה מוֹכֵר וְלֹא מָכַר הוּא. אָמַר לָהּ: “אֵיזֶה דָבָר אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת, גְּבִרְתִּי?” אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הָאֻמָּן עֶזְרָא הַיְּהוּדִי?” שֶׁכֵּן שָׁאֲלָה לִפְנֵי־כֵן לִשְׁמוֹ. אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “אֲחוֹתוֹ שֶׁל יֶלֶד זֶה בַּת רֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים מְאֹרֶסֶת, וְהַיּוֹם עוֹרְכִים לָהּ חֲגִיגַת תְּנָאֵי־נִשּׂוּאֶיהָ, וְהִיא זְקוּקָה לְתַכְשִׁיטִים. תֵּן לִי אֵפוֹא זוּג עֲכָסִים שֶׁל זָהָב וְזוּג שֵׁרוֹת שֶׁל זָהָב וְנִזְמֵי־פְנִינִים וַחֲגוֹרָה וּפִגְיוֹן וְטַבַּעַת”. לָקְחָה מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ בְאֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לוֹ: “לוֹקַחַת אֲנִי תַכְשִׁיטִים אֵלֶּה כְּדֵי לְהִוָּעֵץ בָּהֶם, וּמַה שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם יִטְּלוּהוּ, וַאֲנִי מְבִיאָה לְךָ אֶת מְחִירוֹ, וְהַחֲזֵק יֶלֶד זֶה אֶצְלְךָ”. אָמַר לָהּ: “צַוִּי כְּכָל אֲשֶׁר אַתְּ חֲפֵצָה”. נָטְלָה אֶת הַתַּכְשִׁיטִים וְהָלְכָה לְבֵיתָה. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ: “מַה הוּא שֶׁעָשִׂית מִן הַתַּעֲלוּלִים?” אָמְרָה לָהּ: “הִתְעוֹלַלְתִּי בְתַעֲלוּל וְנָטַלְתִּי אֶת בֶּן רֹאשׁ אֲגֻדַּת הַסּוֹחֲרִים וּפָשַׁטְתִּי מֵעָלָיו אֶת בְּגָדָיו וּמִשְׁכַּנְתִּי אוֹתוֹ בְּעַד טוּב שֶׁל אֶלֶף דִּינָר, שֶׁלְּקַחְתִּים מִן הַיְּהוּדִי”. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ: “לֹא תוּכְלִי עוֹד לְהִתְהַלֵּךְ בָּעִיר”. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשִּׁפְחָה, הִנֵּה נִכְנְסָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וְאָמְרָה: “גְּבִרְתִּי אֻם אַלְכֵ’יְר מְשַׁגֶּרֶת לָךְ שָׁלוֹם וּשְׂמֵחָה בְשִׂמְחָתֵךְ, וּבְיוֹם קַבָּלַת הָאוֹרְחִים בַּחֲתֻנָּה תָּבוֹא הִיא וּבְנוֹתֶיהָ וְתַעֲנֵקְנָה תְשׁוּרוֹת לַמְסָרְקוֹת וּמְקַשְּׁטוֹת אֶת הַכַּלָּה”. אָמְרָה לָהּ גְּבִרְתָּהּ: “וְהֵיכָן אֲדוֹנֵךְ?” אָמְרָה לָהּ: “הִנַּחְתִּיו אֶצְלָהּ מִפְּנֵי חֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא יִתָּלֶה בָךְ. וַהֲרֵי נָתְנָה לִי תְשׁוּרָה לַמְזַמְּרוֹת”. אָמְרָה לָעוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הַמְזַמְּרוֹת “טְלִי תְשׁוּרָתֵךְ”. נָטְלָה וּמָצְאָה אוֹתָהּ פִּסַּת נְחֹשֶת־קָלָל. אָמְרָה לָהּ גְּבִרְתָּהּ: “רְדִי פְּרוּצָה, וְהַשְׁגִּיחִי עַל אֲדוֹנֵךְ”. יָרְדָה הַשִּׁפְחָה וְלֹא מָצְאָה לֹא אֶת הַיֶּלֶד וְלֹא אֶת הַזְּקֵנָה. צָרְחָה וְהִתְהַפְּכָה עַל פָּנֶיהָ, וְהָפְכָה שִׂמְחָתָם לְאֵבֶל. וְהִנֵּה רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים בָּא. סִפְּרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ מַה שֶּׁקָרָה.

יָצָא לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו, וְהָיָה כָל סוֹחֵר מְחַפֵּשׂ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, לֹא פָסַק רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי בְנוֹ, עַד שֶׁרָאָה אֶת בְּנוֹ עָרֹם לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי. אָמַר לוֹ: “בְּנִי הוּא זֶה”. אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “הֵן”. נְטָלוֹ אָבִיו מִבְּלִי לִשְׁאֹל עַל בְּגָדָיו מֵעָצְמַת שִׂמְחָתוֹ בוֹ. וְאּוּלָם הַיְּהוּדִי כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַסּוֹחֵר נוֹטֵל אֶת בְּנוֹ, הֶחֱזִיק בּוֹ וְאָמַר לוֹ: “יַעֲזֹר אֱלֹהִים אֶת הַכַּלִּיף נֶגְדֶּךָ”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “מַה בְּדַעְתְּךָ יְהוּדִי?” אָמַר לוֹ הַיְּהוּדִי: “הֲרֵי הַזְּקֵנָה לָקְחָה מִמֶּנִּי תַכְשִׁיטִים לְבִתְּךָ בְּאֶלֶף דִּינָר וּמִשְׁכְּנָה אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה אֶצְלִי וְלֹא נְתַתִּים לָהּ, אֶלָּא בַאֲשֶׁר עָזְבָה אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה אֶצְלִי לְמַשְׁכּוֹן לְזֶה שֶׁלָּקְחָה, וְלֹא נְתַתִּים לָהּ אֶלָּא מִהְיוֹתִי יוֹדֵעַ שֶׁיֶּלֶד זֶה בִנְךָ הוּא”. אָמַר לוֹ הַסּוֹחֵר: “בִּתִּי אֵינָה זְקוּקָה לְתַכְשִׁיטִים. הוֹצֵא אֵלַי אֶת בִּגְדֵי הַיֶּלֶד”. צָעַק הַיְּהוּדִי וְאָמַר: “חוּשׁוּ לְעֶזְרָתִי, מֻסְלִמִים”. וְהִנֵּה הַחַמָּר וְהַצַּבָּע וּבֶן־הַסּוֹחֵר מְסוֹבְבִים, מְחַפְּשִׂים אֶת הַזְּקֵנָה. שָׁאֲלוּ אֶת הַסּוֹחֵר וְאֶת הַיְּהוּדִי לְסִבַּת רִיבָם, וְסִפְּרוּ לָהֶם מַה שֶּׁהִגִּיעַ לָהֶם. אָמְרוּ: "זְקֵנָה זוֹ בַּת־תַּעֲלוּלִים הִיא וְהִתְעַלְּלָה בָנוּ לִפְנֵי כֵן. סִפְּרוּ לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לָהֶם עִמָּהּ. אָמַר רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים: “אַחֲרֵי שֶׁמָּצָאתִי אֶת בְּנִי, יִהְיוּ הַבְּגָדִים כַּפָּרָה לוֹ, וְאִם הַזְּקֵנָה נִתְפֶּשֶׂת אֲנִי דוֹרֵשׁ אֶת הַבְּגָדִים מִיָּדָהּ”. פָּנָה רֹאשׁ אֲגֻדַּת־הַסּוֹחֲרִים וְהָלַךְ עִם בְּנוֹ אֶל אִמּוֹ, וְשָׂמְחָה שֶׁיָּצָא בְשָׁלוֹם. וְאוּלָם הַיְּהוּדִי שָׁאַל אֶת הַשְּׁלֹשָׁה וְאָמַר לָהֶם: “לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?” אָמְרוּ לוֹ: “רְצוֹנֵנוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ”. אָמַר לָהֶם: “קָחוּנִי עִמָּכֶם”. הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: “כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁמַכִּירָהּ?” אָמַר הַחַמָּר: “אֲנִי מַכִּירָהּ”. אָמַר לָהֶם הַיְּהוּדִי: “אִם אָנוּ יוֹצְאִים יַחְדָּו, אִי אֶפְשָׁר שֶׁנִּמְצָא אוֹתָהּ, מִשּׁוּם שֶׁתִּבְרַח מִפָּנֵינוּ. וְאוּלָם כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, וּמְקוֹם פְּגִישָׁתֵנוּ יִהְיֶה לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַחָאג' מַסְעוּד הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי”.

