וְשָׁמַעְתִּי גַּם כֵּן שֶׁהָיָה בִּזְמַן לְפָנִים וּבְדוֹרוֹת וְעִתִּים שֶׁעָבְרוּ בְּדַמֶּשֶׂק שֶׁבְּסוּרְיָה מֶלֶךְ מִן הַכַּלִיפִים, עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן שְׁמוֹ.¹ הָיָה יוֹשֵׁב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים וְאֶצְלוֹ רַבֵּי־מַמְלַכְתּוֹ מִן הַמְלָכִים וְהַשֻּׂלְטָאנִים. נָפַל בֵּינֵיהֶם וִכּוּחַ בְּסִפּוּרֵי הַאֻמוֹת שֶׁקָּמוּ לְפָנִים, וְהִזְכִּירוּ עִנְיַן אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה בֶּן־דָּוִד עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, וּמַה שֶׁנָתַן לוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה מִן הַמַּלְכוּת וְהַשִּׁלְטוֹן בָּאֲנָשִׁים וּבָרוּחוֹת וּבָעוֹף וּבְחַיּוֹת הַבָּר וְזוּלַת זֶה. אָמַר הַכַּלִיף: “כְּבָר שָׁמָעְנוּ מִפִִּי אֵלֶּה שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ, שֶׁאֱלֹהִים יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה לֹא נָתַן אַף לְאֶחָד כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לַאֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה, וְשֶׁהוּא הִגִּיעַ לְמַה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד, עַד שֶׁהָיָה חוֹבֵשׁ אֶת הָרוּחוֹת וְאֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וְאֶת הַשְּׂטָנִים בְּקֻמְקוּם שֶׁל פְּלִיז וְיוֹצֵק עַל פִּיהֶם עוֹפֶרֶת וְחוֹתֵם אוֹתָם בְּחוֹתָמוֹ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָעָה שֶׁהָיָה הַכַּלִיף עַבְּדֻ אלְמַלִךְּ מְשׂוֹחֵחַ עִם רַבֵּי מַמְלַכְתּוֹ, וְהִזְכִּירוּ אֶת אֲדוֹנֵנוּ שְׁלֹמֹה וְאֶת הֲדַר מַלְכוּתוֹ שֶׁנָתַן לוֹ אֱלֹהִים. אָמַר הַכַּלִיף: "אָכֵן הִגִּיעַ לְמַה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵלָיו אֶחָד. עַד שֶׁהָיָה חוֹבֵשׁ אֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וְאֶת הַשְּׂטָנִים בְּקֻמְקוּם שֶׁל פְּלִיז וְיוֹצֵק עַל פִּיהֶם עוֹפֶרֶת וְחוֹתֵם אוֹתָם בְּחוֹתָמוֹ ". סִיפֵּר טָאלִבּ בֶּן סַהְל אָמַר: "יָרַד אָדָם² בִּסְפִינָה עִם חֲבוּרָה, וְהִפְלִיגוּ לְאַרְצוֹת הַהֹדִּים, לֹא פָּסְקוּ לִנְסֹע עַד שֶׁהֱטִילָם הָרוּח לְאֶרֶץ מֵאַרְצוֹת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהָיָה זֶה בִשְׁחוֹר הַלַּיְלָה. כְּשֶׁזָּרַח הַיּוֹם יָצְאוּ אֲלֵיהֶם מִמְעָרוֹת אוֹתָהּ אֶרֶץ אֲנָשִׁים שְׁחוֹרֵי־הַצֶּבַע עֲרֻמֵי הַגּוּף, כְּאִלוּ הָיוּ חַיּוֹת־בָּר, לֹא יָבִינוּ מַה שֶׁמְּדַבְּרִים. וְלָהֶם מֶלֶךְ מִמִּינָם, וְאֵין מֵהֶם אֶחָד הַיּוֹדֵעַ עַרְבִית זוּלַת מַלְכָּם. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַסְּפִינָה וּמִי שֶׁבְּתוֹכָה, יָצָא אֲלֵיהֶם עִם חַבוּרָה מֵאֲנָשָׁיו וְנָתַן לָהֶם שָׁלוֹם וּבֵרְכָם לְבוֹאָם וְשָׁאַל אוֹתָם לְדָתָם. סִפְּרוּ לוֹ עַל מַצָּבָם. אָמַר לָהֶם: “אֵין כָּל רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם”. וְאוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁשָׁאַל הָאִישׁ אוֹתָם עַל דָּבָר דָּתָם, נִמְצָא כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּדַת מִן הַדָּתוֹת, כְּפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר לִפְנֵי דַּת הָאִסְלָאם וּשְׁלִיחוּת מֻחַמָּד יִתְפַּלֵל אֱלֹהִים עָלָיו וְיָשֵׂם לוֹ שָׁלוֹם. אָמְרוּ שְׁאָר אַנְשֵׁי־הַסְּפִינָה: “אֵין אָנוּ מְבִינִים מַה שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים כְּלוּם מֵאֵלֶּה הַדָּתוֹת”. אָמַר לָהֶם הַמֶּלֶךְ: “לֹא הִגִּיעַ אֵלֵינוּ שׁוּם אָדָם מִבְּנֵי־הָאָדָם לִפְנֵיכֶם”. הִגִּישׁ לָהֶם בְּשַׂר־עוֹפוֹת וְחַיּוֹת־בָּר וְדָגִים, שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם מַאֲכָל זוּלַת זֶה. יָרְדוּ אַנְשֵׁי־הַסְּפִינָה לְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹתָהּ מְדִינָה, וּמָצְאוּ אֶחָד הַדַּיָּגִים שֶׁשִׁלַּח אֶת רִשְׁתוֹ בַיָּם לָדוּג דָּגִים. הֵרִים אוֹתָהּ וְהִנֵּה בָּהּ קֻמְקוּם שֶׁל פְּלִיז סָתוּם בְּעֹפֶרֶת וְחָתוּם בְּחוֹתַמְתּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. הוֹצִיא אוֹתוֹ הַדַּיָּג וּשְׁבָרוֹ. יָצָא מִתּוֹכוֹ עָשָׁן תָּכֹל שֶׁהִגִּיעַ עַד עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם. שָׁמָעְנוּ קוֹל אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע כָּמוֹהוּ אוֹמֵר: “חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה נְבִיא־הָאֱלֹהִים”. נַעֲשָׂה אוֹתוֹ עָשָׁן דְּמוּת אֲיֻמַּת הַמַּרְאֶה, יְצוּר מַבְהִיל וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ לָהָר. אַחַר־כָּךְ נֶעֱלַם מֵעֵינֵיהֶם. וְהִנֵּה בַאֲשֶׁר לְאַנְשֵׁי־הַסְּפִינָה, כִּמְעָט יָצָא לִבָּם מִמְּקוֹמוֹ, וְאוּלָם הַשְּׁחוֹרִים לֹא שָׂמוּ לִבָּם לָזֶה. חָזַר הָאִישׁ אַל הַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל אוֹתוֹ בִדְבַר זֶה. אָמַר לוֹ: “דַּע שֶׁזֶּה מִן הָרוּחוֹת שֶׁשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, כְּשֶׁהָיָה כּוֹעֵס עֲלֵיהֶם, הָיָה חוֹבְשָׁם בְּאוֹתָם קֻמְקוּמִים וְסוֹתֵם אוֹתָהּ בְּעֹפֶרֶת וּמַשְׁלִיכָם לַיָּם. וּכְשֶׁמַּשְׁלִיךְ דַיָּג אֶת רִשְׁתּוֹ, הוּא מַעֲלֶה עַל הָרֹב מֵאוֹתָם קֻמְקוּמִים. וּכְשֶׁהוּא נִשְׁבַּר יוֹצֵא מִתּוֹכוֹ שֵׁד, וְהוּא חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ שֶׁשְׁלֹמֹה חַי, וְהוּא חוֹזֵר בִתְשׁוּבָה וְאוֹמֵר: " חוֹזֵר אֲנִי בִתְשׁוּבָה נְבִיא־הָאֱלֹהִים”. תָּמַהּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח הָאֱלֹהִים, כְּבָר נָתַן לִשְׁלֹמֹה מַלְכוּת עֲצוּמָה”. וְהָיָה בֵּין הַנִּמְצָאִים בְּאוֹתוֹ מוֹשָׁב אַלנָּאבִּגָה אַלדֻּ’בְּיָאנִי.³ אָמַר: "אֱמֶת דִּבֵּר טָאלִבּ בְּמַה שֶּׁסִּפֵּר, וּרְאָיָה לַאֲמִתּוּת דְבָרוֹ הֵם דִּבְרֵי הֶחָכָם הַקַּדְמוֹן: וּבִדְבַר שְׁלֹמֹה בֶּאֶמֹר לוֹ אֱלֹהִים אָמוֹר:

"מְשֹׁל בִּשְׁמִי בְּאֶרֶץ וַחֲרֹץ מִשְׁפַּט וּגְזֹר,

וְהָיָה אֲשֶׁר יְצַיֵּת וְכִבַּדְתּוֹ, כִּי צִיֵּת.

אַךְ אִם יַמְרֶה פִיךָ חָבְשֵׁהוּ, וְהָיָה עֲדֵי אוֹבֵד.

וְהָיָה שָׂם אוֹתָם בְּקֻמְקוּמִים שֶׁל פְּלִיז וּמַשְׁלִיכָם לַיָּם“. מָצְאוּ דְּבָרִים אֵלֶּה חֵן בְּעֵינָיו וְאָמַר: “מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ מִקֻּמְקוּמִים אֵלֶּה”. אָמַר לו טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, יָכֹל אַתָּה זֹאת, כְּשֶׁאַתָּה עוֹמֵד בְּאַרְצְךָ, שָׁלַח אַל אָחִיךָ עַבְּדֻ אלְעַזִיז בֶּן מַרְוָאן⁴ שֶׁיָּבִיא לְךָ מֵהֶם מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, עַל־יְדֵי זֶה שֶׁיִכְתֹּב אַל מוּסָא בֶּן נֻצַיְר⁵ שֶׁיִסַּע מֵאֶרֶץ הַמַּעֲרָב אַל הַר זֶה שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְיָבִיא לְךָ מִקֻּמְקוּמִים אֵלֶּה כַּמָּה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, שֶׁכֵּן הַיַּבָּשָׁה מְחֻבֶּרֶת בִּקְצֵה אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ בְהַר זֶה”. מָצָא נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת עֲצָתוֹ נְכוֹחָה וְאָמַר: " טָאלִבּ, צָדַקְתָּ בְמַה שֶׁאָמַרְתָּ, וּרְצוֹנִי שֶׁאַתָּה תִּהְיֶה שְׁלִיחִי אֶל מוּסָא בֶּן נֻצַיְר בְּעִנְיָן זֶה, וּלְךָ הַדֶּגֶל הַלָּבָן⁶ וְכָל מַה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִן הַמָּמוֹן אוֹ הַמִּשְׂרָה אוֹ זוּלַת זֶה, וַאֲנִי אֶהְיֶה תַחְתְּךָ לִדְאֹג לִבְנֵי־בֵיתֶךָ”. אָמַר לוֹ: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “סַע בְּבִרְכַּת אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְעֶזְרָתוֹ”. צִוָּה שֶׁיִּכְתְבוּ לוֹ מִכְתָּב אֶל אָחִיו עַבְּדֻ־אלְעַזִיז נְצִיבוֹ בְמִצְרַיִם וּמִכְתָּב שֵׁנִי אַל מוּסָא נְצִיבוֹ בְּאֶרֶץ הַמַּעֲרָב, שֶׁהוּא מְצַוֶּה עָלָיו לָלֶכֶת בְעַצְמוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַקֻּמְקוּמִים שֶׁל שְׁלֹמֹה, וִימַנֶּה בִמְקוֹמוֹ אֶת בְּנוֹ עַל הָאָרֶץ, וְשֶׁיִּקַּח אִתּוֹ מוֹרֵי־דֶּרֶךְ וְיוֹצִיא מָמוֹן וְיַרְבֶּה בַאֲנָשִׁים, וְשֶׁלֹּא יִשְהֶה בַדָּבָר וְשֶׁלֹּא יִדְּחֶנוּ וְשֶׁלֹּא יְבַקֵּש לוֹ אֲמַתְלוֹת. חָתַם אֶת שְׁנֵי הַמִּכְתָּבִים וּמְסָרָם לְטָאלִבּ בֶּן סַהְל וְצִוָּהוּ לְהִזְדָּרֵז וּלְהָרִים אֶת הַדְּגָלִים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. נָתַן לוֹ הַכַּלִיף מָמוֹן וּפָרָשִׁים וְרַגְלִים שֶׁיִהְיוּ עוֹזְרִים לוֹ בְדַרְכּוֹ וְצִוָּה לָתֵת לְהוֹצָאוֹת בֵּיתוֹ כָּל מַה שֶׁהוּא זָקוּק לוֹ, וְשָׂם טָאלִבּ אֶת פָּנָיו לְמִצְרַיִם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים ושמונה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁטָאלִבּ וְאַנְשֵׁי לִוְיָתוֹ יָצְאוּ מִדַּמֶשֶׂק וְעָבְרוּ בָאֲרָצוֹת עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאַלְקָאהִרָה. יָצָא לְקַבֵּל פָּנָיו נְצִיב מִצְרַיִם וְאִכְסֵן אוֹתוֹ אֶצְלוֹ וְכִבְּדוֹ תַכְלִית הַכִּבּוּד בְּמֶשֶׁךְ זְמַן שְהוֹתוֹ אֶצְלוֹ. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח אִתוֹ מוֹרֶה־דֶּרֶךְ לְמִצְרַיִם הָעֶלְיוֹנָה עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל הָאֶמִיר מוּסָא בֶּן נֻצַיְר. כְּשֶׁנוֹדַע לוֹ שֶׁהוּא בָא יָצָא לִקְרָאתוֹ וְקִבֵּל פָּנָיו וְשָׂמַח בּוֹ. מָסַר לוֹ אֶת הַמִּכְתָב. נְטָלוֹ וּקְרָאוֹ וְהֵבִין עִנְיָנוֹ וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ וְאָמַר: “שׁוֹמֵעַ אֲנִי וּמְמַלֵא פְקֻדַּת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אַחַר־כָּךְ מָצָא בְדַעְתוֹ לְטוֹב לְהֵבִיא לְפָנָיו אֶת רַבֵּי־מֶמְשַׁלְתּוֹ וּבָאוּ. שָׁאַל אוֹתָם לְדַעְתָּם בְּעִנְיַן הַמִּכְתָב אָמְרוּ לוֹ: “הָאֶמִיר, אִם מְבַקֵּשׁ אַתָּה מִי שֶׁיוֹרֶה לְךָ אֶת הַדֶּרֶךְ לְמָקוֹם זֶה, עָלֶיךָ לְהֵבִיא אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד בֶּן עַבְּדֻ אלְקֻדוּס אַלצַּמוּדִי, שֶׁכֵּן הוּא אָדָם בַּעַל־יְדֵיעוֹת, וּכְבָר נָסַע הַרְבֵּה וּבָקִי הוּא בַמִדְבָּרִיּוֹת וּבַשְׁמָמוֹת וּבָיַּמִּים וּבְשׁוֹכְנֵיהֶם וּבְפִלְאוֹתֵיהֶם, וּבְָאֲרָצוֹת וּגְלִילוֹתֵיהֶן. עָלֶיךָ אֵפוֹא לְהָבִיא אוֹתוֹ. וְהוּא יַנְחֶה אוֹתְךָ נְכוֹחָה לְמָה שֶׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ”. צִוָּה לְהָבִיאֹו ֹלְפָנָיו, וְהִנֵּה הוּא שֵׁיךְ בָּא בַיָמִים. כְּבָר בִּלּוּ אוֹתוֹ חֲלִיפוֹת הַשָׁנִים וְהַתְּקוּפוֹת. נָתַן לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: " שֵׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, הִנֵּּה אֲדוֹנֵנוּ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן צִוָּה כַזֹאת וְכַזֹאת, וַאֲנִי יוֹדֵעַ מְעָט בְּאוֹתָהּ אֶרֶץ. וְאָמְרוּ לִי שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ אוֹתָהּ אֶרֶץ וְאֶת הַדְּרָכִים אֵלֶיהָ. כְּלוּם יֵשׁ בִּרְצוֹנְךָ לְמַלֵּא חֵפֶץ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים?" אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ: “דַּע הָאֶמִיר שֶׁדֶּרֶךְ זוֹ מְלֵאָה חַתְחַתִּים, רְחוֹקָה לְהַגִּיע אֵלֶיהָ, וְהַדְּרָכִים אֵלֶיהָ מְעַטּוֹת”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “כַּמָּה זְמַן דּוֹרֵשׁ הַמַּהֲלָךְ לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ?” אָמַר לוֹ: “מַהֲלַךְ שְׁנָתַיִם וְכַמָּה חֳדָשִׁים לָלֶכֶת אֵלֶיהָ וְכָזֹאת לַחֲזֹר מִמֶּנָּה. וּבָהּ מְצוּקוֹת וּבַלָּהוֹת וּמוּזָרוֹת וּפְלָאוֹת. וַהֲרֵי אַתָּה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת־הַדָּת וְאַרְצֵנוּ קְרוֹבָה לָאוֹיֵב. וְקָרוֹב הַדָּבָר שֶׁהַנּוֹצְרִים יֵצְאוּ עָלֵינוּ בְהֵעָדְרֶךָ. צָרִיךְ אֵפוֹא שֶׁתִּפְקֹד בִּמְקוֹמְךָ עַל מַמְלַכְתְּךָ אִישׁ אֲשֶׁר יְנַהֲלָהּ”. אָמַר לוֹ: “הֵן”. מִנָּה בִמְקוֹמוֹ אֶת בְּנוֹ הָארוּן תַּחְתָּיו עַל מַמְלַכְתּוֹ וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ וְצִוָּה עַל הַגְּדוּדִים שֶׁלֹּא יַמְרוּ אֶת פִּיו וְאַף יִשְׁמְעוּ לְקוֹלוֹ לְכָל אֲשֶׁר יְצַוֵּם. שָׁמְעוּ אֶת דְבָרָיו וְהִבְטִיחוּ לְמַלְּאוֹתָם. וְהָיָה בְּנוֹ הָארוּן אִישׁ־חַיִל אַמִּיץ־לֵב נַעֲלֶה וְגִבּוֹר מִלְחָמָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר הַשֵּׁיךְ:⁷ “אֶמִיר, קַח אִתְךָ אֶלֶף גְּמַלִּים, טְעוּנֵי מַיִם וְאֶלֶף גְּמַלִּים נוֹשְׂאֵי מָזוֹן וְכַדִּים”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “וּמַה נַַּעֲשֶׂה בָהֶם?” אָמַר לוֹ: “בְדַרְכֵּנוּ מְשְׂתָּרַעַת עֲרָבַת קַיְרַוָאן, וְזוֹ הִיא עֲרָבָה רַחֲבַת־יָדַיִם, שֶׁאֵין בָּהּ מַיִם, בְּדֶרֶך אַרְבָּעִים יוֹם. אֵין קוֹל נִשְׁמַע בָּהּ, כָּל הֶגֶה שָׁם. וְאֵין לִרְאוֹת פְּנֵי אָדָם, רוּחַ סַמוֹם יִשֹּׁב בָּהּ וּשְׁאָר רוּחוֹת, אַלְגֻ’גָ’אבּ שְׁמָם, הַמְיַבְּשִׁים הַמַּיִם עַד כַּלוֹתָם. וְאוּלָם הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּכַּדִּים הֵם, כָּל רָעָה לֹא תְאוּנֵם”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “צָדַקְתָּ”. מִיָּד שָׁלַח לְאַלֶכְּסַנְדְרִיָּה וְהֵבִיאוּ מִסְפָּר רָב שֶׁל כַּדִּים. לָקַח עִמּוֹ אֶת מִשְׁנֵהוּ וְאַלְפַּיִם פָּרָשׁ, לוֹבְשֵׁי שִׁרְיוֹן וְנוֹשְׂאֵי נֶשֶׁק, וְרָכַב לְדַרְכּוֹ בְּלִוְיַת מַחֲנֶה רַב וְהַגְּמַלִּים, וְהַשֵּׁיךְ שֶׁנָּסַע עַל בֶּהֱמַת רִכְבּוֹ שֶׁלּוֹ בְּרֹאשָׁם לַנְחוֹתָם הַדֶּרֶךְ. מִהֲרוּ בְדַרְכָּם דֶּרֶךְ שְׂדוֹת יִשּׁוּב, עֲרָבָה וּמִדְבָּר מָלֵא אֵימוֹת, דֶּרֶךְ צִיָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּלוּם, דֶּרֶךְ הָרִים נִשָּׂאִים עַד לַשָּׁמַיִם. נָסְעוּ שָׁנָה תְמִימָה, עַד שֶׁנִתְבָּרֵר לָהֶם בְּאַחַד הַבְּקָרִים, אַחֲרֵי רָכְבָם לַיְלָה אָרוֹךְ, שֶׁאִבְּדוּ אֶת דַּרְכָּם וְשֶׁהֵם נִמְצָאִים בִּסְבִיבָה בִּלְתִּי־יְדוּעָה לָהֶם. אָמַר מוֹרֶה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם: אֵין כֹּח וְאֵין עֹז בִּלְתִּי אִם לְאַללָּהּ הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר. חֵי אֲדוֹן הַכַּעְבָּה, שֶׁתָּעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ". אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “מַה הוּא שֶׁקָּרָה, הַשֵּׁיךְ?” אָמַר לוֹ: “תָּעִינוּ מִן הַדֶּרֶךְ”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “כְּלוּם יִתָּכֵן הַדָּבָר”. אָמַר לוֹ: “לֹא יָכֹלְתִּי לִצְפּוֹת בַּכּוֹכָבִים שֶׁהָיוּ מְכֻסִּים בַּעֲנָנִים וְלֹא נִרְאוּ”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “וְהֵיכָן אָנוּ נִמְצָאִים, אֵפוֹא?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ. מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה”. פָּקַד עָלָיו הָאֶמִיר וְאָמַר לוֹ: “אִם כָּךְ הַחֲזֵר אוֹתָנוּ לַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תָעִינוּ בְדַרְכֵּנוּ”. אָמַר לוֹ הַזָּקֵן: “שׁוּב אֵינִי יוֹדֵעַ אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “אִם כָּךְ נַמְשִׁיךְ בְדַרְכֵּנוּ. אֶפְשָׁר יַנְחֵנוּ אַללָּהּ, וּבֶעֱזוּז כֹּחוֹ יַדְרִיכֵנוּ בַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹחָה”. רָכְבוּ הָלְאָה בְדַרְכָּם עַד לַצָּהֳרַיִם, וְהִגִּיעוּ לְמִישׁוֹר יָשָׁר שֶׁהָיָה שָׁטוּחַ כַּיָּם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא שָׁקֵט וְנָם. וַעֲדַיִן הֵם מַמְשִׁיכִים בְּדַרְכָּם, כְּשֶׁנִּגְלָה לִפְנֵיהֶם בְצַד אֶחָד מֵרָחוֹק מַשֶּׁהוּ שָׁחוֹר, גָדוֹל וְגָבוֹהַ, וּמֵאֶמְצָעִיתוֹ נִרְאָה עָשָׁן עוֹלֶה לְעַנְנֵי־שָׁמַיִם. רָכְבוּ מְכַוְּנִים יָשָׁר אֵלָיו, עַד שֶׁהִגִּיעוּ קָרוֹב אֵלָיו, וְנִתְגַּלָּה לָהֶם בִּנְיָן רָם וְנִשָּׂא, עַמּוּדָיו מְשֻׁלָּבִים אֵיתָן, כַּבִּירִים וְנוֹרָאִים, דּוֹמִים לְהַר עַל עֲרֵמוֹתָיו. הָיָה בָנוּי אַבְנֵי־גָזִית שְׁחוֹרוֹת וּטְפָחוֹתָיו אֵימָה וְשַׁעֲרוֹ בַּרְזֶל סִינִי מַבְרִיק, מְסַנְוֵר עֵינַיִם וּמוֹשֵׁךְ עֵינֵי־כָּל אֵלָיו, וְטוֹרֵף אֶת הַדַּעַת, וְהֶקֵּפוֹ כְאֶלֶף אַמּוֹת. וּמַה שֶׁנִּרְאָה כְעָשָׁן לֹא הָיָה אֶלָּא כִּפַּת עוֹפֶרֶת בְּאֶמְצָעִיתוֹ, גְּבוֹהָה מֵאָה אַמָּה, וְנִרְאֵית מֵרָחוֹק כַּעֲנַן־עָשָׁן. כְּשֶׁרָאוּ זֹאת תָּמַהּ הָאֶמִיר תְּמִיהָה רַבָּה, מֵאַחַר שֶׁהַמָּקוֹם שׁוֹמֵם מֵאָדָם. אָמַר מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ: “הָבוּ וְנִתְקָרֵב וְנִתְבּוֹנֵן לַטִּירָה וְיָדַעְנוּ מַה פֵּרוּשָׁהּ”. אַחֲרֵי שֶׁהִתְבּוֹנֵן יוֹתֵר אָמַר: “אֵין אֱלֹהִים מִבַּלְעֲדֵי אַללָּהּ, וּמֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “רוֹאֶה אֲנִי אוֹתְךָ מְקַדֵּשׁ וּמְשַׁבֵּחַ אַללָּהּ יִתְעַלֶּה, מָלֵא שִׂמְחָה”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ: “אֶמִיר, שְׂמַח לִבְשׂוֹרָה טוֹבָה. אַללָּהּ יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה הוֹצִיאָנוּ מִמִּדְבָּרִיוֹת מְלֵאוֹת אֵימָה אֵלֶּה וּמִתּוֹךְ עֲרָבוֹת צִחֵי־צָמָא אֵלֶּה”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “מִנַּיִן לְךָ זֶה?” אָמַר לוֹ: “דַּע, שֶׁאָבִי סִפֵּר לִי בְּשֵׁם אָבִיו, שֶׁפַּעַם נָסַע בְּאֶרֶץ זוֹ, שֶׁנַּסַעְנוּ בָּהּ אֲנַחְנוּ וְתָעִינוּ דֶּרֶךְ, וְכֵיצַד הִגִּיעַ לְטִירָה זוֹ וּמִמֶּנָּה לָעִיר הַפְּלִיז. וּמִשָּׁם עַד לְמָקוֹם זֶה שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ אֵין אֶלָּא מֵרְחָק שֶׁל שְׁנֵי חֳדָשִׁים. וְאוּלָם עָלֶיךָ לְהִשָּׁאֵר עַל חוֹף הַיָּם וְלֹא לַעֲזֹב אוֹתוֹ, שֶׁכֵּן לְיָדוֹ מְקוֹמוֹת מַיִם וּבְאֵרוֹת וּמְקוֹמוֹת לְמַחֲנֶה, וְדֶרֶךְ זוֹ פָתַח אַלֶכְּסַנְדֵּר בַּעַל הַקַּרְנַיִם,⁸ בְּמַסָּעוֹ לְאַרְצוֹת־הַמַּעֲרָב. הוּא מָצָא כָּאן שְׁמָמוֹת וְעֲרָבוֹת וְתִקֵּן בָּהֶן מְקוֹמוֹת־מַיִם וּבְאֵרוֹת”. אָמַר לוֹ מוּסָא: “יִגְמָלְךָ אַללָּהּ טוֹב עַל הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה”. וְלֹא פָסְקוּ הָאֶמִיר מוּסָא לָלֶכֶת עִם הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְחֶבֶר אֲנָשֶׁיו עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְשַׁעַר הָאַרְמוֹן וּמָצְאוּ אוֹתוֹ פָתוּחַ, וְלוֹ עַמּוּדִים גְּבוֹהִים וּמַדְרֵגוֹת הַמּוֹבִילוֹת בְּדֶרֶךְ הַשַּׁעַר. וּבְתוֹךְ אוֹתָן מַדְרֵגוֹת שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת רְחָבוֹת וְהֵן מִן הַשַּׁיִשׁ הַמְגֻוָּן, שֶׁלֹּא נִרְאֶה כְדוּגְמָתוֹ, וְהַתִּקְרָה וְהַכְּתָלִים מְקֻשָּׁטִים פִּתּוּחֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. וְעַל הַשַּׁעַר לוּחַ וּבוֹ כָתוּב יְוָנִית. אָמַר הַשֵּׁיךְ: “הַאֶקְרְאֶנוּ לְךָ, הָאֶמִיר?” אָמַר לוֹ: “גֵּשׁ וּקְרָא, בִּרְכַּת אֱלֹהִים עָלֶיךָ. שֶׁכֵּן כָּל מַה שֶׁהִשַּׂגְנוּ בִנְסִיעָה זוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְבִרְכָתְךָ”. קָרָא אוֹתוֹ, וְהִנֵּה שִׁיר בּוֹ, וְהוּא:

