סֻפַּר שֶׁנְּשִׂיא הַמַּאֲמִינִים עֹמַר בֶּן אַלְכַ’טָאב. יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, צִיֵּד צָבָא מִן הַמֻּסְלְמִים נֶגֶד הָאוֹיֵב עַל פְּנֵי דַמֶשֶׂק, וְצָרוּ עַל מִבְצָר מִמִּבְצָרֶיהָ מָצוֹר קָשֶׁה. וְהָיוּ מִן הַמֻּסְלְמִים שְׁנֵי אֲנָשִׁים אַחִים, שֶׁחָלַק לָהֶם אֱלֹהִים עַזּוּת וְאֹמֶץ לֵב לְהִלָּחֵם בָּאוֹיֵב. וְהָיָה מְפַקֵּד אוֹתוֹ מִבְצָר אוֹמֵר לִנְסִיכָיו וּלְאֵלֶּה שֶׁלְּפָנָיו מִגִּבּוֹרָיו: “אִם שְׁנֵי מֻסְלְמִים אֵלֶּה יִשָּׁבוּ אוֹ יֵהָרְגוּ אֲנִי עוֹמֵד לָכֶם נֶגֶד זוּלָתָם מִן הַמֻּסְלְמִים”. לֹא פָסְקוּ מֵהַצִּיב לָהֶם פַּחִים וּמְבַקְּשִׁים תַּחְבּוּלָה נֶגְדָּם בִּמְזִמּוֹת, וּמְתַכְּנִים לָהֶם מַאֲרָבִים וּמַרְבִּים אֶת מִסְפַּר הָאוֹרְבִים, עַד שֶׁנָּפַל אֶחָד מֵהֶם בַּשֶּׁבִי וְנֶהֱרַג הַשֵּׁנִי לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ, וְהוּבַל הַמֻּסְלִם הַשָּׁבוּי אֶל מְפַקֵּד אוֹתוֹ מִבְצָר. כְּשֶׁהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו אָמַר “לַהֲרֹג אֶת זֶה חֲבָל, וְאוּלָם חֲזִירָתוֹ אֶל הַמֻּסְלְמִים אָסוֹן הוּא”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁמְּפַקֵּד אוֹתוֹ מִבְצָר, הָאוֹיֵב, הִתְבּוֹנֵן בַּשָּׁבוּי הַמֻּסְלְמִי שֶׁהוּבַל אֵלָיו וְאָמַר “לַהֲרֹג אֶת זֶה חֲבָל, וְאוּלָם חֲזִירָתוֹ אֶל הַמֻּסְלְמִים הִיא אָסוֹן. מִשְׁתּוֹקֵק הָיִיתִי שְׁיְהֵא נִכְנָס בַּדַּת הַנּוֹצְרִית לִהְיוֹת לְעֵזֶר וְלִזְרוֹעַ לָנוּ”. אָמַר הֶגְמוֹן מֵהֶגְמוֹנָיו: “הַמְפַקֵּד, אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ עַד שֶׁיַּחֲזֹר בּוֹ מִדָּתוֹ. וְכָך הוּא: הָעַרְבִים לְהוּטִים בְּאַהֲבָתָם לְנָשִׁים, וְלִי בַת מְלֵאָה חֵן וְאִלּוּ הָיָה רוֹאָה, הָיָה נִפְתֶּה אַחֲרֶיהָ”. אָמַר לוֹ הַמְפַקֵּד: “הֲרֵי הוּא מָסוּר לְיָדְךָ, קַחֶנּוּ”. הוֹבִילוֹ לְבֵיתוֹ, וְהִלְבִּישׁ אֶת הַנַּעֲרָה מַה שֶּׁהוֹסִיף עַל יָפְיָהּ וְחִנָּהּ וְהֵבִיא אֶת הָאִישׁ וְהִכְנִיסוֹ לְחֶדֶר וְהֵכִין מַטְעַמִּים, וְעָמְדָה הַנַּעֲרָה הַנּוֹצְרִית לְפָנָיו כִּמְשָׁרֶתֶת הַמְצַיֶּתֶת לַאֲדוֹנָהּ, מְצַפָּה שֶׁיִּפְקֹד עָלֶיהָ פְּקֻדָּתוֹ וּתְמַלֵּא אוֹתָהּ. כְּשֶׁרָאָה הַמֻּסְלִם מַה שֶּׁבָּא עָלָיו, הִתְחַזֵּק בֵּאלֹהִים יִתְעַלֶּה וְהִשְׁפִּיל מַבָּטוֹ, וְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת אֱלֹהָיו וּקְרִיאַת הַקֻּרְאָן. וְהָיָה קוֹלוֹ יָפֶה וְנִגּוּנוֹ מַשְׁפִּיעַ עַל הַנֶּפֶשׁ. אַהֲבָה אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה אַהֲבָה עַזָּה וְחָשְׁקָה בוֹ חֵשֶׁק עָצוּם. לֹא חָדַל מִכָּךְ שִׁבְעָה יָמִים, עַד שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת: “וּלְוַאי שֶׁיַּסְכִּים שֶׁאֶכָּנֵס בְּדַת הָאִסְלָאם”. וְעַל מַצָּבָה נֶאֶמְרוּ בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

