חוֹלְמָה עַל רֹךְ יָצוּע,

נִים־וְלֹא־נִים, קִשְׁבִי;

עַד כִּנּוֹרִי יָזוּעַ,

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?

עַד כִּנּוֹרִי יָזוּעַ,

חֵיל כּוֹכָבִים מַשְׂגִּיא

בִּרְכוֹת שְׁאָר־הָרוּחַ;

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?

בִּרְכוֹת שְׁאָר־הָרוּחַ

יִשְּׂאוּנִי אֶל רוֹם עִלְאִי

מִגֵּיְא־אֲווֹת פָּרוּעַ;

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?

מִגֵּיא־אֲווֹת פָּרוּעַ

אוֹתִי בְעֹז תִּדְחִי,

תִּטְּשִׁינִי בַּקֹּר זָנוּחַ;

נוּמִי מַה עוֹד תֹּאבִי?

תִּטְּשִׁינִי בַּקֹּר זָנוּחַ,

רַק בַּחֲלוֹם תִּקְשְׁבִי;

הוֹי, עֲלֵי רֹךְ יָצוּעַ

נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?