עַם תִּרְאֶנּוּ אַחֲרֵי פָּעֳלוֹ יָצָר,

יֵבְךְּ עַל הַשִּׁלְטוֹן מֶנּוּ לֻקַּח וָסָר.

וְהָאַרְמוֹן בּוֹ אַחֲרִית דָּבָר,

בִּדְבַר אֲדוֹנִים טֻמְּנוּ בֶעָפָר.

כֻּלָּם הַמָּוֶת, הָפֵץ הֱפִיצָם,

וַיְאַבְּדוּ בֶאָבָק כָּל רְכוּשָׁם.

כְּאִלוּ אַךְ הוֹרִידוּ מַרְכֻּלְתָּם שָׁם

לָנוּחַ, אַךְ בְּהוּלִים נָסְעוּ לְמַסָּעָם.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף וְאָמַר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ הַחַי וְהַקַּיָּם מִבְּלִי חֲדֹל”. נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְנָבוֹךְ מִיָּפְיוֹ וּבִנְיָנוֹ וְהִסְתַּכֵּל בְּמַה שֶׁבְּתוֹכוֹ מִן הַתְּמוּנוֹת וְהַפְּסָלִים. וְהִנֵּה עַל הַשַּׁעַר הַשֵּׁנִי בָּתֵּי־שִׁיר כְּתוּבִים. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “גֵּשׁ, הַשֵּׁיךְ וּקְרָא”. קָרָא אוֹתָם וְהִנֵּה הֵם לֵאמֹר:

כַּמָּה מַחֲנוֹת תַּחַת כִּפּוֹתֶיהָ חָנוּ

בְּקִדְמֵי יָמִים, וְנָסְעוּ וּפָנוּ.

הִתְבּוֹנֵן אֵפוֹא, מַה עָשׂוּ בְזוּלָתָם

מְאֹרָעוֹת הַזְּמַן בִּהְיוֹת בָּם יָדָם.

חִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אוֹצְרוֹתָם אֲשֶׁר צָבָרוּ,

וְעָזְבוּ אַחֲרֵיהֶם אשֶׁר זֶה וְנָסְעוּ וְעָבָרוּ.

כַּמָּה הִקִּיפָתָם טוֹבָה וְכַמָּה אָכָלוּ,

וַיַּשְׁכִּימוּ בְתוֹךְ הֶעָפָר וְאֻכָּלוּ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא בְּכִי רַב, וְחָשַׁךְ עוֹלָם בַּעֲדוֹ, וְאָמַר: “אָכֵן לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְנוּ”.⁹ הִתְבּוֹנְנוּ בָאַרְמוֹן, וְהִנֵּה הוּא רֵיק מִיּוֹשֵׁב וְחָסֵר כָּל אָדָם, וְרֵיקָנוּת סְבִיבוֹ, חַצְרוֹתָיו ופִנּוֹתָיו שְׁמָמָה. וּבְאֶמְצָעִיתוֹ כִּפָּה רָמָה וְנִשָּׂאָה בָאֲוִיר, וּמִסָּבִיב לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת קֶבֶר. נִגַּשׁ הָאֶמִיר מוּסָא אֶל אוֹתָם קְבָרִים, וְהִנֵּה בֵינֵיהֶם קֶבֶר בָּנוּי שַׁיִשׁ, וְעָלָיו חֲקוּקִים בָּתֵּי שִׁיר בָּתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

בִּפְנֵי כַּמָּה עָמַדְתִּי, וְכַמָּה הָרַגְתִּי מִן הַבְּרִיּוֹת,

וְכַמָּה כְּבָר רָאִיתִי, וְכַמָּה נָשָׂאתִי מִן הַתְּלָאוֹת.

וְכַמָּה אָכַלְתִּי וְכַמָּה שָׁתִיתִי אֱכֹל וּשְׁתוֹת.

וְכַמָּה שָׁמַעְתִּי זִמְרַת מְזַמְּרוֹת,

וְכַמָּה צִוִּיתִי וְכַמָּה אָסַרְתִּי אָסוֹר וְצַוּוֹת,

וְכַמָּה מִן הַטִּירוֹת תִּרְאֵן בְּצוּרוֹת,

צַרְתִּי עֲלֵיהֶם וָאֲחַפֵּשׂ בָּהֶן צְפוּנוֹת,

וּבֵרַרְתִּי מִתּוֹכָן הַיָּפוֹת בַּמְזַמְּרוֹת.

וְאוּלָם בְּקַלּוּת דַּעְתִּי חָטָאתִי לְהַשִּׂיג

מַאֲוַיִּים עוֹבְרִים, הֶבֶל וָרִיק.

הָשֵׁב, בֶּן־אָדָם, אֵפוֹא אַל לִבֶּךָ,

בְּטֶרֶם כּוֹס הַמָּוֶת יִהְיֶה מִשְׁתֶּיךֶ.

הֵן כִּמְעָט קָט יֵעָרְמוּ רִגְבֵי עָפָר

עָלֶיךָ, וְאַתָּה מִן הַחַיִּים עָבָר.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא וְאֵלֶּה שֶׁעִמּוֹ. קָרַב אֶל הַכִּפָּה, וְהִנֵּה לָהּ שְׁמוֹנֶה דְּלָתוֹת שֶׁל עֵץ אַלְמֹג עִם מַסְמֵרוֹת שֶׁל זָהָב מְקֻשָּׁטוֹת בְּכוֹכְבֵי כֶסֶף וּמְשֻׁבָּצוֹת אֲבָנִים טוֹבוֹת מִכָּל הַמִּינִים. וְעַל הַדֶּלֶת הָרִאשׁוֹנָה כְתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כָּל אֲשֶׁר הִנַּחְתִּי, לֹא עָזַבְתִּי מִנְּדִיבוּת.

רַק הַגּוֹרָל הוּא וְהַמִּשְׁפָּט יִמְצָא אֶת הַבְּרִיּוֹת.

כָּל עוֹד הָיִיתִי בִשְׂמָחוֹת, וְגִיל אוֹתִי יֶאֱפוֹף,

הָיִיתִי מֵגֵן עַל נַחֲלָתִי כְאַרְיֵה יִטְרֹף.

לֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נָתַתִּי בִנְדָבָה גַּם חַרְדָל

מִהְיוֹתִי קַמְצָן בּוֹ, וְלוּּ גַּם לְגֵיהִנֹּם אוּטָל,

עֲדֵי הוּטַלְתִּי בַגּוֹרָל עָלַי נִגְזָר,

מֵאֵת אַל אַדִּיר, הַבּוֹרֵא אֲשֶׁר יָצָר.

אִם מוֹתִי נֶחְתָּם לָבוֹא עָלַי מַהֵר,

לֹא אוּכַל בְכָל מְזִמָּה הֲסִירוֹ הָסֵר.

וְלֹא יוֹעִילוּ גְדוּדַי אֲסַפְתִּים לִי מָגֵן,

וְלֹא יֹשִׁיעֵנִי יְדִיד לִי וְלֹא שָׁכֵן.

וְכָל יָמַי בַּנְּסִיעָה, טְרוּד עָמָל,

אֶל קֵץ הַחַיִּים אִם יֵצַר וְאִם יֵקַל.

וְאִם גַּם מִזָּהָב הַצְּרוֹר יִצְבֶּה,

וְדִינָר אֶל דִּינָר תְצָרֵף וְתַרְבֶּה –

עוֹד לִפְנֵי בֹקֶר כֻלּוֹ לְזוּלָתְךָ עוֹבֵר,

וְיָבִיאוּ לְךָ סַבָּל וְקֶבֶר חוֹפֵר.

וּבְיוֹם עָמְדְךָ לְדִין תִּפְגֹּשׁ אֱלֹהִים, בּוֹדֵד,

טְעוּן אַשְׁמָה וָפֶשַׁע וּמַשַּׂא כָבֵד.

אַל יַתְעֲךָ אֵפוֹא עוֹלָם זֶה בַעֲצָמָיו,

וְהַבֵּט וּרְאֵה בִידִיד וּבְשָׁכֵן פָּעֳלָיו.

