לוגו
חידות [2]
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1


 

א2, 3    🔗

4

וּמַה קֶּשֶׁת אֲשֶׁר מִדָּהּ כְּתִשְׁעִים5

בְּאַמַּת אִישׁ וְחִצֶּיהָ תְּקוּעִים6


בְּכָל מָקוֹם תְּעַדֵּן הַנְּפָשִׁים

וּבָהּ מַרְפֵּא לְלִבּוֹת הַפְּצוּעִים7


 

ב8    🔗

9

קְרָאוּנִי “אֱכֹל רִמּוֹן” עֲנִיתִים

זְאֵב יֹאכַל בְּשָׂרִי אִם נְאָכְלוֹ10


וְלֹא לִכְבוֹד פְּרִי הָעֵץ אֲבָל כִּי

לְבֶן רִמּוֹן אֲשֶׁר תַּחַת מְעִילוֹ11


 

ג12    🔗

13

יְחִידָתָהּ בְּעֵת תִּקְרַב לְמוֹתָהּ14

שְׂאֵת רֹאשָׁהּ וְתִחְיֶה עַד מְהֵרָה15


[וְ]תָשׁוּבָה אֱלֵי אוֹרָהּ כְּמֵאָז16

כְּכוֹכָבִים הֱיוֹת שׁוּבָה מְ[א]וֹרָה


 

ד17    🔗

18

וְעֵין אוֹהֵב תְּשַׁעְשֵׁעַ וְתַזְהִיר19

כְּשֶׁתַּחַז פְּנֵי אָהוּב לְמוּלָהּ


וְנוֹפֶלֶת [עֲ]לֵי הָאַף בְּקִדָּה

וְרוֹאָה כֹל וְלֹא תִרְאֶה שְׁבִילָהּ20


 

ה21    🔗

22

וּמַה פֶּרִי אֲשֶׁר אֵין לוֹ שֳרָשִׁים

וְלֹא בַדִּים וְעָלִים וַאֲמִירִים23


מְגֻלְגָּל הוּא כְּתַפּוּחַ וְרִמּוֹן

וְטַעְמוֹ [הוּא] כְבֵיצֵי הַשְּׂעִ[ירִי]ם24


 

ו25    🔗

26

וּמַה נַּ[עַר] אֲ[שֶׁ]ר דּוֹבֵר בְּבִטְנוֹ

יְבִינֵנוּ וְלֹא נָבִין דְּבָרָיו27


לְאַרְבַּעַת יְסוֹדֵי הַבְּרוּאִים

קְשָׁרֵהוּ28 לְאַרְבַּעַת יְתָרָיו29


 

ז30    🔗

31

אֱמֹר מַה צַּר32 בְּכָל מָחוֹז

וְגַם רָחָב בְּכָל פֶּלֶךְ


יְהִי פַעַם אֲרָךְ־נָתִיב33

וְגַם פַּעַם קְצַר הֵלֶךְ34


חֲצִי יֶרַח כְּמוֹ נָשִׂיא

וְסוֹף וָרֹאשׁ כְּמוֹ חֵלֵךְ


וְעֵת יִזְרַח עֲלֵי כִימָה

כְּמוֹ כֶתֶר בְּרֹאשׁ מֶלֶךְ35



  1. כתבי־היד ושאר השאלות עיין למעלה, בהערה הראשונה ל[חידות 1].  ↩

  2. אין פתרון החידה ידוע לי.  ↩

  3. 59  ↩

  4. נדפס בשירי רשב"ג, ג, א, סג, VI.

    בכתב־יד ל‘; א’, ט.

    הפתרון לפי מלכו בב"ר: האביב.  ↩

  5. אין כוונת הבית ברורה.  ↩

  6. [1] כְּתִשְעִים, כך א‘ וב"ר. – וְחִצֶּיהָ, א’: והחצים. – לפי מלכו הכוונה: השמש העולה תשעים מעלות, שאז קרני השמש הן…  ↩

  7. [2] הנפשים… הפצועים, תיקון ב“ר במ' העתק מגיד: ”הגר [ועי]ם… הצפועים". – תעדן הנפשים, א‘: בלבות הגרועים. – ובה, א’: ובם. – הפצועים, א': הצנועים.  ↩

  8. אין פתרון החידה ידוע לי. ↩  ↩

  9. [1] נדפס בשירי רשב"ג, ג, א, סג, VII.

    בכתב־יד ל'.

