לוגו
[כבה עיני: אני עוד רואך]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%

1

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

כַּבֵּה עֵינַי: אֲנִי עוֹד רוֹאֲךָ;

אֶת שְׁתֵּי אָזְנַי הָשַׁע וְאֶשְׁמָעֲךָ.

לְלֹא רַגְלַי אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלֶיךָ,

וּבְאֵין לִי פֶּה עוֹד אֶהֱגֶה שִׁמְךָ.

נַתֵּק אֶת זְרוֹעוֹתַי, וּבִלְבָבִי

אֲנִי אֶתְפֹּשׂ אוֹתְךָ, כְּמוֹ בְּיָד.

אֶת לְבָבִי הָדֵק, מֹחִי יִפְעַם.

וְאִם גַּם בְּמֹחִי שְׂרֵפָה תִצַּת,

אֶשָּׂאֲךָ תָמִיד בִּיקוֹד הַדָּם.

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


  1. לפי דברי לואנדריאס–סאלו­מה, חובר שיר זה כבר בקיץ 1897 בכפר ווֹלְפְסהַאוּזֶן,שם בילה רילקה שבועות אחדים יחד עימה. לפי דבריה, היה השיר מכוּון במקורו אליה. (בגרמנית אין הבדל בלשון ציווי בין זכר לנקבה.)  ↩