מִלִּים כֹּה יָפוֹת

שְׂפָתַיִם רוֹחֲפוֹת

וְשִׁנָּיו שֶׁל שָׂטָן

בְּזִיו פִּרְאוּתָן –

עֵינֵי־הַלְּהָבִים

וִידֵי־הָעֲגָבִים –

לוֹטְפוֹת וּמַתִּירוֹת

לְקֶצֶב הַטַּמְטַם הַנֶּעֱלָם

אֶת הָרוּחַ

הַצּוֹעֵק אֵלַי:

“שִׁתְקִי!”

לִשְׁתֹּק אַתָּה אוֹמֵר לִי –

הֲשָׁמַעְתָּ אֶת הַסַּעַר

הַנִּתָּךְ עַל חֶלְקַת־יָם

הֲרָאִיתָ אֵיךְ כִּבְתַעַר

תְּפֻלַּח כֻּלָּהּ תֻּמָּם?

לִשְׁתֹּק אַתָּה אוֹמֵר לִי –

זוֹ עֵינְךָ הַאִם הִבִּיטָה

עֵת בָּרָק יִצַּת מֵעַל

אָזְנְךָ הַאִם נָטִיתָ

אֶל הָרַעַם־בַּגַּלְגַּל?