כְּלוּם תַּשְׂט מִנִּי בְּעוֹד לִבִּי נוֹטֶה אֲלֵיכֶם?

נַפְשִׁי כַפָּרַתְכֶם וְלִבִּי מְגוּרֵיכֶם.

וּמַסְכִּימָה אֲנִי מִקְּרוֹבַי לְהִפָּרֵד,

וַעֲזֹב דַּת עַל מִשְׁמַרְתָּהּ חֶרֶב גּוֹזֵר שׁוֹקֵד.

וְאָעִיד כִּי אַללָהּ אֵין אֵל בִּלְתּוֹ. כֵּןחִזֵּק

הַדָּבָר הַמּוֹפֵת וְאִשֵּׁר, וְכָל סָפֵק הִסְתַּלֵּק.

אוּלַי הוּא יַעַשׂ לְחֶבְרָה אֶת מִתְרָחֵק,

וִיצַנֵּן לֵב אַהַב טְרָפוֹ וּתְשׁוּקָה יִשְׁתּוֹקֵק.

וְשַׁעַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִנְעַל יִפָּתַח,

וְתָבוֹא תִקְוַת בּוֹ צַעַר יָדוֹ הָפַךְ.

כְּשֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתָהּ וְצַר חָזָהּ, הִטִּילָה עַצְמָהּ לְפַנָיו וְאָמְרָה: “מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי מִמְּךָ בְּשֵׁם דָּתְךָ, שֶׁאֵין אַתָּה אֶלָּא שׁוֹמֵעַ לִדְבָרַי”. אָמַר לָהּ: “וּמַה דְּבָרַיִךְ?” אָמְרָה לוֹ: “הַרְצֵה לְפָנַי דְּבַר הָאִסְלָאם” הִרְצָה אוֹתוֹ לְפָנֶיהָ, וְקִבְּלָה אֶת דַּת הָאִסְלָאם. אַחַר־כָּךְ הִטַּהֲרָה וְלִמֵּד אוֹתָהּ כֵּיצַד לְהִתְפַּלֵּל. אַחֲרֵי שֶׁעָשְׂתָה כָּךְ אָמְרָה לוֹ: “אָחִי, לֹא הָיְתָה כְנִיסָתִי בְדַת הָאִסְלָאם אֶלָּא בִגְלָלְךָ וּמִתּוֹךְ בַּקְּשִׁי קִרְבָתְךָ”. אָמַר לָהּ: “הָאִסְלָאם אֵינוֹ מַתִּיר נִשּׂוּאִין אִם לֹא בִשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים וּמֹהַר וְאֶפִּטְרוֹפּוֹס הַמַשִׂיא אֶת הָאִשָּׁה, וַאֲנִי אֵינִי מוֹצֵא לֹא שְׁנֵי עֵדִים וְלֹא אֶפִּטְרוֹפּוֹס וְלֹא מֹהַר. וְאִלּוּ הָיִית מוֹצֵאת תַּחְבּוּלָה לִיצִיאָתֵנוּ מִמָּקוֹם זֶה, כִּי אָז מְקַוֶּה אֲנִי לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ הָאִסְלָאם, וַהֲרֵינִי מַבְטִיחֵךְ בְּאָלָה שֶׁלֹּא תְהֵא לִי אִשָּׁה נְשׂוּאָה לִי כְּדַת הָאִסְלָאם זוּלָתֵךְ”. אָמְרָה לוֹ: " אֲנִי אֲבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה לְכָךְ“. קָרְאָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ וְאָמְרָה לָהֶם: " מֻסְלִם זֶה כְבָר נִתְרַכֵּךְ לִבּוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בְּדָתֵנוּ, וּכְבָר הִצַּעְתִּי עַצְמִי לוֹ, וְאָמַר לִי: “דָּבָר זֶה אֵינוֹ הוֹלֵם אוֹתִי בְאֶרֶץ שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ אָחִי. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹצֵא מִתּוֹכָהּ, שֶׁלִּבִּי יִתְנַחֵם, הָיִיתִי עוֹשֶׂה מַה שֶּׁמְּבֻקָּשׁ מִמֶּנִי”. וְאֵין כָּל חֲשָׁשׁ בַּדָּבָר שֶׁתּוֹצִיאוּ אוֹתִי עִמּוֹ לְאֶרֶץ אֲחֶרֶת, שֶׁאֲנִי עֲרֵבָה אוֹתוֹ לָכֶם וְלַמֶּלֶךְ לְכָל מַה שֶּׁאַתֶּם מְבַקְּשִׁים”. הָלְכוּ הוֹרֶיהָ אֶל הַמְפַקֵּד וְהוֹדִיעוּ לוֹ אֶת הַדָּבָר, שָׂמַח בָּזֶה שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְצִוָּה לְהוֹצִיאָהּ עִמּוֹ אֶל הַכְּפָר, שֶׁצִּיְּנָה, וְיָצְאוּ שְׁנֵיהֶם. כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל הַכְּפָר וְנִשְׁאֲרוּ בוֹ אוֹתוֹ יוֹם וְהֶאֱפִיל עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה, יָצְאוּ לְמַסָּעָם וְחָצוּ אֶת הַדֶּרֶךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד הַמְשׁוֹרְרִים:

וַיֹּאמְרוּ: כְּבָר קָרְבָה לְמַסָּעֵנוּ הָעֵת,

וָאֹמַר: כַּמָּה הִבְעִיתוּנִי בְמַסָּע הַבְעֵת.

וְאֵין לִי עֵסֶק זוּלָתִי בַצִּיּוֹת לַחְדֹּר,

וּבָאָרֶץ מִיל אַחֲרֵי מִיל לַעֲבֹר.

