הַנֶּמֶשׁ שֶׁעַל אַף יָעֵל

אֵינֶנּוּ כְּלָל שָׂמֵחַ,

מֵהִתְאוֹנֵן אֵינוֹ חָדֵל

וּמִלְהִתְאַנֵּחַ.

טוֹעֵן: לְכָל דָּבָר יֵשׁ צֵל

וְרַק לֹא לִי, לַנֶּמֶשׁ;

כָּל יָד, כָּל אַף צִלּוֹ יַפִּיל

בִּנְגֹעַ בָּם הַשֶּׁמֶשׁ.

הַנְּקֻדָּה שֶׁעַל כְּנַף

פָּרַת משֶׁה רַבֵּנוּ

אָמְרָה לַנֶּמֶשׁ: "אַל תִּזְעַף,

אַף לִי אֵין צֵל – אֵינֶנּוּ.

אֶפְשָׁר לִחְיוֹת גַּם בִּלְעָדָיו –

מַה לְךָ יִתֵּן – יוֹסִיף לָךְ?"

אֲבָל הַנֶּמֶשׁ עַל הָאַף

בָּכָה, – כְּלוּם לֹא הֵשִׁיב לָהּ.