לוגו
אלף לילה ולילה: דִּבְרֵי עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִּי עַל אוֹדוֹת הַרֻךְ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אָדָם אֶחָד מִבְּנֵי אֶרֶץ הַמַּעֲרָב הָיָה נוֹסֵעַ בִּגְלִילוֹת הָאָרֶץ הָרְחוֹקוֹת וְעָבַר בְּמִדְבָּרוֹת וְיַמִּים, וְהֵטִיל אוֹתוֹ הַגּוֹרָל לְאִי, וְשָׁהָה שָׁם זְמַן אָרֹךְ. אַחַר־כָּךְ חָזַר לְעִירוֹ וְעִמּוֹ קְנֵה־נוֹצָה מִכְּנַף אֶפְרוֹחַ שֶׁל רֻךְ1, כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּבֵיצָתוֹ וְלֹא יָצָא מִמֶּנָּה לַאֲוִיר הָעוֹלָם. וְהָיָה אוֹתוֹ קָנֶה מֵכִיל בְּתוֹכוֹ נֹאד שֶׁל מַיִם. אָמְרוּ: אָרְכּוֹ שֶׁל כְּנַף־אֶפְרוֹחַ הָרֻךְ בִּשְׁעַת יְצִיאָתוֹ מִבֵּיצָתוֹ מֵאָה בְּמִדַּת הַזְּרוֹעוֹת הַמְפֻשָּׂקוֹת. וְהָיוּ בְנֵי־הָאָדָם מִשְׁתָּאִים לְאוֹתוֹ קָנֶה בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. וְהָיָה שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם עַבְּדֻ אלרְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִּי, וְנִתְפַּרְסֵם בְּשֵׁם הַסִּינִי, לְרִבּוּי יְשִׁיבָתוֹ שָׁם, וְהָיָה מְסַפֵּר פְּלָאוֹת, מֵהֶן מַה שֶׁסִּפֵּר, שֶׁנָּסַע בְּיַם סִין.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶּׁנִּתְנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁעַבְּדֻ אלְרַחְמָאן הַמַּגְרִבִי הַסִּינִי הָיָה מְסַפֵּר פְּלָאוֹת, וּמֵהֶן מַה שֶׁסִּפֵּר, שֶׁנָּסַע בְּיַם סִין בְּחֶבְרָה, וְרָאוּ אִי מֵרָחוֹק. עָגְנָה סְפִינָתָם לְיַד אוֹתוֹ אִי, וְרָאוּ אוֹתוֹ עָצוּם וּרְחַב־יָדַיִם. יָצְאוּ אֵלָיו אַנְשֵׁי אוֹתָהּ סְפִינָה לָקַחַת לָהֶם מַיִם וַעֲצֵי־דֶלֶק וְאִתָּם גַּרְזִנִּים וַחֲבָלִים וְנֹאדוֹת; וְאוֹתוֹ אָדָם אִתָּם. רָאוּ עַל הָאִי כִפָּה עֲצוּמָה, לְבָנָה וְנוֹצֶצֶת, אָרְכָּה מֵאָה אַמָּה. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָהּ שָׂמוּ פְנֵיהֶם אֵלֶיהָ וְקָרְבוּ, וּמָצְאוּ אוֹתָהּ בֵּיצַת הָרֻךְ. הִתְחִילוּ מַכִּים אוֹתָהּ בְּגַרְזִנִּים וּבַאֲבָנִים וְעֵצִים עַד שֶׁנִּבְקְעָה, וְיָצָא מִתוֹכָהּ אֶפְרוֹחַ הָרֻךְ, וּמְצָאוּהוּ כְּהַר אֵיתָן. מָרְטוּ נוֹצָה מִכְּנָפָיו, וְלֹא עָלָה בְיָדָם לְמָרְטָהּ אֶלָּא בְּעָזְרָם זֶה עִם זֶה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה יְצִירַת הַנּוֹצָה בְאוֹתוֹ אֶפְרוֹחַ. נָטְלוּ מַה שֶּׁיָּכְלוּ מִבְּשַׂר הָאֶפְרוֹחַ וְנָשְׂאוּ עִמָּם. קִצְּצוּ אֶת שֹׁרֶשׁ הַנּוֹצָה2 מִקָּנָהּ, וּפָרְשׂוּ מִפְרְשֵׂי הַסְּפִינָה וְנָסְעוּ כָל הַלַּיְלָה כֻלּוֹ עֹד עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ. וְהָיְתָה הָרוּחַ נוֹחָה לְאוֹתָהּ אֳנִיָּה וּמוֹלִיכָה אוֹתָם. וַעֲדַיִן הֵם בְּכָךְ, כְּשֶׁקָרַב הָרֻךְ וּבָא כְעָנָן עָצוּם וּבִשְׁתֵּי רַגְלָיו סֶלַע כְּהָר עָצוּם גָּדוֹל יוֹתֵר מִן הַסְּפִינָה. כְּשֶׁנִּמְצָא מַקְבִּיל לַסְּפִינָה וְהוּא בָאֲוִיר, הִשְׁלִיךְ אֶת הַסֶּלַע עָלֶיהָ וְעַל מִי שֶׁבְּתוֹכָהּ מִבְּנֵי־הָאָדָם. וְהָיְתָה הַסְּפִינָה מְמַהֶרֶת בִּמְרוּצָתָהּ וְעָבְרָה לְפָנִים, וְנָפַל הַסֶּלַע בַּיָּם, וְקָם לִנְפִילָתוֹ שָׁאוֹן עָצוּם. וְגָזַר אֱלֹהִים עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּצְאוּ בְשָׁלוֹם וְהִצִּילָם מִכְּלָיָה. בִּשְּׁלוּ אוֹתוֹ בָשָׂר וַאֲכָלוּהוּ. וְהָיוּ בְתוֹכָם זְקֵנִים בַּעֲלֵי זְקָנִים לְבָנִים, כְּשֶׁקָּמוּ בַבֹּקֶר מָצְאוּ אֶת זִקְנֵיהֶם שֶׁהִשְׁחִירוּ, וְלֹא זֹרְקָה שֵׂיבָה אַחֲרֵי זֶה גַּם בְּאֶחָד מִן הָאֲנָשִׁים שֶׁאָכְלוּ מֵאוֹתוֹ בָשָׂר. וְהָיוּ אוֹמְרִים שֶׁסִּבַּת חֲזָרַת עֲלוּמֵיהֶם אֲלֵיהֶם, וְהֵעָצֵר הַשֵּׂיבָה מֵהֶם הוּא הֶעָנָף שֶׁבָּחֲשׁוּ בוֹ אֶת הַקְּדֵרָה שֶׁהָיָה מֵאִילָן הַחֵץ3 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶהַסִּבָּה לְכָךְ הָיָה בְּשַׂר הָאֶפְרוֹחַ. וְזֶהוּ מִן הַנִּפְלָא שֶׁבַּנִּפְלָאוֹת.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר:


  1. עוף אגדי.  ↩

  2. “הגוצה” במקור המדפס, צ"ל הנוצה – הערת פרויקט בן־יהודה  ↩

  3. נוסח אחר: העץ שהסיקו בו את הקדרה.  ↩