לוגו
אלף לילה ולילה: סִפּוּר נְסִיעָתוֹ הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

דְּעוּ, אַחַי, וְשִׁמְעוּ מִפִּי סִפּוּר זֶה, שֶׁכֵּן נִפְלָא הוּא יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁאֵרְעוּ בַזְּמַן לְפָנָיו. וְאָכֵן אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ יוֹתֵר בְּתַעֲלוּמוֹתָיו וּבְמִשְׁפָּטוֹ. הִנֵּה כְשֶׁבָּאתִי מִן הַנְּסִיעָה הַשְּׁנִיָּה כְּפִי שֶׁכְּבָר סֻפָּר לִפְנֵי כֵן, וַאֲנִי בְתַכְלִית שְׂבִיעוּת־הָרָצוֹן וְהַרְחָבַת־הַלֵּב, אַחֲרֵי שֶׁהִגַּעְתִּי לְשָׁלוֹם וְהִרְוַחְתִּי הוֹן רָב, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם תְּמוֹל, וְאַחֲרֵי שֶׁהֶחֱזִיר לִי אֱלֹהִים כָּל מַה שֶּׁאָבַד מִמֶּנִּי, עָמַדְתִּי בִמְדִינַת בַּגְדָּאד מֶשֶׁךְ זְמַן, כְּשֶׁאֲנִי בְתַכְלִית הָאֹשֶׁר וְהַחַיִּים הַבִּלְתִּי עֲכוּרִים וְהַרְחָבַת הַלֵּב. וְאוּלָם נַפְשִׁי נִכְסְפָה לִנְסִיעָה וּלְהִסְתַּכְּלוּת בָּעוֹלָם. וְהִשְׁתּוֹקַקְתִּי לְמִסְחָר וּלְרֶוַח וּלְהוֹסִיף הוֹן, וְהַנֶּפֶשׁ הֲרֵי נוֹטָה לְרָעָה1. הֶחְלַטְתִּי בְדַעְתִּי וְקָנִיתִי מַשֶּׁהוּ רַב מִן הַסְּחוֹרוֹת הַמַּתְאִימוֹת לִנְסִיעָה בַיָּם וְאָרַזְתִּי אוֹתָן לִנְסִיעָה, וְנָסַעְתִּי עִמָּן מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד אֶל בָּצְרָה וּבָאתִי אֶל חוֹף הַיָּם וְרָאִיתִי אֳנִיָּה גְדוֹלָה, וּבְתוֹכָה נוֹסְעִים רַבִּים אֲנָשִׁים טוֹבִים וַאֲנָשִׁים שׁוֹמְרֵי־דַת וְעוֹשֵׂי־חֶסֶד וִישָׁרִים. יָרַדְתִּי עִמָּם וְנָסַעְנוּ סוֹמְכִים עַל בִּרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ וְהַצְלָחָתוֹ אוֹתָנוּ, וּכְבָר רָאִינוּ אוֹת לְטוֹבָה וּלְשָׁלוֹם בְּדַרְכֵּנוּ. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ מִיָּם אֶל יָם וּמֵאִי אֶל אִי וּמִמְּדִינָה לִמְּדִינָה, מִסְתַּכְּלִים בְּכָל מָקוֹם שֶׁעָבַרְנוּ עָלָיו וּמוֹכְרִים וְקוֹנִים, כְּשֶׁאָנוּ בְּתַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְהַשָּׂשוֹן, עַד שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים בְּלֵב הַיָּם הַסּוֹאֵן וּמַכֶּה גַלִּים. וְהִנֵּה רַב־הַחוֹבֵל שֶׁהָיָה עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַסְּפִינָה מִסְתַּכֵּל לְקַצְוֵי הַיָּם, מַכֶּה עַל פָּנָיו וּמְקַפֵּל מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה וּמַשְׁלִיךְ עָגְנָהּ וּמוֹרֵט זְקָנוֹ וְקוֹרֵעַ בְּגָדָיו וְצוֹעֵק צְעָקָה גְדוֹלָה. אָמַרְנוּ אֵלָיו: “רַב־הַחוֹבֵל מֶה הָעִנְיָן?” אָמַר לָנוּ: “דְּעוּ, הַנּוֹסְעִים לְשָׁלוֹם, שֶַׁהָרוּחַ גָּבְרָה עָלֵינוּ, וְסָעֲרָה עָלֵינוּ בְּלֶב־ים, וֶהֱטִילָנוּ הַגּוֹרָל, לְמַזָּלֵנוּ הָרָע, אֶל הַר הַקּוֹפִים. וְלֹא הִגִּיעַ אָדָם לְמָקוֹם זֶה וְיָצָא בְשָׁלוֹם. וּכְבָר הִרְגִּישׁ לִבִּי בְאָבְדַּנֵּנוּ כֻלָּנוּ”. וְלֹא כִלָּה רַב־הַחוֹבֵל אֶת דְּבָרָיו עַד שֶׁבָּאוּ עָלֵינוּ הַקּוֹפִים וְהִקִּיפוּ אֶת הַסְּפִינָה מִכָּל עֵבֶר, וְהָיוּ מַשֶּׁהוּ רַב כְּמוֹ הָאַרְבֶּה הַמִּתְפַּשֵּׁט בַּחוֹף וּבַיַּבָּשָׁה. חָשַׁשְׁנוּ שֶׁאִם נַהֲרֹג מֵהֶם אֶחָד אוֹ נַכֶּה אוֹתוֹ אוֹ נְגָרְשֶׁנּוּ, יַהַרְגוּ אוֹתָנוּ בִגְלַל מִסְפָּרָם הֶעָצוּם וְהָרָב, שֶׁכֵּן הַמִּסְפָּר הָרַב מְנַצֵּחַ אֶת הַגְּבוּרָה וְאֹמֶץ־הַלֵּב. וְהָיִינוּ מְפַחֲדִים מֵהֶם שֶׁלֹּא יִבְזְזוּ אֶת מְזוֹנֵנוּ וְאֶת חֲפָצֵינוּ. וְהֵם הַמְּכֹעָרִים שֶׁבְּחַיּוֹת הַבָּר, וַעֲלֵיהֶם שֵׂעָר כַּלֶּבֶד הַשָּׁחוֹר וּמַרְאֵיהֶם אֵימוֹת, וְאֵין אֶחָד מֵבִין דָּבָר שֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו וְלֹא עִנְיָן. וְהֵם חֲרֵדִים מִפְּנֵי בְנֵי־אָדָם. עֵינֵיהֶם צְהֻבּוֹת, וּפְנֵיהֶם שְׁחוֹרִים, קְטַנִּים בְּגוּפָם. אֹרֶךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם אַרְבָּעָה טְפָחִים. וּכְבָר עָלוּ עַל חַבְלֵי הָעֹגֶן וְחָתְכוּ אוֹתָם בְּשִׁנֵּיהֶם, וְחָתְכוּ אֶת כָּל חַבְלֵי הַסְּפִינָה מִכָּל עֵבֶר. נָטְתָה הַסְּפִינָה מִפְּנֵי הָרוּחַ וְעָגְנָה לְיַד הָהָר שֶׁלָּהֶם, וְנִמְצְאָה בַיַּבָּשָׁה. תָּפְסוּ אֶת כָּל הַנּוֹסְעִים וְהַסּוֹחֲרִים וְהֶעֱלוּם לָאִי. אַחַר־כָּךְ נָטְלוּ אֶת הַסְּפִינָה עַל כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם, וְעָזְבוּ אוֹתָנוּ עַל הָאִי. נֶעֶלְמָה הַסְּפִינָה מֵעֵינֵינוּ, וְלֹא יָדַעְנוּ לְאָן הָלְכוּ עִמָּהּ. וּבְעוֹד אָנוּ בְאוֹתוֹ אִי אוֹכְלִים מִפֵּרוֹתָיו, יַרְקוֹתָיו וְעִנְּבוֹתָיו וְשׁוֹתִים מִן הַנְּהָרוֹת שֶׁבּוֹ, נִגְלָה לְעֵינֵינוּ בַּיִת מְיֻשָּׁב בְּאֶמְצַע אוֹתוֹ אִי. שַׂמְנוּ פָנֵינוּ וְהָלַכְנוּ אֵלָיו, וְהִנֵּה הוּא אַרְמוֹן בָּנוּי אֵיתָן עַל עַמּוּדִים וְלוֹ חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת וְשַׁעַר שֶׁל עֲצֵי הָבְנִים. נִכְנַסְנוּ לְאוֹתוֹ אַרְמוֹן וּמָצָאנוּ לוֹ חֲצֵר רְחָבָה כְּמִגְרָשׁ גָּדוֹל וּרְחַב־יָדַיִם, וּבְהֶקֵפָהּ דְּלָתוֹת רַבּוֹת גְּבוֹהוֹת, וּבְרֹאשָׁהּ מִמּוּל לַכְּנִיסָה סַפְסָל גָּבוֹהַּ רָחָב. וְהָיוּ בָּה כְּלֵי־בִשּׁוּל תְּלוּיִם מֵעַל לְאָחִים וּמִסָּבִיב לָהֶם עֲצָמוֹת הַרְבֵּה, אַךְ לֹא רָאִינוּ בָהּ אָדָם. תָּמַהְנוּ עַל כָּךְ תַכְלִית הַתְּמִיהָה, וְיָשַׁבְנוּ בַחֲצַר אוֹתוֹ אַרְמוֹן זְמַן מוּעָט, אַחַר־כָּךְ נִרְדַמְנוּ. וְלֹא חָדַלְנוּ מֵהְיוֹת יְשֵׁנִים מֵעֶצֶם הַיּוֹם עַד לִשְׁעַת שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהִנֵּה רָעֲדָה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֵּנוּ וְשָׁמַעְנוּ קוֹל רַעַם מִן הָאֲוִיר. וְיָרַד עָלֵינוּ מִמְרוֹמֵי הָאַרְמוֹן יְצוּר, וְגוּפוֹ גָדוֹל בִּדְמוּת אָדָם, וְהוּא שְׁחוֹר הַצֶּבַע אֶרֶךְ הַקּוֹמָה כְּאִלּוּ הוּא דֶקֶל עָצוּם, וְלוֹ שְׁתֵי עֵינַיִם כְּאִלוּ הָיוּ אֲבוּקוֹת שֶׁל אֵשׁ, וְלוֹ שִׁנַּיִם כְּשִׁנֵּי הַחֲזִירִים, וְלוֹ פֶה גָדוֹל בְּצוּרָתוֹ כְּפִי הַבְּאֵר, וְלוֹ שְׂפָתַיִם גַּסּוֹת כְּשִׂפְתֵי הַגָּמָל, יוֹרְדוֹת לוֹ עַל חָזֵהוּ. וְלוֹ אָזְנַיִם כִּשְׁתֵי שְׂמִיכוֹת מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת וְיוֹרְדוֹת עַל כְּתֵפָיו, וְצִפָּרְנֵי יָדָיו כְּצִפָּרְנֵי הָאַרְיֵה. כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ בְמַצָּב זֶה נִטְרְפָה עָלֵינוּ דַעְתֵּנוּ וְגָבַר פַּחְדֵּנוּ וְחָזְקָה עָלֵינוּ הָאֵימָה, וְהָיִינוּ כְמֵתִים מֵרֹב פַּחַד וְאֵימָה וּפַלָּצוּת.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת הַיָּמִים, סִפֵּר: "כְּשֶׁרָאִינוּ אֲנִי וַחֲבֵרָי מִפְלֶצֶת אֲיוּמָה זוֹ, אָחֲזוּ אוֹתָנוּ אֵימָה וָפַחַד. כְּשֶׁיָרַד לָאָרֶץ יָשַׁב קְצַת עַל הַסַּפְסָל, אַחַר־כָּךְ קָם וּבָא אֶצְלֵנוּ. תָּפַס בְּיָדִי מִבֵּין חֲבֵרַי הַסּוֹחֲרִים, וְהֵרִים אוֹתִי בְיָדוֹ מֵעַל הָאָרֶץ וּמִשְּשַׁנִי וְהָפַךְ בִּי, וְהָיִיתִי בְיָדוֹ כִלְגִימָה קְטַנָּה. הָיָה מְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי כְמוֹ שֶׁהַקַּצָּב מְמַשֵּׁש אֶת טִבְחוֹ מִן הַצֹּאן, וּמְצָאַנִי רָזֶה מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּתִי, וְצָנוּם מֵרֹב הֶעָמָל וְהַנְּסִיעָה, וְשֶׁאֵין בִּי מַשֶּׁהוּ מִן הַבָּשָׂר. הוֹצִיאָנִי לַחָפְשִׁי מִיָּדוֹ וְנָטַל אֶחָד זוּלָתִי מִבְּנֵי לִוְיָתִי וְהָפַךְ בּוֹ כְּמוֹ שֶׁהָפַךְ בִּי וּמִשֵּׁש אוֹתוֹ כְמוֹ שֶׁמִּשֵּׁשׁ אוֹתִי, וְהוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי. לֹא פָסַק לְמַשֵּׁשׁ אוֹתָנוּ וְלַהֲפֹךְ בָּנוּ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל רַב־הַחוֹבֵל. וְהָיָה אָדָם שָׁמֵן וְעָבֶה, רְחַב הַכְּתֵפַיִם, בַּעַל כֹּחַ וָאוֹן. מָצָא חֵן בְּעֵינָיו וּתְפָסוֹ כְּמוֹ שֶׁהַקַּצָב תּוֹפֵס אֶת טִבְחוֹ וֶהֱטִילוֹ לָאָרֶץ, וְשָׂם אֶת רַגְלוֹ עַל עָרְפּוֹ וְרוֹצֵץ אֶת עָרְפּוֹ, וְהֵבִיא שַׁפּוּד אָרוֹךְ וְהִכְנִיסוֹ בְלוֹעוֹ עַד שֶׁהוֹצִיאוֹ דֶרֶךְ אֲחוֹרָיו, וְהִצִּית אֵשׁ גְּדוֹלָה, וְשָׂם עָלֶיהָ אוֹתוֹ שַׁפּוּד הַנָּעוּץ בְּרַב־הַחוֹבֵל, וְלֹא פָסַק לְהָפְכוֹ עַל הַגֶּחָלִים הַבּוֹעֲרוֹת עַד שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בְּשָׂרוֹ כָּל צָרְכּוֹ. הֵסִיר אוֹתוֹ מֵעַל הָאֵשׁ וּנְתָחוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם נוֹתֵחַ פַּרְגִּית, וְהָיָה קוֹרֵעַ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּצִפָּרְנָיו וְאוֹכֵל מִמֶּנוּ. לֹא חָדַל מִזֶּה עַד