אָכֵן בִּנְדֹּד אֲהוּבִים אֶל אֶרֶץ הָלָכוּ,

אָרַחְתִּי עִמָּם לְחֶבְרָה בַאֲשֶׁר אָרָחוּ

וָאָשִׁית תְּשׁוּקָתִי אֲלֵיהֶם מוֹבִילִי,

וַתַּדְרִיכֵנִי מֵישָׁרִים בְּלִי מַדְרִיךְ בִּשְׁבִילִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַמֻּסְלִם הַשָּׁבוּי וְהַנַּעֲרָה נִשְׁאֲרוּ אוֹתוֹ יוֹם בַּכְּפָר שֶׁבָּאוּ אֵלָיו, וּכְשֶׁהֶאֱפִיל עֲלֵיהֶם הַלַּיְלָה יָצְאוּ לְמַסָּעָם וְחָצוּ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְנָסְעוּ כָל אוֹתוֹ לֵילָם, וְרָכַב הַבָּחוּר עַל סוּס אָצִיל מִלְּפָנִים וְהִרְכִּיב אוֹתָהּ מֵאֲחוֹרָיו. וְלֹא פָסְקוּ לַחֲצוֹת אֶת הָאָרֶץ עַד שֶׁקָּרַב הַבֹּקֶר. נָטָה עִמָּהּ מִדֶּרֶךְ הַנְּסִיעָה וְהוֹרִיד אוֹתָהּ וְרָחֲצוּ כַדָּת לִתְפִלָּה וְהִתְפַּלְּלוּ תְפִלַּת הַבֹּקֶר. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ כְּשֶׁשָּׁמְעוּ קִשְׁקוּשׁ כְּלֵי זַיִן וְצִלְצוּל רְסָנִים וְדִבּוּרָם שֶׁל גְּבָרִים וְקוֹל דַּהֲרוֹת פַּרְסוֹת סוּסִים. אָמַר לָהּ: “פְּלוֹנִית, לַנּוֹצְרִים הֵם אֵלֶּה, כְּבָר הִשִּׂיגוּ אוֹתָנוּ. וּמֶה הָעֵצָה אַחֲרֵי שֶׁהַסּוּס כְּבָר עָיֵף וְיָגֵעַ עַד לְלֹא עֲצֹר כֹּחַ לִצְעַד צַעַד?” אָמְרָה לוֹ: “הוֹי לְךָ, כְּלוּם נִבְהָל אַתָּה וּמִתְיָרֵא?” אָמַר לָהּ: “הֵן”. אָמְרָה לוֹ: “וְהֵיכָן מַה שֶּׁהָיִיתָ מְסַפֵּר לִי עַל דְּבַר יְכֹלֶת אֱלֹהֶיךָ וְעֶזְרָתוֹ לַקּוֹרְאִים לְעֶזְרָתוֹ? בּוֹא, וְנִקְרָא נִכְנָעִים לוֹ, אֶפְשָׁר יַעַזְרֵנוּ בִישׁוּעָתוֹ, וְיקַדְּמֵנוּ חַסְדּוֹ יִשְׁתַּבַּח וְיִתְעַלֶּה”. אָמַר לָהּ: “יָפֶה אָמַרְתְּ”. הִתְחִילוּ מִתְפַּלְּלִים נִכְנָעִים לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְשִׁיר וְאָמַר:

אֵלֶיךָ אֲנִי זָקוּק בְּכָל עֵת וְעִדָּן,

אַף לוּ כְלִיל וַעֲטָרָה בְרֹאשִׁי, נִתָּן.

וְאַתָּה תִקְוָתִי הַגְּדוֹלָה, וְאִלּוּ בְיָדִי

עָלָה מְבֻקָּשִׁי לֹא עוֹד בַּקָּשָׁה אִתִּי.

וְאֵין אִתְּךָ דָבָר תִּמְנָעֵהוּ וְתַעֲצֹר,

כִּי שֶׁפַע חַסְדְּךָ זֶרֶם שׁוֹטֵף יַעֲבֹר.

וְרַק אֲנִי עָצוּר מִמֶּרְיִי, עָדַי לֹא יַגִּיעַ.

וְאוּלָם אוֹר סְלִיחָתְךָ אֶרֶךְ־אַפַּיִם יַגִּיהַּ.

מְנַחֵם, בַּצָּר הַמְצֵא מֵאֲשֶׁר נִתְיַסַּרְתִּי בוֹ רְוָחָה,

כִּי אֵין מַצִּיל מִן הַצָּרָה הַזֹּאת זוּלָתְךָ.

וַעֲדַיִן הוּא מִתְפַּלֵּל וְהָאִשָּׁה עוֹנָה אָמֵן אַחֲרֵי תְפִלָּתוֹ, כְבָר קָרְבָה אֲלֵיהֶם שַׁאֲטַת הַסּוּסִים. כְּשֶׁשָּׁמַע הַבָּחוּר אֶת אָחִיו שֶׁנֶּהֱרַג בְּמִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ מְדַבֵּר, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "אָחִי אַל תִּירָא וְאַל תֵּעָצֵב שֶׁהַמִּשְׁלַחַת מִשְׁלַחַת אֱלֹהִים וּמַלְאָכָיו, שְׁלָחָם אֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ עֵדִים לָכֶם בִּנְשׂוּאֵיכֶם. וּכְבָר הִתְפָּאֵר בָּכֶם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה וּמַלְאָכָיו, וְאָצַל לָכֶם שְׂכַר הַמְאֻשָּׁרִים הַנּוֹפְלִים בְּמֶלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ. וְקִפֵּל הָאָרֶץ תַּחְתֵּיכֶם, וַהֲרֵי אַתֶּם לְיַד הָרֵי אַלְמַדִינָה. וּכְשֶׁאַתָּה נִפְגַּשׁ עִם עֹמַר בֶּן אַלְכַ’טָאב, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, מְסֹר לוֹ שָׁלוֹם וֶאֱמֹר: “יִגְמָלְךָ אֱלֹהִים טוֹב בַּאֲשֶׁר עָשִׂית לָאִסְלָאם, שֶׁנֶּאֱמָן הָיִיתָ וְשָׁקַדְתָּ עַל טוֹבָתוֹ”. אַחַר כָּךְ נָשְׂאוּ הַמַּלְאָכִים קוֹלוֹתֵיהֶם, קוֹרְאִים שָׁלוֹם לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ, וְאָמְרוּ: “הֲרֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה כְבָר הִשִּׂיאָה לְךָ עוֹד אַלְפַּיִם שָׁנָה לִפְנֵי שֶׁנּוֹצַר אֲבִיכֶם אָדָם הָרִאשׁוֹן עָלָיו הַשָּׁלוֹם”. עָבְרוּ אֶת שְׁנֵיהֶם שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן וּבִטְחָה וָגִיל, וְנִתְוַסֵּף הַבִּטָּחוֹן וְנִתְחַזְּקָה הַהֲלִיכָה בְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר שֶׁל יִרְאֵי הָאֱלֹהִים. וּכְשֶׁעָלָה הַשַּׁחַר הִתְפַּלְּלוּ שְׁנֵיהֶם תְּפִלַּת הַשַּׁחַר. וְהָיָה עֹמַר בֶּן אַלְכַ’טָאב, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, נוֹהֵג לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַשַּׁחַר עִם דִּמְדּוּמָיו. וּלְעִתִּים הָיָה נִכְנַס לַמִּשְׁקָע שֶׁבַּמִּסְגָּד שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים בִּתְפִלָּה וּמֵאֲחוֹרָיו שְׁנֵי אֲנָשִׁים, וְהָיָה פוֹתֵחַ בְּפָרַשַׁת הַמִּקְנֶה אוֹ בְּפָרָשַׁת הַנָּשִׁים, וְהָיוּ מִתְעוֹרְרִים בֵּינְתַּיִם הַיְשֵׁנִים, וְרוֹחֲצִים כַּדָּת לִתְפִלָּה אֵלֶּה הָרוֹחֲצִים, וּבָאִים הָרְחוֹקִים. וְלֹא הָיָה גוֹמֵר אֶת הַכְּרִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, עַד שֶׁכְּבָר הָיָה הַמִּסְגָּד מִתְמַלֵּא בְנֵי־אָדָם, וְהָיָה מִתְפַּלֵּל אָז הַכְּרִיעָה הַשְּׁנִיָּה, בְּקָרְאוֹ פַרְשָׁה קְצָרָה שֶׁהָיָה מְמַהֵר בִּקְרִיאָתָהּ. כְּשֶׁהָיָה אוֹתוֹ יוֹם הִתְפַּלֵּל בָּרִאשׁוֹנָה כְּרִיעָה בְּקָרְאוֹ פַּרְשָׁה קְצָרָה שֶׁמִּהֵר בָּהּ, וּבַשְּׁנִיָּה כָזֹאת. כְּשֶׁגָּמַר אֶת תְּפִלָּתוֹ בְּבִרְכַּת הַשָּׁלוֹם הִסְתַּכֵּל בַּחֲבֵרָיו וְאָמַר: “צְאוּ אִתָּנוּ לִקְרַאת חָתָן וְכַלָּה”, תָּמְהוּ חֲבֵרָיו שֶׁלֹּא הֵבִינוּ דְבָרָיו. נִגַּשׁ וְהֵם אַחֲרָיו עַד שֶׁיָּצָא אֶל שַׁעַר הָעִיר וְהָיָה הַבָּחוּר, אַחֲרֵי שֶׁהֵאִיר לוֹ הַיּוֹם וְרָאָה אֶת גִּבְעוֹת אַלְמַדִינָה, קָרֵב וּבָא לְעֵבֶר הַשַּׁעַר וְאִשְׁתּוֹ אַחֲרָיו. פָּגַשׁ אוֹתוֹ עֹמַר וְהַמֻּסְלְמִים, וְנָתְנוּ לוֹ שָׁלוֹם. כְּשֶׁנִּכְנְסוּ אֶל אַלְמַדִינָה צִוָּה עֹמַר, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים, לַעֲרֹךְ מִשְׁתֶּה נִשּׂוּאִין. בָּאוּ הַמֻּסְלְמִים וְאָכְלוּ וְכִנֵּס הַבָּחוּר אֶת אֲרוּסָתוֹ, וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְלָדִים מִמֶּנָּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעֹמַר בֶּן אַלְכַ’טָאב, יִרְצֵהוּ אֱלֹהִים צִוָּה לַעֲרֹךְ נִשּׂוּאִין, וּבָאוּ הַמֻּסְלְמִים וְאָכְלוּ, וְכִנֵּס הַבָּחוּר אֶת אֲרוּסָתוֹ וְחָנַן אוֹתוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה יְלָדִים מִמֶּנָּה, שֶׁהָיוּ נִלְחָמִים בְּמִלְחֲמוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְהָיוּ שׁוֹמְרִים עַל יִחוּסָם שֶׁהִתְפָּאֲרוּ בוֹ. וּמַה יָפֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיָן זֶה:

