פַּעַם אַחַת זְבוּב זְהַבְהַב

יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי הָאַף.

וְלֹא אַף סְתָם! – מַה כָּאן הַצְּחוֹק? –

הַזְבוּב יָשַׁב עַל אַף תִּינוֹק.

וְלַתִּינוֹק כְּלָל לֹא יָדוּעַ

הֵיכָן הָאַף שֶׁלּוֹ תָּקוּעַ.

לִמְצא אוֹתוֹ לֹא כָּל כָּךְ קַל

עַל פְּנֵי הָרֹאשׁ הָעֲגַלְגַּל.

וּשְׁתֵּי יָדָיו הַקְּטַנְטַנּוֹת

תָּעוּ, תָּעוּ הַשְּׁמַנְמַנּוֹת

עַל הַפָּנִים תָּעֹה וָשׁוּב

וְלֹא הִגִיעוּ עַד הַזְּבוּב.

וְהַתִּינוֹק פּוֹרֵץ בִּבְכִי –

אַךְ אֲחוֹתוֹ יָדְעָה עֵצָה:

לָקְחָה אוֹתוֹ אֶל מוּל הָרְאִי:

אוּלַי בָּרְאִי אַפּוֹ יִמְצָא.