משירי שִׁי קִינְג

הַמַּצְבִּיא,

אֲנַחְנוּ סֻלָּם וּשְׁלַבִּים לַקֵּיסָר

גַּלִּים שֶׁהִפְלִיגוּ כְמֵי הַנָּהָר,

דָּמֵנוּ לְלֹא יוֹשִׁיעֵנוּ נִגָּר,

הַמַּצְבִּיא!

הַמַּצְבִּיא,

אֲנַחְנוּ אוֹחִים וּנְשָׁרִים לַקֵּיסָר,

לַטָּף – הָרָעָב, לַנָּשִׁים – מִסְפֵּד מָר,

נִפֹּל וְנִשְׁכַּב וְנִרְקַב בַּנֵּכָר,

הַמַּצְבִּיא!

הַמַּצְבִּיא,

עֵינְךָ בִּמְלֹא־זַעַם וָלַעַג תִּבְעָר,

הָיוּ אִמּוֹתֵינוּ שִׁפְחוֹת־לֹא־שָׂכָר,

אֵי אֵם וְלָהּ בֵּן לֹא נָפַל מִידֵי־צָר,

הַמַּצְבִּיא?