כְּשֶׁשָּׁמַע הָאֶמִיר מוּסָא בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה בָּכָה בְּכִי רַב עַד שֶׁנִּתְעַלֵּף. וּכְשֶׁהִתְעוֹרֵר נִכְנַס לַכִּפָּה וְרָאָה בְתוֹכָה קֶבֶר אָרֹךְ, אָיֹם לְמַרְאֶה, וְעָלָיו לוּחַ שֶׁל בַּרְזֶל סִינִי. קָרַב אֵלָיו הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְקָרָא אוֹתוֹ וְהִנֵּה כָתוּב עָלָיו. בְּשֵׁם אֱלֹהִים הַקַּיָּם עְדֵי עַד. בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יָלַד וְלֹא נוֹלַד וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ אֶחָד¹⁰. בְּשֵׁם אֱלֹהִים בַּעַל הַכֹּח וְהָאֲצִילוּת. בְּשֵׁם הַחַי אֲשֶׁר לֹא יָמוּת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְתִשְׁעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, אַחֲרֵי שֶׁקָּרָא דְּבָרִים אֵלֶּה, מָצָא אַחֲרֵי זֶה כָתוּב עַל הַלּוּחַ: “וְאוּלָם אַחֲרֵי זֶה, הִנֵּּה אַתָּה הַמַּגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה. קַח לְךָ מוּסָר מִמַּה שֶׁאַתָּה רוֹאֶה מִמְאֹרָעוֹת הַזְּמַן וּמִתְּמוּרוֹת הַמִּקְרִים. וְאַל יַתְעֲךָ עוֹלָם זֶה וַעֲדָיָיו, וְזִיּוּפָיו וּשְׁקָרָיו וְתַרְמִיתָיו וְתִפְאַרְתוֹ, שֶׁכֵּן הוּא מָקוֹם פְּגִישַׁת מִרְמָה וּבְגִידָה. כָּל דָּבָר בּוֹ הוּא כְהַלְוָאָה, וְהַמַּלְוֶה יָכֹל לָקַחַת בַּחֲזָרָה מִן הַלֹּוֶה. וְהוּא כְתַעְתּוּעֵי שֵׁנָה וַחֲלוֹם הַחוֹלֵם. דּוֹמֶה הוּא לְעָנָן, שֶׁהַצָּמֵא מְדַמֶּה לְמַיִם. יְיַפֶנּוּ הַשָׂטָן לָאָדָם עַד הַמָּוֶת. אֵלֶּה תְכוּנוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה. אַל תִּבְטַח בּוֹ וְאַל תֵּט אֵלָיו, שֶׁכֵּן בּוֹגֵד הוּא בְכָל הַסּוֹמֵךְ עָלָיו וְהַנִּשְׁעָן בְּעִנְיָנָיו עָלָיו. אַל תִּפֹּל בְחַבְלֵי־רִשְׁתּוֹתָיו וְאַל תֶּאֱחֹז בְּשׁוּלָיו. הֲרֵי אֲנִי הָיוּ לִי אַרְבַּע מֵאוֹת סוּסִים אֲמֻצִּים, וְנָשָׂאתִי לִי אֶלֶף נְעָרוֹת מִבְּנוֹת הַמְּלָכִים, מְלֵאוֹת־שַׁדֵּיהֶן, בְּתוּלוֹת כְּאִלוּ הֵן לְבָנוֹת בָּרָקִיעַ, וְחוֹנַנְתִּי אֶלֶף יְלָדִים דּוֹמִים לַלְּבָאִים הַזּוֹעֲפִים, וְחָיִיתִי מִן הַחַיִּים אֶלֶף שָׁנָה בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב, וְאָסַפְתִּי מִן הַהוֹן מַה שֶׁאֵין בְּכֹחַ מַלְכֵי הָעוֹלָם לְאָסְפוֹ וְהָיִיתִי מְדַמֶּה שֶׁהַטּוֹב יִתְקַיֵּים לִי לְלֹא קֵץ. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר עַד שֶׁיָּרַד עָלַי מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאֲרָצוֹת. וְתָקְפָה אוֹתָנוּ, עֹנֶשׁ אֵל, הָאֱמֶת הַגְּלוּיָה. וְהָיוּ מֵתִים מֵאִתָּנוּ בְכָל יוֹם שְׁנַיִם, עַד שֶׁכָּלָה מֵאִתָּנוּ עַם רָב. וּכְשֶׁרָאִיתִי אֶת הַכְּלָיָה שֶׁנִכְנְסָה לְחַצְרוֹתֵינוּ וּבָאָה עָלֵינוּ, וְשֶׁשַׁקַעְנוּ בְיַם הַמָּוֶת, הֵבֵאתִי סוֹפֵר וְצִוִּיתִי עָלָיו לִכְתֹּב אֵלֶּה הַשִׁירִים וְהַהַזְהָרָה וְהַמּוּסָר. וּכְבָר שַׂמְתִּי אוֹתָם סְדוּרִים חֲקוּקִים עַל שְׁעָרִים אֵלֶּה וְלוּחוֹת וּקְבָרִים אֵלֶּה. וּכְבָר הָיָה לִי חַיִל שֶׁל אֶלֶף אַלְפֵי רְסָנִים, אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה בִרְמָחִים וּמָגִנִּים, וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת גוֹזְרוֹת וְגִבּוֹרֵי־כֹּח אַדִּירִים. וְצִוִּיתִי אוֹתָם לִלְבֹּש אֶת הַשִּׁרְיוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים וְהָרְחָבִים וְשֶׁיַחְגְּרוּ אֶת הַחֲרָבוֹת הַגּוֹזְרוֹת וְיֶאֱסְרוּ אֶת הַרְמָחִים הַמַּבְהִילִים וְיִרְכְּבוּ עַל הַסּוּסִים הַלּוֹהֲטִים. וּכְשֶׁיָּרַד עָלֵינוּ מִשְׁפַּט רִבּוֹן־הָעוֹלָמִים אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וְהַשַּׁמַיִם, אָמַרְתִּי: “הוֹי אַנְשֵׁי הַחַיִל וְהַצָּבָא, כְּלוּם יְכוֹלִים אַתֶּם לִמְנֹעַ אֶת אֲשֶׁר יָרַד עָלַי מֵאֵת הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר?” וְקָצְרָה יַד הַצָּבָא וְהַחַיִל מִזֶּה, וְאָמְרוּ: “כֵּיצָד נוּכַל לְהִלָּחֵם¹¹ בְּמִי אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לְעַכְּבוֹ שׁוּם שׁוֹמֵר סַף, הַבָּא בַשַׁעַר וְאֵין לוֹ שׁוֹעֵר?” אָמַרְתִּי לָהֶם: “הֵבִיאוּ לִי אֶת הָאוֹצָרוֹת”. וְהָיוּ אֶלֶף גֹּבִים, בְּכָל גֹּב אֶלֶף כִּכְּרֵי זָהָב אָדֹם, וּבְתוֹכָם מִן הַפְּנִינִים וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת, וּכְמוֹ זֶה מִן הַכֶּסֶף הַלָּבָן, וְהָאוֹצָרוֹת אֲשֶׁר תִּקְצַר יַד מַלְכֵי־הָאָרֶץ לְהַשִּׂיגָם. וּכְשֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָאוֹצָרוֹת לְפָנַי, אָמַרְתִּי לָהֶם: “כְּלוּם יְכֹלִים אַתֶּם לְהַצִּילֵנִי בְּאוֹצָרוֹת אֵלֶּה כֻּלָּם וְלִקְנוֹת לִי בָהֶם יוֹם אֶחָד שֶׁאֶחְיֶנּוּ?” וְלֹא יָכְלוּ זֹאת, וְהָיוּ מְסוּרִים לַמִּשְׁפָּט וְלַגְּזֵרָה. מָסַרְתִּי עַצְמִי בְאֹרֶךְ־רוּחַ לַגּוֹרָל וְלַגְּזֵרָה, עַד שֶׁנָּטַל אֶת נִשְמָתִי, וְהִשְׁכִּינַנִי בְקִבְרִי. וְאִם תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, הִנֵּּה אֲנִי כּוּשׁ בֶּן שַׁדַּאד בֶּן עָאד הַגָדוֹל”. וְעַל לוּחַ זֶה הָיוּ כְתוּבִים גַּם בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

וְאִם תַּזְכִּירוּנִי אַחֲרֵי אֲרִיכוּת יָמַי

וְתַהְפּוּכוּת הַיָּמִים וְהַמְאֹרָעוֹת אַחֲרָי,

הִנֵּּה אֲנִי בֶּן שַׁדָּאד אֲשֶׁר מָלַךְ עַל כָּל הָאָדָם

וְהָאָרֶץ כֻּלָּה, בְּכָל מָקוֹם בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם.

נִשְׁמְעוּ לִי הַחֲבוּרוֹת הַמִּתְמָרְדוֹת כֻלָּן,

וְסוּרְיָה וּמִמִּצְרַיִם וְעַד עַדְנָאן¹².

הָיִיתִי בְתִפְאֶרֶת, אַכְנִיעַ מַלְכֵיהֶן אֲנִי,

וַיִּפְחֲדוּ כָל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ מִפְּנֵי שִׁלְטוֹנִי,

וָאֵרֶא אֶת הַשְּׁבָטִים וְהַצָּבָא בְיָדִי,

וְאֶת הָאֲרָצוֹת וְיוֹשְׁבֵיהֶן יְרֵאִים אוֹתִי.

וְעֵת רָכַבְתִּי רָאִיתִי צִבְאוֹתַי מִנְיָנָם

עֲלֵי סוּסִים, אֶלֶף אֲלָפִים רִסְנָם.

וָאֶרְכֹּשׁ אוֹצָרוֹת אֵין לָהֶם סְפֹר,

לִמְצוּקוֹת הַזְּמַן אוֹתָם אֶאֱצֹר.

וָאֶגְמֹר אֹמֶר לִפְדוֹת בְּכָל רְכוּשִׁי,

לְעֵת מִן הָעִתִּים רוּחִי, נַפְשִׁי.

וַיְמָאֵן אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי חֶפְצוֹ לַעֲשׂוֹת,

וַאֲנִי יְחִידִי מִן הָאַחִים לָעֵת הַזֹּאת.

וְהַמָּוֶת הַמַּפְרִיד בֵּין אָדָם בָּאָנִי,

וּמִפְּאֵר לַחֲצַר קָלוֹן הֶעֱבִירָנִי.

וָאֶמְצָא כָּל קִדַּמְתִּי עֲשׂה מַעֲשָׂי,

וָאֱהִי פוֹשֵׁעַ, וַאֲנִי לָהֶם אַחֲרָאי.

הָשֶׁב אֵפוֹא אֶל לִבְּךָ כִּי עַל פִּי־תְּהֹם הִנְּךָ,

וּמִפִּגְעֵי מְאֹרָעוֹת, אֵל יַנְחֶךָ, הִשָּׁמֶר לְךָ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא עַד שֶׁהִתְעַלֵּף, כְּשֶׁרָאַה אֶת קִבְרוֹת־הָאֲנָשִׁים. וַעֲדַיִן הֵם מְשׁוֹטְטִים בְּעֶבְרֵי הָאַרְמוֹן וּמִתְבּוֹנְנִים לְאוּלָמָיו וּלְגַנּוֹת־הַטִּיּוּל שֶׁבּוֹ, כְּשֶׁרָאוּ שֻׁלְחָן עַל אַרְבַּע רַגְלַיִם שֶׁל שַׁיִשׁ, וְעָלָיו כָּתוּב: “כְּבָר אָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן זֶה אֶלֶף מְלֶכִים עִוְרִים בְּעֵינָם הָאַחַת וְאֶלֶף מְלָכִים שְׁלֵמִים בִּשְׁתֵי עֵינֵיהֶם, וְכֻלָּם עָזְבוּ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְשָׁכְנוּ עָפָר וּבַקְּבָרוֹת” כָּתַב לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא כָּל זֶה כֻלּוֹ, וְיָצָא וְלֹא נָטַל עִמּוֹ מִן הָאַרְמוֹן זוּלַת הַשֻּלְחָן. נָסְעוּ הַצָּבָא וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד לִפְנֵיהֶם, מַנְחָם הַדֶּרֶךְ, עַד שֶׁעָבַר אוֹתוֹ הַיּוֹם כֻלּוֹ וְיוֹם שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְהִנֵּה לִפְנֵיהֶם גִּבְעָה נִשָּׂאָה. הִסְתַּכְּלוּ בָּהּ, וְהִנֵּה עָלֶיהָ פָּרָשׁ שֶׁל פְּלִיז, וּבְרֹאשׁ רָמְחוֹ חֹד רָחָב וּמַבְרִיק, עַד שֶׁכִּמְעַט הִכָּה אֶת הַעֵינַיִם בְּסַנְוֵרִים. וְעָלָיו כָּתוּב: "הוֹי הַמַּגִּיעַ אֵלַי, אִם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹבִילָה אֶל מְדִינַת הַפְּלִיז, חַכֵּךְ כַּף יָדוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ, וְיִסְתּוֹבֵב וְאַחַר־כָּךְ יַעֲמֹד. וּבָעֵבֶר אֲשֶׁר יַבִּיט אֵלָיו, לֵךְ וְאֵין פַּחַד עָלֶיךָ וְלֹא מֵצַר, שֶׁכֵּן יוֹבִילְךָ לִמְדִינַת הַפְּלִיז.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁחִכֵּךְ הָאֶמִיר מוּסָא אֶת כַּף יָדוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ, הִסְתּוֹבֵב הַפָּרָשׁ כְּאִלוּ הָיָה הַבָּרָק הַמַּכֶּה בַסַּנְוֵרִים וּפָנָה לְעֵבֶר אַחֵר מִזֶּה שֶׁהָיוּ בּוֹ. פָּנוּ הָאֲנָשִׁים אֵלָיו וְנָסְעוּ, וְהִנֵּה הִיא הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה. הָלְכוּ בָּהּ, וְלֹא פָסְקוּ לִנְסֹעַ בָּהּ יוֹמָם וְלֵילָם עַד שֶׁעָבְרוּ אֶרֶץ רְחוֹקָה. וַעֲדַיִן הֵם נוֹסְעִים בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁרָאוּ עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שְׁחוֹרָה וּבוֹ דְמוּת אָדָם שָׁקוּעַ בָּאָרֶץ עַד לַאֲצִילֵי יָדָיו וְלוֹ שְׁתֵּי כְנָפַיִם גָדוֹלוֹת וְאַרְבַּע יָדַיִם. שְׁתַּיִם מֵהֶן כִּידֵי בֶּן־אָדָם וּשְׁתַּיִם כְּכַפּוֹת הָאַרְיֵה, וְצִפָּרְנַיִם בָּהֶן. וְלוֹ שֵׂעָר בְּראֹשׁוֹ כְּאִלוּ הָיוּ זַנְבוֹת הַסּוּסִים. וּשְׁתֵּי עֵינַיִם לוֹ כְּאִלוּ הָיוּ גֶחָלִים בּוֹעֲרוֹת, וְעַיִן שְׁלִישִׁית לוֹ בְמִצְחוֹ כְּעֵין הַבַּרְדְּלָס, יְנֹוצְצוּ מֵהֶן זִקֵּי אֵשׁ. וְהוּא שָׁחוֹר וְאָרוֹךְ, נִשָּׂא לַמָּרוֹם וּמַכְרִיז: “יִשְׁתַּבַּח אֲדוֹנִי, אֲשֶׁר גָּזַר עָלַי צָרָה קָשָׁה זוֹ וְעֹנֶשׁ הַדְּאָבָה עַד לְיוֹם תְּחִיַּת־הַמֵּתִים”. כְּשֶׁהְתְבּוֹנְנוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים בְּעֵינֵיהֶם יָצְאוּ מִדַּעְתָּם וְנִדְהֲמוּ וּכְשֶׁרָאוּ תָאֳרוֹ הִפְנוּ לָנוּס. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “מַה זֶה?” אָמַר לוֹ: “אֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא”. אָמַר לוֹ: “גֵּשׁ אֵלָיו וַחֲקֹר לְעִנְיָנוֹ, אֶפְשָׁר שֶׁהוּא מְגַלֶּה לָנוּ עִנְיָנוֹ. וְאוּלַי תַּעֲמֹד עַל עִנְיָנוֹ”. אָמַר הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לָאֶמִיר, מְפַחֲדִים אָנוּ מִפָּנָיו”. אָמַר לוֹ: “אַל תְפַחֲדוּ שֶׁכֵּן כָּפוּת הוּא וְלֹא יוּכַל לָכֶם וְלֹא לְזוּלַתְכֶם מִתּוֹךְ מַה שֶׁהוּא בּוֹ”. נִגַּשׁ אֵלָיו הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד וְאָמַר לוֹ: “הוֹי הַדְּמוּת, מַה שְּׁמֵךְ וּמַה עִנְיָנֵךְ, וּמַה הוּא שֶׁשָּׂם אוֹתָךְ בְמָקוֹם זֶה בְצוּרָה זוֹ?” אָמַר לוֹ: “בַאֲשֶׁר לִי, הֲרֵי אֲנִי מִמִּשְׁפַּחַת הָעִפְרִית מִן הַשֵּׁדִים, וּשְׁמִי דָאהִשׁ בֶּן אַלְאַעְמָשְׁ. וַאֲנִי כָפוּת כָּאן, עַל יְדֵי הָעָצְמָה, חָבוּשׁ עַל־יְדֵי הַכֹּחַ, נֶעֱנָשׁ עַד לַזְּמַן אֲשֶׁר יַחֲפֹּץ אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, שְׁאַל אוֹתוֹ, מַה סִבַּּת מַאֲסָרוֹ לְעַמּוּד זֶה?” שָׁאַל אוֹתוֹ לְכָךְ. אָמַר לוֹ הָעִפְרִית: "סִפּוּרִי מַפְלִיא. וְהוּא זֶה: הָיֹה הָיָה לְאַחַד מִבְּנֵי הַשָׂטָן אִבְּלִיס אֱלִיל שֶׁל צֶדֶף אָדֹם, וְהָיִיתִי מָפְקָד עָלָיו. וְהָיָה עוֹבֵד אוֹתוֹ מֶלֶךְ מִמַלְכֵי הַיָּם, רָם הָעֵרֶךְ וַעֲצוּם הַמַּעֲלָה, שֶׁהָיָה מְפָקֵּד עַל אֶלֶף אֲלָפִים, הַמַּכִּים לְפָנָיו בַּחֲרָבוֹת וְנַעֲנִים לִקְרִיאָתוֹ בְּעֵת צָרָה. וְהָיוּ הַשֵּׁדִים סָרִים לְמִשְׁמַעְתּוֹ, עַל פִּי פְקֻדָּתִי וּמִצְוָתִי, מְמַלְּאִים אַחֲרֵי דְּבָרַי כְּשֶׁאֲנִי מְצַוֶּה עֲלֵיהֶם. וְהָיוּ כֻּלָּם מוֹרְדִים בִּשְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וְהָיִיתִי נִכְנַס בַּחֲלַל גּוּפוֹ שֶׁל הָאֱלִיל וּמְצַוֶּה עֲלֵיהֶם וְאוֹסֵר. וְהָיְתָה בַת אוֹתוֹ מֶלֶךְ אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ אֱלִיל, מַרְבָּה לְהִשְׁתַּחֲווֹת לוֹ שְׁטוּפָה בַּעֲבוֹדָתוֹ. וְהָיְתָה הַיָּפָה בִּבְנֵי דוֹרָהּ. בַּעֲלַת יֹפִי וְחֵן וְזֹהַר וּשְׁלֵמוּת. תֵּאַרְתִּי אוֹתָהּ לִפְנֵי שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. שָׁלַח אַל אָבִיהָ לֵאמֹר לוֹ: “הַשֵּׂא לִי אֶת בִּתְּךָ וּשְׁבֹר אֱלִילְךָ שֶׁל הַצֶּדֶף הָאָדֹם, וְהָעֵד שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וְשֶׁשְּׁלֹמֹה הוּא נְבִיא אַללָּהּ. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ, הֲרֵי לְךָ מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר לָנוּ וְעָלֶיךָ מֻטָּל מַה שֶׁמֻּטָּל עָלֵינוּ. אַךְ אִם מְסָרֵב אַתָּה, אֲנִי בָא אֵלֶיךָ בִּגְדוּדִים שֶׁלֹּא תוּכַל לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם. הִתְכּוֹנֵן אֵפוֹא לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה לֵאלֹהִים בְּיוֹם־הַדִּין, וּלְבַשׁ גְּלִימָה לַמָּוֶת. בּוֹא אָבוֹא אֵלֶיךָ בְּצָבָא אֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת כָּל הַמִּישׁוֹר, וְיָשִׁית אוֹתְךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל אֲשֶׁר עָבַר”. כְּשֶׁבָּא שְׁלִיחַ שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, גָּאָה בְּמֶרִי וְגָבְהָה רוּחוֹ וְהִתְנַשֵׂא בְלִבּוֹ וְהִתְגָּאָה. אַחַר־כָּךְ אָמַר לְמִשְׁנָיו: “מַה אַתֶּם אוֹמְרִים בִּדְבַר שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד? הִנֵּּה שָׁלַח אֵלַי, מְבַקֵּשׁ אֶת בִּתִּי וְדוֹרֵשׁ שֶׁאֶשְׁבֹּר אֶת פֶּסֶל הַצֶּדֶף הָאָדֹם אֲשֶׁר לִי וְאֶכָּנֵס בְּדָתוֹ”. אָמְרוּ לוֹ: “הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, כְּלוּם יוּכַל שְׁלֹמֹה לַעֲשׂוֹת בְּךָ כָּזֹאת, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה בְּאֶמְצַע יַם עָצוּם זֶה? וְאִם הוּא עוֹלֶה עָלֶיךָ לֹא יוּכַל לְךָ, שֶׁהַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד יִלָּחֲמוּ לְךָ, וְתִמְצָא לְךָ עֶזְרֶה נֶגְדּוֹ בֶּאֱלִילְךָ שֶׁאַתָּה עוֹבְדוֹ, שֶׁכֵּן יַעֲזוֹר לְךָ נֶגְדּוֹ וְיוֹשִׁיעֲךָ. וְהָעֵצָה הַנְכוֹחָה הִיא שֶׁתִּוָּעֵץ בְּדָבָר זֶה בַאֲדוֹנֶיךָ – הָיְתָה כַוָּנָתָם לְזֶה פֶסֶל הַצֶּדֶף הָאָדֹם – וְתִשְׁמַע מַה תְּהֵא תְשׁוּבָתוֹ. וְאִם הוּא מְיָעֵץ אוֹתְךָ לְהִלָּחֵם בּוֹ, הִלָּחֵם וְאִם לָאו, לֹא”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָלַךְ הַמֶּלֶךְ תֵּכֶף וּמִיָּד וְנִכְנַס אֶל אֱלִילוֹ, אַחֲרֵי שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן וְזָבַח זְבָחִים, וְנָפַל לְפָנָיו עַל אַפָּיו וְהִשְׁתַּחֲוָה וְהָיָה בוֹכֶה וְאוֹמֵר שִׁיר זֶה:

אֲדוֹנִי, יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת כֹּחֶךָ.

וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה מְבַקֵּשׁ שָׁבְרֶךָ.

אֲדוֹנִי, הִנֵּּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ עֶזְרָתֶךָ,

צַוֵּה אֵפוֹא, כִּי שׁוֹמֵעַ אֲנִי לְמִצְוָתֶךָ.

