I    🔗

יוֹם־סְתָו חִוֵּר בָּא לָעוֹלָם,

לְלֹא־הוֹד וּלְלֹא־נְגֹהוֹת.

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ חֲוַרְוָרוֹת

עִוְרוֹת מִגַשְּׁשׁוֹת וְתוֹעוֹת,

אוֹבְדוֹת דֶּרֶךְ בָּעֲרָפֶל

וּבְעוֹפֶרֶת שְׁמֵי־עֲרָבוֹת:

נוּגוֹת־נוּגוֹת הֵן מִסְתַּכְּלוֹת –

וְנִפְטָרוֹת אַט וְכָבוֹת.

יוֹם־סְתָו חִוֵּר בָּא לָעוֹלָם,

מָרָה שְׁחוֹרָה זוֹרְקִים שְׁחָקָיו:

כֵּהָה, דַלָּה הַהֲוָיָה –

עַל פְּנֵי כֹל יְרוֹקַת־רָקָב!

וּבְהִסְתַּלֵּק אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ

הִכִּיר עוֹלָם־יָהּ הָרָחָב

כַּמָּה חָדֵל הוּא וְכֵהֶה:

הִכִּיר, בּוֹשׁ – וּבְבָשְׁתּוֹ שָׁכָב…

 

II    🔗

לִבִּי, לִבִּי! חֲלוֹם חָלַמְתִּי,

וּבַחֲלוֹמִי, אֶרֶג־נְעוּרִים:

חַיִּים גְּנוּזִים, כְּלִילֵי־יֹפִי,

לִי מֵאָז, מֵעוֹלָם שְׁמוּרִים.

וּבַחֲלוֹמִי: עֵת כִּי אֵצֵא

אֶל הַמֶּרְחָב מִמַּחְבּוֹאִי, –

שֶׁמֶשׁ גָּנוּז, שֶׁמֶשׁ חָדָשׁ

שָׁם בַּמֶּרְחָק שׁוֹמֵר בּוֹאִי.

לִבִּי, לִבִּי! חֲלוֹם חָלַמְתִּי –

וָאִיקָצָה, וְלִבִּי כוֹאֵב:

עוֹלָם צַר, אֵין אוֹן וָצֶבַע,

בְּחַלּוֹן חַדְרִי נִשְׁקָף זוֹעֵף…

 

III    🔗

רֹאשִׁי סְחַרְחַר, עֵינַי חָשְׁכוּ,

כָּל הָעוֹלָם גָּז וְנָמוֹג:

תְּהֹם מִלְּמַטָּה לִי נִפְתַּחַת,

לוֹעָהּ פָּעוּר – שָׁחוֹר, עָמֹק.

עוֹד מְעַט בֶּן־תֹּהוּ יֵעוֹר

בִּי הַגֹּלֶם – פֶּרֶא שָׁבוּי,

זֶה הַנָּם מֵאָז מֵעוֹלָם

בְּמַעֲמַקֵּי־נֶפֶשׁ חָבוּי.

פֶּתַע יָקוּם וְיִתְפַּלֵּץ,

בָּעֵינַיִם – אֵד מְאָדָּם,

וְלִתְהֹם־הַשְּׁחוֹר יִתְנַפֵּל

אָז בְּיִבֲבַת לֹא־אָדָם…

 

IV    🔗

גּוֹסֵס אֶשְׁכַּב עַל הַקַּרְקַע,

שְׁטוּף רְבִיבֵי־סְתָו וְשׁוֹתֵק;

אִישׁ לֹא יֵדַע, אִישׁ לֹא יִרְאֶה:

הִנֵּה חוּט שֶׁל חַיִּים פּוֹסֵק.

זְעוּמִים, סוּמִים צוֹפִים שְׁחָקִים…

כָּל הָעוֹלָם שְׂבַע־תַּמְרוּרִים…

אִישִׁים־צְלָלִים חוֹלְפִים, טוֹבְעִים

בְּעַב הָאֵדִים הָעֲכוּרִים…

 

V    🔗

אוּלָם טֶרֶם לַהַט־חַרְבּוֹ

יָעִיף מַלְאַךְ־מָוֶת שָׁחוֹר,

תַּלְבִּין פִּתְאֹם רֶגַע אֶחָד

בְּשׂוֹרַת־חֶסֶד – שֶׁלֶג צָחוֹר.

נוֹצוֹת־שֶׁלֶג, כּוֹכְבֵי־שֶׁלֶג,

עוֹנְדִים לְרֹאשָׁם זֵרֵי־תַגִּים –

לִפְנֵי מוֹתִי לִי יָבִיאוּ

בִרְכַּת אוֹר מֵאֶרֶץ־חַגִּים…

 

VI    🔗

וּבַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה

תָבוֹא הִיא, הַדְּמוּת הַנַּעֲלָה.

חֶמְדַּת־נַפְשִׁי, מִן הַמֵּצַר

לָהּ קָרָאתִי יוֹם וָלַיְלָה.

אַחֵר אֵחֲרָה – אַךְ אֵין דָּבָר:

עֵינַי לָהּ מְפִיקוֹת תּוֹדָה

פּוֹרְשָׂה הִיא עָלַי כְּנַף־תְּכֵלֶת,

פִּדְיוֹן־שְׁבוּיִים אוֹתִי פוֹדָה.

וּבְהַגִּיעַ רֶגַע אַחֲרוֹן,

בְּהִפָּדוֹת נַפְשִׁי כֻלָּהּ –

עַל כְּנַף־תְּכֶלְתָּהּ תִּשָּׂאֶנָּה

אֶל הֵיכָלָה וְאֶל זְבוּלָהּ…

אודיסה, 1911.