הִתְפָּאֲרוּ שָׁלֹשׁ בָּנוֹת, זָהָב שֶׁל בַּחוּרוֹת,

בַּחֲמוּדוֹת הַיְקָרוֹת שֶׁהֵן אִתָּן שְׁמוּרוֹת:

׳לִי יֵשׁ שָׁבִיס קָטָן נִפְלָא – אָמְרָה אַחַת מֵהֶן –

מִסָּבָתִי־זְקֶנְתִּי שֶׁלִּי, עִם מִשְׁבָּצוֹת שֶׁל חֵן.׳

׳לִי יֵשׁ סִכַּת־רָטִיט לְנוֹי – עָנְתָה לָהּ רְעוּתָהּ –

מִסָּבָתִי־זְקֶנְתִּי שֶׁלִּי, עִם יַהֲלוֹמִים קְשׁוּטָה.׳

אַךְ הַשְּׁלִישִׁית הַנַּעֲרָה צָחֲקָה בַּלָּט־בַּלָּט –

אֶשְׁנָב קָטָן אֶל הַקִּיטוֹן הִיא לָהּ פָּתְחָה לְאַט:

׳שֶׁלִּי הַחֲמוּדָה־יוֹתֵר־מִכֹּל לְכָל דֵּעָה, –

זֹאת סָבָתִי־זְקֶנְתִּי עַצְמָהּ, לְמַעְלָה מִמֵּאָה!׳