שֶׁאָכַל אֶת בְּשָׂרוֹ וְגֵרֵם אֶת עַצְמוֹתָיו וְלֹא הִשְׁאִיר מִמֶּנוּ כְלוּם, וְהִשְׁלִיךְ אֶת שְׁאֵרִית הָעֲצָמוֹת לְצַד הָאַרְמוֹן. יָשַׁב קְצָת. אַחַר־כָּךְ הִשְׂתָּרֵעַ וְיָשֵׁן עַל אוֹתוֹ סַפְסָל וְהִתְחִיל נוֹחֵר כְּנַחֲרַת הַבְּהֵמָה הַשְּׁחוּטָה, וְלֹא פָסַק לִישֹׁן עַד הַבֹּקֶר. אַחַר־כָּךְ קָם וְיָצָא לְדַרְכּוֹ. כְּשֶׁהָיָה בָרִי לָנוּ שֶׁנִּתְרַחֵק, שׂוֹחַחְנוּ בֵינֵינוּ וּבָכִינוּ עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ: “וּלְוַאי הָיִינוּ טוֹבְעִים בַּיָּם, אוֹ הָיוּ אוֹכְלִים אוֹתָנוּ הַקּוֹפִים. זֶה הָיָה טוֹב לָנוּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לִהְיוֹת נִצְלִים עַל הַגֶּחָלִים, וְאָכֵן מִיתָה זוֹ מִיתָה מְגֻנָּה הִיא. וְאוּלָם אֶת אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. מֵתִים אָנוּ בְיָגוֹן מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע עַל אוֹדוֹתֵינוּ אָדָם. וְלֹא נִשְׁאֲרָה לָנוּ הַצָּלָה מִמָּקוֹם זֶה”. קַמְנוּ וְיָצַאנוּ אֶל הָאִי לִרְאוֹת לָנוּ מָקוֹם שֶׁנִּתְחַבֵּא בוֹ אוֹ נִבְרַח, וְהָיָה קַל בְּעֵינֵינוּ יוֹתֵר לָמוּת מֵאֲשֶׁר זֶה שֶׁיִּצָּלֶה בְשָׂרֵנוּ בָאֵשׁ. אַךְ לֹא מָצָאנוּ לָנוּ מָקוֹם שֶׁנִּתְחַבֵּא בוֹ, וּכְבָר הִשִּׂיגָנוּ הָעֶרֶב. חָזַרְנוּ אֶל הָאַרְמוֹן מֵרֹב פַּחְדֵּנוּ וְיָשַׁבְנוּ קְצָת, וְהִנֵּה רָעֲדָה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֵּנוּ, וְקָרַב וּבָא אִלֵינוּ אוֹתוֹ יְצוּר שָׁחוֹר וּבָא אֶצְלֵנוּ, וְהִתְחִיל מְהַפֵּךְ בָּנוּ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד כְּמוֹ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה וּמְמַשֵּׁשׁ בָּנוּ עַד אֲשֶׁר מָצָא אֶחָד חֵן בְּעֵינָיו. תְּפָשׂוֹֹ וְעָשָׂה בוֹ כְמוֹ שֶׁעָשָה בְּרַב־הַחוֹבֵל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וְצָלָהוּ וְאָכַל אוֹתוֹ וְיָשֵׁן עַל אוֹתוֹ סַפְסָל. וְלֹא פָסַק לִישֹׁן אוֹתוֹ לַיְלָה כְּשֶׁהוּא נוֹחֵר כַּבְּהֵמָה הַשְּׁחוּטָה. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם קָם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְעָזַב אוֹתָנוּ כְמִנְהָגוֹ. הִתְאַסַּפְנוּ יַחַד וְשׂוֹחַחְנוּ וְאָמַרְנוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: “אִם נָטִיל אֶת עַצְמֵנוּ לַיָּם וְנָמוּת טוֹבְעִים, טוֹב לָנוּ מֵאֲשֶׁר נָמוּת בִשְׂרֵפָה, שֶׁמִיתָה מְגֻנָּה הִיא”. אָמַר אֶחָד מֵאִתָּנוּ: “שִׁמְעוּ לִדְבָרַי, נָזֹם מְזִמָּה וְנַהֲרֹג אוֹתוֹ וְיָנוּחַ לָנוּ מֵאֵימָתוֹ, וְנָנִיחַ לַמֻּסְלְמִים מֵעֲרִיצוּתוֹ וּמֵעָשְׁקוֹ”. אָמַרְתִּי לָהֶם: “שִׁמְעוּ אַחַי: אִם אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנַּהַרְגֶּנוּ, הֲרֵי נַעֲבִיר עֵץ זֶה וְנַעְתִּיק מַשֶּׁהוּ מֵעֲצֵי דֶלֶק אֵלֶּה אֶל שְׂפַת הַיָּם וְנַעֲשֶׂה לָנוּ סִירָה כְדוּגְמַת סְפִינָה, וְאַחַר־כָּךְ נָזֹם מְזִמָּה לְהָרְגוֹ וְנֵרֵד בַּסִּירָה וְנַפְלִיג בַּיָּם לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, שֶׁיַּחְפֹּץ אֱלֹהִים, אוֹ נֵשֵׁב בְּמָקוֹם זֶה עַד שֶׁתַּעֲבֹר עַל פָּנֵינוּ סְפִינָה, וְאִם לֹא נוּכַל לְהָרְגוֹ נֵרֵד וְנַפְלִיג בַּיָּם וַאֲפִלּוּ טוֹבְעִים אֲנַחְנוּ, וְיָנוּחַ לָנוּ מִהְיוֹת צָלִי עַל הָאֵשׁ וּמִן הַשְּׁחִיטָה, וְאִם נֵצֵא בְשָׁלוֹם, נֵצֵא בְשָׁלוֹם, וְאִם נִטְבַּע נָמוּת מוֹת קְדוֹשִׁים”. אָמְרוּ לִי: “אָכֵן עֵצָה נְכוֹחָה הִיא וּמַעֲשֶׂה יָשָׁר”. הִסְכַּמְנוּ עַל כָּךְ וְנִגַּשְׁנוּ לְהוֹצִיא אֶת הַדָּבָר לְפֹעַל, וְהֶעֱבַרְנוּ אֶת הָעֵצִים אֶל מִחוּץ לָאַרְמוֹן וְעָשִׂינוּ סִירָה וְקָשַׁרְנוֹ אוֹתָהּ לִשְׂפַת־הַיָּם וְהוֹרַדְנוּ לְתוֹכָהּ מַשֶּׁהוּ מִן הַצֵּידָה וְחָזַרְנוּ אֶל הָאַרְמוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעָה שְׁעַת הָעֶרֶב, רָעֲדָה הָאֲדָמָה תַּחְתֵּנוּ, וְנִכְנַס אֵלֵינוּ הַשָּׁחוֹר, כְּשֶׁהוּא דוֹמֶה לַכֶּלֶב הַנַּשְׁכָן. הָפַךְ בָּנוּ וּמִשֵּׁשׁ אוֹתָנוּ אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד וְנָטַל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וְעָשָׂה בוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בִשְׁנֵי