פָּנָה כָל אֶחָד וְהָלַךְ בְּדֶרֶךְ. וְהִנֵּה יָצְאָה לְעוֹלֵל תַּעֲלוּל, וְרָאָה אוֹתָהּ הַחַמָּר וְהִכִּירָהּ. תָּפַס בָּה וְאָמַר לָהּ: “אוֹי לָךְ, כְּלוּם עוֹסֶקֶת אַתְּ בְּכָךְ מִזְּמָן?” אָמְרָה לוֹ: “מָה עִנְיָנְךָ?” אָמַר לָהּ: “חֲמוֹרִי, תְּנִיהוּ לִי”. אָמְרָה לוֹ: “הַסְתֵּר מַה שֶּׁהִסְתִּיר אֱלֹהִים, בְּנִי. אֶת חֲמוֹרְךָ אַתָּה מְבַקֵּשׁ אִם אֶת חֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם?” אָמַר לָהּ: “מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֶת חֲמוֹרִי בִלְבָד”. אָמְרָה לוֹ: “אֲנִי רְאִיתִיךָ עָנִי, וְהִפְקַדְתִּי לְךָ אֶת חֲמוֹרְךָ בְּיַד הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי. עֲמֹד מֵרָחוֹק עַד שֶׁאַגִּיעַ אֵלָיו וְאַגִּיד לוֹ שֶׁיִּתְּנֶנּוּ לְךָ”. נִגְּשָׁה אֶל הַמַּעֲרָבִי נָשְׁקָה יָדוֹ וּבָכְתָה. אָמַר לָהּ: “מַה לָּךְ”? אָמְרָה לוֹ: "בְּנִי, רְאֵה אֶת בְּנִי זֶה הָעוֹמֵד שָׁם. הוּא הָיָה חוֹלֶה וְאָחֲזָה אוֹתוֹ צִנָּה וְהִפְסִיד הָרוּחַ אֶת שִׂכְלוֹ וְהָיָה קוֹנֶה חֲמוֹרִים, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא קָם הוּא אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי” וּכְשֶׁהוּא יוֹשֵׁב הוּא אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ הוּא אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וְאָמַר לִי רוֹפֵא מִן הָרוֹפְאִים, שֶׁהוּא נִפְגַּע בְּשִׂכְלוֹ וְשֶׁלֹּא יֵרָפֵא לוֹ אֶלָּא בַעֲקִירַת שְׁתֵּי שִׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת שֶׁלּוֹ, וּבִכְוִיָּה בִשְׁתֵּי רַקּוֹתָיו שְׁתֵּי פְעָמִים. טֹל אֵפוֹא דִינָר זֶה וּקְרָא וֶאֱמֹר לוֹ: “חֲמוֹרְךָ אֶצְלִי”. אָמַר הַמַּעֲרָבִי: “מִתְחַיֵּב אֲנִי לָצוּם שָׁנָה, אִם אֵינִי נוֹתֵן לוֹ חֲמוֹרוֹ בְכַפּוֹ”⁸. וְהָיוּ אֶצְלוֹ שְׁנֵי פּוֹעֲלִים. אָמַר לְאֶחָד מֵהֶם: “לֵךְ וְחַמֵּם שְׁנֵי מַסְמְרִים”.

אַחַר־כָּךְ קָרָא לַחַמָּר, כְּשֶׁהַזְּקֵנָה הָלְכָה לְדַרְכָּהּ. כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אָמַר לוֹ: “הֲרֵי חֲמוֹרְךָ אֶצְלִי, מִסְכֵּן. בּוֹא וְטֹל אוֹתוֹ. וּבְחַיַּי נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁאֲנִי נוֹתְנוֹ לְךָ בְכַפְּךָ”. תְּפָסוֹ וְהִכְנִיסוֹ לְחֶדֶר חָשׁוּךְ. הִכָּהוּ הַמַּעֲרָבִי פִּתְאֹם בְּאֶגְרוֹפוֹ וְנָפַל. גְּרָרוּהוּ וְקָשְׁרוּ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו וְקָם הַמַּעֲרָבִי וְעָקַר לוֹ שְׁתֵּי שִׁנָּיִם טוֹחֲנוֹת וְעָשָׂה לוֹ כְוִיּוֹת בִּשְׁתֵּי רַקּוֹתָיו, וְהִרְפָּה מִמֶּנּוּ. קָם וְאָמַר: “מַעֲרָבִי עַל שׁוּם מֶה עָשִׂיתָ עִמִּי דָּבָר זֶה?” אָמַר לוֹ: “אִמְּךָ אָמְרָה לִי שֶׁנִּפְגַּעְתָּ בְּשִׂכְלְךָ מִשּׁוּם שֶׁאָחֲזָתְךָ צִנָּה וְחוֹלֶה אַתָּה, וּכְשֶׁאַתָּה קָם אַתָּה אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וּכְשֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב אַתָּה אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וּכְשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אַתָּה אוֹמֵר: “חֲמוֹרִי”. וַהֲרֵי חֲמוֹרְךָ בְּיָדְךָ”. אָמַר לוֹ: “יַעֲנִישְׁךָ אֱלֹהִים בְּעַד זֶה שֶׁעָקַרְתָּ שִׁנַּי”. אָמַר לוֹ: “הֲרֵי אִמְּךָ אָמְרָה לִי”. סִפֵּר לוֹ כָל מַה שֶּׁאָמְרָה. אָמַר לָהּ: “יְיַסְּרֶנָּה אֱלֹהִים”. וְהָלְכוּ הַחַמָּר הוּא וְהַמַּעֲרָבִי כְּשֶׁהֵם רָבִים, וְעָזַב אֶת הַחֲנוּת. כְּשֶׁחָזַר הַמַּעֲרָבִי אֶל חֲנוּתוֹ לֹא מָצָא בָהּ כְלוּם. שֶׁכֵּן בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ הַמַּעֲרָבִי הוּא וְהַחַמָּר, נָטְלָה הַזְּקֵנָה כָּל מַה שֶּׁבַּחֲנוּתוֹ, וְהָלְכָה אֶל בִּתָּהּ וְסִפְּרָה כָל מַה שֶּׁקָּרָה לָהּ וּמַה שֶּׁעָשְׂתָה. וְאוּלָם הַגַּלָּב, כְּשֶׁרָאָה אֶת חֲנוּתוֹ רֵיקָה, תָּפַס אֶת הַחַמָּר וְאָמַר לוֹ: “הָבֵא אֵלַי אֶת אִמְּךָ”. אָמַר לוֹ: “אֵין הִיא אִמִּי, וְרַק רַמָּאִית הִיא מַעֲרִימָה עַל בְּנֵי־אָדָם הַרְבֵּה, וְלָקְחָה אֶת חֲמוֹרִי”. וְהִנֵּה הַצַּבָּע וְהַיְּהוּדִי וּבֶן־הַסּוֹחֵר קְרֵבִים וּבָאִים, רָאוּ אֶת הַמַּעֲרָבִי מַחֲזִיק בַּחַמָּר, וְהַחַמָּר מְכֻוֶּה בְּרַקּוֹתָיו. אָמְרוּ לוֹ: “מָה אֵרַע לְךָ חַמָּר?” סָח לָהֶם כָּל מַה שֶּׁאֵרַע, וְכֵן סִפֵּר הַמַּעֲרָבִי סִפּוּרוֹ, אָמְרוּ לוֹ: “זְקֵנָה זוֹ רַמָּאִית הִיא, הֶעֱרִימָה עָלֵינוּ”, וְסִפְּרוּ לוֹ מַה שֶּׁקָּרָה. נָעַל חֲנוּתוֹ וְהָלַךְ אִתָּם אֶל בֵּית הַמּוֹשֵׁל, וְאָמְרוּ לַמּוֹשֵׁל: “אֵין אָנוּ יוֹדְעִים דֶּרֶךְ לְהַצָּלָתֵנוּ וּלְהַצָּלַת מָמוֹנֵנוּ אֶלָּא עַל־יָדְךָ”.

