מִן-הַגִּבְעָה הָאַחֲרוֹנָה מוּל הֵיכַל תִּפְאָרָה

נִשְׁקַפְתּי עָלַיִךְ, ציּוֹן, יוֹם יַד-רוֹמָא גָבָרָה,

שִׁמְשֵׁךְ הָאחֲרוֹנָה בֳּאָה – וְלַהְבוֹת מִשׁכְּנוֹתָיִךְ

נִפְגְּשׁוּ עם-מַבָּטִי הָאחֲרוֹן עַל-פְּנֵי חֹמוֹתָיִךְ.

תַּרְתִּי אֶת-מְקוֹם הַמּקְדָּשׁ, בִּקַּשְׁתִּי נְוֵה מִשְׁכָּנִי

כִּמְעַט רֶגַע נָשִׁיתִי כִּי עֶבֶד עוֹלָם אָנִי –

וָאחז אַךְ מוֹקְדֵי שְׁאוֹל שָׁם ארְמֹנוֹת יחֲרִימוּ

וָאזִקֵּי יָדַי אֶל-נִקְמַת לִבִּי מַחְסוֹם יָשִׂימוּ.

בַּעֲרֹב הַיּוֹם עַל-הַפִּסְגָּה נִצַּבְתִּי לֹא-אַחַת

לַבִּיט בַּהֲרִיקָהּ מֵעָלֶיהָ קַוֵּי שֶׁמֶשׁ בֹּרַחַת,

וּבְעָמְדִי על-מְרוֹם קִצָּהּ חָזִיתִי מִגָּבוֹהַּ

בִּנְטוֹת קַרְנֵי הַזָּהָב עַל-מִקְדְּשֵׁי אֱלוֹהַּ.

נִצָּב עַל-גִּבְעָה זֹאת בְּיוֹם פִּיד, עֶבְרָה וָזָעַם

אוֹר עַרְבַּיִם זֶה לֹא עוֹד אֶרְאֶה הפָּעַם…

הָהּ, לוּ תַחְתָּיו עַתָּה בָּרָק מִמְּרוֹמִים יִתְרֹצֵץ

וְרַעם מִתְחוֹלֵל קָדְקֹד עָרִיץ יִרְעַץ וִיפֹצֵץ!

אֶפֶס גִּלּוּלֵי הַגּוֹיִם אַל נֶצַח יְחַלֵּלוּ

מָעוֹן בָּחַר לוֹ יָהּ, שֵׁם קָדְשׁוֹ שָׁם הִלֵּלוּ;

מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, בָּזוּי וּמְנֹאָץ אִם-יְהִי עַמֶּךָ

אַךְ לְךָ אֵל אֶחָד נַעְבֹד, לְבַד בְּךָ נַזְכִּיר שְׁמֶךָ!