אָמַר אוֹתוֹ הָעִפְרִית שֶׁחֶצְיוֹ בְתוֹךְ הָעַמּוּד לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד, וְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ שׁוֹמְעִים: "נִכְנַסְתִּי אֲנִי לְתוֹךְ חֲלַל גּוּפוּ שֶׁל הַפֶּסֶל בְּקַלּוּת־דַּעְתִּי וּמִעוּט שִׂכְלִי וְאִי־שִׂימַת לִבִּי לִפְקֻדַּת שְׁלֹמֹה, וּפָתַחְתִּי וְאָמַרְתִּי בְּשִׁיר:

בַּאֲשֶׁר לִי – לֹא אִירָא מֶנוּ רָע,

שֶׁכֵּן אֲנִי בְכָל דָּבָר אֵדָע.

וְאִם לְהִלָּחֵם בִּי רְצוֹנוֹ, אֵצֵא לִקְרָאתוֹ,

וַאֲנִי נוֹטַל מִקִּרְבּוֹ אֶת נִשְׁמָתוֹ.

כְּשֶׁשָּׁמַע הַמֶּלֶךְ תְּשׁוּבָתִי לוֹ, חָזַק לִבּוֹ, וְגָמַר בְּדַעְתּוֹ לְהִלָּחֵם בִּשְׁלֹמֹה נְבִיא־אֱלֹהִים, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְלַעֲרֹךְ קְרָב נֶגְדּוֹ. וּכְשֶׁבָּא שְׁלִיחוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, הִכָּהוּ מַכָּה מַכְאִיבָה, וְהֵשִׁיב לוֹ תְשׁוּבָה מְגֻנָּה, וְשָׁלַח מְאַיֵּם עָלָיו וְאוֹמֵר לוֹ עַל־יְדֵי הַשָּׁלִיחַ: “כְּבָר הִשִׂיאָה אוֹתְךָ נַפְשְׁךָ לִשְׁאוֹ­ל לְךָ מִשְׁאָלוֹת. כְּלוּם תְּאַיֵּם עָלַי בְּדִבְרֶי הֶבֶל? בְּחַר לְךָ, אִם תַּעֲלֶה אַתָּה עָלַי וְאִם אֶעֱלֶה עָלֶיךָ”. חָזַר הַשָּׁלִיחַ אַל שְׁלֹמֹה, וְהוֹדִיעוֹ כָל מַה שֶׁהָיָה מֵעִנְיָנוֹ וּמַה שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו. כְּשֶׁשָּׁמַע הַנָּבִיא שְׁלֹמֹה זֹאת עָלְתָה חֲמָתוֹ, וְהֶחֱלִיט בְּרָגְזוֹ וְצִיֵּד אֶת צְבָאוֹ מִן הָרוּחוֹת וּמִן הָאָדָם וְחַיּוֹת־הַבָּר וְהָעוֹפוֹת וְהַשְּׁרָצִים, וְצִוָּה עַל מִשְׁנֵהוּ אַלדִּמִרְיָאט מֶלֶךְ הָרוּחוֹת שֶׁיֶּאֱסֹף אֶת הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם. אָסַף לוֹ מִן הַשְּׂטָנִים שֵׁש מֵאוֹת אֶלֶף אֲלָפִים, וְצִוָּה עַל אָצָף בֶּן בְּרַכְיָה לֶאֶסֹף אֶת צְבָאוֹ מִבְּנֵי־הָאָדָם, וְהָיָה מִסְפָּרָם אֶלֶף אֲלָפִים אוֹ יוֹתֵר. הֵכִין אֶת הַצֵּידָה וְאֶת הַנֶּשֶק וְרָכְבוּ הוּא וְחֵילוֹתָיו מִן הָרוּחוֹת וְהָאָדָם עַל שָׁטִיחַ, כְּשֶׁהָעוֹפוֹת עָפִים מֵעַל לְרֹאשׁוֹ וְהַחַיוֹת נוֹסְעוֹת מִתַּחַת לַשָּׁטִיחַ, עַד שֶׁחָנָה עַל חוֹף אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ וְהִקִּיף אֶת הָאִי שֶׁלּוֹ, וּמִלֵּא אֶת הָאָרֶץ בְּחֵילוֹתָיו.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאֶחָד, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר שֶׁהַשֵּׁד סִפֵּר: “וּכְשֶׁחָנָה הַנָּבִיא שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עִם חֵילוֹתָיו מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ אִי, שָׁלַח אֶל מַלְכֵֵּנוּ לֵאמֹר לוֹ: “הִנֵּּה אֲנִי כְּבָר בָּאתִי, הָשֵׁב מֵעָלֶיךָ¹³ הַפֶּגֵע אֲשֶׁר בָּאֲךָ, וְאִם לַאו הִכָּנֵס תַּחַת מִשְׁמַעְתִּי וְהוֹדֵה בִשְׁלִיחוּתִי מֵאֱלֹהִים וּשְׁבֹר אֶת פִּסְלְךָ וַעֲבֹד אֶת הָאֶחָד שֶׁאוֹתוֹ יֵאוֹת לַעֲבֹד וְהַשֵּׂא לִי אֶת בִּתְּךָ בְּהֵתֵּר, וֶאֱמֹר אַתָּה וּמִי שֶׁעִמְּךָ: ‘מֵעִיד אֲנִי שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ וּמֵעִיד אֲנִי שֶׁשְּׁלֹמֹה הוּא נְבִיא אַללָּהּ’. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר זֹאת, יִהְיוּ לְךָ בִּטָּחוֹן וְשָׁלוֹם, אַךְ אִם מְמָאֵן אַתָּה, הִנֵּּה לֹא תָגֵן עָלֶיךָ הִתְבַּצְּרוּתְךָ מִפָּנַי בְּאִי זֶה, שֶׁכֵּן צִוָּה אֱלֹהִים יִתְבָּרֵךְ וְיִתְעַלֶּה אֶת הָרוּחַ לִהְיוֹת סָר לְמִשְׁמַעְתִּי. וְצִוָּה עָלָיו לַשֵּׂאת אוֹתִי בַּשָּׁטִיחַ, וַאֲנִי יָכֹל לַעֲשׂוֹתְךָ לְמוּסָר וּלְמָשָׁל לְזוּלָתְךָ”. בָּא הַשָּׁלִיחַ וּמָסַר שְׁלִיחוּת נְבִיא־הָאֱלֹהִים שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ: “אֵין לְעִנְיָן זֶה שֶׁאַתָּה דוֹרְשׁוֹ מִמֶּנִי כָּל דֶּרֶךְ”. וְהוֹדִיעַ אוֹתוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ לַמִּלְחָמָה. חָזַר הַשָּׁלִיחַ אֶל שְׁלֹמֹה, וְהֶחֶזִיר לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה. אַחַר־כָּךְ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶל תּוֹשָׁבֵי אַרְצוֹ וְאָסַף אֵלָיו מִן הַשֵּׁדִים שֶׁהָיוּ תַּחַת יָדוֹ אֶלֶף אֲלָפִים, וְצֵרֵף אֲלֵיהֶם מִבַּלְעָדָם מִן הַשֵּׁדִים מִמִּשְׁפַּחַת מָארִד וּמִן הַשְּׂטָנִים שֶׁבְּאִיֵּי הַיָּמִים וְעַל רָאשֵׁי הֶהָרִים. צִיֵּד אֶת צְבָאוֹ וּפָתַח אֶת אוֹצְרוֹת כְּלֵי־זֵינוֹ וְחִלֵּק אוֹתָם בֵּינֵיהֶם. וְאוּלָם בַאֲשֶׁר לִנְבִיא־הָאֱלֹהִים שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִנֵּּה עָרַךְ אֶת חֵילוֹתָיו וְצִוָּה עַל חַיּוֹת הַטֶּרֶף, שֶׁיִּתְחַלְּקוּ לִשְׁנֵי עֲבָרִים לִימִין הָאֲנָשִׁים וְלִשְׂמֹאלָם. וְצִוָּה עַל הָעוֹפוֹת לַעֲמֹד בָּאִי, וְצִוָּה אוֹתָם לְנַקֵּר אֶת עֵינֵיהֶם בְּמַקּוֹרֵיהֶם בִּשְׁעַת הַהַתְקָפָה וּלְהַכּוֹת עַל פְּנֵיהֶם בְּכַנְפֵיהֶם. וְצִוָּה אֶת חַיּוֹת הַטֶּרֶף לִטְרֹף אֶת סוּסֵיהֶם. הִצִּיב לוֹ כִסֵּא־מַלְכוּת שֶׁל שַׁיִשׁ מְשֻׁבָּץ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת רָקוּעַ רִקּוּעַ זָהָב אָדוֹם, וְשָׂם אֶת מִשְׁנֵהוּ אָצָף בֶּן בְּרַכְיָה לְצַד יְמִין וְאֶת מִשְׁנֵהוּ אַלדִּמִרְיָאט לְצַד שְׂמֹאל וְאֶת מַלְכֵי בְנֵי־הָאָדָם לִימִינוֹ וְאֶת מַלְכֵי הָרוּחוֹת לִשְׂמֹאלוֹ, וְאֶת חַיּוֹת הַבָּר וְאֶת הָאֶפְעֶה וְאֶת הַנְּחָשִׁים לְפָנָיו. הִסְתָּעֲרוּ עָלֵינוּ כְּאִישׁ אֶחָד וְנִלְחַמְנוּ עִמּוֹ בִמְקוֹם רַחֲבַת־יָדַיִם זְמַן שְׁנֵי יָמִים, וּבָא עָלֵינוּ הָאָסוֹן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וּבֻצַּע בָּנוּ מִשְׁפַּט אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה. וְהָיוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁתָּקְפוּ אֶת שְׁלֹמֹה אֲנִי וְחֵילוֹתַי. אָמַרְתִּי לַאֲנָשַׁי: ‘עִמְדוּ¹⁴ נָכוֹן עַל מְקוֹמְכֶם עַד אֲשֶׁר אֵצֵא אֲלֵיהֶם לַמַּעֲרָכָה וַאֲבַקֵּשׁ לְהִלָּחֵם עִם אַלדִּמִרְיָאט’. וְהִנֵּה יָצָא אֶל הַמַּעֲרָכָה, כְּאִלוּ הוּא הַר עָצוּם וְאֵשׁ לוֹהֶטֶת וְעָשָׁן מִתְנַשֵּׂא. קָרַב וְיָרָה בִי שַׁלְהֶבֶת שֶׁל אֵשׁ, גָּבַר חִצּוֹ עַל אִשִּׁי וְצָעַק עָלַי צְעָקָה גְדוֹלָה, עַד שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁהַשָּׁמַיִם¹⁵ נִכְפּוּ עָלַי, וְנָעוּ הֶהָרִים לְקוֹלוֹ. צִוָּה אֶת אֲנָשָׁיו וְהִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ וְצָעַקְנוּ אֵלֶּה עַל אֵלֶּה, וְהִתְנַשְּׂאָה הָאֵשׁ וְעָלָה הֶעָשָׁן, וְהַלְּבָבוֹת כִּמְעָט שֶׁנִּתְפּוֹרְרוּ. וְקָמָה הַמִּלְחָמָה בִּמְלֹא תָקְפָה. וְהָיוּ הָעוֹפוֹת נִלְחָמִים בָּאֲוִיר וְחַיּוֹת־הַטֶּרֶף נִלְחָמוֹת עַל הָאֲדָמָה, וַאֲנִי נִלְחָם בְּאַלדִּמִרְיָאט עַד שֶׁהֶלְאָנִי וְהִלְאִיתִיו. אַחַר־כָּךְ חָלַשְׁתִּי וְעָזְבוּ אוֹתִי חֲבֵרַי וְחֵילֹותַי וְנֶהֱדְפוּ אֲנָשַׁי. צָעַק נְבִיא־הָאֱלֹהִים שְׁלֹמֹה: ‘תִּפְסוּ עָרִיץ זֶה, מְתֹעָב וְנוֹכֵל’. תָּקְפוּ בְנֵי־הָאָדָם אֶת בְּנֵי־הָאָדָם וְהָרוּחוֹת אֶת הָרוּחוֹת, וְנֶהְדַּף מַלְכֵּנוּ, וְהָיִינוּ לִשְׁלֹמֹה לָבַז, וְתָקְפוּ צִבְאוֹתָיו אֶת חֵילֹותֵינוּ וְהַחַיּוֹת לָהֶם מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וְהָעוֹפוֹת מֵעַל לְרָאשֵׁינוּ, מְנַקְּרִים אֶת עֵינֵי הָעָם פַּעַם בְּצִפָּרְנֵיהֶם, וּבְמַקּוֹרֵיהֶם פַּעַם, וְטוֹפְחִים עַל פְּנֵי הָעָם בְּכַנְפֵיהֶם, וְחַיּוֹת־הַטֶּרֶף נוֹשְׁכִים אֶת הַסּוּסִים וְטוֹרְפִים אֶת הָאֲנָשִׁים, עַד שֶׁהָיוּ רֹב הָעָם מוּטָלִים עַל פְּנֵי הָאָרֶץ כְּגִזְעֵי הַדְּקָלִים. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לִי, הִנֵּּה עַפְתִּי מֵעַל פְּנֵי אַלדִּמִרְיָאט. רָדַף אַחֲרֵי מַהֲלַךְ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַד שֶׁהִדְבִּיק אוֹתִי, וּבֻצַּע בִּי אֲשֶׁר צִוָּה שְׁלֹמֹה וְנִהְיֵיתִי כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה¹⁶, שֶׁכֵּן כָּרַעְתִּי מִתּוֹךְ עֲיֵפוּת. הִתְנַפֵּל עָלַי וְלָקַח אוֹתִי בַשְּׁבִי. הִתְחַנַּנְתִּי אֵלָיו אָמַרְתִּי: ‘בְּשֵׁם זֶה שֶׁהֱעֶלָה אוֹתְךָ מַעֲלָה וְהִשְׁפִּיל אוֹתִי, חוּס עָלַי וְהוֹבִלֵינִי אֶל שְׁלֹמֹה – עָלָיו הַשָּׁלוֹם’. כְּשֶׁעָמַדְתִּי לִפְנֵי שְׁלֹמֹה, קִבֵּל פָּנֵי בְּצוּרָה הַגְּרוּעָה בְיוֹתֵר, וְצִוָּה לְהֵבִיא עַמּוּד זֶה וְלַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ חָלוּל, וְחָבַשׁ אוֹתִי בְתוֹכוֹ. אַחַר־כָּךְ חָתַם אוֹתִי בְחוֹתָמוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁעָשָׂה כֵן, כְּבָלַנִי בִכְבָלִים, הֵבִיא אוֹתִי אַלדִּמִרְיָאט לְכָאן וְהִנִּיחָנִי, כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי. עַמּוּד זֶה בֵית־אֲסוּרִים הוּא, אֵפוֹא, עַד לְיוֹם הַדִּין הָאַחֲרוֹן. וּמַלְאָךְ כַּבִּיר־כֹּח הָפְקַד עָלַי לְשָׁמְרֵנִי בְבֵית־סֹהַר זֶה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר¹⁷, שֶבְּנֵי־אָדָם הִשְׁתָּאוּ לְמַרְאֵה הַשֵּׁד, מַרְאֵהוּ הַמְּעוֹרֵר זְוָעָה. אָמַר הָאֶמִיר: “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ. אָכֵן נָתַן לִשְׁלֹמֹה שִׁלְטוֹן רָב”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “רְאֵה מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִשְׁאֹל אוֹתְךָ מַשֶּׁהוּ, הַגֵּד לָנוּ פֶשֶׁר דָּבָר”. אָמַר הַשֵּׁד: “שָׁאַל כְּחֶפְצֶךָ”. אָמַר לוֹ: “כְּלוּם נִמְצָאִים בִּסְבִיבָה זוֹ שֵׁדִים, הַכְּלוּאִים מִזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּתוֹךְ קֻמְקוּמֵי פְּלִיז?” אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “כֵּן בְּיַם אַלְכַּרְכַּר¹⁸, וְעַל חוֹפוֹ שׁוֹכֵן עַם מִגֶּזַע נֹח עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁכֵּן לֹא הִגִּיעַ הַמַּבּוּל לְאֶרֶץ זוֹ, וְהָעָם בָּדוּל וּפָרוּשׁ מִכָּל יֶתֶר בְּנֵי־הָאָדָם”. שָׁאַל אוֹתוֹ הַזָּקֵן וְאָמַר: " הֵיכָן הַדֶּרֶךְ לְעִיר הַפְּלִיז, וּמַה הַמֵּרְחָק שֶׁלָּהּ מִן הַמָּחוֹז שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים הַקֻּמְקוּמִים?" אָמַר לוֹ הַשֵּׁד: “קְרוֹבָה הִיא מְאֹד”, וְהֶרְאָה לוֹ הַדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר. עָזְבוּ אוֹתוֹ וְנָסְעוּ לְדַרְכָּם, עַד שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם מַשֶּׁהוּ גָדוֹל וְשָׁחוֹר עִם שְׁתֵּי אִשִּׁים, הַמּוּנָחוֹת זוֹ מוּל זוֹ. אָמַר מוּסָא לַשֵּׁיךְ: “מַהוּ זֶה הַשָּׁחוֹר הַגָּדוֹל שָׁם וּשְׁתֵּי הָאִשִּׁים זוֹ מוּל זוֹ?” אָמַר לוֹ מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ: “שְׂמַח, הָאֶמִיר, זֹאת הִיא עִיר הַפְּלִיז. כָּךְ הִיא מְתֹאֶרֶת בְּסֵפֶר הָאוֹצָרוֹת הַסְּפוּנִים, שֶׁבְּיָדִי. חוֹמוֹתֶיהָ אֶבֶן שְׁחוֹרָה וּשְׁנֵי מִגְדָּלִים שֶׁל פְּלִיז אַנְדַלוּסִי לָהּ, הַנִּרְאִים לָרוֹאֶה כִּשְׁתֵּי אִשִּׁים זוֹ מוּל זוֹ. עַל כֵּן יִקָּרֵא לָהּ עִיר הַפְּלִיז”. נָסְעוּ הָלְאָה יָשָׁר לְשָׁם עַד הַגִּיעָם לָעִיר הַבְּנוּיָה כְּמוֹ רָמִים וּבְצוּרָה וְנִשָּׂאָה בָאֲוִיר כְּסוֹלֵלָה שֶׁאֵין לְכָבְשָׁהּ. גֹּבַהּ חוֹמוֹתֶיהָ שְׁמוֹנִים בָּאַמָּה, וְלָהּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שְׁעָרִים, שֶׁלֹּא נִרְאָה מִבַּחוּץ גַּם אֶחָד מֵהֶם וְלֹא נִכַּר לוֹ כָּל סִימָן, וְהָיוּ חוֹמוֹתֶיהָ דוֹמִים כְּאִלוּ הֵם גּוּשׁ הַר אוֹ בַּרְזֶל שֶׁהֻצַּק בִּדְפוּס. יָרְדוּ הָאֲנָשִׁים וְיָרַד הָאֶמִיר מוּסָא וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, וְשָׁקְדוּ לְהַכִּיר מְקוֹם שַׁעַר לָהּ אוֹ לִמְצֹא דֶּרֶךְ אֵלֶיהָ וְלֹא הִגִיעוּ לְכָךְ. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “טָאלִבּ, מַה תַּחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס לָעִיר זוֹ?” אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא לָהּ שַׁעַר לְהִכָּנֵס דַּרְכּוֹ". אָמַר לוֹ טָאלִבּ: “יֵיטִיב אֱלֹהִים לָאֶמִיר. נָנוּח יוֹמַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה וּנְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה, אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ וּלְהִכָּנֵס לְתוֹכָה”. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צִוָּה הָאֶמִיר מוּסָא עַל אֶחָד נְעָרָיו לִרְכֹּב עַל גָּמָל וּלְשׁוֹטֵט מִסָּבִיב לָעִיר, אֶפְשָׁר יִמְצָא סִימָן שֶׁל שַׁעַר אוֹ מָקוֹם נָמוּךְ יוֹתֵר בַּחוֹמָה, מִזֶּה שֶׁהֵם חוֹנִים בּוֹ. רָכַב אֶחָד נְעָרָיו וְנָסַע מִסָּבִיב לָהּ שְׁנֵי יָמִים עַל לֵילוֹתֵיהֶם, שׁוֹקֵד עַל נְסִיעָתוֹ מִבְּלִי לָנוּחַ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הִשְּׁלִישִׁי הוֹפִיעַ לִפְנֵי חֲבֵרָיו, כְּשֶׁהוּא מָפְתָּע מִמַּה שֶׁרָאָה מֵאָרְכָּהּ וְגֹבְהָהּ, וְאָמַר: “הָאֶמִיר, הַמָּקוֹם הַקַּל בְּיוֹתֵר שֶׁבָּהּ, הוּא הַמָּקוֹם שֶׁאַתֶּם חוֹנִים בּוֹ”. לָקַח הָאֶמִיר מוּסָא אֶת טָאלִבּ בֶּן סַהְל וְאֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְעָלוּ עַל הַר מִמּוּל לָהּ, וְהוּא נִשְׁקָף עָלֶיהָ וְרָאוּ עִיר שֶׁלֹּא רָאֲתָה עַיִן עֲצוּמָה מִמֶּנָּה, אַרְמוֹנוֹתֶיהָ גְּבוֹהִים וְכִפּוֹתֶיהָ נוֹצְצוֹת וְחַצְרוֹתֶיהָ כְמוֹ מְיֻשָּׁבִים וּנְהָרוֹתֶיהָ זוֹרְמִים מֵימָם, וְאִילָנוֹתֶיהָ נוֹשְׂאִים פִּרְיָם וְגַנֶּיהָ פּוֹרְחִים בַּהֲדָרָם. וְהִיא עִיר שְׁעָרֶיהָ בְּצוּרִים, אַךְ רֵיקָה וְשַׁכָּה, אֵין כָּל קוֹל בָּהּ וְלֹא אָדָם בְּתוֹכָהּ. לִילִית תַעֲנֶה בְכָל עֲבָרֶיהָ, וְהָעוֹף יָחוּג בְּחַצְרוֹתֶיהָ, יִקְרָא עוֹרֵב בִּקְצוֹתֶיהָ וּרְחוֹבוֹתֶיהָ, וִיקוֹנֵן עַל אֲשֶׁר הָיָה בָּהּ. עָמַד הָאֶמִיר מוּסָא מִתְעַצֵּב עַל שׁוֹמְמוּתָהּ מִיּוֹשֵׁב וְחֻרְבָּנָהּ מֵעָם וּמִשּׁוֹכֵן, וְאָמַר: “יִשְׁתַּבַּח זֶה אֲשֶׁר לֹא יְשַׁנּוּהוּ הָעֵת וְהַזְּמָנִּים, יוֹצֵר הַבְּרִיאָה בְּכֹחוֹ”. וַעֲדַיִן הוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת הָאֱלֹהִים יִתְרוֹמֵם וְיִתְעַלֶּה, כְּשֶׁנָּפַל מַבָּט¹⁹ מִמֶּנּוּ לְצַד אֶחָד וְרָאָה בוֹ שִׁבְעָה לוּחוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ לָבָן וְהֵם מַזְהִיבִים מֵרָחוֹק. נִגַּשׁ אֲלֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם חֲקוּקִים וְכָתוּב עֲלֵיהֶם. צִוָּה אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד לִקְרֹא אֶת הַכָּתוּב עֲלֵיהֶם, וְנִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְקָרָא אוֹתָם. וְהִנֵּה בָהֶם הַזְהָרָה וּמוּסָר וְתוֹכֵחָה לְאַנְשֵׁי־רְאוֹת. וְהָיָה כָתוּב עַל לוּחַ הָרִאשׁוֹן בִּכְתַב יְוָנִי: “הוֹי בֶּן־אָדָם מַה הוּא שֶׁהִסִּיחַ אֶת דַּעְתְּךָ מֵעִנְיָן שֶׁהוּא לְנֶגְדְּךָ?. הִשִּׂיאוּ אוֹתְךָ מִמֶּנּוּ חֳדָשֶׁיךָ וּשְׁנוֹתֶיךָ. כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁכּוֹס־הַמָּוֶת מָלֵא לְךָ וְעַד מְהֵרָה יִהְיֶה מִשְׁתֶּיךָ. שִׂים אֵפוֹא אֶל לִבְּךָ בְּטֶרֶם תִּטָּמַן בִּרְגָבֶיךָ. הֵיכָן הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ מָשְׁלוּ וְאֶת עוֹבְדֵי־אֱלֹהִים הִקְלוּ וְעַל צְבָאוֹת פָּקָדוּ? יָרַד עֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת וּמַחֲרִיב הַדִּירוֹת הַמְּיֻשָּׁבוֹת. הֶעֶבִירָם מִמֶּרְחָבָם בָּאַרְמוֹנוֹת אֶל מְצָרֵי הַקְּבָרוֹת”. וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן הַמְּלְָכִים וְאֵלֶּה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יָשָׁבוּ?

