(מתוך (‘דער גייער’)

עַל־פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת שֶׁל בֶּרְלִין לְוָיָה גְדוֹלָה מִתְנוֹעַעַת.

חֲשׁוּבֵי אֶזְרָחִים שֶׁבָּעִיר מְהַלְּכִים בָּהּ בְּצַעַד אִטִּי.

חֲשׁוּבֵי אֶזְרָחִים שֶׁבָּעִיר – אֲדוּקִים וּבְנֵי חֹפֶשׁ הַדַּעַת,

שְׂרָרוֹת, גְּבִירִים וַחֲכָמִים רַבֵּי־לֶמֶד – נוֹצְרִי וִיהוּדִי.

הִנֵּה כָּךּ מוֹלִיכִים לִמְנוּחַת עוֹלָמִים אֶת משֶׁה מֵעִיר דֶּסּוֹי,

שֶׁטָּוָה חוּט־שָׁלוֹם בֵּין טַלִּית יְהוּדִית וּבֵית צֶלֶם וּצְלָב.

הוּא לִמֵּד כָּל יָמָיו לָעוֹלָם תּוֹרָתוֹ, תּוֹרַת ישֶׁר וָחֶסֶד,

וְגוֹמְלִים לוֹ חַסְדָּם הָאַחְרוֹן הַטַּלִית וְהַצֶּלֶב יַחְדָּו.

[קוּמָה מִן הָרֶכֶב

וּרְאֵה הַשֶּׁבֶר:

בִּצְלָב צֶאֱצָאֶיךָ

יְלַוּוּךָ לַקֶּבֶר.]

בָּא נַעַר גִבֵּן מְלֻבָּשׁ בְּקַפְטַן וּבְטַלִּית־הַקֹּטֶן,

וְלָעִיר הָאֲסוּרָה לִיהוּדִים, עִיר הַמֶּלֶךְ, בַּחֲשַׁאי הִתְגַּנָּב.

הוּא יַפְקִיר מִמּוֹרֶשֶׁת אָבוֹת אַךְ וְרַק הַקַּפְטַן, הַקַּפּוֹטָא,

וִירוֹמֵם כְּנֶגְדָּם וִיגַדֵּל אֶת שְׁמוֹ שֶׁל אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו.

וְכִי לֹא כְּבָר הִשְׁלִים לְפָנִים זֶה משֶׁה בֶּן מַיְמוֹן בֵּין רַבֵּנוּ

משֶׁה בֶּן עַמְרָם וַאֲרִיסְטוֹ וְחָכְמַת הַיְוָנִים הָרֹאשָׁה?

וּמשֶׁה בֶּן מְנַחֵם מֵעִיר דֶּסּוֹי יָבוֹא וְיִקְשֹׁר בְּיָמֵינוּ

חָכְמָתוֹ שֶׁל הַדּוֹר עִם תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וּלְשׁוֹנָהּ הַקְּדוֹשָׁה.

*

כָּל מִי שֶׁעוֹקֵר אֶת עַצְמוֹ מִן הַגֶּטּוֹ, לְבַל יִהְיֶה כֹּרַח

שֶׁיַּעֲזֹב אֶת תּוֹרַת הָאָבוֹת וְיִשְׁבֹּר בְּראשׁוֹ הַחוֹמָה, –

יִבְנֶה גֶשֶׁר עַל־פְּנֵי הַשִּׂנְאָה שֶל אַנְשֵׁי אֱמוּנָה בְּנֵי־דַעַת,

וְעַל־גַּב אַבְנֵי ישֶׁר וָשֵׂכֶל יִבְנֶנּוּ קוֹמָה עַל קוֹמָה…

הַדָּת יְרֻשָּׁה מֵאָבוֹת הִיא, מִדּוֹר אֱלֵי דוֹר הִיא עוֹבֶרֶת

וְחַיָּב הָאָדָם לִירֻשַּׁת הַדּוֹרוֹת לְהִשָּׁאֵר נֶאֱמָן.

וְאִם נִתְיַשֵּׁן מְעִילָהּ שֶל תּוֹרָה, נִתְרַפְּטָה הָאַדֶּרֶת,

חַיָּבִים לָהּ לִתְפֹּר מְעִילוֹן מְחֻדָּשׁ לְפִי רוּחַ הַזְּמַן.

[קוּמָה מִן הָרֶכֶב

וּרְאֵה הַשֶּׁבֶר:

בִּצְלָב צֶאֱצָאֶיךָ

יְלַוּוּךָ לַקֶּבֶר.]

הוּא כָּתַב חֲקִירָה בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז הַצֶּחָה מִנִּי שֶׁלֶג,

עַל נִשְׁמַת הָאָדָם הַטְּהוֹרָה וְחֶלְקוֹ שֶׁל אָדָם בָּאֵין־סוֹף.

וּשְׂרָרוֹת, חֲכָמִים וּנְבוֹנִים, וַאֲפִלּוּ הַכֹּמֶר עִם צֶלֶב,

הֵם הִרְכִּינוּ רֹאשָׁם לְפָנָיו, אִישׁ הַטֹּהַר וְהַפִּילוֹסוֹף.

הוּא הִלְבִּישׁ הַתּוֹרָה בִּמְעִילוֹן אַשְׁכְּנַזִּי וְחִדֵּשׁ אֶת הַכֶּתֶר

וְחָגַר לָהּ סָבִיב לְפִי רוּחַ הָעֵת חֲגוֹרָה שֶל ‘בִּיאוּר’ –

שֶיִּהְיוּ הַיְלָדִים בְּבֶּרְלִין כְּמוֹתוֹ, עִם מְזוּזָה עַל הַפֶּתַח,

שֶׁיִּהְיוּ יְהוּדִים כְּשֵׁרִים וְיִהְיֶה לְדָתָם פֹּה שִׁיּוּר…

*

עַל־פְּנֵי הָרְחוֹבוֹת שֶל בֶּרְלִין לְוָיָה גְדוֹלָה מִתְמַשֶּׁכֶת.

חֲשוּבֵי אֶזְרָחִים שֶׁבָּעִיר מְהַלְּכִים בָּהּ בְּצַעַד אִטִּי.

מְהַלְּכִים יְהוּדִים וְנוֹצְרִים – רְאָיָה בְרוּרָה וְחוֹתֶכֶת,

כִּי הָאִישׁ שֶׁחָרַשׁ וְזָרַע גַּם זָכָה וְקָצַר הַחִטִּים.

וְאוּלָם לֹא־נִרְאֵית שָׁם הוֹלֶכֶת הָאֵם הַזְּקֵנָה מְכוֹפֶפֶת,

הִיא יָצְאָה מִקִּבְרָהּ אֶת פָּנָיו שֶׁל הַבֵּן הַגָּדוֹל לְהַקְבִּיל.

וּצְמוּדָה לָאָרוֹן הַשָּׁחֹר, בַּחֲשַׁאי בַּחֲשַׁאי הִיא מַטֶּפֶת

דְּבָרִים הַמָּרִים מִלַּעֲנָה, מִשְּׂפָתַיִם חִוְרוֹת כְּמוֹ גְוִיל:

קוּמָה מִן הָרֶכֶב

וּרְאֵה הַשֶּׁבֶר:

בִּצְלָב צֶאֱצָאֶיךָ

יְלַוּוּךָ לַקֶּבֶר.