"מַחְמַד לִבִּי, שַׁלָּמָה לֹא בָּאתָ הַיּוֹם אֶל הַכָּרֶם?

כְּמוֹ שֶׁהִבְטַחְתִּי לְךָ בָּדָד חִכִּיתִי שָׁם לָךְ." –

יוֹנָה, אֲנִי כְבָר נִכְנַסְתִּי, וּלְאָשְׁרִי הִרְגַּשְׁתִּי בְדוֹדֵךְ

אֵצֶל הַמַּקְלוֹת, כְּשֶׁהוּא סוֹבֵב לְכָאן וּלְכָאן,

חִישׁ הִתְחַמַּקְתִּי, יָצָאתִי. – "אֲהָהּ, לְאוֹתָהּ טָעוּת טָעִיתָ!

הֵן זֶה הַדַּחְלִיל אַךְ הוּא אֲשֶׁר הִטְרִידְךָ. הַדְּמוּת

יַחְדָּו שָׁקַדְנוּ עָשִׂינוּ מִבְּגָדִים הִתְיַשְּׁנוּ וְקָנִים.

כַּמָּה עָזַרְתִּי בָּזֶה, אֲנִי לְהֶפְסֵדִי שֶׁלִּי!

אָמְנָם, נִתְמַלֵּא רְצוֹנוֹ שֶׁל סָב, אֶת הַפּוֹחֵז בָּעוֹפוֹת

הִבְעִית וְגֵרֵשׁ, הַיּוֹם זֶה מְלַסְטֵם הַגַּן וְהַבַּת."