אֵלֶּה שֶׁלְּפָנָיו וְאָכַל אוֹתוֹ וְיָשֵׁן עַל הַסַּפְסָל, וְהָיְתָה נַחֲרָתוֹ כָּרַעַם. הִתְנַשֵּׂאנוּ וְקַמְנוּ וְלָקַחְנוּ שְׁנֵי שַׁפּוּדִים שֶׁל בַּרְזֶל מִן הַשַּׁפּוּדִים הָעוֹמְדִים שָׁם. שַׂמְנוּ אוֹתָם בָּאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת עַד שֶׁאָדְמוּ וְהָיוּ כַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת. הֶחֱזַקְנוּ בָהֶם הַחֲזֵק הֵיטֵב, וּבָאנוּ אִתָּם אֶל אוֹתוֹ שָׁחוֹר, כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן וְנוֹחֵר, וְשַׂמְנוּ אוֹתָם בִּשְׁתֵּי עֵינָיו, וְנִשְׁעַנּוּ עֲלֵיהֶם כֻּלָּנוּ יַחַד בְּכָל כֹּחֵנוּ וֶאֱיָלוּתֵנוּ. הִכְנַסְנוּ אוֹתָם לְתוֹךְ שְׁתֵי עֵינָיו כְּשֶׁהוּא יָשֵׁן, וְנִסְתַּמְּאוּ. צָעַק צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָפְצּו לִבּוֹתֵנוּ מִמֶּנוּ. קָם מֵעַל אוֹתוֹ סַפְסָל בְּכָל כֹּחוֹ וְהִתְחִיל מְחַפֵּשׂ אוֹתָנוּ וַאֲנַחְנוּ בוֹרְחִים מִפָּנָיו לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְאֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָנוּ, שֶׁכְּבָר נִסְתַּמְאוּ עֵינָיו. פָּחַדְנוּ מִפָּנָיו פַּחַד גָּדוֹל. וְהָיָה בָרִי לָנוּ בְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹבְדִים, וְהִתְיָאַשְׁנוּ מִן הַהַצָּלָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׂם פָּנָיו אֶל הַדֶּלֶת כְּשֶׁהוּא מְגַשֵּׁשׁ וְיָצָא מִמֶּנָּה כְּשֶׁהוּא צוֹעֵק וְאָנוּ בְתַכְלִית הָאֵימָה מִפָּנָיו, וְרָעֲדָה הָאֲדָמָה מִתַּחְתֵּנוּ לְקוֹל צַעֲקָתוֹ. כְּשֶׁיָּצָא מִן הָאַרְמוֹן הָלַכְנוּ בְעִקְבוֹתָיו, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, מִסְתּוֹבֵב לְחַפְּשֵׂנוּ. אַחַר־כָּךְ חָזַר וְעִמּוֹ עֲנָקִית גְּדוֹלָה מִמֶּנּוּ וַאֲיֻמָּה לְצוּרָה מִמֶּנּוּ. כְּשֶׁרָאִינוּ אוֹתוֹ וְאֶת זוֹ שֶׁעִמּוֹ אֲיֻמָּה לְמַרְאֶה מִמֶּנּוּ, פָּחַדְנוּ תַכְלִית הַפָּחַד וּמִהַרְנוּ וְקַמְנוּ וְהִתַּרְנוּ אֶת הַסִּירָה שֶׁעָשִׂינוּ וְיָרַדְנוּ בָהּ וְהָדַפְנוּ אוֹתָהּ לְתוֹךְ הַיָּם. רָדְפו אַחֲרֵינוּ, כְּשֶׁעִם כָּל אֶחָד מֵהֶם צוּר סֶלַּע עָצוּם. וְהָיוּ רוֹגְמִים אוֹתָנוּ בוֹ, עַד שֶׁמֵּתוּ הָרֹב מֵאִתֶּנוּ מִן הָרְגִימָה, וְנִשְׁאֲרוּ מֵאִתָּנוּ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים, אֲנִי וְעוֹד שְׁנַיִם.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׂמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: "כְּשֶׁיָרַדְנוּ אֲנִי וַחֲבֵרַי לַסִּירָה וְרָגְמוּ אוֹתָנוּ הַשָּׁחוֹר וַחֲבֵרָתוֹ בַּאֲבָנִים, מֵתוּ הָרֹב מֵאִתָּנוּ מִן הָרְגִימָה, וְלֹא נִשְׁאֲרְנוּ בַחַיִּים אֶלָּא שְׁלֹשָה. הִגַּעְנוּ אֶל אִי וְהִתְהַלַּכְנוּ בוֹ עַד סוֹף הַיּוֹם, וְנִכְנַס עָלֵינוּ הַלַּיְלָה כְּשֶׁאֲנוּ בְמַצָּב זֶה. יָשַׁנּוּ קְצָת וְהִתְעוֹרַרְנוּ מִשְׁנָתֵנוּ וְהִנֵּה פֶתֶן גָּדוֹל עָצוּם לְאֹרֶךְ, גּוּפוּ רַב וִּבִטְנוֹ רְחָבָה, כְּבָר הִקִּיף אוֹתָנוּ, וּפָנָה אֶל אֶחָד מֵאִתָּנוּ וּבָלַע אוֹתוֹ עַד לִכְתֵפָיו, וְאַחַר־כָּךְ בָּלַע שְׁאֵרִיתוֹ, וְשָׁמַעְתִּי אֶת צַלְעוֹתָיו נִשְׁבָּרוֹת בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ. אַחַר־כָּךְ הָלַךְ לְדַרְכֹּו. הִתְפַּלֵאנוּ עַל זֶה תַכְלִית הַהִתְפַּלְאוּת וְהִתְאַבַּלְנוּ עַל בֶּן־לִוְיָתֵנוּ, וְהָיִינוּ שְׁרוּיִים בְּתַכְלִית הַפַּחַד עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ וְאָמַרְנוּ: “עִנְיָן מוָּזר הוּא זֶה. כָּל מָוֶת מְגֻנֶּה מִזֶּה שֶׁלְפָנָיו. שְׂמֵחִים הָיִינוּ שֶׁיָּצָאנוּ בְשָלוֹם מִן הַשָּׁחוֹר וִּמן הַטְּבִיעָה, וְכֵיצַד תְּהִי הַצָּלָתֵנוּ מִפֶּגַע רָע זֶה”?. קַמְנוּ וְהִתְהַלַּכְנוּ בָאִי וְאָכַלְנוּ מִפִּרְיוֹ וְשָׁתִינוּ מִנַּהֲרוֹתָיו, וְלֹא פָסַקְנוּ מִזֶּה עַד שְׁעַת־הַלַּיְלָה. מָצָאנוּ אִילָן גָּדוֹל וְרָם וְעָלִינוּ וְיָשַׁנּוּ עָלָיו. וּכְבָר עָלִיתִי אֲנִי אֶל הַגָּבוֹהַּ בַּעֲנָפָיו. כְּשֶׁנִּכְנַס הַלַּיְלָה וְהֶחֱשִׁיךְ הַזְּמַן, בָּא הַפֶּתֶן, וּפָנָה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. אַחַר־כָּךְ שָׂם פָּנָיו אֶל אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָנוּ עָלָיו, וְהָלַךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל בֶּן־לִוְיָתִי וּבָלַע אוֹתוֹ עַד לִכְתֵפָיו וְנִלְפַּת סְבִיבוֹ עַל הָאִילָן, וְשָׁמַעְתִּי אֶת עַצְמוֹתָיו נִשְׁבָּרוֹת בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ. אַחַר־כָּךְ בָּלַע אוֹתוֹ לְגַמְרֵי, וַאֲנִי רוֹאֶה בְעֵינַי. יָרַד הַפֶּתֶן מֵעַל אוֹתוֹ אִילָן וְהָלַךְ לְדַּרְכּוֹ, וְנִשְׁאַרְתִּי עַל אוֹתוֹ אִילָן שְׁאֵרִית אוֹתוֹ לַיְלָה. כְּשֶׁעָלָה הַיּוֹם וְנִגְלָה הָאוֹר, יָרַדְתִּי מֵעַל הָאִילָן וַאֲנִי כַמֵּת מֵרֹב פַּחַד וְאֵימָה, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמִי לְתוֹךְ הַיָּם, שֶׁיָּנוּחַ לִי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. וְלֹא הָיְתָה נַפְשִׁי קַלָּה בְעֵינַי, שֶׁהַנֶּפֶשׁ יְקָרָה בְעֵינֵי אָדָם. קָשַׁרְתִּי קוֹרַת־עֵץ אֲרֻכָּה לְכַפּוֹת רַגְלַי לָרֹחַב וְקָשַׁרְתִּי אַחַת כָּמֹוהָ לְצִדִּי הַשְּׂמָאלִי וּכְמוֹתָהּ לְצִדִּי הַיְמָנִי, וּכְמוֹתָהּ עַל בִּטְנִי, וְקָשַׁרְתִּי אַחַת אֲרֻכָּה וּרְחָבָה מֵעַל לְרֹאשִׁי לָרֹחַב, כָּזֹאת שֶׁמִּתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלַי. וְהָיִיתִי אֲנִי בְאֶמְצַע אוֹתָן קוֹרוֹת־עֵץ, וְהֵן מַקִּיפוֹת אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר. וּכְבָר הִדַּקְתִּי כָל זֶה הָדֵק הֵיטֵב, וְהֵטַלְתִּי עַצְמִי עִם כָּל זֶה לָאָרֶץ, וְהָיִיתִי יָשֵׁן בְּתוֹךְ אוֹתָן קוֹרוֹת, כְּשֶׁהֵן מַקִּיפוֹת אוֹתִי כְּתָא. כְּשֶׁהֶעֱרִיב הַלַּיְלָה, קָרֵב וּבָא אוֹתוֹ פֶתֶן כְּמִנְהָגוֹ, הִתְבּוֹנֵן בִי וְשָׂם פָּנָיו אֵלַי וְלֹא יָכוֹל לְבַלְעֵנִי כְּשֶׁאֲנִי בְמַצָּב זֶה שֶׁהַקּוֹרוֹת מִסָּבִיב לִי מִכֹּל עֵבֶר. הִסְתּוֹבֵב הַפֶּתֶן מִסָּבִיב לִי וְלֹא יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלַי. לֹא פָסַק מִכָּך מִשְּׁעַת שְׁקִיעַת־הַחַמָּה עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר וְנִגְלָה הָאוֹר וְהוֹפִיעָה הַשֶּׁמֶשׁ. הָלַךְ הַפֶּתֶן לְדַרְכּוֹ כְּשֶׁהוּא בְתַכְלִית מַה שֶׁיִּתָּכֵן מִן הַזַּעַף וְהַזַּעַם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹשַׁטְתִּי אֶת יָדִי וְהִתַּרְתִּי עַצְמִי מֵאוֹתָן קוֹרוֹת־הָעֵץ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי בְשִׁלְטוֹן הַמָּוֶת מֵרֹב מַה שֶׁסָּבַלְתִּי מֵאוֹתוֹ פֶתֶן. קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי בָאִי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְקִצּוֹ. וְהָפְנָה מַבָּטִי לְעֵבֶר הַיָּם וְרָאִיתִי סְפִינָה מֵרָחוֹק בְּאֶמְצַע לֵב הַיָּם. נָטַלְתִּי עָנָף גָּדוֹל מֵעֵץ, וְרָמַזְתִּי בוֹ לְעֶבְרָם, כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא לָהֶם בְּקוֹל גָּדוֹל. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי אָמְרוּ: “אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁאָנוּ רוֹאִים מַה הוּא זֶה, אֶפְשָׁר אָדָם הוּא”. קָרְבוּ אֵלַי וְשָׁמְעוּ צַעֲקָתִי וּבָאוּ אֵלַי וְלָקְחוּ אוֹתִי אִתָּם אֶל הַסְּפִינָה וּשְׁאָלוּנִי לְמַצָּבִי, וְסִפַּרְתִּי לָהֶם כָּל מַה שֶׁאֵרַע לִי מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ, וּמַה שֶׁסָבַלְתִּי מִן הַצָּרוֹת. תָּמְהוּ עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה. הִלְבִּישׁוּ אוֹתִי מֵאֵצְלָם בְּגָדִים וְכִסּוּ מַעֲרוּמַי, וְאַחַר־כָּךְ הִגִּישׁוּ לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַצֵּידָה, וְאָכַלְתִּי דֵי־שָׁבְעִי. הִשְׁקוּנִי מַיִם צוֹנְנִים וְּמתוּקִים, וְחָיְתָה נַפְשִׁי וְשָׁבָה רוּחִי, וְנִרְגַּעְתִּי עַד מְאֹד, וְהֶחֱיָנִי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל שֶׁפַע חַסְדּוֹ. חָזְקָה רוּחִי אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָיָה בָרִי לִי שֶׁאֲנִי אוֹבֵד, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁכָּל מַה שֶׁאֲנִי נִמְצָא בוֹ בַחֲלוֹם הוּא. לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹעַ וְהָרוּח טוֹבָה לָנוּ בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, עַד שֶׁקָּרַבְנוּ לְאִי, אִי אַלסַּלָאהִטָה2 