אָמַר לָהֶם הַמּוֹשֵׁל: “וַהֲרֵי כַמָּה זְקֵנוֹת בָּעִיר. כְּלוּם יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתָהּ?” אָמַר הַחַמָּר: “אֲנִי מַכִּירָהּ, וְאוּלָם תֵּן לָנוּ עֲשָׂרָה מֵאֲנָשֶׁיךָ”. יָצָא הַחַמָּר עִם אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל וְהַשְּׁאָר אַחֲרֵיהֶם. סוֹבֵב הַחַמָּר עִם כֻּלָּם יַחַד, וְהִנֵּה הֵזְּקֵנָה דְלִילָה בָאָה לִקְרָאתָם. תָּפְסוּ אוֹתָהּ וְהוֹלִיכוּהָ אֶל הַמּוֹשֵׁל, וְעָמְדוּ מִתַּחַת לָאַרְמוֹן עַד שֶׁיֵּצֵא הַמּוֹשֵׁל. נִרְדְמוּ אַנְשֵׁי הַמּוֹשֵׁל מֵרֹב הֱיוֹתָם נְעוֹרִים עִם הַמּוֹשֵׁל. עָשְׂתָה הַזְּקֵנָה אֶת עַצְמָה כִּישֵׁנָה, וְנִרְדְּמוּ כְּמוֹ כֵן הַחַמָּר וּבְנֵי לִוְיָתוֹ. הִתְחַמְּקָה מֵהֶם וְנִכְנְסָה אֶל הַרְמוֹן הַמּוֹשֵׁל, וְנָשְׁקָה אֶת יְדֵי גְבֶרֶת הַהַרְמוֹן וְאָמְרָה לָהּ: “הֵיכָן הַמּוֹשֵׁל?” אָמְרָה לָהּ: “יָשֵׁן הוּא. מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמְרָה לָהּ: “בַּעְלִי מוֹכֵר עֲבָדִים. נָתַן לִי חֲמִשָּׁה מַמְלוּכִּים שֶׁאֶמְכְּרֵם כְּשֶׁהוּא בִנְסִיעָה. פָּגַשׁ אוֹתִי הַמּוֹשֵׁל, וְקָנָם מִמֶּנִּי. מְחִירָם אֶלֶף דִּינָר, וּמָאתַיִם לִי, וְאָמַר לִי: ‘הֲבִיאִים לְבֵיתִי’. וַהֲרֵי הֵבֵאתִים”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁנִּכְנְסָה הַזְּקֵנָה לְהַרְמוֹן הַמּוֹשֵׁל, אָמְרָה לְאִשְׁתּוֹ: “הַמּוֹשֵׁל קָנָה מִמֶּנִּי אֶת הַמַּמְלוּכִּים בְּאֶלֶף דִּינָר וּמָאתַיִם לִי, וְאָמַר לִי: ‘הוֹבִילִים לְבֵיתִי’”. וְהָיוּ אֵצֶל הַמּוֹשֵׁל אֶלֶף דִּינָר וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: “שִׁמְרִי אוֹתָם שֶׁנִּקְנֶה בָהֶם מַמְלוּכִּים”. כְּשֶׁשָּׁמְעָה מִפִּי הַזְּקֵנָה דְּבָרִים אֵלֶּה, הָיָה בָרוּר לָהּ שֶׁבַּעְלָה עָשָׂה זֹאת, וְאָמְרָה: “וְהֵיכָן הַמַּמְלוּכִּים?” אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, הֵם יְשֵׁנִים מִתַּחַת לְחַלּוֹן הַהַרְמוֹן שֶׁאַתְּ בְּתוֹכוֹ”. הִשְׁקִיפָה הָאִשָּׁה מִן הַחַלּוֹן וְרָאֲתָה אֶת הַמַּעֲרָבִי לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מַמְלוּכִּים וּבֶן־הַסּוֹחֵר בְּצוּרַת מַמְלוּךְּ וְאֶת הַצַּבָּע וְאֶת הַחַמָּר וְאֶת הַיְּהוּדִי בְצוּרַת מַמְלוּכִּים". אָמְרָה אֵשֶׁת הַמּוֹשֵׁל בְּלִבָּהּ: “מַמְלוּכִּים אֵלֶּה כָּל אֶחָד מֵהֶם שָׁוֶה יוֹתֵר מֵאֶלֶף דִּינָר”.

פָּתְחָה אֶת הַתֵּבָה וְנָתְנָה לַזְּקֵנָה אֶלֶף דִּינָר וְאָמְרָה לָהּ: “לְכִי לָךְ עַד שֶׁיָּקוּם הַמּוֹשֵׁל מִן הַשֵּׁנָה וְתִטְּלִי לָךְ מִמֶּנּוּ אֶת מָאתַים הַדִּינָר שֶּׁלָךְ”. אָמְרָה לָהּ הַזְּקֵנָה: “גְּבִרְתִּי, מֵאָה דִּינָר מֵהֶם יִהְיוּ לָךְ מִתַּחַת לְכַד מַשְׁקֵךְ שֶׁאַתְּ שׁוֹתָה הֵימֶנּוּ⁹ וְהַמֵּאָה הָאַחֶרֶת שִׁמְרִי לִי אוֹתָם אִתָּךְ עַד שֶׁאָבוֹא”. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לָהּ: “גְּבִרְתִּי, הוֹצִיאִינִי דֶרֶךְ הַשַּׁעַר הַסּוֹדִי”. הוֹצִיאָה אוֹתָהּ דַּרְכּוֹ וְהָיָה לָהּ לְמִסְתּוֹר הַחוֹסֶה כֹל, וְהָלְכָה אֶל בִּתָּהּ. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, מֶה עָשִׂית?” אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, עוֹלַלְתִּי תַעֲלוּל, וְלָקַחְתִּי אֶלֶף דִּינָר אֵלֶּה מֵאֵשֶׁת הַמּוֹשֵל וּמָכַרְתִּי אֶת הַחֲמִשָּׁה לָהּ, אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת הַצַּבָּע וְאֶת הַגַּלָּב וְאֶת בֶּן־הַסּוֹחֵר וְשַׂמְתִּי אוֹתָם לְמַמְלוּכִּים. וְאוּלָם בִּתִּי, אֵין יָכֹל לְהַזִּיק לִי אֶלָּא הַחַמָּר, שֶׁהוּא מַכִּירֵנִי”. אָמְרָה לָהּ: “אִמִּי, שְׁבִי. דַּי לָךְ בְּמַה שֶּׁעָשִׂית, שֶׁלֹּא בְּכָל פַּעַם הַכַּד יִשְׁלַם”¹⁰.

וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַמּוֹשֵׁל, הִנֵּה כְּשֶׁקָּם מִשְּׁנָתוֹ, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: “מְאַחֶלֶת אֲנִי לְךָ שִׂמְחָה בַחֲמֵשֶׁת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁקָּנִיתָ אוֹתָם מִן הַזְּקֵנָה”. אָמַר לָהּ: “אֵיזֶה מַמְלוּכִּים?” אָמְרָה לוֹ: “מִשּׁוּם מָה אַתָּה מְפַחֵד מִמֶּנִּי? אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִהְיוּ בַעֲלֵי מִשְׂרָה כְמוֹתְךָ”. אָמַר לָהּ: “חֵי־רֹאשִׁי, לֹא קָנִיתִי מַמְלוּכִּים. מִי הִגִּיד זֹאת?” אָמְרָה לוֹ: “הַזְּקֵנָה הַסַּרְסָרִית, אֲשֶׁר קָבַעְתָּ מְחִירָם אִתָּהּ וְהִבְטַחְתָּ לָהּ שֶׁתִּתֵּן בַּעֲדָם אֶלֶף דִּינָר וּמָאתַיִם לָהּ”. אָמַר לָהּ: “וּכְלוּם נָתַתְּ לָהּ אֶת הַמָּמוֹן?” אָמְרָה לוֹ: “הֵן”. וַאֲנִי רָאִיתִי אֶת הַמַּמְלוּכִּים בְּעֵינַי. כָּל אֶחָד מֵהֶם עָלָיו חֲלִיפַת־בְּגָדִים הַשָּׁוָה אֶלֶף דִּינָר, וְשָׁלַחְתִּי וְצִוֵּיתִי אֶת הַמְפַקְדִים עֲלֵיהֶם". יָרַד הַמּוֹשֵׁל וְרָאָה אֶת הַיְּהוּדִי וְאֶת הַחַמָּר וְאֶת הַמַּעֲרָבִי וְאֶת הַצַּבָּע וְאֶת בֶּן־הַסּוֹחֵר, וְאָמַר: “מְפַקְּדִים, הֵיכָן חֲמֵשֶׁת הַמַּמְלוּכִּים שֶׁקָּנִינוּ אוֹתָם מִן הַזְּקֵנָה בְּאֶלֶף דִּינָר?” אָמְרוּ לוֹ: "אֵין כָּאן מַמְלוּכִּים וְלֹא רָאִינוּ אֶלָּא אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה שֶׁתָּפְסוּ אֶת הַזְּקֵנָה וְהֶחֱזִיקוּ בָהּ, וְנִרְדַּמְנוּ כֻלָּנוּ וְאַחֲרֵי־כֵן הִתְחַמְּקָה וְנִכְנְסָה אֶל הַהַרְמוֹן וּבָאָה הַנַּעֲרָה אוֹמֶרֶת: “כְּלוּם חֲמֵשֶׁת אֵלֶּה הֵם שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם הַזְּקֵנָה אֶצְלְכֶם?” אָמַרְנוּ לָהּ: “הֵן”. אָמַר הַמּוֹשֵׁל: “אָכֵן זֶהוּ הַתַּעֲלוּל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר”. וְהַחֲמִשָּׁה אוֹמְרִים: “אֵין אָנוּ תוֹבְעִים אֶת חֲפָצֵינוּ אֶלָּא מִיָּדְךָ”. אָמַר לָהֶם: “הֲרֵי הַזְּקֵנָה, בַּעֲלַתְכֶם, מָכְרָה אֶתְכֶם בְּאֶלֶף דִּינָר”. אָמְרוּ לוֹ: “אֵין זֶה מֻתָּר מֵאֵת אֱלֹהִים. אָנוּ בְנֵי־חוֹרִין וְאֵינֶנּוּ נִמְכָּרִים. וְנָבִיא מִשְׁפָּטֵנוּ בֵינֵינוּ וּבֵינְךָ לִפְנֵי הַכַּלִּיף”. אָמַר לָהֶם: “לֹא הוֹדִיעוּ לַזְּקֵנָה אֶת הַדֶּרֶךְ לַבַּית אֶלָּא אַתֶּם וְאָכֵן אֲנִי מוֹכֵר אֶתְכֶם לַסְּפִינוֹת כָּל אֶחָד מִכֶּם בְּמָאתַיִם דִּינָר”. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁהָאֶמִיר חַסַן שַׁרְרֻ אַלטַּרִיק בָּא מִנְּסִיעָתוֹ וְרָאָה אֶת אִשְׁתּוֹ עֵרָה וְעֶרְיָה. סִפְּרָה לוֹ כָל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ. אָמַר לָהּ: “אֲנִי אֵין בַּעַל־דִּינִי אֶלָּא הַמּוֹשֵׁל”. נִכְנַס אֵלָיו וְאָמַר לוֹ: “כְּלוּם מַרְשֶׁה אַתָּה לִזְקֵנוֹת לְשׁוֹטֵט בָּעִיר וּלְהַעֲרִים עַל בְּנֵי־הָאָדָם וְלָקַחַת מָמוֹנָם. אַתָּה הוּא הָאַחֲרָאִי, וְאֵינִי מַכִּיר חַיָּב לְהַחֲזִיר אֶת חֶפְצֵי אִשְׁתִּי אֶלָּא אוֹתְךָ”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַחֲמִשָּׁה: “מָה עִנְיַנְכֶם?” סִפְּרוּ לוֹ כָל מַה שֶּׁקָרָה. אָמַר לָהֶם: “עֲשׁוּקִים אַתֶּם”. פָּנָה אֶל הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה חוֹבֵשׁ אַתָּה אוֹתָם בַּמַאֲסָר?” אָמַר לוֹ: “לֹא הוֹדִיעוּ לַזְּקֵנָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְבֵיתִי אֶלָּא אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה, עַד שֶׁלָּקְחָה מָמוֹנִי, אֶלֶף הַדִּינָר וּמָכְרָה אוֹתָם לְאִשְׁתִּי”. אָמְרוּ לוֹ: “הָאֶמִיר חַסַן, אַתָּה בָא־כֹחֵנוּ בִּתְבִיעָה זוֹ”. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לָאֶמִיר חַסַן: “חֶפְצֵי אִשְׁתְּךָ מִיָּדִי תְּבַקְּשֵׁם, וַאֲנִי מְקַבֵּל עָלַי אַחֲרָיוּת הַזְּקֵנָה. וְאוּלָם מִי מִכֶּם מַכִּיר אוֹתָהּ?” אָמְרוּ כֻלָּם: “אָנוּ מַכִּירִים אוֹתָהּ. שְׁלַח אִתָּנוּ עֲשָׂרָה מְפַקְּדִים וְאָנוּ תוֹפְסִים אוֹתָהּ”. נָתַן לָהֶם עֲשָׂרָה מְפַקְּדִים. אָמַר לָהֶם הַחַמָּר: “לְכוּ אַחֲרַי, שֶׁאֲנִי מַכִּירָהּ בְּעֵינֶיהָ הַתְּכֻלּוֹת”¹¹. וְהִנֵּה הַזְּקֵנָה דְלִילָה בָאָה מִסִּמְטָה. תָּפְסוּ אוֹתָהּ וְהוֹלִיכוּהָ אֶל בֵּית־הַמּוֹשֵׁל. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הַמּוֹשֵׁל אָמַר לָהּ: “הֵיכָן חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים?” אָמְרָה לוֹ: “לֹא לָקַחְתִּי וְלֹא רָאִיתִי”. אָמַר לַמְמֻנֶּה עַל בֵּית־הָאֲסוּרִים: “חָבְשֶׁנָּה אֶצְלְךָ עַד לְמָחָר”. אָמַר לוֹ פְקִיד בֵּית־הָאֲסוּרִים: “אֵינִי לוֹקְחָהּ וְאֵינִי חוֹבְשָׁהּ, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁלֹּא תַעֲשֶׂה תַעֲלוּל, וְאֶהְיֶה אֲנִי אַחֲרַאי לוֹ”. רָכַב הַמּוֹשֵׁל וְלָקַח אֶת הַזְּקֵנָה וְאֶת הַחֲבוּרָה וְיָצָא אִתָּם אֶל חוֹף חִדֶּקֶל וְקָרָא לַתַּלְיָן וְצִוָּהוּ לִתְלוֹתָהּ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ. גָּרַר אוֹתָהּ הַתַּלְיָן בַּקּוֹלָר וְהִפְקִיד עָלֶיהָ מִשְׁמָר שֶׁל עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, וּפָנָה הַמּוֹשֵׁל וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. כְּשֶׁבָּא הַחֹשֶךְ תָּקְפָה שֵׁנָה אֶת הַשּׁוֹמְרִים, וְקָרָה שֶׁאָדָם בֶּדוּאִי שָׁמַע אָדָם אוֹמֵר לְבֶן־לִוְיָתוֹ: “הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁבָּאתָ בְשָׁלוֹם. הֵיכָן שָׁהִיתָ בַנֵּכָר כָּל אוֹתוֹ זְמָן?” אָמַר לוֹ: “בְּבַגְדָאד, וְהָיִיתִי אוֹכֵל לְבִיבוֹת בִּדְבַשׁ לַאֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם”. אָמַר הַבֶּדוּאִי בְּלִבּוֹ: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבַגְדָאד וְאוֹכֵל לְבִיבוֹת בִּדְבַשׁ”. וְאוּלָם זֶה מִיָּמָיו לֹא רָאָה אֶת בַּגְדָאד וְלֹא נִכְנַס לְתוֹכָהּ. רָכַב עַל סוּסוֹ וְנָסַע, אוֹמֵר אֶל לִבּוֹ: “הַלְּבִיבָה יָפָה אֲכִילָתָהּ, וּבִכְבוֹד הָעַרְבִים נִשְׁבָּע אֲנִי, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אֶלָּא לְבִיבָה בִדְבַשׁ”. וְלֹא פָסַק מִנְּסֹעַ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַבֶּדוּאִי רָכַב לִנְסֹעַ לְבַגְדָאד. וְהָיָה נוֹסֵעַ וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ: “בִּכְבוֹד הָעַרְבִים אֲנִי נִשְׁבָּע, שֶׁאֵינִי אוֹכֵל אֶלָּא לְבִיבָה בִדְבַשׁ”. נָסַע עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְקוֹם דְּלִילָה. שָׁמְעָה אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְעַצְמוֹ אוֹתָם דְּבָרִים. קָרַב אֵלֶיהָ וְאָמַר לָהּ: “מָה אַתְּ”? אָמְרָה לוֹ: “בְּחָסוּתְךָ אֲנִי, שֵׁיךְ הָעַרְבִים”. אָמַר לָהּ: “כְּבָר נָתַן לָךְ אֱלֹהִים חָסוּתוֹ. וְאוּלָם מַה סִּבַּת תְּלִיָּתֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: "אוֹיֵב לִי, מוֹכֵר שֶׁמֶן מְטַגֵּן לְבִיבוֹת. עָמַדְתִּי לִקְנוֹת מִמֶּנּוּ קְצָת, וְרוֹקַקְתִּי וְנָפַל הָרֹק עַל הַלְּבִיבָה. הִתְאוֹנֵן עָלַי לִפְנֵי הַשּׁוֹפֵט, וְצִוָּה הַשּׁוֹפֵט לִתְלוֹת אוֹתִי, וְאָמַר: “חוֹרֵץ אֲנִי מִשְׁפָּטָהּ שֶׁתִּקְּחוּ לָהּ עֲשָׂרָה רוֹטְלִים לְבִיבוֹת בִּדְבַשׁ וְתַאֲכִילוּהָ אוֹתָם, כְּשֶׁהִיא תְלוּיָה, וַאֲנִי אֵין הַמָּתוֹק מִתְקַבֵּל עַל נַפְשִׁי”. אָמַר הַבֶּדוּאִי: “בִּכְבוֹד הָעַרְבִים אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁלֹּא בָאתִי מִמְּקוֹם הַמִּרְעֶה שֶׁל הַמַּחֲנֶה אֶלָּא לְשֵׁם אֲכִילַת הַלְּבִיבוֹת בִּדְבַשׁ. וַהֲרֵינִי אוֹכֵל אוֹתָן בִּמְקוֹמֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “לֹא יֹאכַל אֵלֶּה אֶלָּא זֶה שֶׁיִּתָּלֶה בִמְקוֹמִי”. נִלְכַּד בִּמְזִמָּתָהּ וְהִתִּיר אוֹתָהּ וְקָשְׁרָה אוֹתוֹ בִמְקוֹמָהּ אַחֲרֵי שֶׁפָּשְׁטָה אוֹתוֹ עָרֹם מִבְּגָדָיו שֶׁהָיוּ עָלָיו. לָבְשָׁה אֶת בְּגָדָיו וְצָנְפָה מִצְנַפְתּוֹ וְרָכְבָה עַל סוּסוֹ וְהָלְכָה אֶל בִּתָּהּ. אָמְרָה לָהּ בִּתָּהּ: “מָה הַמַּצָּב הַזֶּה?” אָמְרָה לָהּ: “תָּלוּ אוֹתִי”, וְסִפְּרָה לָהּ מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ עִם הַבֶּדוּאִי.

זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מֵעִנְיָנָהּ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לַשּׁוֹמְרִים, הִנֵּה כְשֶׁהֵקִיץ אֶחָד מֵהֶם עוֹרֵר אֶת בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ, וְרָאוּ שֶׁהַיּוֹם כְּבָר עָלָה. הֵרִים אֶחָד מֵהֶם עֵינָיו וְקָרָא: “דְּלִילָה”. עָנָה אוֹתוֹ הַבֶּדוּאִי וְאָמַר: “אֵין אָנוּ אוֹכְלִים בַּלִילָה¹². כְּלוּם הֵבֵאתֶם אֶת הַלְּבִיבוֹת בַּדְּבָשׁ?” אָמְרוּ: “אָדָם בֶּדוּאִי הוּא זֶה”. אָמְרוּ לוֹ: “בֶּדוּאִי, הֵיכָן דְּלִילָה, וּמִי הוּא שֶׁהִתִּירָהּ?” אָמַר לָהֶם: “אֲנִי הִתַּרְתִּיהָ. אֵין הִיא אוֹכֶלֶת לְבִיבוֹת בִּדְבָשׁ בְּעַל כָּרְחָהּ, מִשּׁוּם שֶׁאֵין הֵן מִתְקַבְּלוֹת עַל נַפְשָׁהּ”. הֵבִינוּ שֶׁהַבֶּדוּאִי נִבְעַר מִדַּעַת מַצָּבָהּ, וְעוֹלְלָה לוֹ תַעֲלוּל. אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: “כְּלוּם נִבְרַח אוֹ נִשָּׁאֵר כָּאן עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ בְּמִלּוּאוֹ מַה שֶּׁגָּזַר אֱלֹהִים עָלֵינוּ?” וְהִנֵּה הַמּוֹשֵׁל קָרֵב וּבָא וְעִמּוֹ הַחֲבוּרָה שֶׁהֶעֱרִימָה עֲלֵיהֶם. אָמַר הַמּוֹשֵׁל לַמְפַקְּדִים: “קוּמוּ וְהַתִּירוּ אֶת דְּלִילָה” אָמַר הַבֶּדוּאִי: “אֵין אָנוּ אוֹכְלִים בַּלִילָה. כְּלוּם הֵבֵאתֶם אֶת הַלְּבִיבוֹת בִּדְבָשׁ?” הֵרִים הַמּוֹשֵׁל אֶת עֵינָיו וְרָאָה בֶּדוּאִי בִּמְקוֹם הַזְּקֵנָה.

