אֵין אִישׁ. אַל תַּאֲמִינִי כִּי אֲנִי אוֹ עִמָּדִי.
לֹא אַתְּ וְלֹא הַדְּלִי וְלֹא כַּדִּי, בְּאֵר בִּבְלִי.
וְלֹא רָוָה צָמֵא. גְּדִילָן נִחָר
גָּנַח אָבָק. וְהַצָּמָא
שָׁתָה אֶת עִקְּבוֹתַיִךְ בַּמָּטָר.
וְאַחַר־כָּךְ הִסָּה עָלֶה רוֹחֵשׁ
אֶת מְהוּמַת הַיָּם. הַדָּם חָוַר.
אִישׁ לֹא אָמַר.
ב 🔗
קָרוּחַ וּבוֹדֵד. לֹא גְּבוּל, לֹא
הֵד. לֹא חוֹף וְאֵין שְׁחָפִים: הָעוֹף
הוּא רַחַף לַמּוּצָק. אִי
שֶׁנָּזַל מִלֵּב כּוֹכָב מֻתָּךְ.
עַל כֵּן דְּמָמָה וַאֲדָמָה
אוֹכֶלֶת קוֹל. אָנָה אֶבְרַח
אִם שָׁם בַּחוֹל טָבְעוּ
רַגְלַי כְּתוֹבוֹת צְלוּבוֹת,
שִׂפְתֵי הַדַּהַר שֶׁהִרְחִיף
עַלְעוֹל בְּטֶרֶם יַחֲלֹף.
ג 🔗
מִכְתָּב אָרֹךְ כָּתַבְתִּי. עַד שֶׁתַּם,
הִזְקִין הַכְּתָב. עַד שֶׁסִּלְסַלְתִּי שְׁמֵךְ,
כְּבָר לֹא הָיִית. שְׁתִיקוֹת שְׁרוּבוֹת
הִתְחַנְּנוּ לִשְׁתּוֹת. חָתַמְתִּי בִּלְעָדַי.
צִלִּי הַמִּתְאַבֵּךְ דָּקַר עֵינֵי עוֹבֶרֶת־שָׁוְא
בְּדֹק שֶׁל חוֹל. כְּשֶׁמָּחֲתָה אוֹתִי מֵעַל רִיסֶיהָ,
הֵבִינָה כִּי עָבַרְתִּי פֹּה
נָשׁוּב מִגַּב,
נָחוֹל.