I    🔗

נִתְיַתֵּם הַבַּיִת, וּפָסְקָה צָהֳלָה,

אֵין נִשְׁמָע קוֹל־דִּבּוּר, וּצְחוֹק־כֶּסֶף כָּלָה.

נִשְׁתַּתְּקוּ הַזְּמִירוֹת, וּדְמָמָה עֲצוּבָה

הִשְׂתָּרְרָה סָבִיב בַּדִּירָה הָעֲזוּבָה:

דּוֹמֵמָה הַתִּקְרָה, דּוֹמֵמִים הַקִּירוֹת,

כְּמוֹ תְקָפוּם הִרְהוּרִים הַמְּלֵאִים מְרִירוּת;

וְצִלֲלֵי עַצְבוּת וְרוּחַ נְכֵאָה

כָּל זָוִית בַּבַּיִת מָלֵאָה.

הָרוּחַ מִתְדַפְּקָה בַחַלּוֹן הַסָּגוּר,

וָהוּא כְּמוֹ מְרַחֲפוֹת עַצְמוֹתָיו מִמָּגוֹר,

מְצַלְצֵל בַּשְּׁמָשׁוֹת וּבְשִׁבְרֵי־הַשְּׁמָשׁוֹת;

וּרְצוּעַת אוֹר חִוֵּר שֶׁל סְתָו בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת

אַט דֶּרֶך הַחַלּוֹן הַבַּיְתָה חוֹדֶרֶת,

נִתְקֶלֶת בַּדְּמָמָה הַזּוֹ הַשּׂוֹרֶרֶת

וּנְבוֹכָה מִתְלַבְּטָה דֹם הֵנָּה וָהֵנָּה,

מְבַקְּשָׁה לָהּ מִפְלָט – וְאֵינָהּ.

 

II    🔗

אֲנִי יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה יְחִידִי.

וְעִם אוֹר־הַסְּתָו הַמִּשְׁתַּפֵּךְ

אִם לֹא אוֹר־פָּנַיִךְ, הַגִּידִי,

בָּא לְפָנַי? אִם לֹא נִשְׁמַת־אַפֵּךְ?

בְּזָהֳרֵי־הַסְּתָו הַנִּגָּרִים

שִׂרְטוּטֵי־פָנַיִךְ לִי נִרְאוּ,

עֲדִינִים וּקְטוּעִים, נִפְזָרִים

וּמְפַזְּזִים בְּרֶטֶט, כְּמוֹ יִרְהוּ…

גַּעְגּוּעִים, לֹא חַשְׁתִּים זֶה כַּמָּה,

נֵעוֹרוּ בִּלְבָבִי הַשּׁוֹמֵם,

וָאַרְגִּישׁ נְשִׁימָתֵךְ הַחַמָּה,

וָאַקְשִׁיב אֶת לַחֲשֵׁךְ הַדּוֹמֵם.

וּכְרַעַד הַקַוִּים הָאֵלֶּה

זָע פִּתְאֹם בִּי כָּל אֲשֶׁר עֻמָּם…

וּכְמוֹ עָיַף לִבִּי וַיֵּלֶא

לִנְשׂא מַשָּׂא־עָצְבּוֹ עוֹד דּוּמָם –

הִתְעוֹרֵר בַּעְיָם, וּכְלֶהָבָה

הִתְלַקְּחָה בְעֹז וְהִתְפָּרְצָה…

הוּא נִמְשַׁךְ אַחֲרַיִךְ, הַנָּאוָה!

וּדְמָעוֹת שֶׁל כְּאֵב נִתְּכוּ אָרְצָה.

אַךְ דֶּרֶךְ הַשְּׁמָשׁוֹת הַדּוֹמְעוֹת

אַט חָמְקוּ הַזְּהָרִים הָרָפִים,

וְעִם הַקַּרְנַיִם הַיְתוֹמוֹת –

גַּם קַוֵּי פָנַיִךְ הַיָּפִים.

אֲנִי יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה יְחִידִי.

וְהַכֹּל בַּחשָׁךְ טוֹבֵעַ.

לִי קַר. – הוֹי, יְקָרָה, הַגִּידִי:

הַאֻמְנָם כִּי לִבִּי גֹוֵעַ?

אֵין כְּלוּם, רַק אֲפֵלָה וּדְמָמָה.

וְאֵין אֲנִי רוֹאֵךְ בְּצִדִּי.

אֵין חֵפֶץ לִי עַל הָאֲדָמָה.

אֲנִי יוֹשֵׁב בַּפִּנָּה יְחִידִי.

ספטמבר, 1906, לוגיני.