אָמַר לַמְפַקְּדִים: “מַה זֶּה?” אָמְרוּ לוֹ: “עֲשֵׂה עִמָּנוּ חֶסֶד, אֲדוֹנִי”. אָמַר לָהֶם: “סַפְּרוּ לִי מַה שֶּׁקָּרָה”. אָמְרוּ לוֹ: “הָיִינוּ נְעוֹרִים עִמְּךָ בַּמִּשְׁמָר הַנּוֹדֵד בַּלַּיְלָה, וְאָמַרְנוּ: הֲרֵי דְלִילָה תְלוּיָה, וְתָקְפָה אוֹתָנוּ שֵׁנָה וּכְשֶׁהֲקִיצוֹנוּ רָאִינוּ בֶּדוּאִי זֶה תָלוּי וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ בְּיָדְךָ”. אָמַר לָהֶם: “בְּנֵי אָדָם, מִרְמָה הִיא זוֹ וְאַתֶּם חֶסֶד אֱלֹהִים עֲלֵיכֶם”. הִתִּירוּ אֶת הַבֶּדוּאִי. תָפַס הַבֶּדוּאִי בַמּוֹשֵׁל וְאָמַר: “אֱלֹהִים יַעֲזֹר לַכַּלִּיף נֶגְדֶּךָ. אֵינִי תוֹבֵעַ אֶת סוּסִי וְאֶת בְּגָדַי אֶלָּא מִמְּךָ”. שָׁאַל אוֹתוֹ הַמּוֹשֵׁל, וְסִפֵּר לוֹ הַבֶּדוּאִי סִפּוּרוֹ. תָּמַהּ הַמּוֹשֵׁל וְאָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מַה הִתַּרְתָּ אוֹתָהּ?” אָמַר לוֹ: “לֹא יָדַעְתִּי שֶׁרַמָּאִית הִיא”. אָמְרָה הַחֲבוּרָה: “אֵין אָנוּ תוֹבְעִים אֶת חֲפָצֵינוּ אֶלָּא מִיָּדְךָ, הַמּוֹשֵׁל, שֶׁכֵּן מְסַרְנוּהָ לְךָ וְהָיְתָה בְּאַחֲרָיוּתְךָ, נַעֲמֹד אָנוּ וְאַתָּה לִפְנֵי מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף”. וּכְבָר עָלָה חַסַן שַׂרְרֻ אלטַּרִיק אֶל מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף, כְּשֶׁהַמּוֹשֵׁל וְהַבֶּדוּאִי וְהַחֲמִשָּׁה קָרְבוּ וּבָאוּ וְקוֹרְאִים: “עֲשׁוּקִים אֲנַחְנוּ”. אָמַר לָהֶם הַכַּלִּיף, מִי עָשַׁק אֶתְכֶם?" נִגַּשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם וְסִפֵּר לוֹ מַה שֶּׁאֵרַע לוֹ. וְאַף גַּם הַמּוֹשֵׁל אָמַר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הֲרֵי הֶעֱרִימָה עָלַי וּמָכְרָה לִי אֶת אֵלֶּה הַחֲמִשָּׁה בְּאֶלֶף דִּינָר עִם זֶה שֶׁהֵם בְּנֵי־חוֹרִין”. אָמַר לָהֶם הַכַּלִּיף: “כָּל מַה שֶּׁלֻּקַּח מִכֶּם אֶצְלִי הוּא”, וְאָמַר לַמּוֹשֵׁל: “מַטִּיל אֲנִי אַחֲרָיוּתָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה עָלֶיךָ”. נִעֵר הַמּוֹשֵׁל רְבִידֹו וְאָמַר: “אֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אַחֲרָיוּת עָלֶיהָ אַחֲרֵי שֶׁתָּלִיתִי אוֹתָהּ וְהִתְעַלְּלָה בְּבֶדוּאִי זֶה עַד שֶׁהִתִּירָהּ וְתָלְתָה אוֹתוֹ בִמְקוֹמָהּ וְנָטְלָה סוּסוֹ וּבְגָדָיו”. אָמַר לוֹ הַכַּלִּיף: “כְּלוּם אֶעֱשֶׂה אַחֲרַאי לָהּ זוּלָתֶךָ?” אָמַר לוֹ: “עֲשֵׂה לְאַחֲרַאי לָהּ אֶת אַחְמָד אַלדַּנַף, שֶׁכֵּן לוֹ אֶלֶף דִּינָר לְחֹדֶשׁ, וּלְאַחְמָד אַלדַּנָף מִן הָאֲנָשִׁים אַרְבָּעִים וְאֶחָד אִישׁ¹³, שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם נוֹטֵל מֵאָה דִינָר לְחֹדֶשׁ”. אָמַר הַכַּלִּיף: “הַמְפַקֵּד אַחְמָד”. אָמַר לוֹ: “הִנְנִי נָכוֹן לְשֵׁרוּתְךָ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “עוֹשֶׂה אֲנִי אוֹתְךָ אַחֲרַאי לְהָבִיא אֶת הַזְּקֵנָה לְפָנַי”. אָמַר לוֹ: “אַחֲרַאי אֲנִי לָהּ”. עָצַר הַכַּלִּיף אֶת הַחֲמִשָּׁה וְאֶת הַבֶּדוּאִי אֶצְלוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפָּקַד הַכַּלִּיף עַל אַחְמָד אַלדַּנָף לְהָבִיא אֶת הָאִשָּׁה לְפָנָיו, אָמַר: “אַחֲרַאי אֲנִי לָהּ, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. יָרְדוּ אַחְמָד אַלדַּנָף הוּא וַאֲנָשָׁיו אֶל הָאוּלָם, וְאָמַר אַחְמָד לְשֻׁמָאן: “כֵּיצַד תִּהְיֶה תְפִיסָתֵנוּ אוֹתָהּ, וַהֲרֵי כַמָּה זְקֵנוֹת בָּעִיר?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם, עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל¹⁴ שְׁמוֹ, לְאַחְמָד אַלדַּנָף: “מִשּׁוּם מָה אַתֶּם נוֹעָצִים בְּחַסַן שֻׁמָאן? כְּלוּם עִנְיָן חָשׁוּב הוּא חַסַן שֻׁמָאן זֶה?” אָמַר לוֹ חַסַן: “הוֹי עֲלִי, כֵּיצַד זֶה תְזַלְזֵל בִּי. נִשְׁבָּע אֲנִי בַּשֵּׁם הֶעָצוּם בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵינִי נִלְוֶה עֲלֵיכֶם הַפַּעַם”. וְקָם כּוֹעֵס. אָמַר לָהֶם אַחְמָד אַלדַּנָף: “בַּחוּרִים כָּל מְפַקֵּד יִקַּח עִמּוֹ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים וְיִפְנֶה אִתָּם אֶל רֹבַע לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דְלִילָה.” וְאָמְרוּ לִפְנֵי פְנוֹתָם לְדַרְכָּם וְהִפָּרְדָם: “פְּגִישָׁתֵנוּ תְהֵא בְרֹבַע פְּלוֹנִי בְּסִמְטָה פְלוֹנִית”. נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בָּעִיר שֶׁאַחְמָד אַלדַּנָף נָטַל עַל עַצְמוֹ לִתְפֹּס אֶת דְּלִילָה בַּעֲלַת הַמְזִמּוֹת. אָמְרָה זַיְנָבּ: “אִמִּי, אִם בַּת־חַיִל אַתְּ, הִסְתּוֹלְלִי בְאַחְמָד אַלדַּנָף וַחֲבוּרָתוֹ”. אָמְרָה לָהּ: “בִּתִּי, אֵין אֲנִי יְרֵאָה אֶלָּא מִפְּנֵי חַסַן שֻׁמָאן”. אָמְרָה הַבַּת: “חֵי צִיצַת שְׂעַר־רַקָּתִי,¹⁵ שֶׁאֲנִי נוֹטֶלֶת לָךְ בִּגְדֵיהֶם שֶׁל הָאֶחָד וְהָאַרְבָּעִים”. קָמָה וְלָבְשָׁה אֶת בְּגָדֶיהָ וְשָׂמָה צָעִיף עַל פָּנֶיהָ וְהָלְכָה אֶל מוֹכֵר־בְּשָׂמִים שֶׁהָיָה לוֹ אוּלָם עִם שְׁנֵי פְתָחִים. נָתְנָה לוֹ שָׁלוֹם וְהוֹשִׁיטָה לוֹ דִינָר וְאָמְרָה לוֹ: “טֹל דִּינָר זֶה בִשְׂכַר אוּלָמְךָ, וּמְסֹר אוֹתוֹ לִי עַד סוֹף הַיּוֹם”. נָתַן לָהּ אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת. נָטְלָה מַצָּע שֶׁעַל חֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר, וְהִצִּיעָה אֶת הָאוּלָם, וְשָׂמָה בְּכָל אִצְטַבָּה שֻׁלְחָן עִם מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה וְעָמְדָה עַל הַפֶּתַח, גְּלוּיַת פָּנִים. וְהִנֵּה עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל וַחֲבוּרָתוֹ בָּאִים. נָשְׁקָה אֶת יָדוֹ, רָאָה אוֹתָהּ נַעֲרָה יָפָה וְחָשַׁק בָּהּ.

אָמַר לָהּ: “מָה אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת?” אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הוּא הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף?” אָמַר לָהּ: “לֹא, וְאוּלָם מֵחֲבוּרָתוֹ אֲנִי, וּשְׁמִי עַלִי כִּתְּף אַלְגַ’מַל”. אָמְרָה לוֹ: “לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים?” אָמַר לָהּ: “מְסוֹבְבִים אָנוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זְקֵנָה רַמָּאִית, שֶׁלָּקְחָה אֶת רְכוּשׁ בְּנֵי־אָדָם, וּרְצוֹנֵנוּ לִתְפֹּס אוֹתָהּ. וְאוּלָם מִי אַתְּ, וּמָה עִנְיָנֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “אָבִי הָיָה מוֹכֵר יַיִן בְּמַוְצוּל וּמֵת וְעָזַב לִי הוֹן רַב. וּבָאתִי לְעִיר זוֹ מְפַחֶדֶת מִפְּנֵי הַמּוֹשְׁלִים, וְשָׁאַלְתִּי מִבְּנֵי־אָדָם, מִי יוּכַל לִהְיוֹת לְמָגֵן לִי?” אָמְרוּ לִי: “לֹא יוּכַל לְהָגֵן עָלַיִךְ אֶלָּא אַחְמָד אַלְדַּנָף”. אָמְרוּ לָהּ אַנְשֵׁי־חֲבוּרָתוֹ: “הַיּוֹם תִּמְצְאִי חָסוּתוֹ”. אָמְרָה לָהֶם: “בּוֹאוּ וַעֲשׂוּ לִי נַחַת רוּחַ בְטָעֲמְכֶם אֶצְלִי פְּרוּסַת לֶחֶם וּמַשְׁקֵה מַיִם”. כְּשֶׁנַּעֲנוּ לָהּ הִכְנִיסָה אוֹתָם וְאָכְלוּ וְהִשְׁתַּכְּרוּ. תָּחֲבָה לַהֶם בַּנַג, וְהִדְהִימָה אוֹתָם וּפָשְׁטָה אֶת בִּגְדֵיהֶם מֵעֲלֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁעָשְׂתָה בָהֶם עָשְׂתָה בַשְּׁאָר. שׁוֹטֵט אַחְמָד אַלדַּנָף מְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי דְלִילָה, וְלֹא מָצָא אוֹתָהּ, וְלֹא רָאָה מֵאֲנָשָׁיו אָדָם עַד שֶׁבָּא אֵצֶל הַנַּעֲרָה. נָשְׁקָה יָדוֹ, וְרָאָה אוֹתָהּ וְחָשַׁק בָּהּ. אָמְרָה לוֹ: “אַתָּה הוּא הַמְפַקֵּד אַחְמָד אַלדַּנָף?” אָמַר לָהּ: “הֵן, וּמֵאַיִן אַתְּ?” אָמְרָה לוֹ: “נָכְרִיָּה מִמַוְצוּל, וְאָבִי הָיָה מוֹכֵר יַיִן וּמֵת וְעָזַב לִי הוֹן רַב, וְהֵבֵאתִי אוֹתוֹ לְכָאן מִפַּחַד מִפְּנֵי הַמּוֹשְׁלִים וּפָתַחְתִּי בֵית־יַיִן זֶה. וְשָׁת עָלַי הַמּוֹשֵׁל מַס. וּבַקָּשָׁתִי הִיא לִהְיוֹת בַּחֲסוּתְךָ, וְזֶה שֶׁהַמּוֹשֵׁל נוֹטֵל אוֹתוֹ, הֲרֵי אַתָּה כְדַאי לוֹ יוֹתֵר”? אָמַר לָהּ אַחְמָד אַלדַּנַף: “אַל תִּתְּנִי לוֹ כְלוּם, וּבָרוּךְ בּוֹאֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “סוּר וַעֲשֵׂה לִי נַחַת־רוּחַ וֶאֱכֹל מֵאָכְלִי”. נִכְנַס וְאָכַל וְשָׁתָה יַיִן, וְהִתְהַפֵּךְ מִן הַשִּׁכְרוּת. הִדְהִימָה אוֹתוֹ בְּבַנַג וְנָטְלָה בְּגָדָיו, וְנָשְׂאָה אֶת כֻּלָּם עַל סוּסוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי וַחֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר, וְעוֹרְרָה אֶת עַלִי כִּתְּף אַלגַ’מַל, וְהָלְכָה לָהּ. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר רָאָה אֶת עַצְמוֹ עָרֹם, וְרָאָה אֶת אַחְמָד אַלדַּנָף וְאֶת הַחֲבוּרָה מֻדְהָמִים בְּבַנַג. עוֹרֵר אוֹתָם בִּתְרוּפָה נֶגֶד בַּנַג. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרוּ רָאוּ עַצְמָם עֲרֻמִּים. אָמַר אַחְמָד אַלדַּנָף: “מַה מַּצָּב זֶה, בַּחוּרִים? אָנוּ מְסוֹבְבִים לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ לְצוֹדָהּ, וְצָדָה הִיא אוֹתָנוּ, פְּרוּצָה זוֹ. אוֹי לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל חַסַן שֻׁמָאן עַל הַוָּתֵנוּ. וְאוּלָם נַאֲרִיךְ רוּחֵנוּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס הַחֲשֵׁכָה, וְנֵלֵךְ”. וּכְבַר אָמַר חַסַן שֻׁמָאן לַמְפַקֵּד עַל הַמִּשְׁמָר: “הֵיכָן הַחֲבוּרָה?” וַעֲדַיִן הוּא שׁוֹאֵל עַל אוֹדוֹתָם, כְּשֶׁקָּרְבוּ וּבָאוּ כְשֶׁהֵם עֲרֻמִּים. נָשָׂא חַסַן שֻׁמָאן אֶת קוֹלוֹ בִשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁוִים הֵם בִּמְבֻקָּשָׁם בְּנֵי־הָאָדָם,