אֶת אֲשֶׁר בָּנוּ בָּהּ וְאֶת מוֹשְׁבוֹתָם עָזָבוּ.

הָיוּ מַשְׁכּוֹן־קֶבֶר, עֲרֵבִים לַאֲשֶׁר פָּעָלוּ,

וַיִּהְיוּ מַאֲכָל לְרִמָּה אַחֲרֵי אֲשֶׁר כָּלוּ.

הֵיכָן הַצָּבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יָגֵנּוּ וְלֹא מוֹעִיל בָּם?

וְהֵיכָן כָּל אֲשֶׁר אָסְפוּ בְתוֹכָן וְאוֹצְרוֹתָם?

פְּקֻדַּת אֲדוֹן כִּּסֵא־הַכָּבוֹד עַד מְהֵרָה בָּאָתָם,

וְלֹא הִצִּילָם מֶנּוּ הוֹנָם, וְלֹא בוֹ עֶזְרָתָם.

עָמַד הָאֶמִיר מוּסָא הָמוּם וְנִגְּרוּ דִמְעוֹתָיו עַל לֶחְיוֹ, וְאָמַר: “אָכֵן הַנְּזִירוּת הִיא הַהַצְלָחָה עַד תַּכְלִית וּלְכָל חֵקֶר אַחֲרִית”. הֵבִיא קֶסֶת וְגִלָּיוֹן וְכָתַב אֶת אֲשֶׁר עַל הַלּוּחַ הָרִאשׁוֹן. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה כָתוּב עָלָיו: “הוֹי בֶן אָדָם, מַה הִתְעֲךָ בִדְבַר הַחִדָּלוֹן וּמַה הִסִּיחַ דַּעְתְּךָ מִבּוֹא יוֹמְךָ הָאַחֲרוֹן? כְּלוּם אִי־אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מְעוֹן הָאֲבַדּוֹן, וְאֵין לְאֶחָד בּוֹ מָקוֹם בּוֹ נֶצַח יִשְׁכֹּן, וְעִם זֶה אַתָּה מַבִּיט אֵלָיו וְשׁוֹקֵד עָלָיו? הֵיכָן הַמְלָכִים אֲשֶׁר בָּבֶל בָּנוּ, וּבְקַצְוֵי אֶרֶץ מַלְכוּתָם כּוֹנָנוּ? הֵיכָן הֵם אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת אִצְפָהָאן וְאֶת אֶרֶץ כֹרָאסָאן. קְרָאָם קוֹרֵא הַמָּוֶת וְלוֹ נַעֲנוּ, וּדְרָשָׁם כָּרוֹז שֶׁל הַכִּלָּיוֹן וְאָמְרוּ: “הִנֵּנוּ”. וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם אֲשֶׁר בָּנוּ וַאֲשֶׁר כּוֹנָנוּ. וְלֹא הֵגֵן עֲלֵיהֶם אֲשֶׁר צָבְרוּ וּמָנוּ”. וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן אֲשֶׁר בָּנוּ אֵלֶּה הֵקִימוּ כְמוֹ רָמִים,

תּוֹכָם חֲדָרִים, לֹא יִשְׁווּ לָהֶם בִנְיָנִים?

אָסְפוּ צְבָאוֹת וְחֵילוֹת, מִפַּחַד פָּחָדוּ

מֵהַשְׁפָּלַת גְּזֵרַת אֵל, וַיָּקְלוּ, וְיָרָדוּ.

הֵיכָן מַלְכֵי־פָרָס מִבְצְרֵיהֶם בִּצֵּרוּ?

עָזְבוּ הָאָרֶץ כְּאִילוּ לֹא הָיוּ, עָבְרוּ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא וְאָמַר: “אָכֵן לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְנוּ”.²⁰ כָּתַב מַה שֶׁהָיָה עָלָיו וְנִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשְּׁלִישִׁי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֶמִיר מוּסָא נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשְּׁלִישִׁי, וּמָצָא כָתוּב: “הוֹי בֶּן־אָדָם, אוֹהֵב אַתָּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמַסִּיחַ דַּעְתְּךָ וְשׁוֹכֵחַ עִנְיַן רַבְּךָ. עוֹבֵר כָּל יוֹם מִימֵי חַיֶּיךָ וְאַתָּה מְרֻצֶּה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקֶךָ. הַקְדֵּם לְהָכִין צֵידָה לְיוֹם הַדִּין וְהִתְכּוֹנֵן לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה שָׁם לִפְנֵי אֲדוֹן כָּל הָאָדָם”. וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן הֵם אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת הָאֲרָצוֹת כֻּלָן,

סִנְד וְהֹדּוּ, וְְתָקְפוּ וְעָרְצוּ בְתוֹכָן,

וְסִנְג' וְכוּשׁ נִכְנְעוּ לִפְקֻדָּתָם,

וְלוּב אַחֲרֵי הַמְרוֹתָם וְהִתְנַשְׂאָם?

אַל תְּצַפֶּה לִידִיעָה מֵאֲשֶׁר בְּקִבְרוֹ נִקְבָּר,

לֹא יְתֹאַר אֲשֶׁר תִּמְצָא לְכָךְ מַנִּיד דָּבָר.

מִתַּהְפּוּכוֹת הַמָּוֶת תְּאוּנוֹת הִדְהִימוּם

וְלֹא הִצִּילוּם מִן הָאַרְמוֹנוֹת אֲשֶׁר הֵקִימוּם.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא בְּכִי רָב. נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַרְבִיעִי, וְרָאָה כָתוּב עָלָיו: “הוֹי בֶּן־אָדָם, עַד כַּמָּה יִתֵּן לְךָ אֲדוֹנְךָ אָרְכָּה, כְּשֶׁאַתָּה צוֹלֵל בְּיַם שַׁעֲשׁוּעֶיךָ. כְּלוּם הֻגַּד לְךָ כִּי לֹא תָמוּת? הוֹי בֶּן־אָדָם, אַל יַתְעוּךָ יָמֶיךָ וְלֵילוֹתֶיךָ וְשָׁעוֹתֶיךָ הַמַּשִּׂיאִים אוֹתְךָ בְּהַסִּיחָם אֶת דַּעְתְּךָ. וְדַע שֶׁהַמָּוֶת אוֹרֵב לְךָ, וְעוֹלֶה עַל כְּתֵפֶךָ. אֵין יוֹם עוֹבֵר מִבְּלִי שֶׁיַּשְׁכִּים אֵלֶיךָ בַּבֹּקֶר וְיַעֲרִיב בָּעֶרֶב אֶצְלֶךָ. הִשָּׁמֵר מֵהַתְקָפָתוּ וְהִתְכּוֹנֵן לִקְרָאתוֹ. כְּמִקְרֵנִי יִקְרֶה גַּם אוֹתְךָ. כְּבָר הִפְסַדְתָּ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְאִבַּדְתָּ תַּעֲנוּגוֹת עִתּוֹתֶיךָ. שְׁמַע אֵפוֹא לִדְבָרַי וּבְטַח בַּאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים. אֵין לְעוֹלָם זֶה יַצִּיבוּת כָּל מְאוּם, אֵין עוֹלָם זֶה אֶלָּא כְּבֵית עַכָּבִיש לֹא יָקוּם”. וְרָאָה בְּשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

"הֵיכָן הָאִישׁ מִגְדָּלִים אֵלֶּה יָצַר וּבָנָם,

יָצַק אוֹתָם אֵיתָן עַד מָרוֹם הֵרִימָם?

הֵיכָן שׁוֹכְנֵי טִירוֹת אֵלֶּה, הָעָם

נָסְעוּ וַיֵּלְכוּ בִּפְקֹד אֵל פְּקֻדָּתָם?

קְבָרוֹת יִשְׁכֹּנוּ, עֵרָבוֹן עַד יוֹם קָם,

בּוֹ יוֹצֵא לָאוֹר כָּל נִסְתָּר וְנֶעֱלָם.

זוּלָתִי אֵל עֶלְיוֹן אֵין קַיָּם,

אַךְ לוֹ הַכָּבוֹד עַד עוֹלָם.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא וְכָתַב אֶת כָּל זֶה כֻלּוֹ²¹. נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַחֲמִשִּׁי וְרָאָה כָתוּב עָלָיו: הוֹי בֶּן אָדָם, מַה הוּא הָעוֹצֵר בַּעַדְךָ מִשְׁמֹעַ לְקוֹל יוֹצְרךָ, בּוֹרְאֲךָ אֲשֶׁר כִּלְכֵּל אוֹתְךָ וְאַתָּה יֶלֶד, וַיְגַדְּלֶךָ לִהְיוֹת לְאִישׁ? כְּלוּם תְּשַׁלֵּם טוּבוֹ עָלֶיךָ בִּכְפִיַּת־טוֹבָה, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַשְׁקִיף עָלֶיךָ בְּחַסְדּוֹ, וּבְחַסְדּוֹ יֶחֱסֶה עָלֶיךָ וְיַעַזְרֶךָּ? אָכֵן שָׁעָה קְבוּעָה לְךָ מָרָה מִדַּם אָהָל וְיוֹקֵד יוֹתֵר מִגְחָלִים לוֹחֲשׁוֹת, הִכּוֹן אֵפוֹא, כִּי מִי יַמְתִּיק לְךָ מְרִירוּתָהּ, מִי יְכַבֶּה יְקוֹד גְחָלֶיהָ. הִתְבּוֹנֵן לְעַמִּים וּלְדוֹרוֹת אֲשֶׁר קָמוּ לְפָנֵיךָ, וְקַח מָשָׁל וּמוּסָר בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ וְאֵינֶךָ". וּבְשִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ חֲקוּקִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן נְסִיכֵי עוֹלָם? תַּמּוּ כָּלוּ.

תִּרְאֵם עַל אוֹצְרוֹתֵיהֶם סְרוּחִים בָּלוּ.

בְּרָכְבָם לְפָנִים רָאִיתָ צְבָאָם סְבִיבוֹתָם,

מִלְּאוּ עוֹלָם עַל סוּסֵיהֶם בַּעֲלוֹתָם.

כַּמָּה נְסִיכִים בְּשַׁעְתָּם, תַּחְתָּם כָּפוּ,

כַּמָּה צְבָאוֹת כָּבְשׁוּ תַּחַת יָדָם סָפוּ?

הִנֵּּה מִשְׁפַּט אֲדוֹן כִּסֵא הַכָּבוֹד קִדְּמָם,

אַחֲרֵי כָּל אָשְׁרַם רַק קָלוֹן כִּסָּם.

נָגְעוּ הַדְּבָרִים בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאֶמִיר מוּסָא וּכְתָבָם לוֹ. אַחַר־כָּךְ נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַשִּׁשִּׁי וְרָאָה כָתוּב עָלָיו: “הוֹי בֶּן־אָדָם, אַל תְּדַמֶּה בְּלִבְּךָ כִּי הַבִּטָּחוֹן יְאַשְּׁרֶךָ נֶצַח. שֶׁכֵּן כְּבָר נֶחְתַּם עַל רֹאשְׁךָ חוֹתַם הַמָּוֶת. הֵיכָן הוֹרֶיךָ? הֵיכָן נִשְׁאֲרוּ אֲחֶיךָ? הֵיכָן יְדִידֶיךָ וַאֲהוּבֶיךָ. לַאֲבַק קְבָרוֹת נִתְּנוּ גּוּפוֹת כָּל בְּנֵי תְמוּתָה אֵלֶּה, וְנַפְשׁוֹתֵיהֶם עָמְדוּ לִפְנֵי הֲדַר עֶלְיוֹן, הַסּוֹלֵחַ לַכֹּל, כְּמוֹ לֹא שָׁתוּ לֹא אָכָלוּ מֵעוֹלָם. הָשִׁיבָה אֵפוֹא אֶל לִבֶּךָ אֶת מַצָּבְךָ אַתָּה, בְּטֶרֶם יָרַד גּוּפְךָ לִקְבָרוֹת”. וְהָיוּ חֲקוּקִים שָׁם בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הֵיכָן כָּל הַמּוֹשְׁלִים מוֹשְׁלֵי הַפְרַנְקִים אַיָּם?

הֵיכָן אֵלֶּה אֲשֶׁר טַנְגִ’יר²² הָיְתָה מִשְׁכָּנָם?

הִנֵּּה מַעֲשֵׂה כֻלָם עַל סֶפֶר נִרְשָׁם,

עֵדוּת לְאֶחָד עֵינוֹ פְקוּחָה, וּמְשַׁלֵּם שְׂכָרָם.

