עַל־גַּבֵּי חוּטֵי הַתַּיִל
שֶׁל הַטֶּלֶגְרַף רָקַד לוֹ הַשָּׂטָן חֲתַן־הַלַּיִל
וּבְשֶׁבַע לְשׁוֹנוֹת כְּמוֹ שׁוֹטִים הִצְלִיף בְּלַהַט
וּבְצִלְצְלֵי צִלְצוּל הִכְרִיז לָדַעַת:
עַמּוּדֵי כָּל הָעוֹלָם הִתְאַחֲדוּ וְהִתְחַבֵּרוּ!
הָאֲפַרְכָּסוֹת שֶׁל אָזְנֵיכֶם נַקּוּ וְאֶת הַקּוֹנְכִיּוֹת טַהֵרוּ!!
כֵּן, נַקּוּ וְטַהֲרוּ וּשְׁמָעוּ:
אֶצְבָּעִי בְּדָם טָבַלְתִּי, וְהַדָּם שֶׁל אִמָּא־אֲדָמָה הוּא,
וַאֲנִי קוֹרֵא קְרִיאָה גְדוֹלָה וּבוֹ בַּדָּם אֶרְשֹׁם
עַל כָּל שַׁעַר, עַל כָּל פֶּתַח בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ: שָׁלוֹם!
לַקָּרוֹב שָׁלוֹם וְלָרָחוֹק שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לְהַר וָגַיְא!
אַךְ רְאוּ־רְאוּ! עַל מָה מִתְקַהֲלִים וְרוֹעֲשִׁים בְּלִי דַי
צִפֳּרִים לְמַעְלָה שָׁם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם?
כָּאן מְחַדְּדִים מַקּוֹר, שָׁם יַשְׁחִיזוּ צִפָּרְנַיִם,
נֶשֶׁר מְנַקֵּר בַּצּוּר וְעוֹרֵב חָצָץ נוֹקֵר הוּא?
לָמָּה וּמַדּוּע?
בְּיָדוּעַ,
הָעוֹרֵב עַל כָּךְ אוֹמֵר הוּא,
קַבָּלָה הִיא בְּיָדָיו מִפִּי עוֹרֶבֶת הַזּוֹעֶפֶת,
שֶׁקִּבְּלַָה מִפִּי אִמָּהּ שֶׁהִיא קִבְּלָה מִפִּי דוֹדָה שְׁחֹרָה כַּזֶּפֶת,
שֶׁמִּזְּמַן־מִזְּמַן הָיְתָה לָהּ קַבָּלָה זוֹ בְּיָדָהּ
מִן הַחֹטֶר שֶׁהִכָּה אֶת גַּדְיָא מִן הָאֲגַדָּה
וְשֶׁהָיָה בְּנוֹ אוֹ בֶּן־בְּנוֹ שֶׁל גֹּדֶם בְּאִטְלִיז
שֶׁסָּבוֹ הָיָה שָׁקוּעַ תֵּשַׁי וַחֲצִי אַמָּה
בְּעָמְקֵי הָאֲדָמָה:
אִם שָׂטָן בְּקוֹל גָדוֹל עַל הַשָּׁלוֹם מַכְרִיז –
קוּם הַתְקֵן אֶת עַצְמְךָ לְמִלְחָמָה!