חוֹלְמָה עַל רֹךְ יָצוּע,
נִים־וְלֹא־נִים, קִשְׁבִי;
עַד כִּנּוֹרִי יָזוּעַ,
נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?
עַד כִּנּוֹרִי יָזוּעַ,
חֵיל כּוֹכָבִים מַשְׂגִּיא
בִּרְכוֹת שְׁאָר־הָרוּחַ;
נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?
בִּרְכוֹת שְׁאָר־הָרוּחַ
יִשְּׂאוּנִי אֶל רוֹם עִלְאִי
מִגֵּיְא־אֲווֹת פָּרוּעַ;
נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?
מִגֵּיא־אֲווֹת פָּרוּעַ
אוֹתִי בְעֹז תִּדְחִי,
תִּטְּשִׁינִי בַּקֹּר זָנוּחַ;
נוּמִי מַה עוֹד תֹּאבִי?
תִּטְּשִׁינִי בַּקֹּר זָנוּחַ,
רַק בַּחֲלוֹם תִּקְשְׁבִי;
הוֹי, עֲלֵי רֹךְ יָצוּעַ
נוּמִי, מַה עוֹד תֹּאבִי?