תָּמַהּ הָאֶמִיר מוּסָא עַל כָּל זֶה. כָּתַב לוֹ גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה וְיָרַד מִן הָהָר, וּכְבָר צֻיֵּר לִפְנֵי־עֵינָיו כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הַצָּבָא, עָמַד שָׁם אוֹתוֹ יוֹם, מְטַכְּסִים תַּחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס לָעִיר. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא לְמִשְנֵהוּ טָאלִבּ בֶּן סַהְל וּלְאֵלֶּה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ מִן הַפָּמַלְיָה שֶׁלּוֹ: “כֵּיצָד תִּהְיֶה הַתַּחְבּוּלָה לְהִכָּנֵס לְעִיר זוֹ, שֶׁנִּרְאֶה נִפְלְאוֹתֶיהָ? וְאֶפְשָׁר אָנוּ מוֹצְאִים בָּהּ, מַה שֶׁנַּשִּׂיג בּוֹ חֶסֶד נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “יַתְמִיד אֱלֹהִים טוּב הָאֶמִיר, נַעֲשֶׂה סֻלָּם וְנַעֲלֶה בוֹ, אֶפְשָׁר אָנוּ מַגִּיעִים לְשַׁעַר מִבִּפְנִים”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “דָּבָר זֶה לֹא עָלָה בְדַעְתִּי, וְהוּא הַטּוֹב שֶׁבָּעֵצוֹת”. קָרָא לַנַּגָּרִים וְלַנַּפָּחִים וְצִוָּה שֶׁיִּגְזְרוּ עֵצִים שָׁוִים זֶה לָזֶה וְיַעֲשׂוּ סֻלָּם רָקוּעַ רִקּוּעֵי בַּרְזֶל. עָשׂוּ כֵן וְחִזְּקוּהוּ, וְשָׁהוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ חֹדֶשׁ תָּמִים. הִתְאַסְּפוּ הָאֲנָשִׁים וְהֵקִימוּ אוֹתוֹ וּסְמָרוּהוּ לַחוֹמָה, וְעָלָה שָׁוֶה לָהּ בְּגָבְהוֹ, כְּאִלוּ נַעֲשֶׂה לָהּ עוֹד לִפְנֵי אוֹתוֹ יוֹם. הִתְפַּלֵּא הָאֶמִיר מוּסָא עָלָיו, וְאָמַר: “יְבָרֵךְ אֶתְכֶם אֱלֹהִים, כְּאִלוּ מְדַדְתֶּם אוֹתוֹ לַחוֹמָה, עַד כְּדֵי כָךְ יָפֶה מַעֲשֵׂה־יְדֵיכֶם”. אַחַר־כָּךְ אָמַר לָאֲנָשִׁים: “מִי מִכֶּם יַעֲלֶה וִיטַפֵּס עַל הַחוֹמָה וְיֵלֵךְ עָלֶיהָ וְיִמְצָא תַּחְבּוּלָה לָרֶדֶת לְמַטָּה לְתוֹךְ הָעִיר, לִרְאוֹת כֵּיצָד הָעִנְיָן וְיוֹדִיעֵנוּ דָּבָר אֵיךְ לִפְתֹחַ אֶת הַשַּׁעַר?” אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֲנִי אֲטַפֵּס עָלֶיהָ, הָאֶמִיר, וְאֵרֵד וְאֶפְתַּח”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “עֲלֵה, יְבָרֵךְ אוֹתְךָ אֱלֹהִים”. עָלָה הָאִישׁ בַּסֻּלָם עַד שֶׁהִגִּיעַ לְשִׂיאוֹ, קָם עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְנָעַץ מָבָּטוֹ²³ בָעִיר, וְהִכָּה בְּכַפָּיו וְצָעַק בְּרוֹם קוֹלוֹ וְאָמַר: “יָפָה אַתְּ”, וְהֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הָעִיר. וְנִתְכַּתֵּשׁ בְּשָׂרוֹ עַל עַצְמוֹתָיו. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “אִם פִּקֵּחַ עָשָׂה כָךְ, כֵּיצָד יִהְיֶה מַעֲשֵׂה הַמְשֻׁגָּע? אִם אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן בְּכָל אֲנַשֵׁינוּ לֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד. חֲסַרֵי אוֹן אָנוּ לְמַלֵּא חֶפְצֵנוּ וְחֶפֶץ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. סְעוּ מִפֹּה, אֵין לָנוּ חֶפֶץ בְּעִיר זוֹ”. אָמַר אֶחָד מֵהֶם: “אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה אַחֵר אַמִּיץ מִמֶּנּוּ”. עָלָה שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וַחֲמִשִׁי. לֹא פָסְקוּ לַעֲלוֹת בְאוֹתוֹ סֻלָּם אֶחָד אַחֲרֵי אֶחָד, עַד שֶׁהָלְכוּ מֵהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר אִישׁ, וְעָשׂוּ כְפִי שֶׁעָשָׂה הָרִאשׁוֹן. אָמַר הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “לֹא יִסְכֹּן לְעִנְיָן זֶה אָדָם זוּלָתִי אֲנִי”. וְאֵין הַמְנֻסֶּה דּוֹמֶה לַבִּלְתִּי־מְנֻסֶּה. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “אַל תַּעֲשֶׂה זֹאת, וְאִי־אֶפְשָׁר שֶׁאַתָּה תַּעֲלֶה לַחוֹמָה, שֶׁאִם אַתָּה מֵת, תְּהֵא סִבָּה לְמוֹתֵנוּ כֻּלָּנוּ, וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵאִתָּנוּ אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אַתָּה מוֹרֶה־הַדֶּרֶךְ לָעָם”. אָמַר לוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “אֶפְשָׁר שֶׁדָּבָר זֶה יִהְיֶה עַל יָדִי, בִּרְצוֹן אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. הִסְכִּימוּ כָּל הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם עַל עֲלִיָּתוֹ. קָם הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד וְאִמֵּץ רוּחוֹ וְאָמַר: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”. עָלָה עַל הַסֻּלָּם, כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא בְּשֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְקָרָא אֶת פְּסוּקֵי הַהַצָּלָה שֶׁבַּקֻּרְאָן²⁴ עַד שֶׁהִגִּיעַ לִמְרוֹמֵי הַחוֹמָה. סָפַק בְּיָדָיו וְנָעַץ מָבָּטוֹ²⁵. צָעֲקוּ אֵלָיו הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם יַחְדָּו וְאָמְרוּ: “הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, אַל תַּעֲשֶׂה כֵן וְאַל תַּפִּיל עַצְמְךָ”. וְאָמְרוּ: “אָכֵן לֵאלֹהִים אָנוּ וְאֵלָיו אָנוּ שָׁבִים. אִם הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד נוֹפֵל, נִשְׁמָדִים אָנוּ כֻּלָּנוּ”. צָחַק הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד יֶתֶר־צְחוֹק וְיָשָׁב שָׁעָה אֲרֻכָּה מַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וְקוֹרֵא פְסוּקֵי הַהַצָּלָה. אַחַר־כָּךְ קָם, הִתְנָשֵּׂא וְהִכְרִיז בְּרוֹם קוֹלוֹ: “הָאֶמִיר, אֵין כָּל רָעָה לְנֶגְדְּכֶם. כְּבָר הֶעֱבִיר אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה מֵעָלַי אֶת מְזִמַּת הַשָׂטָן וְעָרְמָתוֹ בְּבִרְכַּת הַקְרִיאָה”: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר: “מַה רָאִיתָ, הַשֵּׁיךְ?” אָמַר לוֹ: “כְּשֶׁהִשַּׂגְתִּי אֶת שִׂיא הַחוֹמָה רָאִיתִי עֶשֶׂר נְעָרוֹת הַדּוֹמוֹת כְאִילּוּ הָיוּ לְבָנוֹת בָּרָקִיעַ וְהֵן קוֹרְאוֹת לִי…”

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד אָמַר: “כְּשֶׁהִשַּׂגְתִּי אֶת שִׂיא הַחוֹמָה רָאִיתִי עֶשֶׂר נְעָרוֹת הַדּוֹמוֹת כְאִילּוּ הָיוּ לְבָנוֹת בָּרָקִיעַ וְהֵן רוֹמְזוֹת לִי בִידֵיהֶן לֵאמֹר: “בּוֹא אֵלֵינוּ”. וְנִדְמֶה לִי שֶׁמִּתַּחַת לִי יַם שֶׁל מַיִם, וּבִקַּשְׁתִּי לְהַפִּיל עַצְמִי כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ חֲבֵרֵינוּ. וְאוּלָם רָאִיתִי אוֹתָם מוּטָלִים מֵתִים לָאָרֶץ, וְהִתְאַפַּקְתִּי מִלֶּכֶת אַחֲרֵיהֶן וְקָרָאתִי מַשֶּׁהוּ מִסֶּפֶר אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְהֶעֱבִיר אֱלֹהִים מֵעָלַי מְזִמָּתָן, וְהִסְתַּלְּקוּ מִמֶּנִי וְלֹא הִשְׁלַכְתִּי עַצְמִי אַחֲרֵי שֶׁהֵשִׁיב אֱלֹהִים מֵעָלַי מְזִמָּתָן וְכִשּׁוּפָן. וְאֵין סָפֵק בַּדָּבָר שֶׁכִּשּוּף הוּא וּתְכָכִים שֶׁעָשׂוּ אוֹתָם תּוֹשָׁבֵי אוֹתָהּ עִיר, כְּדֵי לְהָשִׁיב מֵעָלֶיהָ כָּל מִי שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁקִיף עָלֶיהָ וְשׁוֹאֵף לְהַגִּיע אֵלֶיהָ. וַהֲרֵי אֵלֶּה חֲבֵרֵינוּ מוּטָלִים מֵתִים”. הִתְהַלֵךְ עַל הַחוֹמָה עַד שֶׁהִגִּיעַ אֶל שְׁנֵי מִגְדְּלֵי הַפְּלִיז, וְרָאָה שְׁנֵי שְׁעָרִים שֶׁל זָהָב לָהֶם, וְאֵין מַנְעוּל עֲלֵיהֶם וְאֵין סִימָן בָּהֶם לְפָתְחָם. עָמַד הַשֵּׁיךְ כַּמָּה שֶׁחָפֵץ אֱלֹהִים, וְהִתְבּוֹנֵן וְרָאָה בְאֶמְצַע אַחַד השְּׁעָרִים צוּרַת פָּרָשׁ שֶׁל פְּלִיז, לוֹ כַף יַד שְׁלוּחָה כְּאִלוּ הוּא מְרַמֵּז בָּהּ, וְעָלֶיהָ כְתָב כָּתוּב. קָרָא אוֹתוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד, וְהִנֵּה כָּתוּב בּוֹ: “שַׁפְשֵׁף אֶת הַמַּסְמֵר שֶׁבְּטַבּוּרוֹ שֶׁל הַפָּרָשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר שִׁפְשׁוּף, וְהַשַּׁעַר יִפָּתַח”. הִתְבּוֹנֵן בַּפָּרָשׁ, וְהִנֵּה בְטַבּוּרוֹ מַסְמֵר קָבוּעַ אֵיתָן. שִׁפְשֵׁף בּוֹ, וְנִפְתָּח הַשַּׁעַר מִיָּד, וְלוֹ קוֹל כָּרָעַם. נִכְנַס בְּדַרְכּוֹ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ־אלצַּמַד, וְהָיָה אִישׁ נַעֲלֶה וְיוֹדֵעַ בְכָל הַלְשׁוֹנוֹת וְהַכְּתָבִים. הָלַךְ עַד שֶׁנִּכְנַס לִפְרוֹזְדוֹר אָרֹךְ שֶׁיָּרַד מִמֶּנּוּ בְמַדְרֵגוֹת, וּמָצָא מָקוֹם עִם סַפְסָלִים אֲרֻכִּים לְאֹרֶךְ הַקִּיר, יָפִים, וַעֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים מֵתִים וְעַל רָאשֵׁיהֶם מָגִנִּים מְהֻדָּרִים וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת וּקְשָׁתוֹת דְּרוּכוֹת וְחִצִּים עֲלֵיהֶם, עֲרוּכִים. וּמֵאֲחוֹרֵי הַשַּׁעַר עַמּוּד שֶׁל בַּרְזֶל, וּמִתְרָסִים שֶׁל עֵץ וּמַנְעוּלִים מַעֲשֶׂה אָמָּן וְכֵלִים מְתֻקָּנִים מְשֻׁכְלָלִים לְבִטָּחוֹן. אָמַר בְּלִבּוֹ: "אֶפְשָׁר שֶׁהַמַּפְתֵּחוֹת אֵצֶל אֲנָשִׁים אֵלֶּה. הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְהִנֵּה רָאָה זָקֵן שֶׁנִּרְאֶה הָיָה שֶׁהוּא הַגָּדוֹל בָּהֶם לְשָׁנִים, וְהוּא עַל סַפְסָל גָּבוֹהַּ בֵּין הָאֲנָשִׁים הַמֵּתִים. אָמַר הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד בְּלִבּוֹ: “וּמַה אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין מַפְתֵּחוֹת עִיר זוֹ עִם זָקֵן זֶה? וְאֶפְשָׁר הוּא שׁוֹעֵר הָעִיר וְאֵלֶּה תַּחַת יָדוֹ”. נִגַּשׁ אֵלָיו וְהֵרִים בְּגָדָיו, וְהִנֵּה הַמַּפְתֵּחוֹת תְּלוּיִים בְּמָתְנָיו. כְּשֶׁרָאַה אוֹתָם שָׂמַח שִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְכִמְעַט יָצָא מִכֵּלָיו מִשִּׂמְחָה. נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת וְנִגַּשׁ לַשַּׁעַר, וּפָתַח אֶת הַמַּנְעוּלִים וּמָשַׁךְ אֶת הַשַּׁעַר וְאֶת הַמִּתְרָסִים וְאֶת הַכֵּלִים לְמִשְׁמָר. וְנִפְתְּחוּ וְנִפְתַּח הַשַּׁעַר בְּקוֹל כָּרַעַם, מִהיוֹתוֹ גָדוֹל וְאָיֹם, הַכֹּל בּוֹ עָצוּם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַשֵּׁיךְ: “אַללָּהּ הוּא הַגָדוֹל”, וְגִדְּלוּ הָאֲנָשִׁים עִמוֹ לְאַללָּה, וְשָׂמְחוּ וְשָׂשׂוּ, וְשָׂמַח הָאֶמִיר מוּסָא שֶׁיָּצָא הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד בְּשָׁלוֹם וּפָתַח אֶת שַׁעַר הָעִיר. הוֹדוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים עַל מַה שֶׁעָשָׂה, וְנִזְדָּרְזוּ הַצָּבָא כֻלָּם לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר. קָרָא אֲלֵיהֶם הָאֶמִיר מוּסָא וְאָמַר לָהֶם: “בְּנֵי־אָדָם, אֵין אָנוּ בְטוּחִים, אִם אָנוּ נִכְנָסִים כֻּלָּנוּ, אֵין אָנוּ בְטוּחִים מִפְּנֵי מִקְרִים שֶׁיְּכֹלִים לִקְרוֹת, וְאוּלָם יִכָּנֵס הַחֵצִי, וְיִשָּׁאֵר הַחֵצִי מֵאַחֲרָיו”. נִכְנַס הָאֶמִיר מוּסָא דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר וְעִמּוֹ מַחֲצִית הָאֲנָשִׁים, כְּשֶׁהֵם נוֹשְׂאִים כְּלֵי־מִלְחָמָה. הִתְבּוֹנְנוּ הָאֲנָשִׁים לַחֲבְרֵיהֶם, וּמָצְאוּם מֵתִים, וְקָבְרוּ אוֹתָם. רָאוּ אֶת הַשּׁוֹעֲרִים וְאֶת הַמְּשָׁרְתִּים וְאֶת שׁוֹמְרֵי הַסַּף וְאֶת הַסְּגָנִים שׁוֹכְבִים עַל מַצָעֵי הַמֶּשִׁי, כֻּלָּם מֵתִים. נִכְנְסוּ לְשׁוּק הָעִיר, וְרָאוּ שׁוּק עָצוּם, בִּנְיָנָיו נִשָּׂאִים, שָׁוִים בְּקוֹמָה, אֵין הָאֶחָד עוֹלֶה מֵעַל הַשֵּׁנִי וְהַחֲנוּיוֹת פְּתוּחוֹת וְהַמֹאזְנַיִם תְּלוּיוֹת וּכְלֵי הַפְּלִיז עֲרוּכִים וְהַמַּחְסָנִים מְלֵאִים מִכָּל הַסְּחוֹרוֹת, וְרָאוּ אֶת הַסּוֹחֲרִים מֵתִים בַּחֲנוּיוֹתֵיהֶם, וּכְבָר יָבֵשׁ עוֹרָם עֲלֵיהֶם, וְרַקְבוּ עַצְמוֹתֵיהֶם, וְהָיוּ לְמוּסָר לְכָל לוֹקֵחַ מוּסָר. רָאוּ אַרְבָּעָה שְׁוָקִים נִפְרָדִים מְלֵאִים הוֹן. הִנִּיחוּ אוֹתָם וְהָלְכוּ אֶל שׁוּק אֲרִיגֵי הַמֶּשִׁי וָצֶמֶר, וְהִנֵּה בוֹ מִן הַמֶּשִׁי וְהַדִּיבָג אָרוּג בְּזָהָב אָדֹם וָכֶסֶף לָבָן בִּגְוָנִים שׁוֹנִים, וּבַעֲלֵיהֶם מֵתִים, שְׂרוּעִים עַל עוֹרוֹת עִזִּים וְכִמְעַט מְדַבְּרִים. הִנִּיחוּ אוֹתָם וְהָלְכוּ לְשׁוּק הָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת וְהַפְּנִינִים וְהָאֹדֶם, וְהָלְכוּ אֶל שׁוּק הַשֻּלְחָנִים וּמָצְאוּם מֵתִים וְתַחְתֵּיהֶם מִינֵי מֶשִׁי וְשִׁירָאִין וַחֲנוּיּוֹתֵיהֶם מְלֵאוֹת זָהָב וָכֶסֶף. הִנִּיחוּ אוֹתָם וְעָבְרוּ לְשׁוּק מוֹכְרֵי־הַבְּשָׂמִים, וְהִנֵּה חֲנֻיוֹתֵיהֶם מְלֵאוֹת כָּל מִינֵי בְּשָׂמִים וְשַׁלְפּוּחִיּוֹת שֶׁל מוּשָׁק וּמֹר וְעִנְבָּר וַאֲהָלִים וְנַד וְכֹפֶר וְזוּלַת זֶה, וּבַעֲלֵיהֶן כֻּלָּם מֵתִים. וְאֵין אֵצְלָם מַשֶּׁהוּ מִן הָאוֹכָלִין. וּכְשֶׁעָלוּ מִשּׁוּק מוֹכְרֵי־הַבְּשָׂמִים, מָצְאוּ קָרוֹב לוֹ אַרְמוֹן מְפֹאָר וּבָנוּי אֵיתָן. נִכְנְסוּ אֵלָיו וּמָצְאוּ דְגָלִים פְּרוּשִׂים וַחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּקְשָׁתוֹת עַל מֵיתָרִים וּמָגִנִּים תְּלוּיִים בְּשַׁרְשְׁרָאוֹת שֶׁל זָהָב וָכֶסֶף וְקוֹבָעִים מְצֻפִּים זָהָב אָדֹם. וּבְמִסְדְּרוֹן אוֹתוֹ אַרְמוֹן סַפְסָלִים שֶׁל שֵׁן רְקוּעִים זָהָב נוֹצֵץ וּמֶשִׁי, וַעֲלֵיהֶם אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר צָפַד עוֹרָם עַל עַצְמוֹתָם. יַחְשְׁבֵם הַבַּעַר לִישֵׁנִים, וְאוּלָם הֵם מֵתוּ מֵחֹסֶר מָזוֹן וְטָעֲמוּ טַעַם מִיתָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד הָאֶמִיר מוּסָא מְשַׁבֵּחַ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מִתְבּוֹנֵן לְיָפְיוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַרְמוֹן וְאֵיתָן בִּנְיָנוֹ וּפֶלֶא אֳמָנוּתוֹ, בַּתֹּאַר הַיָּפֶה בְיוֹתֵר וְהַהַנְדָסָה הַמְתֻכֶּנֶת בְּיוֹתֵר. וְהָיָה רֹב פִּתּוּחוֹ בְּסִמְפּוֹרְיָן יָרֹק, וְעַל סְבִיבֹותָיו כְּתוּבִים בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הִתְבּוֹנֵן אֶל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה, הָאִישׁ,

וַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר בְּטֶרֶם תִּסַּע חִישׁ.

וְהַקְדִּים לְהָכִין צֵדָה אֲשֶׁר תַּשִׂיג מִכָּל טוֹב,

שֶׁכֵּן כָּל שׁוֹכֵן חָצֵר סוֹפוֹ לִנְסֹעַ וְלַעֲזֹב.

וְהִתְבּוֹנֵן לְקָהָל פֵּאֲרוּ מְעוֹנוֹתֵיהֶם,

וַיַּשְׁכִּימוּ בֶעָפָר מַשְׁכּוֹן עַל פָּעֳלֵיהֶם.

בָּנוּ וְלֹא הוֹעִיל הַבִּנְיָן, וְאָצָרוּ,

הוֹנָם לֹא הִצִּילָם עֵת יְמֵי חַיֵּיהֶם נִגְמָרוּ.

כַּמָּה קִוּוּ לַאֲשֶׁר לֹא חֻלַּק לָהֶם, וַיַעַבְרוּ

אֶל הַקְּבָרוֹת וְלֹא הוֹעִיל לָהֶם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ.

וְיָרְדוּ מִמְּרוֹם תִּפְאֶרֶת מַעֲלָתָם

לְשֶׁפֶל מֵצַר שְׁאוֹל, רָעָה יְרִידָתָם.

וַיּבוֹא אֲלֵיהֶם קוֹרֵא אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקְבָּרוּ:

הֵיכָן כִּסְאוֹת־הַמַלְכוּת וְהַכְּתָבִים וּבְגָדִים פֵּאָרוּ?

הֵיכָן הַפָּנִים אֲשֶׁר הָיוּ רְעוּלוֹת,

עַל פְּנֵיהֶן יוּרְדוּ הַוִּילוֹנוֹת וְהַכִּילוֹת?

וַיְהִי הַקֶּבֶר בִמְקוֹמָם לְשׁוֹאֲלָם מַעַן:

בַּאֲשֶׁר לַלְחָיַיִם הִנֵּּה חָלַף מֵהֶן שׁוֹשָׁן.