    הפתרון לפי מלכו בב"ר: גראנאדה.  ↩

  10. [1] נְאָכְלוֹ, ניקוד ב"ר במ' נְאַכְלוֹ לפי מגיד.  ↩

  11. סוגר, אין הכוונה ברורה. עיין הערות. ↩  ↩

  12. הפתרון: ב"ר: הירח. לדעתי הנר או הפתילה. ↩  ↩

  13. [1] נדפס בשירי רשב"ג, ג, ב, כד, I.

    בכתב־יד א', א.  ↩

  14. [1] הדלת, בא‘: “מותה (ב"ר: מוֹתָהּ) יחידתה כשתקרב (?)”, וכנראה משובשת וצ"ל, כמו בחידה ג, ש’ 2, שנתיחסה במפורש לדונש בכתב–יד פ‘ 317, ש’ 6 (עיין למעלה, [חידות 1]) – ב“ר העירו: ”הכ‘ מפוקפקת במקור“. – עַד, ב”ר על פי א’: עוד, ותיקנתי.  ↩

  15. סוגר, אין הכוונה ברורה. ↩  ↩

  16. [2] ותשובה, הוי“ו הושלמה על־ידי ב”ר. – שׁוּבָה, קלאר: שׁוּבֶם.  ↩

  17. הפתרון: ב“ר: הירח והשמש. ואולי אף כאן כמו בחידה ג הפתילה. הביאו ב”ר מדברי חז“ל: ”מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה (ראש השנה כג, ב) ו“שמש יודע מבואו ואין ירח יודע מבואו” (שם כה, א).  ↩

  18. נדפס בשירי רשב"ג, ג, ב, כד, II.

    בכתב־יד א', ב.  ↩

  19. [1] וְתַזְהִיר, א' וב"ר: ותצהיר.  ↩

  20. [2] ונופלת, העירו ב“ר: ”מלה זו מפוקפקת בעינינו“ ואולי צ”ל: “והולכת”; א‘: ומפחת (?). – בקדה, א’: בקידה. ועיין לשוננו, כרך יא, חוב‘ ב, עַמ’ 161 – 163; ש‘ אברמסון, סיני, שנה ו, חוב’ יג (עה), עמ‘ תנ – תנב. – סוגר, בשינוי נוסח קצת בחידה ג, ש’ 1.

    סוגר: “ומראה כל ולא רואה לבושה” (עיין למעלה, עמ' צה).  ↩

  21. הפתרון ב"ר: השמש, ולפיהם דומה החידה לחידה ח (עי' הערה 166), ואין פתרונם נראה בעיני. לדעתי צמח הבצל.  ↩

  22. נדפס בשירי רשב"ג, ג, ב, כד, III.

    כתב־יד א', ג.  ↩

  23. [1] ועלים, בב"ר: ולא עלים, והעירו, כי כאן הברה יתרה.  ↩

  24. [2] כתפוח, ב“ר: בתַפוח. – ורמון, ‏ א': ורימון. – הוא, השלמתי. – השעי[רי]ם, השלמת ב”ר.  ↩

  25. הפתרון: ב“ר משלימים בש' 1 נ[חש] ומעירים: ”ובין כך וכך פירושו נעלם מאתנו".  ↩

  26. נדפס בשירי רשב"ג, ג, ב, כד, V.

    בכתב–יד א', יא.  ↩

  27. [1] נער, בב“ר רק ”נ…“; א': המלה מטושטשת: ויכול להיות נ[ער]; נ[פ]ש. – א[ש]ר, תיקון ב”ר. – יבִינֵנוּ, ב"ר: יְבִינֶנּוּ.  ↩

  28. [2] קשרהו, א': קשריהו, והאות הראשונה (הקו"ף) מטושטשת.  ↩

  29. דלת = אש רוח מים עפר. — סוגר, אין הכוונה ברורה.  ↩

  30. הפתרון: הירח לפי ב"ר לנכון.  ↩

  31. נדפס בשירי רשב"ג, ג, ב, כד, VI.

    בכתב יד א‘, 3702, עמ’ 93, יב. יש גם כתובת מטושטשת: “אחר לסי? אן”.  ↩

  32. צר רמז לירח, כי כך פירשו בימי הבינים את הפסוק בישעיה ה, ל. עיין תרגום רס"ג.  ↩

  33. [2] ארך, א': ארוך.  ↩

  34. ב“ר: ” ע“ד מאמר חז”ל: פעמים בא בארוכה, ופעמים בא בקצרה" (ראש השנה כה, א).  ↩

  35. [4] כמו כתר, עיין דעה לבי, 40; דלה שובב, 9. אולם זהו שימוש מצוי ואין להסיק מכאן מסקנות.  ↩