¹

שְׁנֵי גְרֵנָדִירִים² צָרְפַתָּה

עָשׂוּ מִשְּׁבִי רוּסְיָה דַרְכָּם,

וַיְהִי כְבוֹאָם גְּבוּל גֶּרְמַנְיָה,

הוֹרִידוּ בְּעֶצֶב רֹאשָׁם.

שְמוּעָה שָׁם רָעָה הִדְבִּיקָתַם:

אָבְדָה בַּת-צָרְפַת, בַּת-הַצְּבִי;

שֻׁדַּד וְהֻכָּה צְבָא הֶחָיִל,

וְהַקֵּיסָר, הַקֵּיסָר בַּשְּׁבִי.

וַיִּבְכּוּ אָז הַגְּרֵנָדִירִים,

הַשְּׁנַיִם לַשֵּׁמַע הַמָּר.

אָמַר הָאֶחָד: "מַה נִדְמֵיתִי!

פִּצְעִי הַנּוֹשָׁן מַה יִבְעָר!"

עָנָה הַשֵּׁנִי: "תַּם הַזֶּמֶר,

לוּ מַתִּי אִתְּךָ גַּם אֲנִי;

אַךְ יֶלֶד וְאִשָּׁה לִי בַבַּיִת,

אוֹבְדִים בִּלְעָדַי בָּעֳנִי".

"מַה לִי וְלָאִשָּׁה וּלְבָנֶיהָ?

נַעֲלָה תַאֲוַת לְבָבִי;

יַחְזְרוּ עַל פְּתָחִים אִם יִרְעָבוּ –

הַקֵּיסָר, הַקֵּיסָר בַּשְּׁבִי.

"אָחִי, נָא מַלֵּא בַקָּשָׁה לִי,

עַתָּה, כִּי בָאַנִי מוֹתִי,

הַעֲלֵה גְוִיָּתִי, שָׂא צָרְפַתָּה,

בְּקַרְקַע שֶׁל צָרְפַת קְבוֹר אוֹתִי.

"זֶה צְלַב הַכָּבוֹד תִּקְשְׁרֶנּוּ

עַל סֶרֶט שָׁנִי לִלְבָבִי,

אֱזוֹר בְּמָתְנַי אֶת הַסַּיִף,

וּתְקַע בְּכַפִּי אֶת רוֹבִי.

"אֶשְׁכַּב כָּךְ כְּזָקִיף עַל מִשְׁמֶרֶת,

אַקְשִׁיבָה – בַּקֶּבֶר – אֶדֹּם,

עַד יוֹם קוֹל תּוֹתָח אַאֲזִינָה,

סוּסִים צוֹהֲלִים בְּשַׁעְטָם.

"זֶה הוּא עַל קִבְרִי בָא בְדַהַר

בְּרַעַשׁ חַרְבוֹת נִצָּחוֹן –

מִבּוֹר אָז אֵצֵא, לְגוֹנֶנְךָ

קֵיסָרִי, קֵיסָרִי, נָכוֹן!"