אָרְכוּ הַיָּמִים אֲשֶׁר שָׁתוּ וְאָכָלוּ,

וְאַחֲרֵי טוּב הָאֹכֶל שָׁבוּ אֻכָּלוּ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא עַד שֶׁהִתְעַלֵּף, וְצִוָּה לִכְתֹּב שִׁיר זֶה, וְנִכְנַס לָאַרְמוֹן.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֶמִיר מוּסָא נִכְנַס לָאַרְמוֹן וְרָאָה אוּלָם גָּדוֹל וְאַרְבָּעָה חֲדָרִים גְּדוֹלִים וְנִשָּׂאִים, מַקְבִּילִים זֶה אֶל זֶה, רְחָבִים, מְקֻשָּׁטִים פִּתּוּחִים בְּזָהָב וּבְכֶסֶף סַסְגוֹנִי וּבְאֶמְצָעִיתוֹ מִזְרָקָה גְּדוֹלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְעָלֶיהָ אֹהֶל שֶׁל דִּיבָג, וּבְתוֹךְ אוֹתָם חֲדָרִים מְקוֹמוֹת יְקָר וּמִזְרָקָה מְפֹאֶרֶת וַאַגַּן שַׁיִשׁ וְצִנּוֹרוֹת מַיִם עוֹבְרִים מִתַּחַת לְאוֹתָם חֲדָרִים. וְאוֹתָם אַרְבַּעַת הַצִּנוֹרוֹת יִזְרְמוּ מַיִם וְיִקָּוּוּ בְתוֹךְ יַמַּה עֲצוּמָה שֶׁל שַׁיִשׁ סַסְגוֹנִי. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא לַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד: “בּוֹא וְנִכָּנֵס לְתוֹךְ חֲדָרִים אֵלֶּה”. נִכְנְסוּ לַחֶדֶר הָרִאשׁוֹן וּמָצְאוּהוּ מְמֻלָּא בְזָהָב וּבְכֶסֶף לָבָן וּפְנִינִים וַאֲבָנִים יְקָרוֹת וְאֹדֶם וּמַתָּכוֹת יְקָרוֹת. וּמָצְאוּ בּוֹ תֵבוֹת מְמֻלָּאוֹת בְּדִּיבָג אָדוֹם וְצָהֹב וְלָבָן. עָבְרוּ לַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וּפָתְחוּ אָרוֹן שֶׁהָיָה בְתוֹכוֹ, וְהִנֵּה הוּא מְמֻלָּא בְנֶֶשֶׁק וּכְלֵי מִלְחָמָה מִן הַקּוֹבָעִים הַמָּזְהָבִים וּמָגִנֵּי־דָּוִד²⁶ וַחֲרָבוֹת הֹדִּיּוֹת וַחֲנִיתוֹת עַרְבִיוֹת וְאַלּוֹת כְוָארִזְמִיּוֹת²⁷ וְזוּלָתָם מִסּוּגֵי כְּלֵי הַמִּלְחָמָה וְהַקְּרָב. עָבְרוּ אֶל הָחֶדֶר הִשְּׁלִישִׁי וּמָצְאוּ בּוֹ אָרוֹנוֹת וַעֲלֵיהֶם מַנְעוּלִים סְגוּרִים וּמֵעֲלֵיהֶם וִילוֹנוֹת מְקֻשָּׁטִים בְּמִינֵי²⁸ רִקְמָה. פָּתְחוּ אָרוֹן מֵהֶם וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְמֻלָּא בְנֶשֶׁק מְשֻׁבָּץ בְּמִינֵי זָהָב וָכֶסֶף וַאֲבָנִים טוֹבוֹת. עָבְרוּ אֶל הָחֶדֶר הָרְבִיעִי וּמָצְאוּ בּוֹ אָרוֹנוֹת. פָּתְחוּ אָרוֹן מֵהֶם וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְמֻלָּא בִּכְלֵי מַאֲכָל וּמָשְׁקֶה מִמִּינֵי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְצַלָּחוֹת עֲמֻקּוֹת שֶׁל בְּדֹלַח וּגְבִיעִים מְשֻׁבָּצִים בִּפְנִינִים צְלוּלוּת וְכוֹסוֹת שֶׁל אַלְמֹג וְזוּלַת זֶה. הִתְחִילוּ נוֹטְלִים מַה שֶׁיִּצְלַח לָהֶם מִזֶּה, וְהָיָה נוֹשֵׂא כָּל אֶחָד מִן הַצָּבָא כְּכָל אֲשֶׁר יָכֹל. כְּשֶׁהֶחֱלִיטוּ לָצֵאת מֵאוֹתָם הַחֲדָרִים, רָאוּ שָׁם דֶלֶת שֶׁל טֶקְטוֹנָה²⁹ גְדוֹלָה מְשֻׁקָּע בָּהּ שֵׁן וְעֵץ הָבְנִים וְהִיא מְצֻפָּה זָהָב נוֹצֵץ, בָּאֶמְצַע שֶׁל אוֹתוֹ אַרְמוֹן, וְעָלֶיהָ וִילוֹן שֶׁל מֶשִׁי מוּרָד וְהוּא מְקֻשָׁט בְּמִינֵי רְקָמוֹת, וְעָלֶיהָ מַנְעוּלִים שֶׁל כֶסֶף לָבָן, הַנִּפְתָּחִים בְּתַּחְבּוּלָה מִבְּלִי מַפְתֵּחַ. נִגַּשׁ הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד אֶל אוֹתָם מַנְעוּלִים, וּפָתַח אוֹתָם בִּידִיעָתוֹ וּבְעֹז־רוּחוֹ וּבְכִשְׁרוֹנוֹ הַמְּעֻלֶּה. נִכְנְסוּ הָאֲנָשִׁים דֶּרֶךְ מִסְדְּרוֹן רָצוּף שַׁיִשׁ וְעַל קִירוֹתָיו מַצָּעִים רְקוּמִים כָּל מִינֵי צוּרוֹת שֶׁל חַיּוֹת־בָּר וְעוֹפוֹת, וּגְוִיּוֹתֵיהֶם זָהָב וָכֶסֶף לָבָן וְעֵינֵיהֶם פְּנִינִים וְאֹדֶם הַמְבִיאִים בִּמְבוּכָה כָּל רוֹאֵיהֶם. הִגִיעוּ לְאוּלָם מַעֲשֵׂה־אָמָּן. כְּשֶׁרָאָה אוֹתוֹ הָאֶמִיר מוּסָא וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד נִפְתְּעוּ מֵאֳמָנוּתוֹ. עָבְרוּ אֵלָיו וּמָצְאוּ אוּלָם עָשׂוּי שַׁיִשׁ חָלָק וּמְלֻטָּשׁ, מְשֻׁקָּעוֹת בּוֹ אֲבָנִים טוֹבוֹת. יְדַמֶּה הָרוֹאֶה שֶׁבְּדַרְכּוֹ מַיִם זוֹרְמִים, שֶׁאִם הוּא עוֹבֵר עֲלֵיהֶם יִתְחַלֵּק וְיִמְעַד. צִוָּה הָאֶמִיר מוּסָא אֶת הַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד לְהַשְׁלִיךְ עָלָיו מַשֶּׁהוּ, שֶׁיִהְיֶה אֶפְשָׁרִי לָהֶם לָלֶכֶת עֲלֵיהֶם. עָשָׂה כָּךְ וּמָצָא תַּחְבּוּלָה שֶׁיַעַבְרוּ. מָצְאוּ בּוֹ קֻבָּה עֲצוּמָה בְנוּיָה אֲבָנִים וּמְשֻׁקָּע בָּהֶן זָהָב אָדֹם, שֶׁלֹּא רָאוּ הָאֲנָשִׁים בְכָל מַה שֶׁרָאוּ יָפָה הֵימֶנָּה. וּבְאֶמְצַע אוֹתָהּ קֻבָּה כִּפָּה עֲצוּמָה וּגְדוֹלָה שֶׁל בַּהַט, וּבְהֶקֵּפָהּ שִׂבְכוֹת חַלּוֹנוֹת מְפֻתָּחִים פִּתּוּחִים מְשֻׁבָּצִים בְּקָנִים שֶׁל זְמַרַגְדִּין, שֶׁתִּקְצַר גַּם יַד אֶחָד מִן הַמְלָכִים לְהַשִּׂיגָם. וּבְתוֹכָה אַפִּרְיוֹן שֶׁל דִּיבָג נְטוּיָה עַל עַמּוּדִים שֶׁל זָהָב אָדֹם. וּבֶָהם עוֹפוֹת שֶׁרַגְלֵיהֶם מִן הַזְמַרַגְדִּין הַיְרֻקִּים. וּמִתַּחַת לְכָל עוֹף פַּח שֶׁל פְּנִינִים צְלוּלוּת. וְהָאַפִּרְיוֹן נָטוּי עַל מִזְרָקָה, וּמוּטָל מֵעַל לַמִּזְרָקָה יָצוּעַ מְשֻׁבָּץ פְּנִינִים וַאֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֹדֶם, וְעַל הַיָצוּעַ נַעֲרָה כְּאִילּוּ הִיא הַשֶּׁמֶשׁ בְעֶצֶם זָהֳרָהּ, לֹא רָאוּ הָרוֹאִים יָפָה הֵימֶנָּה. וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל פְּנִינִים…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁרָאָה הָאֶמִיר מוּסָא אוֹתָהּ נַעֲרָה הִשְׁתָּאָה לָהּ תַכְלִית הַהִשְׁתָּאוּת וְנָבוֹךְ מִיָּפְיָהּ וְחַכְלִילוּת לְחָיֶיהָ וּשְׁחוֹר שַׂעֲרוֹתֶיהָ; יְדַמֶּה הָרוֹאֶה שֶׁבַּחַיִּים הִיא וְאֵינָהּ מֵתָה. אָמְרוּ לָהּ: “שָׁלוֹם עָלַיִךְ, הַנַּעֲרָה”. אָמַר לוֹ טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “יַצְלִיחַ אֱלֹהִים עִנְיָנְךָ. דַּע שֶׁנַּעֲרָה זוֹ מֵתָה הִיא וְאֵין בָּהּ רוּחַ חַיִּים, וּמִנַּיִן לָהּ שֶׁתַּחֲזִיר שָׁלוֹם?” הוֹסִיף טָאלִבּ בֶּן סַהְל וְאָמַר לוֹ: “הָאֶמִיר, רַק צוּרָה הִיא מְתֻכֶּנֶת בְּחָכְמָה. וּכְבָר הוּצְאוּ עֵינֶיהָ אַחֲרֵי מוֹתָהּ וְהוּשָׂמָהּ תַּחְתֵּיהֶן כַּסְפִּית וְהוּחְזְרוּ לִמְקוֹמָן, וְהֵן מַזְהִירוֹת כְּאִלוּ יָנִיעַ אוֹתָן רִיס הָעַיִן, עַד שֶׁיְּהֵא נִדְמֶה לָרוֹאֶה שֶׁהִיא מְמַצְמֶצֶת בְּעֵינֶיהָ, אִם כִּי מֵתָה הִיא”. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “יִשְׁתַּבַּח אֱלֹהִים, אֲשֶׁר הִשְׁלִיט עַל בְּנֵי־הָאָדָם אֶת הַמָּוֶת”. וְאוּלָם הַיָּצוּעַ שֶׁהַנַּעֲרָה עָלָיו, הָיוּ לוֹ מַדְרֵגוֹת. וְעַל הַמַּדְרֵגוֹת שְׁנֵי עֲבָדִים, הָאֶחָד מֵהֶם לָבָן וְהַשֵּׁנִי שָׁחוֹר. וּבְיַד אֶחָד מֵהֶם אַלָּה שֶׁל פְּלָדָה וּבְיַד הַשֵּׁנִי חֶרֶב מְשֻׁבֶּצֶת אֲבָנִים טוֹבוֹת, הַמְסַנְוֶרֶת אֶת הָעֵינַיִם. וְלִפְנֵי שְׁנֵי הָעֲבָדִים לוּחַ שֶׁל זָהָב וְעָלָיו כְּתֹבֶת שֶׁאֶפְשָׁר לְקָרְאָה, וְהִיא: “בְּשֵׁם אֱלֹהִים הָרַחֲמָן וְהָרַחוּם. הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים יוֹצֵר הָאָדָם וְהוּא אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים וּמְסוֹבֵב הַסִּבּוֹת, בְּשֵׁם אֱלֹהִים הַקַּיָּם וְהַנִּצְחִי. בְּשֵׁם אֱלֹהִים הַקּוֹבֵעַ כָּל מִשְׁפַּט וּגְזֵרָה. הוֹי בֶּן־אָדָם, מַה שָׁתְךָ לְנִבְעָר מִדַּעַת בְּאֹרֶךְ תִּקְוָתְךָ. וּמַה הִסִּיחַ אוֹתְךָ מִבּוֹא יוֹם מוֹתְךָ? הַטֶּרֶם תֵּדַע שֶׁהַמָּוֶת כְּבָר קָרָא אֵלֶיךָ, וּמִשְׁתַּדֵּל לֶאֱסֹף אֶת נַפְשֶׁךָ?. הֱיֵה אַתָּה אֵפוֹא מוּכָן לַנְּסִיעָה וְהִצְטַיֵּד בְּצֵידָה מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. שֶׁכֵּן נִפְרָד אַתָּה מִמֶּנָּה אַחֲרֵי זְמָן מוּעָט. הֵיכָן אָדָם אֲבִי כָּל בְּנֵי הָאָדָם? הֵיכָן נֹחַ וְצֶאֱצָאָיו? הֵיכָן מַלְכֵי פָרַס וְקֵיסָרֵי רוֹמָא? הֵיכָן מַלְכֵי הֹדּוּ וּבָבֶל? הֵיכָן מַלְכֵי כָּל קַצְוֵי עוֹלָם? הֵיכָן הָעֲמָלֵקִים? הֵיכָן הֶעָרִיצִים? נִתְרוֹקְנוּ מֵהֶם הַמְּעוֹנוֹת, וְעָזְבוּ אֶת הַתּוֹשָׁבִים וְאֶת הַמּוֹלֶדֶת. הֵיכָן מַלְכֵי פָרַס וַעֲרָב? מֵתוּ כֻלָּם וְהָיוּ לֶעָפָר. הֵיכָן הָאֲדוֹנִים רָמֵי הַמַּעֲלָה? כְּבָר מֵתוּ כֻּלָּם. הֵיכָן קָארוּן וְהָאמָאן?³⁰ הֵיכָן שַׁדָּאד בֶּן עָאד? הֵיכָן כְּנַעַן וְדּוּ־אַלְאַוְתָאד?³¹ קְצָרָם אֱלֹהִים קוֹצֵר הַחַיִּים, וְרוֹקֵן מֵהֶם אֶת הַחֲצֵרוֹת. כְּלוּם הֵכִינוּ אֶת הַצֵּדָה לְיוֹם הַמּוֹעֵד לִתְחִיַּת־הַמֵּתִים וְהִתְכּוֹנְנוּ לְהָשִׁיב תְּשׁוּבָה לַאֲדוֹן בְּנֵי־הָאָדָם? הוֹי פְּלוֹנִי, אִם אִי־אַתָּה מַכִּירֵנִי, הֲרֵינִי לְהוֹדִיעֲךָ שְׁמִי וְיַחַס מוֹלַדְתִּי. אֲנִי תַּדְמוּרָה³² בַת הָעֲמָלֵקִים, הַמְלָכִים מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר מָשְׁלוּ בְצֶדֶק בָּאֲרָצוֹת. רָכְשְׁתִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא רְכָשׁוֹ גַּם אֶחָד מִן הַמְלָכִים. וְעָשִׂיתִי הַיָּשָׁר בַּמִּשְׁפָּט, וְשָׁפַטְתִּי בְצֶדֶק בֵּין הַנְּתִינִים. וְנָתַתִּי מַתָּנוֹת וּמַתּוֹת, וְחָיִיתִי זְמַן אָרֹךְ בִּשְׂמָחוֹת וְחַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת. וְשִׁחְרַרְתִּי אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת הָעֲבָדִים, עַד שֶׁיָּרַד עָלַי הַדּוֹפֵק עַל הַדֶּלֶת הַקּוֹרֵא לַמָּוֶת וּפָגַע בִּי הָאָסוֹן, וְהוּא שֶׁבֶּאוּ עָלֵינוּ בָזֶה אַחֲרֵי זֶה שֶׁבַע שָׁנִים רְצוּפוֹת, שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֵינוּ מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא צָמַח לָנוּ עֵשֶׂב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אָכַלְנוּ מַה שֶׁהָיָה אֵצְלֵנוּ מִן הַמָּזוֹן. אַחַר־כָּךְ פָּנִינוּ אֶל מִקְנֵה הַבְּהֵמָה וְאָכַלְנוּ אוֹתוֹ וְלֹא נִשְׁאָר כְּלוּם. בְּאוֹתוֹ זְמַן הֵבֵאתִי אֶת הוֹנִי וְצִוִּיתִי לִשְׁקֹל אוֹתוֹ בְמִשְׁקָל וּשְׁלַחְתִּיו בְּיַד נֶאֱמָנִים מִן הָאֲנָשִׁים. שׁוֹטְטוּ בוֹ בְכָל קַצְוֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא הִנִּיחוּ כְרָךְ מִן הַכְּרָכִּים שֶׁלֹּא בִקְּשׁוּ בּוֹ מַשֶּׁהוּ מִן הַמָּזוֹן, וְלֹא מְצָאוּהוּ. חָזְרוּ אֵלֵינוּ עִם הַמָּמוֹן אַחֲרֵי הֵעָדְרָם זְמַן אָרֹךְ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הוֹצֵאנוּ לְעֵין כֹּל אֶת הוֹנֵנוּ וְאוֹצְרוֹתֵינוּ וְנָעַלְנוּ אֶת שַׁעֲרֵי הַטִּירוֹת שֶׁבְּעִירֵנוּ וּמָסַרְנוּ עַצְמֵנוּ לְמִשְׁפַּט אֱלֹהֵינוּ וְהִפְקַדְנוּ עִנְיָנֵנוּ בְּיַד מוֹשְׁלֵנוּ, וּמַתְנוּ כֻלָּנוּ כְּפִי שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָנוּ, וְעָזַבְנוּ אֶת אֲשֶׁר בָּנִינוּ וַאֲשֶׁר אָצַרְנוּ. וַהֲרֵי כָּךְ הוּא הַדָּבָר, וְאַחֲרֵי מַה שֶׁהָיָה בְּעַיִן לֹא נִשְׁאַרוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא עֲקֵבוֹת”. הִתְבּוֹנְנוּ אֶל שִׁפּוּלֵי הַלּוּחַ וְרָאוּ כְּתוּבִים בּוֹ בָּתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי בֶּן־אָדָם אַל הַתִּקְוָה תִתְקַלֵּס בְּךָ,

הֵן תֵּעָתֵק תָּעֳבַר מִכָּל אֲשֶׁר אָצְרָה כַפְּךָ.

אֶרְאֱךָ שׁוֹאֵף לָעוֹלָם הַזֶּה וְעֶדְיוֹ שָׁאֹף,

וּכְבָר טָרְחוּ לְפָנֶיךָ רִאשׁוֹנִים חָלְפוּ חָלֹף.

וּכְבָר הִשִּׂיגוּ הוֹן מִן הַמֻּתָּר וּמֵאֲשֶׁר נֶאֱסָר,

אַךְ בְּהַגִּיעַ קִצָּם לֹא הֵשִׁיב מֵעֲלֵיהֶם אֲשֶׁר נִגְזָר.

פָּקְדוּ עַל צָבָא, מַחֲנוֹת אֲשֶׁר אָסָפוּ,

וַיַעַזְבוּ הוֹנָם וּבִנְיָנָם וְנָסְעוּ חָלָפוּ.

אֶל קְבָרוֹת וּמֵצַר בָּרְגָבִים הוּטָלוּ,

וְנִשְׁאֲרוּ בְּתוֹכָם מַשְׁכּוֹן לַאֲשֶׁר פָּעָלוּ.

דָּמוּ לְאוֹרְחָה אֲשֶׁר פָּרְקָה מִטְעָנָהּ

בִּכְנַף לַיִל, בְּמָעוֹן אֵין בּוֹ תַחֲנָה.

וַיֹאמֶר בְּעָלָיו: "בְּנֵי־אָדָם אֵין לָכֶם אִתָּנוּ

בּוֹ מָקוֹם" – וַיִּטְעֲנוּ מִטְעָנָם בְּטֶרֶם חָנוּ.

