עוֹד אַיְלוֹת שָׂדַי קַלּוֹת וּשְׁלֻחוֹת רַגְלָיִם

מְקפְּצוֹת עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל דָּלוֹג וּפָסוֹחַ,

וּצְמָאָן תִּשְׁבֹּרְנָה עַל-פְּלָגִים יִבְלֵי-מָיִם

מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ יָקֵרוּ לְאַט כְּמֵי הַשִּׁלֹּחַ;

בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה שָׁם כַּבָּרָק תְּרֹצֵצְנָה

וּכָבוֹת עֵינֵיהֶן כִּבְנֵי-רֶשֶׁף תְּנֹצֵצנָה.

אַךְ בַּת-צִיּוֹן בִּצְבִי עֶדְיָהּ עָלְתָה עַל-כֻּלָּנָה,

עֵינֶיהָ מַה-נָּהָרוּ וּפְעָמֶיהָ מַה-יָּפוּ!

עַל-כָּל-יְצֻרֵי-גֵוָהּ תִּפְאֶרֶת אֵין-קֵץ שָׁכָנָה –

טֶרֶם עַל-הָרֵי נֶשֶׁף רַגְלֶיהָ הִתְנַגָּפוּ;

עוֹד יִשְׂגוּ אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן וּתְמָרִים יִפְרָחוּ

אַךְ עֲלָמוֹת יְפהפִיּוֹת מֵאֶרֶץ יְהוּדָה נִסָּחוּ!

תָּמָר מֵצַל שָׁמָּה מְאֻשָּׁר הוּא גַּם-צוֹלֵחַ

משֵּׁבֶט יְהוּדָה הַמֻּשְׁלָךְ אֶל-אֶרֶץ אַחֶרֶת,

הַתָּמָר יַךְ שֹׁרֶשׁ, כַּפּוֹת יוֹנְקוֹתָיו שׁוֹלֵחַ

בָּדָד שַׁאֲנָן יַעֲמֹד, יִתְנוֹסֵס בּגְאוֹן אַדֶּרֶת;

מְכֹרֹתָיו וּמֹלְדֹתָיו לֹא יוּכַל לִזְנוֹחַ –

וְעַל-אַדְמַת נֵכָר לֹא יִצְלַח וִימָאֵן לִפְרוֹחַ!

וַאֲנַחְנוּ גֹּלִים נְפֻצִּים לְכָל-פֵּאָה וָעֵבר

וּבְאַרְצוֹת לֹא לָנוּ נַפְשֵׁנוּ נָפָחָה,

עִם-עַצְמוֹת אֲבוֹתֵינוּ לֹא עוֹד נִחַד בַּקֶּבר

וְחֵלְקַת קְבֻרָתָם מִנִּי-רֶגֶל אֱנוּשׁ נִשְׁכָּחָה;

מקְדַּשׁ-אֵל שָׁמֵם, גּדֶר אֲבָנָיו נהֶרָסָה

וְעַל-כֵּס שָׁלֵם יָשְׁבוּ לָמוֹ דֵּרָאוֹן וְקַלָּסָה!