סִפְּרוּ שֶׁאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה רָגִיל בְּבָתֵּי־הַמִּדְרָשׁ הַגְּבוֹהִים לֹא יָדַע לֹא לִקְרֹא וְלֹא לִכְתֹּב, וְאוּלָם הָיָה מַעֲרִים עַל בְּנֵי אָדָם לִמְצֹא בָזֶה לַחְמוֹ. עָלָה בְדַעְתּוֹ בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לִפְתֹּחַ לוֹ בֵית־סֵפֶר וּלְהַקְרִיא בֹו תִינוֹקוֹת. אָסַף לוּחוֹת וּנְיָרוֹת שֶׁכָּתוּב עֲלֵיהֶם, וְתָלָה אוֹתָם בְּמָקוֹם הַנִּרְאֶה לָעֵינַיִם, וְהִגְדִּיל מִצְנַפְתּוֹ, סִימָן לְחָכָם, וְיָשַׁב לִפְנֵי פֶתַח בֵּית־סִפְרוֹ. הָיוּ אֲנָשִׁים עוֹבְרִים עָלָיו וּמִסְתַּכְּלִים בְּמִצְנַפְתּוֹ וּבַלּוּחוֹת וּבַנְּיָרוֹת, וּמְדַמִּים שֶׁהוּא חָכָם חָשׁוּב, וְהָיוּ מְבִיאִים אֵלָיו אֶת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּהֶם. הָיָה אוֹמֵר לָזֶה: “כְּתֹב” וְלָזֶה “קְרֹא”. וְהָיוּ מְלַמְּדִים כָּךְ זֶה אֶת זֶה.
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אוֹתוֹ יוֹם בְּפֶתַח בֵּית־סִפְרוֹ כְּמִנְהָגוֹ, קָרְבָה וּבָאָה אִשָּׁה מֵרָחוֹק וּבְיָדָהּ מִכְתָּב. אָמַר “אֵין סָפֵק שֶׁאִשָּׁה זוֹ בָאָה אֵלַי שֶׁאֶקְרָא לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁעִמָּהּ. וְכֵיצַד יִהְיֶה מַעֲשִׂי עִמָּה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לִקְרֹא כְתָב”? הִשְׁתַּדֵּל לָצֵאת כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּט מִמֶּנָּה. הִשִּׂיגָה אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא וְאָמְרָה לוֹ: “לְאָן?” אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת־הַצָּהֳרַיִם, וַאֲנִי חוֹזֵר”. אָמְרָה לוֹ: “עֲדַיִן הַצָּהֳרַיִם רְחוֹקִים, קְרָא נָא לִי אֵפוֹא מִכְתָּב זֶה”. נְטָלוֹ וְשָׂם אֶת הַצַּד הָעֶלְיוֹן לְמַטָּה, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל בּוֹ וּמֵנִיעַ פַּעַם מִצְנַפְתּוֹ וּפַעַם מַרְטִיט אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו, וּמַרְאֶה הִתְרַגְּשׁוּת. וְהָיָה בַעֲלָהּ שֶׁל אוֹתָהּ אִשָּׁה בַּמֶּרְחַקִּים, נִפְקָד מִבֵּיתוֹ, וְהַמִּכְתָּב שָׁלוּחַ אֵלֶיהָ מֵאִתּוֹ. כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הֶחָכָם בְּמַצָּב זֶה, אָמְרָה בְלִבָּה: “אֵין סָפֵק שֶׁבַּעֲלִי מֵת, וְחָכָם זֶה מְחַכֵּךְ לְהַגִּיד לִי שֶׁמֵּת”. אָמְרָה לוֹ: “אֲדוֹנִי הַנַּעֲלֶה, אִם מֵת, הַגֵּד לִי”. נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ וְשָׁתַק. אָמְרָה לוֹ הָאִשָּׁה: “כְּלוּם אֶקְרַע בְּגָדַי”. אָמַר לָהּ: “קִרְעִי”. אָמְרָה לוֹ: “וְאַכֶּה עַל פָּנַי?” אָמַר לָהּ: “הַכִּי”. נָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב מִיָּדוֹ וְחָזְרָה לְבֵיתָהּ, וְהָיְתָה בוֹכָה הִיא וִילָדֶיהָ. שָׁמְעוּ אֲחָדִים מִשְּׁכֵנֶיהָ אֶת הַבְּכִי, וְשָׁאֲלוּ לְמַצָּבָהּ, וְאָמְרוּ לָהֶם: “הִגִּיעַ אֵלֶיהָ מִכְתָּב עַל־דְּבַר מוֹת בַּעֲלָהּ”. אָמַר אֶחָד הָאַנָשִׁים: “דָּבָר זֶה שֶׁקֶר הוּא, שֶׁכֵּן שָׁלַח לִי בַעֲלָהּ מִכְתָּב רַק אֶתְמוֹל, שֶׁבּוֹ הוּא מוֹדִיעֵנִי, שֶׁהוּא טוֹב וּבָרִיא וְשָׁלֵם, וְשֶׁאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים יִהְיֶה אֶצְלָהּ”. קָם מִיָּד וּבָא אֶל הָאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: “הֵיכָן הַמִּכְתָּב שֶׁהִגִּיעַ אֵלַיִךְ?” הֵבִיאָה אוֹתוֹ לוֹ. נְטָלוֹ מִמֶּנָּה וּקְרָאוֹ, וְהִנֵּה בוֹ: “אַחֲרֵי דְרִישׁוֹת הַשָּׁלוֹם, הִנְנִי לְהוֹדִיעַ שֶׁאֲנִי בְטוֹב בָּרִיא וְשָׁלֵם, וְאַחֲרֵי עֲשָׂרָה יָמִים אֶהְיֶה אֶצְלְכֶם, וּכְבָר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם שְמִיכָה וַחֲגוֹרָה”. נָטְלָה אֶת הַמִּכְתָּב וְחְזָרה בוֹ אֶל הֶחָכָם וְאָמְרָה לוֹ: “מַה נְּשָׂאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת מַה שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי?” וְסִפְּרָה לוֹ מַה שֶׁהוֹדִיעַ אוֹתָה שְׁכֵנָּה בִּדְבַר שְׁלוֹם בַּעֲלָהּ, וְשֶׁשָׁלַח לָהּ שְׂמִיכָה וַחֲגוֹרָה. אָמַר לָהּ: “אֱמֶת אַתְּ דּוֹבֶרֶת, וְאוּלָם סִלְחִי לִי, אִשָּׁה, מִשּׁוּם שֶׁהָיִיתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה נִרְגָּשׁ”…
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁשָּׁאֲלָה הָאִשָּׁה אֶת הַמְּלַמֵּד: "מַה נְּשָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת עִמִּי מַה שֶּׁעָשִׂיתָ? אָמַר לָהּ: “נִרְגָּשׁ הָיִיתִי בְאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדַעְתִּי טְרוּדָה וְרָאִיתִי אֶת הַחֳגוֹרָה מְגוֹלָלָה בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכָה, וְדָמִיתִי שֶׁמֵּת וְעָטְפוּ אוֹתוֹ בְּתַכְרִיכִים”. וְלֹא הָיְתָה הָאִשָּׁה מְבִינָה אֶת עָרְמָתוֹ, וְאָמְרָה לוֹ: “מָחוּל לְךָ”, וְלָקְחָה מִמֶּנּוּ אֶת הַמִכְתָּב וְהְלָכָה לָהּ.
וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר: