לוגו
סִפּוּר הָאוֹהֵב הַמְּשֻׁגָּע
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

סִפֵּר אַבּוּ עַבָּאס אַלְמֻבַּרְרָד1 אָמַר נָסַעְתִּי אֶל אַלְבַּרִיד2 עִם חֲבוּרָה, לְשֵׁם עֵסֶק. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי מִנְזָר יְחֶזְקֵאל3, וְחָנִינוּ בְצִלֹּו. בָּא אֵלֵינוּ אָדָם אֶחָד וְאָמַר: “הִנֵּה בְמִנְזָר זֶהֶ מְשֻגָּעִים, וּבְתוֹכָם אָדָם מְשֻׁגָּע, הַמְדַבֵּר בְּחָכְמָה, וְאִלּוּ רְאִיתֶם אוֹתוֹ הֱיִיתֶם מִתְפַּלְּאִים עַל דְּבָרָיו”. קַמְנוּ יַחְדָּו וְנִכְנַסְנוּ לַמִּנְזָר, וְרָאִינוּ אָדָם יוֹשֵׁב בְּתָא עַל גַּבֵּי עוֹר. וּכְבָר גִּלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וּמַבָּטוֹ מְסֻמָּר לַכֹּתֶל. נָתַנּוּ לוֹ שָׁלוֹם וְהֶחֱזִיר לָנוּ שָׁלוֹם, מִבְּלִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל בָּנוּ אֲפִילוּ בְּמֶבָּט אֶחָד. אָמַר לִי אָדָם אֶחָד: “שָׂא בְּאָזְנָיו שִׁיר, שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ שִׁיר, הוא פוֹתֵחַ בִּדְבָרִים”. נָשָׂאתִי קוֹלִי בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הַטּוֹב בָּאָדָם מֵאֲשֶׁר יָלְדָה חַוָּה,

אִלּוּלֵא אַתָּה לֹא יָפְתָה תֵבֵל וְלֹא טוֹבָה.

אַתָּה הוּא אֲשֶׁר אוֹתוֹ אֱלֹהִים דְּמוּתוֹ הֶרְאָה.

הִשִּׂיג הַנֶּצַח, לֹא יִזְקַן וְלֹא תְזֹרַק בּוֹ שֵׂיבָה.

כְשֶׁשָּׁמַע זֹאת מִפִּי, הָפַךְ פָנָיו אֵלַי וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

אֱלֹהִים יוֹדֵעַ אֲשֶׁר אֵלֵךְ קוֹדֵר,

לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת צַעֲרִי, לְדַבֵּר.

שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת לִי; אַחַת עוֹלָם מָלֵא תְּחַבֵּק,

וְשֵׁנִית לִי עוֹלָם בִּכְבָלָיו אוֹתָהּ יְחַנֵּק.

וְדוֹמֶה אֲנִי כִּי הַנֶּעֱדָר מִנִּי כַּנִּמְצָא עִמִּי.

וְדוֹמֶה אֲנִי כִּי שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו יְגוֹנָם כִּיגוֹנִי.

אַחַר־כָּךְ אָמַר: “כְּלוּם הֵיטַבְתִּי דַבֵּר אִם הֵרַעְתִּי?” אָמַרְנוּ לוֹ: “לָא הֵרַעְתָּ, אַךְ הֵיטַבְתָּ, יָפֶה אָמַרְתָּ”. הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל אֶבֶן שֶׁהָיְתָה אֶצְלוֹ, וְדִמִּינוּ שֶׁיִּזְרְקָהּ בָּנוּ, וּבָרַחְנוּ מִפָּנָיו. הִתְחִיל מַכֶּה בָּהּ עַל חָזֵהוּ חֲזָקָה וְאוֹמֵר: “אַל תִּירְאוּ, קִרְבוּ אֵלַי וְשִׁמְעוּ מִפִּי דָבָר וְקַבְּלוּהוּ מִמֶּנִּי”. קָרַבְנוּ אֵלָיו, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְּבָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

בְּהַבְרִיךְ שֵׁבֶט עִם שַׁחַר גְּמַלֵיהֶם

וַיִּרְכְּבוּם, וּגְמַלוֹת אַהֲבָה הִסִּיעוּ בְמַסְעֵיהֶן,

גַּלְגַּל עֵינִי יִרְאֶנָה מִתּוֹךְ הַמַּאֲסָר,

וָאֹמַר בְּיִסּוּרַי וְדִמְעִי נִגָּר:

"נְטֵה לְמַעַן אֶפָּרֵד, הוֹי מוֹבִיל הַגְּמַלּוֹת,

שֶׁכֵּן בַּפְּרִידָה וּבְהִפָּרֵד מֶנָּה לִי מוֹת.

כִּי בְרִית כָּרַתִּי בְאַהֲבָתָהּ לֹא אֶגְעַל.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי, בְּאוֹתוֹ בְרִית מַה תִּפְעַל.

אַחַרַ־כָּךְ הִסְתַּכֵּל בִּי וְאָמַר: “אֶפְשָׁר עִמְּךָ יְדִיעָה עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ?” אָמַרְתִּי לוֹ: “הֵן, מֵתוּ, יְרַחֲמֵם אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה”. נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵהוּ, וְקָפַץ וְעָמַד עַל שְׁתֵּי רַגְלָיו וְאָמַר: “כֵּיצַד נוֹדַע לְךָ עַל דְּבַר מוֹתָם?” אָמַרְתִּי: “אִלּוּ בַחַיִּים הָיוּ לֹא עֲזָבוּךָ בְכָךְ”. אָמַר: “אֱמֶת דִּבַּרְתָּ, וְאוּלָם אַף אֲנִי לֹא אֹהַב חַיִּים אַחֲרֵיהֶם”. אַחַר־כָּךְ נִתְחַלְחְלוּ קְרָבָיו וְנָפַל עַל פָּנָיו. מִהַרְנוּ אֵלָיו וְטִלְטַלְנוּהוּ וּמְצָאנוּהוּ מֵת. יְרַחֲמוֹ אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, הִשְׁתָּאֵינוּ לְכָךְ וְהִצְטָעַרְנוּ עָלָיו צַעַר רַב. אַחַר־כָּךְ הֲכִינוֹנוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה וּקָבַרְנוּ אוֹתוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הָאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁנֵים עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁאַלְמֻבַרְרָד סִפֵּר: "כְּשֶׁנָּפַל הָאִישׁ מֵת הִתְאַבַּלְנוּ עָלָיו וַהֲכִינוֹנוּ אוֹתוֹ לִקְבוּרָה וּקְבַרְנוּהוּ. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לְבַגְדָאד נִכְנַסְתִּי אֶל אַלְמֻתַּוַכִּיל4. רָאָה עִקְבוֹת הַדְּמָעוֹת עַל פָּנַי, וְאָמַר: “מַה זֶּה?” סִפַּרְתִּי לוֹ הַסִּפּוּר, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה בְעֵינָיו וְאָמַר: “אֵיךְ נְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת? אִלּוּלֵא יָדַעְתִי שָׁאַתָּה מִתְאַבֵּל עָלָיו, הָיִיתִי מַעֲנִישׁ אוֹתְךָ בַּעֲדוֹ”. וְאַחַר־כָּךְ נִשְׁאַר בְּאֶבְלוֹ עָלָיו כָּל שְׁאֵרִית יוֹמוֹ.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר:


  1. חכם־לשון ידוע מן מאה ה־9 אסה"נ חי בבצרה.  ↩

  2. עיר בין בגדד ואהואז בדרום מערב פרס.  ↩

  3. בטקסט הערבי כותב הרקל. ואולם כפי שמעיר ליטמן יכולה להיות הכונה רק לקבר יחזקאל בדרומה של בבל.  ↩

  4. כליף ממושלי בנת עבהס. משל 847–861 אסה"נ.  ↩