וְשׁוּב חַיַּי הָעֲמֻקִּים הוֹמִים

וּכְמוֹ שׁוֹטְפִים בְּרַחֲבֵי גָדוֹת.

כְּבָר כִּקְרוֹבִים לִי כָל הָעֲצָמִים

וְיֶתֶר מֻבָּטִים לִי הַמַּרְאוֹת.

הָאַלְמוֹנִי אֵינֶנּוּ זָר לִי עוֹד.

חוּשַׁי, כְּמוֹ הָעוֹפוֹת, עַד לָרָקִיעַ,

סְחוּף הָרוּחוֹת, מֵרֹאשׁ אַלּוֹן יַגִּיעוּ.

וּבְמֵי אֲגַם, בּוֹ יוֹם הָפוּךְ מַפְצִיעַ,

לִבִּי, כְּרָכוּב עַל הַדָּגִים, יִצְלֹל.

ווֹרפּסוֶדֶה, 27 בספטמבר 1900