לִבִּי דָּפַק! סוּסִי בִּן־קֶשֶׁב!

וּכְדֵי חָשְׁבִי וּכְבָר נִהְיָה!

כְּבָר אֶת הַגַּיְא נִדְנֵד הַנֶּשֶׁף

וּבֶהָרִים הַלֵּיל נִתְּלָה!

בִּלְבוּשׁ אֵדִים כְּבָר מִתַּמֶּרֶת

אַלָּה כִּנְפִיל אַבִּיר־צוּרִים;

מֵאַת עֵינֵי־עֵיפָה פּוֹעֶרֶת

הַחֲשֵׁכָה מִן הַסְּבָכִים.

יָרֵחַ דַּל – פָּנָיו הִשְׁקִיפוּ

מֵרִכְסֵי־עָב בְּעַד הַלּוֹט;

רוּחוֹת כַּנְפֵי־דְמָמָה הֵנִיפוּ,

סָבִיב אָזְנַי הָמוּ אֵימוֹת.

צִבְאוֹת־מָגוֹר הַלֵּיל שׁוֹלֵחַ,

אַךְ חַי רוּחִי וּמִתְאוֹשֵׁשׁ!

מַה־לַּהַט בְּעוֹרְקַי קוֹדֵחַ,

מַה בְּלִבִּי עַזָּה הָאֵשׁ!

אוֹתָךְ רָאִיתִי; מֵעֵינַיִךָ

טַל גִּיל שָׁלֵו עָלַי נִתַּךְ;

לִבִּי כֻּלּוֹ דָּבַק אֵלַיִךְ,

כָּל־נְשִׁימָה נָשַׁמְתִּי לָךְ.

אֲוִיר־אָבִיב, כַּדְכֹּד וָבַהַט,

קָסַם עַל חֵן פָּנַיִךְ זִיו,

וּמְלֹא־חֶמְדֵּךְ עָלַי הִשְׁפַּעַתְּ:

לוֹ בַל אֶשְׁוֶה, וְקִוִּתִיו!

אוּלָם עִם שַׁחַר הִדְאִיבוּנִי

צוּקוֹת לִבִּי בִּפְרִידָתֵךְ:

נְשִׁיקוֹת־פִּיךְ מַה הֶעְדִּינוּנִי,

וּמַה מַּעְצִיב יְגוֹן־עֵינֵךְ!

הָלַכְתִּי; קַמְתְּ, רֹאשֵׁךְ מַשְׁפֶּלֶת;

שַׂמְתְּ אַחֲרַי מַבָּט רוֹטֵב;

אַף כֵּן, אַשְׁרֵי אָהוּב בַּחֶלֶד,

אַשְׁרֵי, חֵי־שַׁחַק, הָאוֹהֵב!