אַךְ אֲנָשִׁים יִבָּחֲנוּ בַאֲשֶׁר יַעֲלֶה בְיָדָם.

וּמִן הַגְּבָרִים נְבוֹנִים וּבוֹעֲרִים בָּעָם.

וּמִן הַכּוֹכָבִים מְעֻרְפָּלִים וַאֲשֶׁר בְּרָקָם בָּם.

כְּשֶׁרָאָה אוֹתָם אָמַר לָהֶם: “מִי הִסְתּוֹלֵל בָּכֶם וּפְשַׁטְכֶם עֲרֻמִּים?” אָמְרוּ לוֹ: “קִבַּלְנוּ עַל עַצְמֵנוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵי זְקֵנָה, וְלֹא פָשְׁטָה אוֹתָנוּ עֲרֻמִּים אֶלָּא צְעִירָה יָפָה”. אָמַר לָהֶם חַסַן שֻׁמָאן: “יָפֶה עָשְׂתָה בָכֶם”. אָמְרוּ לוֹ: “כְּלוּם מַכִּיר אַתָּה אוֹתָהּ, חַסַן?” אָמַר לָהֶם: “מַכִּיר אֲנִי אוֹתָהּ וּמַכִּיר אֲנִי אֶת הַזְּקֵנָה”. אָמְרוּ לוֹ: “מַה הוּא שֶׁתַּגִּיד אֵצֶל הַכַּלִּיף?” אָמַר שֻׁמָאן: “הוֹי דַּנַף, נָעֵר חָצְנֶךָ וְהָסֵר הָאַחֲרָיוּת מֵעָלֶיךָ בְּפָנָיו. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר לְךָ: “מִשּׁוּם מַה לֹא תָפַסְתָּ אוֹתָהּ” אֱמֹר: אֵין אֲנִי מַכִּירָהּ. הָטֵל זֹאת עַל חַסַן שֻׁמָאן”, וּכְשֶׁהוּא מַטִּיל זֹאת עָלַי, אֲנִי תוֹפְסָהּ". לָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה, וּכְשֶׁהִשְׁכִּימוּ עָלוּ אֶל מוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַכַּלִּיף וְנָשְׁקוּ אֶת הָאָרֶץ. אָמַר הַכַּלִּיף: “הֵיכָן הַזְּקֵנָה, מְפַקֵּד אַחְמָד?” נִעֵר חָצְנוֹ מִמֶּנָּה. אָמַר לוֹ: “מִשּׁוּם מָה?” אָמַר לוֹ: “אֲנִי אֵינִי מַכִּירָהּ. הַטֵּל אֶת הַדָּבָר עַל שֻׁמָאן שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתָהּ וְאֶת בִּתָּהּ”. אָמַר חַסַן: “לֹא עָשְׂתָה תַעֲלוּלִים אֵלֶּה מִתַּאֲוָתָהּ לְחֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם, אֶלָּא לְהַרְאוֹת אֶת חֲרִיפוּתָהּ וְאֶת חֲרִיפוּת בִּתָּהּ, כְּדֵי שֶׁתִּקְבַּע לָהּ מַשְׂכֹּרֶת בַּעְלָהּ, וּלְבִתָּהּ כְּמַשְׂכֹּרֶת אָבִיהָ”. הֶעְתִּיר בַּעֲדָהּ שֻׁמָאן שֶׁלֹא יַהַרְגוּהָ, וְהוּא יָבִיא אוֹתָהּ. אָמַר הַכַּלִּיף: “חֵי־אֲבוֹת־אֲבוֹתַי, שֶׁאִם הִיא מַחֲזִירָה אֶת חֶפְצֵי בְּנֵי־הָאָדָם אֲנִי מְחוֹנֵן אוֹתָהּ, וְהַעְתִּירְךָ בַּעֲדָהּ מְקֻבָּל לְפָנַי”. אָמַר לוֹ שֻׁמָאן: “תֵּן לִי עֵרָבוֹן”.

אָמַר לוֹ: “עֲתִירָתְךָ בַּעֲדָהּ מְקֻבֶּלֶת” וְהוֹשִׁיט לוֹ מִטְפַּחַת הַבִּטָּחוֹן. יָרַד שֻׁמָאן וְהָלַךְ לְבֵית דְּלִילָה, וְקָרָא לָהּ. נֶעֶנְתָה לוֹ בִּתָּהּ זַיְנָבּ. אָמַר לָהּ: “הֵיכָן אִמֵּךְ?” אָמְרָה לוֹ: “לְמַעְלָה”. אָמַר לָהּ: “אִמְרִי לָהּ, שֶׁתָּבִיא בְטוֹבָה אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים וְתֵלֵךְ עִמִּי לַעֲמֹד לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וּכְבָר הֵבֵאתִי לָהּ מִטְפַּחַת הַבִּטָּחוֹן. וְאִם אֵין הִיא בָאָה בְטוֹבָה, אֵין לָהּ תּוֹאֲנָהּ אֶלָּא עַל עַצְמָהּ”. יָרְדָה דְלִילָה וְתָלְתָה אֶת הַמִּטְפַּחַת בְצַוָּארָהּ וְנָתְנָה לוֹ אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים עַל חֲמוֹרוֹ שֶׁל הַחַמָּר וְעַל סוּסוֹ שֶׁל הַבֶּדוּאִי. אָמַר לָהּ שֻׁמָאן: “עוֹד נִשְׁאֲרוּ אִתָּךְ בִּגְדֵי מְפַקְּדִי וּבִגְדֵי חֲבוּרָתוֹ”. אָמְרָה לוֹ: “נִשְׁבַּעַת אֲנִי בַשֵּׁם הָעָצוּם, שֶׁלֹּא פָשַׁטְתִּי אוֹתָם מֵעֲלֵיהֶם”. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת דִּבַּרְתְּ וְאוּלָם זֶה מִתַּעֲלוּלֵי בִתֵּךְ זַיְנָבּ, וְזוֹהִי הַטּוֹבָה שֶׁעָשְׂתָה אוֹתָהּ עִמָּךְ”. הָלַךְ וְהִיא עִמּוֹ אֶל מוֹשַׁב מוֹעֶצֶת־הַכַּלִּיף. נִגַּשׁ חַסַן וְעָרַךְ אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים לִפְנֵי הַכַּלִּיף, וְהִגִּישׁ אֶת דְּלִילָה לְפָנָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ צִוָּה לַהֲטִילָהּ עַל עוֹר־הַדָּמִים¹⁶. קָרְאָה: “בַּחֲסוּתְךָ אֲנִי, שֻׁמָאן”. קָם שֻׁמָאן וְנָשַׁק אֶת יְדֵי הַכַּלִּיף וְאָמַר: “הַסְּלִיחָה, אַתָּה נָתַתָּ לָהּ בִּטָּחוֹן”. אָמַר הַכַּלִּיף: “וְהוּא נָתוּן לָהּ לִכְבוֹדֶךָ. גְּשִׁי הֵנָּה הַזְּקֵנָה. מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לוֹ: “שְׁמִי דְלִילָה”. אָמַר לָהּ: “אִי אַתָּה¹⁷ אֶלָּא עֲרוּמָה וּמְתֻחְבֶּלֶת”. עַל־כֵּן שְׁמָהּ דְּלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת.

