אֲלֶכְּסַנְדֶּר, וְקֵיסָר, וְהַיְנְרִיךְ וּפְרִידְרִיךְ הַגְּדוֹלִים

הָיוּ מַנִִּיחִים לִי מַחֲצִית פִּרְסוּמָם מִיָּד,

אִלוּ אַךְ לְלֵיל אֶחָד נָתַתִּי לָהֶם זֶה יְצוּעִי;

אֶלָּא שֶׁהֵמָּה בְּכַף אוֹרְקוּס¹ עֲלוּבִים מְאֹד.

לָכֵן שְׂמַח בְּחַיֶּיךּ עַל עֶרֶשׁ חֲמִימָה מֵאַהֲבָה

עַד שֶׁלֹּא נָגְעָה כַף רַגְלְךָ מֵימֵי הַסְּטִיכְּס.²