I    🔗

לְפָנִים, בְּעוֹדִי נַעַר, רַךְ וּמְצַלְצֵל כֻּלִּי,

הָעוֹלָם הָיָה לִי כְקֶצֶף רַךְ הִיּוּלִי,

וְחַיֵּי אִישׁ וָאִישׁ, בְּאוֹר וָצֵל עֲשִׁירִים, –

כַּקֶּצֶף הָיוּ לִי לְקָבְעוֹ בְסַלְסְלוֹת־שִׁירִים.

וְעַתָּה כָל הָעוֹלָם חַי וּבְיָפְיוֹ תָמִים –

אַךְ לֹא עוֹד נַפְשִׁי כְלִי וּדְפוּס לָרְשָׁמִים:

בָּהּ צוֹלֲלָה בְלִי שֵׁם מַתֶּכֶת־חַיִּים כְּבֵדָה,

וּכְמוֹ בַתְּהוֹם – לֹא נִשְׁמָע הֵדָּה…

 

II    🔗

מָתַי חַיִּים הָיוּ חַיַּי,

חַיֵּי־אָדָם לֹא־מִנְּיָר?

עֵת – כַּקֶּצֶף בְּכוֹס הַשֵּׁכָר,

קַל – הָעוֹלָם בְּלִבִּי שָׁר?

אוֹ עַל־כֵּן לַחֲרוּזֵי־שִׁירִים

אֵין בְּלִבִּי עוֹד כָּל שְׁיָר –

כִּי לַחַיִּים בְּכָל כְּבֵדוּתָם

צַר הַמָּקוֹם עַל הַנְּיָר?…

 

III    🔗

הֵן אָהַבְתִּי יַלְדָה אַחַת

תַּמָּה־יָפָה.

פָּרְשָׂה הִיא עָלַי אֶת כְּנָפָהּ,

מַלְאָךְ טוֹב, עַל שְׂפַת הַשַּׁחַת,

נִמְשְׁכָה בָעֵת הַהִיא אֶל קַרְקְעִיתָהּ

נַפְשִׁי פְצוּעָה, גוֹסֲסָה, עֲצוּמַת־עַיִן.

בְּעַד גְּסִיסָתִי עִכְּבָה הִיא עֲדַיִן,

בִּדְמוּת יוֹנָה בָאָה וְעִכְּבָה בְחֶרְדַּת־טִיסָה.

“אַתְּ?” – וָאֵרֹם דֹּם, וָאֶשַּׁק דִּמְעַת־עֵינָהּ –

וְנַפְשִׁי שׁוּב לִרְאוֹת בָּאוֹר עֵינֶיהָ פָּקְחָה…

מְעַט הָאוֹר, גַּם אוֹתוֹ תְּהוֹם־הֶעָבָר לָקְחָה:

מַבְדִּיל – תְּהוֹם שֶׁל תְּכֵלֶת – יָם בֵּינִי וּבֵינָה.

אַךְ לֹא נוֹרָא יָם לָאוֹהֵב –

לוּ אָהַבְתִּי!

לִבִּי שׁוּב לַשַּׁחַת, וְלָמָּה יוֹנָה שָׁם עִכַּבְתִּי?

אֶעֱצֹם עֵינַי. יִדְאַב לִבִּי עַל שֶׁאֵינוֹ כוֹאֵב.

 

IV    🔗

עַל שְׂפַת־הַיָּם כֹּה צַר לִלְבָבִי –

עַל שְׂפַת־הַיָּם.

כִּי יֵט הָעֶרֶב, וְעִמּוֹ מִמֶּרְחַקִּים יָבִיא

שְׁחוֹר־גַּלִּים קְרֵבִים שׁוֹקְקִים בַּעְיָם.

קוֹל אֶשְׁמַע, קוֹל וּדְבָרִים, וְלֹא אָבִינָה –

הַחֵרֵשׁ הִנְנִי וְאִם אִלֵּם הוּא?

וְעַל רַעֲמַת־יָם רְכוּבָה נַפְשִׁי הָעֲדִינָה –

וְלֹא אָבִין גַּם אֶת זוּ.

 

V    🔗

לִי לִבִּי אָמַר: הַנַּח לוֹ לָעוֹלָם –

דַּיֶּךָּ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת

וּבְאֹהֶל־דַּיָּג – וְנָתַתָּ אשֶׁר

לְבַעֲלַת עֵינֵי־תְכֵלֶת תַּמּוֹת.

וְאֵיךְ תּוּכַל וְרָאִיתָ בְּהָעִיב דִּמְעָה

זֹךְ לֶחְיָהּ עַל לֹא דָבָר?…

וְאֵיךְ תּוּכַל וְרָאִיתָ כְּלִי הַזְּכוּכִית

הַיְּקָרָה כִּי תִשָּׁבֵר?…

 

VI    🔗

וְלֹא הֲבֵל־הֲבָלִים, יַלְדָּה, אָשְׁרֵךְ לִי –

וְאִם הַכֹּל בְּעֵינַי עוֹלַם־צְלָלִים…

לִי עוֹד אַךְ תְּפִילָּה אַחַת: שִׁכְחִי וּשְׁלִי, –

וַאֲנִי – מַאֲוַיֵּי עוֹלָם־זֶה בְלִבִּי הוֹלְכִים וְכָלִים.

גַּם אַתְּ, יָדַעְתִּי, חֲלוֹם.

וְאִם גַּם אֵי־שָׁם אָשְׁרִי חַי לְיַד־אַחֵר עָבַר –

פָּקַדְתִּי אֶת שְׁלוֹם־

לְבָבִי, וְהוּא עָנַנִּי קָר: אֵין דָּבר…

אֲשֶׁר בִּי יִגַּע, יַלְדַּת־תֹּם, וָמֵת –

כִּי קַר מִיָּם לְבָבִי, וְאֵין חֲנִינָה.

אֲנִי הַסְּתָו, קֵרֵחַ סְתָו, וְאַתְּ – בִּרְתֵת

אָבִינָה! – אַתְּ שַׁלַּכְתִּי הָעֲדִינָה…

ניו יורק, פברואר 1913.