שְׁמוֹ, וְהֶעֶמִיד רַב־הַחוֹבֵל אֶת הַסְּפִינָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שאַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: "כְּשֶׁעָגְנָה הַסְּפִינָה, שֶׁהָיִיתִי בְתוֹכָהּ לְיַד אוֹתוֹ אִי, יָרְדוּ מִמֶּנָה כָל הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים וְהוֹצִיאוּ סְחוֹרוֹתֵיהֶם לִמְכֹּר וְלִקְנוֹת. פָּנָה אֵלַי רַב־הַחוֹבֵל וְאָמַר: “שְׁמַע לִדְבָרַי, הֲרֵי אִישׁ נָכְרִי אַתָּה וְעָנִי, וּכְבָר סִפַּרְתָּ לָנוּ שֶׁסָבַלְתָּ בַּלָּהוֹת רַבּוֹת. רְצוֹנִי לְהוֹעִיל לְךָ בְמַשֶּׁהוּ שֶׁיַּעֲזֹר לְךָ לְהַגִּיעַ לְאַרְצְךָ, שֶׁתְּהֵא מְבָרֵךְ אוֹתִי”. אָמַרְתִּי לוֹ: “מוּטָב, וַהֲרֵי אֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ”. אָמַר לִי: “דַּע שֶׁהָיָה עִמָּנוּ אָדָם נוֹסֵעַ שֶׁנֶעְדַּר מֵאִתָּנוּ וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם בַּחַיִּים הוּא אוֹ מֵת וְלֹא שָׁמַעְנוּ עַל אֹודוֹתָיו דָּבָר. רְצוֹנִי אֵפוֹא הוּא לִמְסֹר לְיָדְךָ מִטְעָנוֹ שֶׁתִּמְכְּרֶנוּ בְּאִי זֶה וְתִשְׁמֹר עָלָיו, וְאָנוּ נִתֵּן לְךָ מַשֶּׁהוּ לְפִי עֲמָלְךָ וְשֵׁרוּתְךָ. וּמַה שֶּׁיִּוָּתֵר מִמֶּנוּ נִקַּח אִתָּנוּ עַד שֶׁנַּחֲזֹר לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וְנִשְׁאַל עַל־דְּבַר בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתוֹ וְנִמְסֹר לָהֶם שְׁאֵרִיתָהּ וּמְחִיר מַה שֶּׁנִּמְכַּר מִמֶּנָּה. רְצוֹנְךָ לְקַבֵּל אוֹתָהּ וְלָרֶדֶת אִתָּהּ לְאִי זֶה וּלְמָכְרָהּ כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים?” אָמַרְתִּי לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִדְבָרְךָ אֶעֱשֶׂה, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אָכֵן אַתָּה רַב הַחֶסֶד”. בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ וְהוֹדֵיתִי לוֹ עַל־כָּךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה עַל הַסַּבָּלִים וְעַל הַמַּלָּחִים לְהוֹצִיא אוֹתָן סְחוֹרוֹת אֶל הָאִי וּלְמָסְרָן לְיָדִי. אָמַר סוֹפֵר הַסְּפִינָה: “רַב־הַחוֹבֵל, מַה הֵן סְחוֹרוֹת אֵלֶּה שֶׁהוֹצִיאוּ אוֹתָן הַמַּלָּחִים וְהַסַּבָּלִים, וְעַל שֵׁם מִי מִן הַסּוֹחֲרִים אֶרְשֹׁם אוֹתָן?” אָמַר לוֹ: “כְּתֹב אוֹתָן לְשֵׁם אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר אָרְחוֹת־הַיָּמִים, שֶׁהָיָה אִתָּנוּ וְטָבַע בָּאִי, וְלֹא הִגִּיעָה אֵלֵינוּ עַל אוֹדוֹתָיו כָל יְדִיעָה. רְצוֹנֵנוּ שֶׁאִישׁ נָכְרִי זֶה יִמְכְּרֶנָּה וְיָבִיא מְחִירָה וְנִתֵּן לוֹ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנוּ לְפִי עֲמָלוֹ וּלְפִי מַה שֶּׁיִּמְכֹּר, וְאֶת הַשְּׁאָר נִשָּׂא אִתָּנוּ עַד שֶׁנַּחֲזֹר לְבַגְדָּאד, וְאִם אָנוּ מוֹצְאִים אוֹתוֹ נִתֵּן אוֹתָהּ לוֹ. וְאִם לֹא נִמְצָא אוֹתוֹ נִמְסְרֶנָה לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתוֹ בִמְדִינַת בַּגְדָּאד”. אָמַר לוֹ הַסּוֹפֵר: “יָפִים דְּבָרֶיךָ וַעֲצָתְךָ בְּדַעַת”. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי רַב־הַחוֹבֵל, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁהַמִּטְעָן רָשׁוּם לִשְׁמִי, אָמַרְתִּי בְלִבִּי: “הֲרֵי אֲנִי אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וַאֲנִי הוּא שֶׁטָבַעְתִּי בָאִי בְתוֹךְ כָּל אֵלֶּה שֶׁטָּבְעוּ”. הִבְלַגְתִּי וְהֶאֱרַכְתִּי רוּחִי עַד שֶׁעָלוּ הַסּוֹחֲרִים מִן הַסְּפִינָה וְהִתְאַסְפוּ כְּשֶׁהֵם מְשׂוֹחֲחִים וּמְדַבְּרִים בְּעִנְיְנֵי הַמִּקַּח־וְהַמִּמְכָּר. נִגַּשְׁתִּי אֶל רַב־הַחוֹבֵל וְאָמַרְתִּי לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, כְּלוּם יוֹדֵעַ אַתָּה, כֵּיצַד הָיָה בַעַל־הַמִּטְעָן שֶׁמָּסַרְתָּ לִי מִטְעָנוֹ שֶׁאֶמְכְּרֶנוּ?” אָמַר לִי: “אֵינִי יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו דָּבָר. וְאוּלָם הוּא הָיָה אָדָם מִמְּדִינַת בַּגְדָּאד, וּשְׁמוֹ אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר‏־אָרְחוֹת־הַיַּמִּים. וּכְבָר הִשְׁלַכְנוּ עֹגֶן לְיַד אִי מִן הָאִיִּים, וְטָבְעוּ מֵאִתָּנוּ בוֹ אֲנָשִׁים רַבִּים, וְנֶעְדַּר גַּם הוּא בְתוֹכָם. וְאֵין לָנוּ עַל אוֹדוֹתָיו שׁוּם יְדִיעָה עַד עַכְשָׁו”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָעַקְתִּי צְעָקָה גְּדוֹלָה וְאָמַרְתִּי: “רַב־הַחוֹבֵל, יָשֶׂם לְךָ אֱלֹהִים שָׁלוֹם, דַּע שֶׁאֲנִי הוּא אַלְסִּנְדְבָּאד, וְלֹא טָבַעְתִּי. וְאוּלָם כְּשֶעָגְנָה הַסְּפִינָה לְיַד הָאִי וְעָלוּ הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים לַיַּבָּשָׁה, עָלִיתִי אֲנִי בְתוֹךְ הָאֲנָשִׁים, וְעִמִּי מַשֶּׁהוּ שֶׁאֹכַל אוֹתוֹ עַל שְׂפַת הָאִי. הִתְעַנַּגְתִּי עַל הַיְשִׁיבָה בְאוֹתוֹ מָקוֹם, וְּתְפָסַתְנִי שֵׁנָה וְנִרְדַּמְתִּי וְשָׁקַעְתִּי בְתַרְדֵּמָה, וּכְשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי לֹא מָצַאתִי אֶת הַסְּפִינָה וְלֹא מָצָאתִי אָדָם אֶצְלִי, וּרְכוּשׁ זֶה רְכוּשִׁי הוּא וּסְחוֹרָה זוֹ סְחוֹרָתִי. וְכָל הַסּוֹחֲרִים הַמְבִיאִים אֶת אַבְנֵי־הַיַּהֲלֹם, רָאוּ אוֹתִי כְּשֶׁהָיִיתִי עַל הַר אַבְנֵי־הַיַּהֲלֹם, וְיָעִידוּ לִי שֶׁאֲנִי הוּא, כְּפִי שֶׁסִּפַּרְתִּי לָהֶם סִפּוּרִי וַּמה שֶּׁאֵרַע לִי אִתְּכֶם בַּסְּפִינָה. וְהִגַּדְתִּי לָהֶם שֶׁאַתֶּם שְׁכַחְתֶּם אוֹתִי בָאִי, כְּשֶׁאֲנִי יָשֵׁן, וְקַמְתִּי וְלֹא מָצָאתִי אָדָם וְאֵרַע לִי מַה שֶּׁאֵרַע”. כְּשֶׁשָׁמְעוּ הַסּוֹחֲרִים וְהַנּוֹסְעִים אֶת דְּבָרַי הִתְאַסְּפוּ עָלַי, מֵהֶם מִי שֶׁהֶאֱמִין לִדְבָרַי וּמֵהֶם מִי שֶׁחָשַׁב אוֹתִי לְשַׁקְרָן. וַעֲדַיִן אֲנִי בְכָךְ, כְּשֶׁסּוֹחֵר אֶחָד מִן הַסּוֹחֲרִים, כְּשֶׁשְּמָעַנִי מַזְכִּיר אֶת נַחַל הַיַּהֲלֹם, קָפַץ וְנִגַּשׁ אֵלַי וְאָמַר לָהֶם: “שִׁמְעוּ, הַקָּהָל, אֶת דְּבָרַי. הִנֵּה כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי לָכֶם בַּדָּבָר הַנִּפְלָא מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בִנְסִיעוֹתַי, כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְנוּ אֶת נִתְחֵי־הַבָּשָׂר בְּתוֹךְ נַחַל־הַיַּהֲלֹם וְהִשְׁלַכְתִּי נֶתַח־הַבָּשָׂר שֶׁלִי אִתָּם כְּמִנְהָגִי וְעָלָה בְנֶתַח הַבָּשָׂר שֶׁלִי אָדָם נִתְלָה בוֹ – לֹא הֶאֱמַנְתֶּם לִי וַחֲשַׁבְתֶּם אוֹתִי לְשַׁקְרָן”. אָמְרוּ לֹו: “אָמְנָם כֵּן, סִפַּרְתָּ לָנוּ עִנְיָן זֶה וְלֹא הֶאֱמַנּוּ לְךָ”. אָמַר לָהֶם הַסּוֹחֵר: “זֶהוּ הָאִישׁ שֶׁנִתְּלָה בְנֶתַח־הַבָּשָׂר שֶׁלִי, וְּכְבָר נָתַן לִי מַשֶּׁהוּ מֵאַבְנֵי־הַיַּהֲלֹם יְקַר־הַמְּחִיר, שֶׁאֵין בְּנִמְצָא דוֹמֶה לוֹ, וְנָתַן לִי בִתְמוּרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהָיָה עוֹלֶה לִי בְנֵתַח־הַבָּשָׂר שֶׁלִי. וּכְבָר הָיָה בְחֶבְרָתִי עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לִמְדִינַת בָּצְרָה. וְאַחַר־כָּך פָּנָה וְהָלַךְ לִמְדִינָתוֹ וְנִפְרַד מֵאִתָּנוּ וְחָזַרְנוּ אֲנַחְנוּ לְאַרְצֵנוּ. וַהֲרֵי זֶה הוּא, וּכְבָר הִגִּיד לָנוּ שֶׁשְׁמוֹ אַלְסִּנְדְבָּאד וְסִפֵּר לָנוּ עַל דְּבַר הַסְּפִינָה שֶׁהִפְלִיגָה וִישִׁיבָתוֹ בָאִי. וּדְעוּ שֶׁלֹּא בָא אֵלֵינוּ אָדָם זֶה לְכָאן, אֶלָּא כְדֵי שֶׁתַּאֲמִינוּ לִדְבָרַי מִמַּה שֶּׁאָמַרְתִּי לָכֶם. וְכָל הַסְּחוֹרָה הַזֹּאת כֻּלָּה רְכוּשׁו הִיא, שֶׁכֵּן סִפֵּר לָנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ בְשָׁעָה שֶׁנִפְגַשׁ אִתָּנוּ. וּכְבָר נִרְאֲתָה הָאֱמֶת שֶׁבִּדְבָרָיו”. כְּשֶׁשָׁמַע רַב־הַחוֹבֵל אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ סוֹחֵר, קָם וְנִגַּשׁ קָרוֹב אֵלַי. וּבָחַן אוֹתִי בְמַבָּטוֹ שָׁעָה אַחַת וְאָמַר לִי: “מַה סִּימָן סְחוֹרָתְךָ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “דַּע שֶׁסִּימָן סְחוֹרָתִי הוּא כָךְ וְכָךְ”. וְאָמַרְתִּי לוֹ אֶת הָעִנְיָן שֶׁהָיָה בֵינִי וֵּבינוֹ, כְּשֶׁיָרַדִתִּי עִמּוֹ לַסְּפִינָה מִבָּצְרָה. נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֲנִי הִנְּנִי זֶה, חִבֵּק אוֹתִי וְנָתַן לִי שָׁלוֹם וּבֵרֵךְ אוֹתִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם, וְאָמַר: “אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד, אָכֵן סִפּוּרְךָ נִפְלָא וְעִנְיָנְךָ מוּזָר. וְאוּלָם הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר קִבְּצָנוּ יַחְדָּו וְהֶחֱזִיר לְךָ הוֹנְךָ וּסְחוֹרָתְךָ”.