אַחַר־כָּךְ אָמַר לָהּ: “מִשּׁוּם מַה עוֹלַלְתְּ תַּעֲלוּלִים אֵלֶּה וְהוֹגַעְתְּ אֶת לְבָבֵנוּ?” אָמְרָה לוֹ: "לֹא עוֹלַלְתִּי תַּעֲלוּלִים אֵלֶּה מֵחֶמְדַּת הַבֶּצַע בְּקַחְתִּי אֶת חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים. וְאוּלָם שָׁמַעְתִּי עַל דְּבַר תַּעֲלוּלֵי אַחְמָד אַלדַּנָף אֲשֶׁר עוֹלֵל בְּבַגְדָאד וְתַעֲלוּלֵי חַסַן שֻׁמָאן, וְאָמַרְתִּי: “אַף אֲני אֶעֱשֶׂה כְמוֹתָם. וּכְבָר הֶחֱזַרְתִּי חֶפְצֵי הָאֲנָשִׁים לָהֶם”. קָם הַחַמָּר וְאָמַר: “מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִהְיֶה בֵינִי וּבֵינָהּ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה דַי לִי בִלְקִיחַת חֲמוֹרִי עַד שֶׁהִשְׁלִיטָה עָלַי אֶת הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי וְעָקַר אֶת שִׁנַּי וְכִוָּה אוֹתִי בִּשְׁתֵּי רַקּוֹתַי שְׁתֵּי כְוִיּוֹת”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁבַע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַחַמָּר קָם וְאָמַר: “מִשְׁפַּט אֱלֹהִים בֵּינִי וּבֵינָהּ, שֶׁכֵּן לֹא הָיָה דַי לָהּ בִּלְקִיחַת חֲמוֹרִי עַד שֶׁהִשְׁלִיטָה עָלַי אֶת הַגַּלָּב הַמַּעֲרָבִי וְעָקַר אֶת שִׁנַּי וְכִוָּה אוֹתִי בִּשְׁתֵּי רַקּוֹתַי שְׁתֵּי כְוִיּוֹת”. צִוָּה הַכַּלִּיף לָתֵת לַחַמָּר מֵאָה דִּינָר וְלַצַּבָּע מֵאָה דִּינָר, וְאָמַר לוֹ: “רֵד וְכוֹנֵן אֶת בֵּית־הַצְּבִיעָה שֶׁלְּךָ מֵחָדָשׁ”. בֵּרְכוּ אֶת הַכַּלִּיף וְיָרְדוּ. נָטַל הַבֶּדוּאִי אֶת בְּגָדָיו וְאֶת סוּסוֹ וְאָמַר: “קוֹנָם עָלַי הַכְּנִיסָה לְבַגְדָּאד וַאֲכִילַת הַלְּבִיבוֹת בַּדְבָשׁ”. וְכָל מִי שֶׁהָיָה לוֹ מַשֶּׁהוּ נְטָלוֹ, וְנִסְתַּלְּקוּ כֻלָּם. אָמַר הַכַּלִּיף לִדְלִילָה: “שַׁאֲלִי מֵאִתִּי וְאֶתְּנָה לָךְ שְׁאֵלָתֵךְ, דְּלִילָה”. אָמְרָה לוֹ: “הָיָה אָבִי אֶצְלְךָ הַמְמֻנֶּה עַל הַמִכְתָּבִים, וַאֲנִי גִדַּלְתִּי אֶת יוֹנֵי־הַדֹּאַר, וּבַעְלִי הָיָה מְפַקֵּד בַּגְדָאד. בַּקָּשָׁתִי הִיא זְכֻיּוֹת בַּעְלִי, וּבַקָּשַׁת בִּתִּי זְכֻיּוֹת אָבִיהָ”. פָּקַד הַכַּלִּיף לְמַלֵּא בַקְּשׁוֹתֵיהֶם. אַחַר־כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מֵאִתְּךָ לְמַנּוֹתֵנִי שׁוֹעֶרֶת הַכָ’אן”. וּכְבָר סִדֵּר הַכַּלִּיף כָ’אן בְּשָׁלֹש דְּיוֹטוֹת, שֶיִּתְאַכְסְנוּ בוֹ הַסּוֹחֲרִים וְקָבַע לְפִקּוּחוֹ אַרְבָּעִים עֶבֶד וְאַרְבָּעִים כֶּלֶב, שֵׁהֵבִיא אוֹתָם מֵאֵת מֶלֶךְ מִסֻּלַיְמַנִיָּה¹⁸ בְּשָׁעָה שֶׁהִזְמִינוֹ. וְעָשָׂה לַכְּלָבִים סוּגָרִים, וְהָיָה בַכָ’אן עֶבֶד שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל לָעֲבָדִים וּמַאֲכִיל אֶת הַכְּלָבִים בָּשָׂר. אָמַר הַכַּלִּיף: “דְּלִילָה, אֲמַנֶּה אוֹתָךְ מְפַקַּחַת לַכֶ’אן. וְאִם יֹאבַד מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ יִדָּרֵשׁ מִיָּדֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: “מוּטָב, וְאוּלָם הַשְׁכֵּן אֶת בִּתִּי בַּטִּירָה אֲשֶׁר עַל שַׁעַר הַכָ’אן, שֶׁהָעֲלִיָּה גַגּוֹת לָהּ, וְאֵין טוֹב לְגַדֵּל אֶת הַיּוֹנִים אֶלָּא בִמְקוֹם מֶרְחָב”. צִוָּה הַכַּלִּיף לְמַלְּאוֹת בַּקָּשָׁתָהּ. הֶעֱבִירָה אֶת בִּתָּהּ וְכָל חֲפָצֶיהָ אֶל הַטִּירָה שֶׁעַל יַד שַׁעַר הָאַרְמוֹן, וְקִבְּלָה לִרְשׁוּתָהּ אַרְבָּעִים יוֹנָה נוֹשְׂאוֹת הָאִגָּרוֹת. וְאוּלָם זַיְנָבּ תָּלְתָה אֶת אַרְבָּעִים הַבֶּגֶד וְאָת בִּגְדּוֹ שֶׁל אַחְמָד אַלדַּנָף אֶצְלָה בַּטִּירָה. וּמִנָּה הַכַּלִּיף אֶת דְּלִילָה רֹאשׁ לְאַרְבָּעִים הָעֶבֶד וְצִוָּה אוֹתָם לְצַיֵּת לָהּ. קָבְעָה אֶת מְקוֹם מוֹשָׁבָה מֵאֲחוֹרֵי שַׁעַר הַכָ’אן, וְהָיְתָה עוֹלָה בְכָל יוֹם אֶל מְקוֹם מוֹעֶצֶת הַמֶּמְשָׁלָה לִרְאוֹת צֹרֶךְ הַכַּלִּיף בְּמִשְׁלוֹחַ מִכְתָּבִים לָאֲרָצוֹת, וְלֹא הָיְתָה יוֹרֶדֶת מִמְּקוֹם הַמוֹעָצָה אֶלָּא בְסוֹף הַיּוֹם, וְאַרְבָּעִים הָעֲבָדִים עוֹמְדִים וְשׁוֹמְרִים אֶת הַכָ’אן. וּכְשֶהָיָה הַלַּיְלָה בָא הָיְתָה מוֹצִיאָהּ אֶת הַכְּלָבִים לִשְׁמֹר אֶת הַכָ’אן בַּלַּיְלָה.

זֶהוּ מַה שֶּׁאֵרַע לִדְלִילָה הַמְתֻחְבֶּלֶת בִּמְדִינַת בַּגְדָּאד. וְאוּלָם זֶהוּ מַה שֶּׁהָיָה מְעִנְיַן