וְכֻלָּם מְפַחֲדִים מָגוֹר בְּקִרְבָּם,

וְלֹא שָׁפְרוּ עֲלֵיהֶם תַּחֲנוֹתָם וּמַסָּעָם.

הַקְדֵּם צֵדָה מִטּוּב מָחָר יְשַׂמְּחֶךָ,

וְאֵין מַעֲשֵׂה טוֹב בִּלְתִּי יִרְאָתְךָ אֱלֹהֶיךָ.

בָּכָה הָאֶמִיר מוּסָא כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, וְקָרָא לְהַלָּן: “אָכֵן יִרְאַת הָאֱלֹהִים הִיא רֹאשׁ כָּל עִנְיָן, וְהָאֲמִתּוּת וְהַבָּטוּחַ לְמִשְׁעָן, וְאָכֵן הַמָּוֶת הוּא הָאֲמִתּוּת הַגְּלוּיָה וּבוֹ הַהַבְטָחָה הַבְּרוּרָה. וּבוֹ, בֶּן אָדָם, הַמָּקוֹר וּמַּטְרַת הַשִּׁיבָה הָאַחְרוֹנָה. וְקַח לְךָ מוּסַר מֵאֵלֶה אֲשֶׁר עָבְרוּ לְפָנֶיךָ לְהִטָּמֵן בֶּעָפָר, וְהִקְדִּימוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם־הַבָּא. כְּלוּם אִי־אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהַשֵּׂיבָה לַקֶּבֶר תִקְרָאֶךָ, וְלִבְנַת שְׂעָרְךָ תְּקוֹנֵן עַל נַפְשְׁךָ? הֱוֵה אֵפוֹא לְמַסַּע נֵעוֹר וְחֶשְׁבּוֹן לִמְסֹר. הוֹי בֶּן־אָדָם, מַה הִקְשָׁה לִבְּךָ? וּמַה הוּא הַמַּתְעֶךָ בִּדְבַר אֱלֹהֶיךָ? הֵיכָן הָאֻמוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ וְחָלְפוּ, מוּסַר לַאֲשֶׁר יִקַּח מוּסַר? הֵיכָן מַלְכֵי סִין אַנְשֵׁי־חַיִל וְהָָעֹז? הֵיכָן עָאד בֶּן שַׁדָּאד וַאֲשֶׁר בָּנָה וְכוֹנֵן? הֵיכָן נִמְרוֹד אֲשֶׁר הִמְרָה וְנָהַג בַּעֲרִיצוּת? הֵיכָן פַּרְעֹה אֲשֶׁר כִּחֵשׁ וְכָפַר. אֶת כֻּלָּם הַמָּוֶת עַד מְהֵרָה קָצַר, וְלֹא הוֹתִיר לֹא קָטָן וְלֹא גָדוֹל וְלֹא נְקֵבָה וְלֹא זָכָר. קְצָרָם קוֹצֵר הַחַיִּים וְצוֹנֵף אֶת הַלֵּילוֹת עַל הַיָּמִים. דַּע הַמַּגִּיעַ לְמָקוֹם זֶה מִכָּל מִי שֶׁרָאָנוּ, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת נִתְעֶה בְמַשֶּׁהוּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו, שֶׁאֵין הוּא אֶלָּא בוֹגֵד וְנוֹכֵל, מְעוֹן אֲבַדּוֹן. וְאַשְׁרֵי אָדָם זוֹכֵר עֲוֹנוֹתָיו וְיָרֵא אֱלֹהָיו וְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו, וְהִקְדִּים צֵידָה לָעוֹלָם הַבָּא. וְכָל הַמַּגִּיעַ לְעִירֵנוּ וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ – יָקֵל אֱֱלֹהִים לוֹ כְּנִיסָתוֹ אֵלֶיהָ – יִקַּח מִן הָרְכוּשׁ מַה שֶּׁיּוּכַל לָקַּחַת, אַךְ לֹא יִגַּע בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁמֵּעַל לִגְוִיָּתִי, שֶׁכְּסוּת הוּא לְמַעֲרוּמַי, וְצִיּוּדִי שֶׁנָּטַלְתִּי מִן הָעוֹלָם הַזֶּה. יִירָא נָא אֶת אֱלֹהִים וְלֹא יִשְׁלֹל מִמֶּנּוּ מְאוּמָה, שֶׁלֹּא יְאַבֵּד בָּזֶה אֶת עַצְמוֹ. וּכְבָר שַׁתִּי זֹאת עֵצָה טוֹבָה מֵאִתִּי לוֹ וְצַוָּאָה מִמֶּנִי, וְשָׁלוֹם. וַאֲנִי שׁוֹאֵל מֵאֱלֹהִים לִמְנֹעַ מִכֶּם רָעַת כָּל צָרָה וּמַחֲלָה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאֶמִיר מוּסָא בָּכָה בְכִי רָב כְּשֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלֶּה, עַד שֶׁהִתְעַלֵּף. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר כָּתַב כָּל מַה שֶׁרָאָה וְלָקַח לוֹ מוּסַר מִכָּל מַה שֶׁהָיָה לְנֶגֶד עֵינָיו. אַחַר־כָּךְ אָמַר לַחֲבֵרָיו: “הֵבִיאוּ אֶת הָאַמְתָּחוֹת שֶׁאֲמַלְּאֵן מֵהוֹן זֶה וּמִכֵּלִים אֵלֶּה וּשְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָה וְהָאֲבָנִים הַטּוֹבוֹת”. אָמַר לוֹ טָאלִבּ בֶּן סַהְל לָאֶמִיר מוּסָא: “כְּלוּם תַּנִּיחַ נַעֲרָה זוֹ בְכָל מַה שֶׁעָלֶיהָ? וַהֲרֵי הוּא מַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ וְלֹא יִמָּצֵא בְשׁוּם זְמַן כָּמוֹהוּ, וְהוּא יָקָר מִכָּל מַה שֶׁנָּטַלְתָּ מִן הָרְכוּשׁ, וְהַמַּתָּנָה הַיָפָה בְיוֹתֵר שֶׁתִּתְקָרֵב עַל יָדָהּ אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “הוֹי אַתָּה, כְּלוּם לֹא שָׁמַעְתָּ מַה שֶׁצִּוְּתָה הַנַּעֲרָה בְלוּחַ זֶה. וּבִפְרָט אַחֲרֵי שֶׁשָּׁתָה אֶת זֹאת צַוָּאָה, וַהֲרֵי אֵין אָנוּ מִן הַמּוֹעֲלִים”? אָמַר לוֹ הַמִּשְׁנֶה טָאלִבּ בֶּן סַהְל: “וּכְלוּם מִשּׁוּם דְּבָרִים אֵלֶּה נַעֲזֹב הוֹן זֶה וַאֲבָנִים טוֹבוֹת אֵלּוּ? הֲרֵי מֵתָה הִיא, וּמַה תַּעֲשֶׂה בָזֶה, שֶׁהוּא עֲדִי הָעוֹלָם הַזֶּה וְקִשּׁוּט לַחַיִּים. הִנֵּּה לְבוּשׁ שֶׁל כֻּתְּנָה דַיּוֹ לְכַסּוֹת בּוֹ נַעֲרָה זוֹ. וְאָנוּ רְאוּיִים לוֹ יוֹתֵר מִמֶּנָּה”. נִגַּשׁ אֶל הַסֻּלָּם וְעָלָה בַמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ בֵּין שְׁנֵי הָעַמּוּדִים וּבָא בֵּין שְׁנֵי הַשּׁוֹמְרִים, וְהִנֵּה הִכָּהוּ אַחַד שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים מַכַּה בְּגַבּוֹ, וְהִכָּהוּ הַשֵּׁנִי בַחֶרֶב שֶׁבְּיָדוֹ, וְהִתִּיז רֹאשׁוֹ וְנָפַל מֵת. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “אַל יְרַחֵם אֱלֹהִים אוֹתְךָ לַהֲנִיחֲךָ בְּשָׁלוֹם עַל מִשְׁכָּבְךָ. כְּבָר הָיָה בְהוֹן זֶה מַה שֶׁהוּא מַסְפִּיק, וְאַהֲבַת הַבֶּצַע תָּשִׂים לְבוּז אֶת בְּעָלֶיהָ”. צִוָּה עַל הַצָּבָא לְהִכָּנֵס וְנִכְנְסוּ וְטָעֲנוּ אֶת הַגְּמַלִּים מֵאוֹתוֹ הַהוֹן וְהַמַּתָּכוֹת יִקְרוֹת הָעֵרֶךְ. אַחַר־כָּךְ צִוָּה אוֹתָם הָאֶמִיר מוּסָא לִנְעֹל אֶת הַשְּׁעָרִים כְּמוֹת שֶׁהָיוּ. הָלְכוּ אֶל חוֹף הַיָּם עַד שֶׁהִשְׁקִיפוּ עַל הַר גָּבוֹהַּ נִשְׁקָף עַל הַיָּם וּבוֹ מְעָרוֹת רָבּוֹת, וְהִנֵּה בְתוֹכָן עַם מִן הַשְּׁחוֹרִים עֲלֵיהֶם לְבוּשׁ עוֹרוֹת וְעַל רָאשֵׁיהֶם בּוּרְנוּס שֶׁל עוֹר, וְאֵין שְׂפָתָם מוּבָנָה. כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַצָּבָא נִבְעֲתוּ מִפָּנָיו וְהִפְנוּ לָנוּס לְאוֹתָן מְעָרוֹת, וּנְשֵׁיהֶם וְיַלְדֵיהֶם עַל פִּתְחֵי הַמְּעָרוֹת. אָמַר הָאֶמִיר מוּסָא: “שֵׁיךְ עַבְּדֻ אלצַּמַד, מַה הוּא הָעָם הַזֶּה?” אָמַר לוֹ: “אֵלֶּה הֵם שֶׁנְּשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים מְבַקְּשָׁם”. חָנוּ וְתָקְעוּ אָהֳלֵיהֶם וּפָרְקוּ אֶת מִטְעָנָם. וַעֲדַיִן לֹא יָשְׁבוּ הָכֵן עַל מְקוֹמָם, עַד שֶׁיָּרַד מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים מִן הָהָר וְקָרַב אֶל הַצָּבָא, וְהָיָה יוֹדֵעַ בְּלָשׁוֹן עַרְבִית. כְּשֶׁהִגִּיעַ אֶל הָאֶמִיר מוּסָא נָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם וְכִבְּדוֹ. אָמַר מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים לָאֶמִיר: “אַתֶּם מִבְּנֵי־הָאָדָם אַתֶּם אוֹ מִן הַשֵּׁדִים?” אָמַר לוֹ: “בֲּאֲשֶׁר לָנוּ הֲרֵי אָנוּ מִבְּנֵי־הָאָדָם וְאוּלָם אַתֶּם אֵין סָפֵק שֶׁמִּן הַשֵּׁדִים אַתֶּם, לִהְיוֹתְכֶם בָּדָד בְּהַר בּוֹדֵד זֶה וּמִתּוֹךְ עֹצֶם גּוּפְכֶם”. אָמַר מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים: “לֹא כִּי עִם בְּנֵי אָדָם אָנוּ מִבְּנֵי חָם בֶּן נֹח, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְיַם זֶה, הִנֵּּה נוֹדַע בְּשֵׁם אַלְכַּרְכָּר”³³ אָמַר לוֹ: “וּמִנַּיִן לָכֶם דַּעַת מֵאַחֲרֵי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֲלֵיכֶם נָבִיא שֶׁבָּא אֵלָיו דְּבַר אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ מֵעֵין זוֹ?” אָמַר לוֹ: "דַּע, הָאֶמִיר שֶׁהָיְתָה מוֹפִיעָה אֵלֵינוּ מִיַּם זֶה דְמוּת, לָהּ אוֹר, שֶׁהָיוּ קַצְוֵי עוֹלָם מְאִירִים מִמֶּנּוּ, וְהָיְתָה מַכְרִיזָה בְקוֹל שֶׁהָיָה שׁוֹמְעוֹ הָרָחוֹק וְהַקָּרוֹב: “הוֹי בְּנֵי־חָם, בּוֹשׁוּ מִזֶּה הָרוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה וְאִמְרוּ “אֵין אֱלוֹהַּ בִּלְעֲדֵי אַללָּהּ. מֻחַמָּד שְׁלִיחַ אַללָּהּ, וַאֲנִי אַבּוּ אלְעַבָּאס אַלְכִ’צְ’ר³⁴”. וְהָיִינוּ לִפְנֵי כֵן עוֹבְדִים זֶה אֶת זֶה כֵּאלֹהִים, וְקָרָא אוֹתָנוּ לִעֲבוֹדַת אֲדוֹן בְּנֵי־הָאָדָם, וְלִמְּדָנוּ אֶת הַמִּלִּים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אוֹתָם”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “וּמַה הֵן מִלִּים אֵלוּ?” אָמַר לוֹ: "הֵן: אֵין כָּל אֱלוֹהַּ בִּלְתִּי אַללָּהּ לְבַדּוֹ, וְאֵין כָּל שֻׁתָּף לוֹ. לוֹ הַמְּלוּכָה וְלוֹ הַתְּהִלָּה. מְחַיֶּה וּמֵמִית וְהוּא הַכֹּל יָכֹל. וְאֵין אָנוּ מְבַקְּשִׁים קִרְבַת אֱלֹהִים יְרוֹמַם וְיִתְעַלֶּה אֶלָּא בְּמִלִּים אֵלּוּ, וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים זוּלָתָן. וּבְכָל לֵיל שִׁשִּׁי לַשָּׁבוּעַ אָנוּ רוֹאִים אוֹר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְשׁוֹמְעִים קוֹל אוֹמֵר: “מְהֻלָּל וְקָדוֹשׁ עַד מְאֹד אֲדוֹן הַמַּלְאָכִים וְהָרוּחַ. כָּל אֲשֶׁר חָפֵץ אֱלֹהִים יִהְיֶה, וְאֶת אֲשֶׁר לֹא יַחְפֹּץ לֹא יִהְיֶה. כָּל טוֹבָה וָחֶסֶד הִיא מֵאלֹהִים וְאֵין חַיִל וְאֵין כֹּחַ אֶלָּא לֵאלֹהִים הָעֶלְיוֹן וְהָאַדִּיר”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “אָנוּ אַנְשֵׁי מֶלֶךְ הָאִסְלָאם עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן. וּכְבָר בָּאנוּ בִגְלַל קֻמְקוּמֵי הַפְּלִיז שֶׁאֶצְלְכֶם בְּיַמְּכֶם, שֶׁבָּהֶם הַשְּׂטָנִים חֲבוּשִׁים מִזְּמַנּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה בֶּן דָּוִד, עַל שְׁנֵיהֶם הַשָּׁלוֹם. וּכְבָר צִוָּה עָלֵינוּ שֶׁנָּבִיא אֵלָיו מַשֶּׁהוּ מֵהֶם שֶׁיִּרְאֶנּוּ וְיִסְתַּכֵּל בּוֹ”. אָמַר לוֹ מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים: “בְּאַהֲבָה וּבְכָבוֹד”. אַחַר־כָּךְ אֵרֵחַ אוֹתָם בִּבְשַׂר דָּגִים, וְצִוָּה לַצּוֹלְלִים שֶׁיּוֹצִיאוּ מִן הַיָּם מַשֶּׁהוּ מִן הַקֻּמְקוּמִין שֶׁל שְׁלֹמֹה, וְהוֹצִיאוּ לָהֶם שְׁנֵים־עָשָׂר קֻמְקוּם. שָׂמַח הָאֶמִיר מוּסָא בָּהֶם וְהַשֵּׁיךְ עַבְּדֻ אַלצַּמַד וְהַצָּבָא עַל שֶׁמִּלְאוּ אֶת חֵפֶץ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים. נָתַן הָאֶמִיר מוּסָא לְמֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים מַתּוֹת רַבּוֹת, וְנָתַן לוֹ מַתָּנוֹת יְקָרוֹת. וּכְמוֹ כֵן נָתַן לוֹ מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים בְּמַתָּנָה מִפִּלְאֵי הַיָּם בְּתֹאַר בְּנֵי אָדָם וְאָמַר לוֹ: “הִנֵּּה הָיָה הַמַּאֲכָל שֶׁאֵרַחְתִּי אֶתְכֶם בּוֹ בִשְׁלֹשֶׁת יָמִים אֵלֶּה מִבְּשַׂר דָגִּים אֵלֶּה”. אָמַר לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא: “אֵין הִיא אֶלָּא שֶׁאָנוּ נוֹטְלִים עִמָּנוּ מַשֶּׁהוּ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְתִהְיֶה לוֹ מִזֶּה נַחַת־רוּחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִן הַקֻּמְקוּמִין שֶׁל שְׁלֹמֹה”. נִפְרְדוּ מִמֶּנּוּ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ סוּרְיָה וְנִכְנְסוּ אֶל נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן. סָח לוֹ הָאֶמִיר מוּסָא כָּל מַה וְרָאָהוּ³⁵ וּמַה שֶׁאֵרַע לוֹ בְעִנְיַן הַשִּׁירִים וְהַסִּפּוּרִים וְהַהַזְהָרוֹת. וְהִגִּיד לוֹ עַל דְּבָר טָאלִבּ בֶּן סַהְל. אָמַר לוֹ נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים: “וּלְוַאי וְהָיִיתִי אֶתְכֶם שֶׁאֶרְאֶה בְעֵינַי מַה שֶׁרְאִיתֶם”. נָטַל אֶת הַקֻּמְקוּמִין וּפְתָחָם קֻמְקוּם אַחֲרֵי קֻמְקוּם והַשְּׂטָנִים יוֹצְאִים מֵהֶם וְאוֹמְרִים: “חוֹזְרִים אָנוּ בִתְשּׁוּבָה, נְבִיא אֱלֹהִים וְלֹא נָשׁוּב עוֹד לַעֲשׂוֹת כָּזֹאת לְעוֹלָם”. הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן עַל כָּךְ. וְאוּלָם בַאֲשֶׁר לִבְנוֹת־הַיָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מַתָּנָה מֶלֶךְ הַשְּׁחוֹרִים, הִנֵּּה תִּקְּנוּ לָהֶן בְּרֵכָה שֶׁל עֵץ וּמִלְּאוּ אוֹתָהּ מַיִם וְהִנִּיחוּן בְּתוֹכָהּ, וּמֵתוּ מֵעָצְמַת הַחֹם. אַחַר־כָּךְ צִוָּה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַהוֹן וְחִלְּקוֹ בֵּין הַמֻּסְלְמִים.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַכַּלִיף עַבְּדֻ־אלְמַלִךְּ בֶּן מַרְוָאן, הִתְפַּלֵּא מְאֹד כְּשֶׁרָאַה אֶת הַקֻּמְקוּמִין וּמַה שֶׁבְּתוֹכָם. אַחַר־כָּךְ צִוָּה לְהָבִיא לְפָנָיו אֶת הַהוֹן וְחִלְּקוֹ בֵּין הַמֻּסְלְמִים וְאָמַר: “לֹא נָתַן אֱלֹהִים לְאֶחָד כְּמוֹ זֶה שֶׁנָּתַן לִשְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד”. אַחַר־כָּךְ בִּקֵּשׁ הָאֶמִיר מוּסָא מֵאֵת נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים לְמַנּוֹת אֶת בְּנוֹ בִמְקוֹמוֹ בְאַרְצוֹ, וְשֶׁהוּא יִפְנֶה וְיֵלֵךְ אֶל יְרוּשָׁלַיִם, לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהִים בְּתוֹכָהּ. מִנָּה נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים אֶת בְּנוֹ לְמוֹשֵׁל תַּחְתָּיו, וּפָנָה הוּא וְהָלַךְ אֶל יְרוּשָׁלַיִם וּמֵת בָּהּ. וְזֶהוּ הַסּוֹף שֶׁהִגַּעְנוּ אֵלָיו מֵעִנְיַן סִפּוּר עִיר הַפְּלִיז בִּשְׁלֵמוּתוֹ. וֵאלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ. וְהִגִּיעַ אֵלַי גַּם: