אִשָּׁה! מִלַּחְשֵׁךְ יָקִיצוּ יְשֵׁנֵי אֲדָמָה

קָסֳמִי-נָא בָאוֹב, הַעֲלִי-לִי אֶת-הַנָּבִיא!

"עֲלֵה עֲלֵה שְׁמוּאֵל, שָׂא רֹאשְׁךָ מִגֵּי שְׁמָמָה!

שׁוּר, הִנֵּה הָרֹאֶה, הָהּ מַלְכִּי, אָבִי!"

פִּיהָ פָצְתָה אֲדָמָה, הִנֵּה-זֶה עוֹמֵד בְּעב עֲנָנָה

יוּעַם אוֹר הַיּוֹם, מִבְּרַק מְעִילוֹ נְהָרָה נִצְפָּנָה,

מֵעֵינָיו הַנִקְפָּאוֹת נִשְׁקְפוּ מָוֶת וָהֶרֶס

זְרעֵי יָדָיו רִקָּבוֹן, עֹרְקָיו יָבְשׁוּ כַּחֶרֶס,

כּפּוֹת רַגְלָיו עֲצָמוֹת צְנֻמוֹת, נָעוּ נָדוּ יָחַד

מִבְּלִי-עוֹר מִבְּלִי-גִידִים, מְזָרוֹת זְוָעָה וָפָחַד,

עַל-שְׂפָתָיו לֹא-נָעוֹת נִשְׁמַת חַיִּים לֹא תִיָּדֵעַ

כַּהֲמוֹת רוּחַ מִמְּחִלּוֹת עָפָר קוֹל בְּרגֶז יִשָּׁמֵע,

שָׁאוּל רָאָה וַיִּפֹּל – כְּאַלּוֹן בְּיוֹם סֹעָה וָזָעם

יֻתַּשׁ בְּהֵמָה לָאָרֶץ מִתִּגְרַת בָּרָק וָרָעַם:

"לָמָּה זֶּה אֱנוֹשׁ מִשְּׁנָתִי יַרְגְּיזֵנִי?

מִי-זֶה עוֹרֵר רְפָאִים שָׁם יִקְרָאֵנִי?

הַאַתָּה, מֶלֶךְ, בָּזֶה עֵין-דֹּאר?

רְאֵה! עֲצָמַי עָשֵׁשוּ, קָרִים כַּכְּפוֹר.

הִנֵּה כִי-כֵן צֶלֶם תַּבְנִיתִי עָתָּה –

אַךְ מָחָר עִמִּי, תִּשְׁוֶה-לִּי גַם-אָתָּה;

הֵן יוֹם יָבוֹא עוֹד טֶרֶם יָפוּחַ

תִּדְמֶה-לִּי אַתָּה גַּם-בִּנְךָ, מָשׁוּחַ!

לֶךְ-לְךָ! רִגְעֵי מָחֳרָת עַד לֹא כָלּוּ

עַפְרוֹת גְּוִיָּתֵינוּ יִתְבּוֹלָלוּ…

אַתָּה וְזַרְעֲךָ תִּפְּלוּ כְנֵפֶל אֵשֶׁת

כְּבֵדְכֵם יְפַלְּחוּ חִצֵּי רוֹמֵי-קֶשֶׁת;

זֹה חַרְבְּךָ מְצֻמֶּדֶת עַל-מָתְנֶיךָ

יָדְךָ תְבִיאֶנָּה אֶל-קֶרֶב לִבֶּךָ,

גַּם-נֵזֶר גַּם-חַיִּים יַחַד יֹאבֵדוּ.

שָׁאוּל וּבֵיתוֹ מֵאֶרֶץ יִכָּחֵדוּ!"