אַתָּה אוֹמֵר לִי "אֲהַבְתִּיךְ!

אַתָּה צוֹעֵק אֵלַי “לְכִי!”

אַתָּה אוֹמֵר לִי “אֲהַבְתִּיךְ!”

      אֲבָל כֵּיצַד?

      כֵּיצַד?

בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

     וּבְלִי לִטּוּף

         אַתָּה יוֹדְעֵנִי –

בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים

וּבְלִי לִטּוּף –

אָמְנָם כִּי תֹּאהֲבֵנִי

         אֲבָל כֵּיצַד?

      כֵּיצַד?

*

כְּאַחַד הָעֲדָיִים הַנּוֹצְצִים

   אֲשֶׁר יִקַּח הָאָדָם בְּיָדוֹ

      וְהָפָכוֹ לְכָאן וּלְכָאן

      וּכְמוֹ מֵבִין־דָּבָר

            יִקְנֵהוּ –

      כָּכָה לְקַחְתַּנִי.

         מִתֵּבָתְךָ

פַּעַם בְּפַעַם תּוֹצִיאֵנִי

אַךְ חִישׁ־מַהֵר תָּשׁוּב וְתִסְגְּרֵנִי –

         לְבַל יוּעַם זִיוִי

         גַּאֲוַת בְּחִירָתְךָ.

*

וְשׁוּב אַתָּה אוֹמֵר לִי “אֲהַבְתִּיךְ!”

   וְשׁוּב אַתָּה אוֹמֵר לִי “אֲהַבְתִּיךְ!”

      וּבְלִי דָּבָר־וָאֹמֶר

          וּבְלִי לִטּוּף

   תָּשׁוּב גַּם תְּשִׂימֵנִי

בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם לְקַחְתַּנִי –

   שָׁם, בַּקֻּפְסָה הַזֹּאת

       בַּמִּגְדָּל הַזֶּה –

  בָּדָד עִם הִרְהוּרַי

      אַמְתִּין –

אַמְתִּין עַד כִּי תָּשׁוּב־תָּשִׂים

   אֶת הַמַּפְתֵּחַ.