הִרְגִּישָּה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים סִפֵּר: “כְּשֶׁנִּתְבָּרֵר לָהֶם לְרַב־הַחוֹבֵל וְלַסּוֹחֲרִים, שֶׁאֲנִי, אֲנִי הוּא אוֹתוֹ אָדָם, אָמַר לִי: “הַתְּהִלָּה לָאֵל שֶׁהֶחֱזִיר לְךָ הוֹנְךָ וּסְחוֹרָתְךָ”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָסַקְתִּי בִסְחוֹרָתִי כְפִי יְדִיעָתִי, וְהִרְוִיחָה סְחוֹרָתִי בְאוֹתָהּ נְסִיעָה מַשֶּׁהוּ רַב, וְשָׂמַחְתִּי בְכָךְ שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבֵרַכְתִּי אֶת עַצְמִי לְצֵאתִי בְשָׁלוֹם וַחֲזָרַת הוֹנִי אֵלַי. לֹא פָסַקְנוּ מוֹכְרִים וְקוֹנִים בָּאִיִּים עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאֶרֶץ אַלסִּנְד, וּמָכַרְנוּ בָהּ וְקָנִינוּ. וְרָאִיתִי בְאוֹתוֹ יַם דְּבָרִים רַבִּים מִן הַנִּפְלָאוֹת וְהַמַּתְמִיהוֹת, אֲשֶׁר לֹא יִמָּנוּ וְלֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב. וּבְתוֹךְ כָּל מַה שֶּׁרָאִיתִי בְאוֹתוֹ יַם, הוּא דָג בְּתֹאַר הַפָּרָה, וּמַשֶּׁהוּ בְתֹאַר הַחֲמוֹרִים. וְרָאִיתִי עוֹף הַיּוֹצֵא מִצֶּדֶף הַיָּם. וּמֵטִּיל בֵּיצִים וְדוֹגֵר עֲלֵיהֶן עַל פְּנֵי הַמַּיִם, וְאֵין הוּא עוֹלֶה עַל פְּנֵי הַיַּבָּשָׁה לְגַמְרֵי. וְאַחַר־כָּך לֹא פָסַקְנוּ לִנְסֹע, בִרְשׁוּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לָנוּ וְהַנְּסִיעָה, עַד שֵׁהִגַּעְנוּ לְבָצְרָה. עָמַדְתִּי בָהּ יָמִים מוּעָטִים, וְאַחֲרֵי כֵן בָאתִי לִמְדִינַת בַּגְדָּאד, וּפָנִיתִי אֶל רֹבַע־מוֹשָׁבִי וְנִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְנָתַתִּי שָׁלוֹם לִבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וַחֲבֵרָי וִידִידַי, וְשָׂמַחְתִּי עַל שׁוּבִי בְשָׁלוֹם וַחֲזָרָתִי אֶל אַרְצִי וּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתִּי וְעִירִי וַחֲצֵרִי. נָתַתִי צְדָקָה וְחִלַּקְתִּי מַתָּנוֹת וְהִלְבַּשְׁתִּי אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, וְאָסַפְתִּי אֶת חֲבֵרָי וַחֲבִיבַי. וְלֹא פָסַקְתִּי לִחְיוֹת בְּמַצָּב זֶה בְּמַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה וּמִשְׂחָק וּנְגִינָה, כְּשֶׁאֲנִי אוֹכֵל יָפֶה וְשׁוֹתֶה יָפֶה וּבָא בְחֶבְרָה וּמְעֹרָב עִם הַבְּרִיוֹת. וּכְבָר שָׁכַחְתִּי כָל מַה שֶּׁאֵרַע לִי וּמַה שֶּׁסָּבַלְתִּי מִן הַצָּרוֹת וְהַבַּלָּהוֹת. וְהִרְוַחְתִּי בְאוֹתָהּ נְסִיעָה מַה שֶּׁלֹא יִסָּפֵר וּלֹא יִמָּנֶה מֵרֹב. וְזֶהוּ הַנִּפְלָא מִמַּה שֶּׁרָאִיתִי בְאוֹתָהּ נְסִיעָה, וּלְמָחָר, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, אֲסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר הַנְּסִיעָה הָרְבִיעִית, שֶׁכֵּן מֻפְלָאָה הִיא מִנְּסִיעוֹת אֵלּוּ”. אַחַר־כָּךְ צִוָּה אַלְסִּנְדְבָּאד שֶׁיִּמְסְרוּ לַסַּבָּל מֵאָה מִשְׁקָל מִן הַזָּהָב, כְּמִנְהָגוֹ, וְצִוָּה לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן וַעֲרָכוּהוּ. סָעֲדָה הַחַבְרָיָה אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, כְּשֶׁהֵם מִתְפַּלְאִים עַל אוֹתוֹ סִפּוּר וְעַל מַה שֶׁאֵרַע בּוֹ. וְאַחֲרֵי סְעֻדַּת הָעֶרֶב הִסְתַּלְקוּ לְדַרְכָּם, וְלָקַח עִמּוֹ אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל מַה שֶּׁהֻקְצַב לוֹ מִן הַזָּהָב, וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ תָּמֵהַּ עַל מַה שֶּׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִים, וְלָן בְּבֵיתוֹ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, קָם אַלְסִּנְדְבָּאד הַסַּבָּל וְהִתְפַּלֵל תְּפִלַּת־הַבֹּקֶר, וְהָלַךְ אֶל אַלְסִּנְדְבָּאד עוֹבֵר־אָרְחוֹת־הַיָּמִּים. נִכְנַס אֵלָיו וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם. פָּגַשׁ אוֹתוֹ בְשִׂמְחָה וּבְרַחֲבוּת־הַלֵּב וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ עַד שֶׁבָּאוּ לַמָּקוֹם שְׁאָר חֲבֵרָיו. הִגִּישׁוּ אֹכֶל וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְהֵטִיבוּ לִבָּם, וּפָתַח לָהֶם בִּדְבָרָיו


  1. קראן פרשה יב פסוק נג  ↩

  2. גיאוגרפים ערבים מזכירים שַַלָאהִט אי מאיי סונדה קרוב ליַוָה  ↩