אֶרְאֶךָ עַל הַשְּׁעָרִים בּוֹכֶה וּמִתְאוֹנֵן,

וּמַה לְּךָ אֲשֶׁר לַשּׁוֹאֲלִים מַעֲנֶה אִתְּךָ אֵין?

הָעַיִן רָעָה פְגָעָתְךָ אוֹ אָסוֹן הִדְהִימָךְ?

וַיַּרְחִיקֶךָ מִשַּׁעַר אָהוּב בְּמָסָךְ הוּסָךְ?

הִתְאוֹשֵׁשׁ הַיּוֹם מִסְכֵּן וּבְזִכְרוֹ הֶרֶב לַהֲגוֹת,

וְשׁוּב אֶל אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר חָזְרוּ הַבְּרִיּוֹת.

אֶפְשָׁר מְטַר הַסְּלִיחָה יְכַבֵּס מַה שֶׁעָבַר,

וְיָחֹן אֶת רַבֵּי הַחֵטְא מֵאִתּוֹ שָׂכָר.

הֵן שָׁבוּי, וְאִם בְּכֶבֶל יֵאָסֵר, יִפָּלֵט,

וּמִכֶּלֶא עָנְשׁוֹ עֶבֶד יְשֻׁחְרַר וְיִמָּלֵּט.

לֹא פָסְקוּ מִחְיוֹת בַּנְּעִימוֹת שֶׁבַּחַיִּים וּבְתַכְלִית הַשִּׂמְחָה עַד אֲשֶׁר בָּא אֲלֵיהֶם הוֹרֵס הַתַּעֲנוּגוֹת וּמַפְרִיד הַחֲבִילוֹת.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר