לוגו
בְּמַבּוּל־הַדָּם
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

I. אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ…    🔗


א    🔗

הֲשָׁבוּ יְמֵי נֹחַ? יוֹם חשֶׁךְ וּזְוָעָה,

כַּמְּלוּנָה הָעוֹלָם מִתְנוֹדֵד…

נִסְתַּלְּקוּ שְׁמֵי־תְכֵלֶת — וַאֲפֵלָה נוֹרָאָה

בַּנֶּפֶשׁ: אֵין אֵל, וּבִמְלוֹא תֵבֵל נָאָה

קוֹצֶרֶת קְצִיר־דָּם חֶרֶב־שׁוֹדֵד,


וְהָיָה לְיָם דָּמִים…וּפָרַץ אוֹקְיָנוֹס

חָק־עוֹלָם, וְשָׁטַף יַבֶּשֶׁת;

שָׁם עוֹפְפוּ, עוֹפְפוּ יוֹנִים לְבָנוֹת —

וְטָבְעוּ בְּמַבּוּל־הַדָּם בְּאֵין מָנוֹס,

וְלֹא נִרְאֲתָה בֶעָנָן הַקֶּשֶׁת…


ב    🔗

עַל פְּנֵי הָאוֹקְיָנוֹס, תְּהוֹם תֹּהוּ־וָבֹהוּ,

צָף כִּדְמוּת רֹאשׁ, בְּהוֹד נוֹרָא…

הֲתַנִּין הוּא מְפַלֵּס לוֹ דֶרֶךְ? הֲלוֹ הוּא?

אִם אֵל הוּא, לֹא נִרְאָה בָאָרֶץ כָּמֹהוּ, —

לָעוֹלָם חֲדָשָׁה הִיא בְשׂוֹרָה?


תְּהוֹם תַּחְתָּיו נֶאֱנָקָה, כַּיּוֹלְדָה בַצִּירִים;

לְפָנָיו רָץ נָתִיב, כבָּזָק…

מִשְׁבָּרִים מִתְגָעֲשִׁים, צֹוְחִים אַדִּירִים —

וּכְמַרְאֵה־יָד תַּךְ עֲלֵי רַעֲמוֹת־כְּפִירִים,

אַף יַרְעִים קוֹל אַדִּיר וְחָזָק:


ג    🔗

"הִנֵּהוּ! מֵחָדָשׁ בָּא אֵל, אֲבִי־עַד!

אֲשֶׁר הֶאֱמִין בַּדּוֹרוֹת

וַיְבָרְכֵם עִם חֲשֵׁכָה, כִּי שֶׁמֶשׁ־יָהּ רַד:

צְאוּ, בָנַי, וּמִשְׁכוּ בָאֹפֶל אַט־אַט

מִלִּבְּכֶם הַמְּאוֹרוֹת…


"וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, כִּי לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים

וְהֵמָּה מִלֵּב מָשְׁכוּ שְׂטָנִים,

וַיְמַלְּאוּ הָאָרֶץ חֲמָסִים וְדָמִים

חוֹתְרֵי אָשְׁיוֹת־עַד, יְסוֹד מוּסַד־עוֹלָמִים, —

וַיּוֹפַע בַּדָּם, נוֹרָא־הוֹד, כְּמִלְּפָנִים!"


 

II. תְּפִלָּה    🔗


אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! חוּסָה־נָא עַל עַמְּךָ,

זֶה עֵץ מַטָּעֲךָ,

מֵאָז מַשָּׂאוֹ אַתָּה וְהוּא מַשָּׂאֲךָ!

כִּי שְׁנוֹת אֲלָפִים נָשָׂא אֶת זַעַמְךָ

אֶל קַצְוֵי־יָם רְחוֹקִים, וְנָעֲרוֹ לֹא יָכֹל.

וַיְהִי כָל תַּנִּין אַכְזָר וְכָל רֹאשׁ־פְּתָנִים רָכוּב

עֲלֵי אִילָנְךָ שָׂרוּף, אֶל כָּל מָקוֹם סָחוּב —

וְכָל שָׂטָן, עִם כָּל שֵׁד, עַל גַּבּוֹ יָצְאוּ בְמָחוֹל…

וַתִּמְעַט זֹאת בְּעֵינֶיךָ — וְעוֹד מִזֶּה דַלֹּנוּ:

וּלְקוֹלוֹת מְחוֹל־הַשֵּׁדִים, בְּשָׁעָה זוֹ יָרֹנּוּ,

אַף אָנוּ חֲלוֹם שְׁלוֹם־עַד, דְּבַר נְבִיאֲךָ, שָׁכַחְנוּ!

בִּמְצוּקוֹת־שְׁאוֹל, כַּיוֹם

שָׁכַחְנוּ אַף אֶת שִׁיבָתֵנוּ לַחֲלוֹם —

וּבְלִי חֲלוֹמֵנוּ גֵאֶה מִי וָמָה אֲנַחְנוּ?


רְאֵה, הָעוֹלָם מִנִּי רָע כְּבָר עָיֵף,

מִתְבּוֹסֵס הוּא בְדָמוֹ; וְהָעֲרָפֶל זָעֵף —

כִּזְעֹף בָּאֵד, בְּסוֹף־לַיְלָה סְתָוִי, עֵץ וָשִׂיחַ —

לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר שֶׁל יְמוֹת־מָשִׁיחַ;

וּגְדֹלָה כֹּה הַשָּׁעָה — וְאָנוּ כֹה קָטֹנוּ!

יָרַדְנוּ מִנְּכָסֵינוּ, וְאַף מֵחֲלוֹמוֹתֵינוּ…כֹּה דַלֹּנוּ!

וְלֹא נִרְאוּ עִקְבוֹת מְשִׁיחֵנוּ, שַׂר־הַשָּׁלוֹם —

וְאֵיךְ יוּכַל יַצְמַח מְשִׁיחוֹ דוֹר לֹא־חָלָם? —


אַךְ אִם זֹאת לֹא אָבִינָה,

בְּעַמְּךָ, אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל, אַאֲמִינָה:

כַּחֲלוֹף לְפֶתַע כּוֹכַב־שֵׁבֶט לָאֲדָמָה,

מִיַּעֲקֹב כּוֹכַב־פִּתְאֹם יִדְרֹךְ עוֹד — וּפָתַר

הַחִידָה לְכָל בָּשָׂר:

לָמָּה דוֹרֵי־דוֹרוֹת מֵתוּ? חָיוּ לָמָּה?…


 

III. וְיָצָא חֹטֶר…    🔗


וְיָצָא חֹטֶר רַךְ מִגֶּזַע יִשַּׁי עַתִּיק —

וְנִמְשַׁךְ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וְאַרְצָה שֶׁמֶשׁ יַעְתִּיק

וְהֶעֱלָה אֶת הָאָרֶץ מְעַט־מְעַט שָׁמַיְמָה.


וְעָיְפוּ עַם וְעַם מֵרָע וְשֶׁפֶךְ־דָּמִים.

וְעַל קִבְרוֹת חַלְלֵי־גוֹג־וּמָגוֹג יִפְרְחוּ רִבּוֹאוֹת פְּרָחִים מְאָדָּמִים.

וְהִשְׁתַּחֲווּ עַם וְעַם לָהֶם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה — וְעָלוּ יְרוּשָׁלַיְמָה

לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַאֲדֹנָי, אֵל חַי וּמְצַוֶּה חֲיוֹת…

וְכָל הָאָרֶץ — כְּאֵשֶׁת־נְעוּרִים רַכָּה וַעֲדִינָה,

שֶׁבְּחֶטְאָהּ כּוֹס־פֻּרְעָנוּת שָׁתְתָה אַף מָצְתָה הַכּוֹס

וְעַתָּה כֻּלָּהּ זַכָּה הִנָּהּ —

לִפְנֵי בֵית מִקְדַּשׁ אִישָׁהּ תַּעֲמֹד, אַט־אַט מִתְדַּפֶּקֶת

וְכֻּלָּהּ רְתֵת: הֲיַכִּירֶנָהּ עוֹד לְטוֹבָה? וְכֻלָּהּ רְתֵת־צִפִּיָּה…


אֲזַי בְּמַפְתֵּחַ־זָהָב, הוּבָא בְיַד אֵלִיָּה,

שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר כְּאוֹר הַחַמָּה הַמַּבְהֶקֶת,

מָשִׁיחַ, כֹּהֵן גָּדוֹל לְאֵל עֶלְיוֹן, יִפְתַּח בֵּית־הַקֹּדֶשׁ —

וְנִגְלָה לָהּ לָאָרֶץ כְּמַרְאֵה סַהַר בְּסֵתֶר־עָבִים בְּסוֹפֵי־חֹדֶשׁ,

לֵאמֹר: כֹּה חַיַּיִךְ הָיוּ…


אַחַר — וְנִקְרָע מָסָךְ לְאַט־לְאַט וְרָאוּ

כָּל בָּאֵי־תֵבֵל אָז בִּפְרֹץ אוֹר חָדָשׁ, בָּהִיר,

אוֹר שֶׁבַע שְׁמָשׁוֹת, אֱלֵי עוֹלָם, עַתִּיק־צָעִיר — —

וּלְרַעְיָה תַמָּה אֵל בְּאַהֲבַת־עוֹלָם פָּנָיו יָאִיר.


וְיָדְעוּ אָז הַכֹּל, כִּי לֹא לְחִנָּם נְבִיאֵי־עֶלְיוֹן חָיוּ,

מְצַוֵּי דְבָרָם לְעָתִיד, דְּבַר שַׁלִּיטִים —

וְלֹא לְחִנָּם הָיוּ בְחֶשְׁכַת־עַד קְבַרְנִיטִים.

דצמבר, 1914.