סִפְּרוּ שֶׁהָיְתָה בִזְמַנִּים קַדְמוֹנִים שֶׁעָבְרוּ וּבְדוֹרוֹת וְעִתִּים שֶחָלְפוּ אִשָּׁה כְּשֵׁרָה בִּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל. וְהָיְתָה הָאִשָּׁה שׁוֹמֶרֶת דָּת וִירֵאַת־אֱלֹהִים, יוֹצֵאת כָּל יוֹם לְבֵית־הַתְּפִלָּה. וְהָיָה לְצַד אוֹתוֹ בֵית־תְּפִלָּה גַּן. וּכְשֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לְבֵית־הַתְּפִלָּה, הָיְתָה נִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ גַן לְהִתְרַחֵץ בּוֹ כַדָּת לַתְּפִלָּה. וְהָיוּ בַגָּן שְׁנֵי זְקֵנִים הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ. דָּבַק לִבָּם שֶל שְׁנֵי הַזְּקֵנִים לְאַהֲבָה בְּאוֹתָה אִשָּׁה וּפִתּוּ אוֹתָהּ לְחֵטְא, וְסֵרְבָה. אָמְרוּ לָהּ: “אִם אֵין אַתְּ נִשְמַעַת לָנוּ, הֲרֵי אָנוּ מְעִידִים בָּךְ שֶׁזָּנִית”. אָמְרָה לָהֶם הָאִשָּׁה: “רַב לִי בֵאלֹהִים לְשָׁמְרֵנִי מִפְּנֵי רָעַתֶּכם”. פָּתְחוּ אֶת שַׁעַר הַגַּן וְצָעֲקוּ. בָּאוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי־אָדָם מִכָּל מָקוֹם, וְאָמְרוּ לָהֶם: “מָה עִנְיַנְכֶם?” אָמְרוּ לָהֶם: “מָצָאנוּ אִשָׁה זוֹ עִם בָּחוּר שֶׁעָשָׂה תוֹעֵבָה עִמָּהּ, וְנִמְלַטַ הַבָּחוּר מִיָּדֵינוּ”. וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים נוֹהֲגִים בְּאוֹתוֹ זְמַן לְהַעֲמִיד אֶת מִי שֶׁזָּנָה שְׁלשָה יָמִים לְיַד עַמּוּד הַקָּלוֹן וּלְהַכְרִיז עָלָיו וְלִרְגֹּם אוֹתוֹ אַחֲרֵי זֶה. הִכְרִיזוּ עָלֶיהָ שְׁלשָׁה יָמִים בִּדְבָר הַתּוֹעֵבָה שֶׁעָשְׂתָּה, וְהָיוּ שְׁנֵי הַזְּקֵנִים נִגָּשִׁים אֵלֶיהָ בְּכָל יוֹם וְשָמִים אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשָׁהּ וְאוֹמְרִים לָהּ: “הַתְּהִלָּה לֵאלֹהִים אֲשֶׁר הוֹרִיד עָלַיִךְ עָנְשׁוֹ”. כְּשֶׁבִּקְּשׁוּ לְרָגְמָהּ, הָלַךְ אַחֲרֵיהֶם דָּנִיאֵל, וְהוּא אָז בֶּן־שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה – תְּפִלַּת אֱלֹהִים וּבִרְכָתוֹ עַל נְבִיאֵנוּ וְעָלָיו. לֹא פָסַק מִלֶּכֶת בְּעִקְבוֹתֵיהֶם עַד שֶׁהִשִּׂיגָם, וְאַמר: “אַל תִּהְיוּ אָצִים לִרְגֹּם אוֹתָהּ עַד שֶׁאֶשְׁפֹּט בֵּינֵיהֶם”. הִצִּיבוּ לוֹ כִּסֵּא, יָשַׁב עָלָיו וְהִפְרִיד בֵּין שְׁנֵי הַזְּקֵנִים, וְהוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁהִפְרִיד בֵּין הָעֵדִים, וְאָמַר לְאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם: “מָה רָאִיתָ?” סִפֵּר לוֹ מַה שֶׁקָּרָה. אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּגָן אֵרַע זֶה”? אָמַר לוֹ: “בְּצַד מִזְרָח תַּחַת עֵץ אַגָּסִים”. אַחַר כָּךְ חָקַר אֶת הַשֵּׁנִי בְמַה שֶׁרָאָה, וְהִגִּיד לוֹ מַה שֶׁאֵרַע. אָמַר לוֹ: “בְּאֵיזֶה מָקוֹם מִן הַגָּן?” אָמַר לוֹ: “בְּצַד מַעֲרָב תַּחַת עֵץ תַּפּוּחַ”? וְהָיָה כָל זֶה כְשֶׁהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת נוֹשֵׂאת רֹאשָׁהּ וְיָדֶיהָ לַשָּׁמַיִם וּמִתְפַּלֶּלֶת אֶל אֱלֹהִים לְהַצִּילָה. הוֹרִיד אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה בָּרָק מִן הָעֹנֶשׁ, וְשָׂרַף אֶת שְׁנֵי הַזְּקֵנִים, וְהֶרְאָה אֱלֹהִים צִדְקַת הָאִשָּׁה. וְזֶהוּ הָרִאשׁוֹן בַּנִּפְלָאוֹת שֶׁאֵרַע לִנְבִיא אֱלֹהִים דָּנִיאֵל עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

וּמִמַּה שֶׁיְסֻפָּר: